קרוב לשני יובלות האיר בעולמנו אור יקרות, אשר רק הדורות הבאים יוכלו לפרט את פרטי הנגוהות אשר הופיעו עליו מזיו הקודש של עמוד אור זה, זה היה הגאון הקדוש רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל, שנלקח מאתנו, לדאבון לבנו, ביום הכ"ד לירח אלול בשנת תרצ"ג שעברה.
דורנו השקוע בסכסוכי מפלגות ובענינים חומריים יותר מהמדה הדרושה להערכתם של ענינים אציליים ופעולותיהם בחיים, אינו מוכשר בנקל להעריך מה גדולה היא ההשפעה הנפלאה של גוף קדוש ונשמה קדושה זו על החיים של הדור ההוה ומתוך כך אינו יכול להעריך מה הוא הערך של ההשפעה העתידה להיות נקלטת בחיים העתידים מאוצרות הקודש אשר השאיר ברכה אחריו בספריו וביותר ברשימת חייו הקדושים והטהורים.
זאת היתה נפש מהנפשות היותר מתוקנות. נשמה שהיא שקויה כולה מלשד גן עדן העליון שאין לה בעולמה כי אם החפץ הטוב היותר עדין והיותר קדוש שכולו כלול הוא בקשר המוחלט של החיים רק כדי לעשות רצון קונו, לעשות נחת רוח למי שאמר והיה העולם, על ידי הרמת ערך החיים היחידים של עצמו, ועל ידי הרמת החיים הכלליים של עם ישראל כולו. זה היה כל התוכן של חיי הפלאות הקדושים אשר להאיש הגדול הזה, ענק הצדק והחסד.
חפץ פנימי להועיל אל הכלל, לזכות את הרבים זה היה קבוע בנפשו בתור עמוד החיים שלו. הלב הקדוש והטהור הזה נצבט ממש מרוב צער כאשר חש בחושו הבריא, את האומללות שבחיים. ביחש לההפקרות הנוראה השולטת בחיי החברה בנוגע להאיסורים החמורים שבתורה הנוגעים לטהרת הדיבור ואיסורי רכילות ולשון הרע ביחוד, ולא היה מוצא מנוח בנפשו עד אשר עלה בידו ליצור את יצירתו הקדושה הראשונה שעל שמה נקבע שמו הגדול לדורות הוא הספר המקודש "חפץ חיים" הכולל הלכות איסור לשון הרע ורכילות לפרטיהם באופן מעובד ומדוייק עם מבוא נפלא ורב ערך וכולו הוא הלכות פסוקות מבוססות על יסודות חזקים ממקורות התלמודים הבבלי הירושלמי התוספתא הספרא והספרי ודברי הראשונים עמודי ההוראה ועם זה ביאור ערוך במשא ומתן ישר להראות את המקורות שמהם שאב את כל דבריו על פי יסוד ההלכה.
לא הלך בענין זה המכאיב כל כך את החוש המוסרי לסגנן את הדברים בצורה של הטפה מוסרית כי אם הכל העמיד על יסוד ההלכה המאוששת. רק במקומות מעטים מאד נמלט מהלב הקדוש איזה ביטוי מוסרי נגד העיוות הלשוני הנהוג בעולם לדאבוננו הגדול. אמנם זמן הגון אחרי אשר כבר נתפשט הספר הקדוש הזה בכל חוגי התלמוד ההלכותי מצא לו לנכון לפרסם גם כן ספר מוסרי מלא מוסר טהור תורת אמת ויראת שמים ברורה שהוא מיוסד בעקרו על הצד המוסרי הטהור של הנקיון הדבור זהו הספר "שמירת הלשון" שכל הגה ממנו מזכירנו את קדושת בעלי המוסר הקדמונים גדולי הנשמה גאוני וצדיקי הדורות.
קדושת החסד שהיתה כל כך מושרשת בלבבו היא שגרמה לו לחבר את הספר המצויין "אהבת חסד". ממש כאותו הצביון של הספר חפץ חיים. הלכות קצובות ברורות ומאוששות על כל ענפי החסד. גם הוא שולחן ערוך מדבר בקצב הלכותי מדויק ויחד עם זה חבר ספר מיוחד בתורת המוסר של החסד. בהמשך הזמן התחיל לשים את לבו על מצב היהדות בעולם בכלל. היהדות הרוסית ביחוד במדינות ליטא רייסין וזמוט ופולניא היתה מבוססת לפי הערך, אבל אז התחילה הנדידה ביחוד לאמריקא, לבו פחד מאד לשלומה של היהדות במקומות הרחוקים אשר הישוב היהודי לא נסתדר שם עדיין ובבינת לב מיוחדת נודע לו כמה גדולים הם הנסיונות להמהגרים החדשים בנוגע לשמירת יהדותם במילואה. לשם כך הופיע ממנו הספר "נדחי ישראל". כולו מלא הלכות מפורטות הדרושות לתשומת לב מיוחדת לפי תנאי החיים החדשים של הקבוצים המתחדשים במרחק והתעוררות לבבית טהורה ההולכת כנחל עדנים, מלא אהבה לאחיו, אהבה לחייהם החומריים והרוחניים לחזקם ולעודדם ולמלאם אומץ רוח להתגבר על כל המכשולים ולהגן בכל עוז על שלמות יהדותם.
והעין הטובה והקדושה הזאת חדרה לראות את הנעשה במחנה הצעיר ובמורי ישראל אשר נלקחו לצבאות הממשלות והם מוכרחים שם לחיות חיים רחוקים מכל המהות היהדותית והם צריכים הדרכה מיוחדת באיזה אופן להעמיד את היהדות גם במצב של לחץ והכבדת עול זר הרודה בהם בחזקה ולשם כך חבר את הספר "מחנה ישראל".
ובכל משך הזמן הקשיב את הד החיים הישראליים המלאים על פי התורה והמצוה שהם חיי היהדות הקבועים התמידיים, שהנם רשומים לפרטיהם בחלק השולחן הראשון לארבעת חלקיו שהוא חלק אורח חיים. והוא מצא שעם כל מה שנעבד החלק הזה ונתפרש לפרטיו על ידי גדולי הדורות שעסקו בו בכל כך קביעות עדיין הוא צריך ברובי פרטיו בירור והכרעה. ולשם כך חבר את ספרו "משנה ברורה" ו"ביאור הלכה" על שולחן ערוך אורח חיים שגם הוא קבע לו כבר נחלת עולמים בתור ספר פוסק מבוסס שהלכה כמותו בכל מקום. ובלב הטהור הזה פנימה בערה אש קודש תמיד. צפיית הישועה השלמה, גאולת ישראל היתה חוזק רוח קדשו בלא הרף, וכאשר תבא הגאולה במהרה בימינו ויבנה בית המקדש הלא אז צריכה היא כל תורת הקדשים להיות ברורה ומחוורת ובפרט אצל הכהנים. והלימוד הזה בצורתו ההלכותית המחוורה ראה אותו הצדיק שהוא עזוב מאד, על כן נטה את ידו הגדולה וחבר את הספר הענקי לקוטי הלכות על סדר קדשים כולו בכל סעיפיו, גם במסכתות של סדרים אחרים שישנם שם הלכות השייכות לעניני הקודש והמקדש כמתכונת הלכות רב אלפסי על התלמוד בחלקים הנהוגים גם בזמן הגלות ובחוץ לארץ. ויחד עם זה יצאו ממנו עוד ספרים ומחברות רבים שביחד עולה מספר ספריו לארבעים ויותר. והופיע על ידו גם כן ספרים גדולי ערך שהיו ספונים בכתבי יד, ועם זה ידיו היו נטויות עד ימי הזקנה המופלגה ועד בכלל לכל דבר החזקת התורה שבה היו כל מעיניו, ובזריזות של נוער נסע במהירות מיוחדה לכל המקומות אשר נועדו לחזק בהם ע"י מפעלים ואסיפות את עמודי התורה וחזוק הישיבה.
אלה הדברים הנם רשמים קצרים וקלים מאוד מחיי איש הפלאות אשר זכינו להקביל את פניו הקדושים ואשר הדור כולו היה משפע באמת מקדושת חייו ומטהרת מדותיו הנאצלות. ובעוונותינו הרבים נסתם בעדינו האור הגדול הזה. ושמשה של היהדות הטהורה שקעה בהלקח מעל ראשינו עטרת ראשינו הגאון הצדיק הנורא ז"ל. יהי זכרו ברוך ונשמתו תהא צרורה בצרור החיים להמליץ טוב בעדנו ובעד כל בית ישראל להביא לנו את גואל הצדק במהרה בימינו, אמן.
(ההד, תרצ"ה)
