The Path To Life

לזכות שושנה בת דבורה גיטל לברכה והצלחה בכל מעשי ידיה
לזכות אליענה רינה בת אליעזר יעקב לרפו"ש
לזכות נעמי בת טובה לרפו"ש
לזכות בלומא דליה בת חנה דינה וכל יוצאי חלציה לברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם

The gemara in Shabbos [30a] teaches that the Rabbis chose not to store away the book of Koheles because it starts with Torah and ends with Torah. It starts with Torah as the pasuk says

 מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש  

What benefit is there for man in all of the toil that he toils below the sun. 

In the Beis Medrash of Rebbi Yannai it was explained that BELOW the sun there is no benefit for man but above the sun [one who studies Torah - Rashi] there is. 

The book ends with Torah as the pasuk says [at the very end]

סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם.

At the end, all is heard, one should fear Hashem and keep his mitzvos because that is all of man.

Why are these two psukim specifically chosen as the Divrei Torah that open and close the sefer??

The pasuk of מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש NEGATES the value of this world. הבל הבלים is this world. It is all glitz and glamour without substance. The BEGINNING of a person's trodding the path of light and kedusha must be accomplished by being מהבל - negating and discounting, all of the desires and pleasures of this world. 

Go to the wiki page of famous, "successful", fabulously wealthy, "beautiful" people who have achieved stardom and you will see that they really aren't happy people. They often have problems with drugs, alcohol or many other types of addictions, they often suffer from depression, anxiety and a whole slew of mental difficulties. They almost always have multiple failed marriages, affairs [there is PROBABLY a connection between the two...] and a small number of children who often suffer from many of the same problems. פוק חזי. 

When a person walks down the street and all of the billboards are crying out to him "buy, fly, enjoy, eat" etc. etc. he has to remember that people who have all of these [often imaginary] pleasures aren't necessarily happy - often the exact opposite. 

But we can't start with the positive  - "Learn Rambam with all of the commentaries and you will be truly fulfilled!" Because if we do, the person won't be receptive because he hasn't experienced the light and joy yet so he won't know what you are talking about. So we must start with the negative. מה יתרון etc. There is no value to all of the vanities of this world. Then a person will say "OK - if this world, under the sun, is filled with nonsense, then let me investigate what is ABOVE the sun." 

The end of the sefer is when a person has found the light. He has investigated and experienced and knows the truth of Torah. At this point, it is no longer necessary to negate the pleasures of this world. He can now elevate EVERYTHING to Divine service. There is no longer a fear that he will get carried away by the seductive pleasures with which he is inundated. He realizes how limited all of these pleasures are compared to Torah. He understands that all of the tyvos are imagination and emptiness. [The most prominent tyva known to man is immediately proven false because the moment after he gets it - it stops being a tyva. What happened?? It was never real. Just chemical overdose.] 

However, anything that can be used to enhance his spiritual life he will use. כי זה כל האדם - [Fearing Hashem and keeping mitzvos is] ALL of man. The totality of the human being, both his spiritual and physical side will find FULL expression. Once a person is complete in his mind [יראת השם] and in his actions [מצותיו שמור] he can now actualize his full potential and the material world will also realize its purpose. 

So this is the mehalech: Start by negating the evils and falsehoods of this world. This will inspire a person to seek something deeper and more real. Once he tasted the truth, light and kedusha of Torah, it will no longer be necessary to negate the world but rather he will be able to harness it ALL towards Hashem's service. 

That is the deeper meaning of the two psukim that are the "bookends" of Koheles and saved the sefer from being buried. Everything we learn in the sefer will be seen through the lens of these psukim. 

AMAZING!!!   

[Based on a shiur]  

In the language of Maran Harav ztz"l [on his yahrtzeit]:

"תחלתו ד"ת דכתיב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, ואמרי דב"ר ינאי תחת השמש הוא דאין לו, קודם השמש יש לו. סופו ד"ת דכתיב סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם." 

ההבדל שיש בין הצעד הראשון שבדרכי החינוך הטוב כשהאדם נוטה ע"פ נטיית טבעו הישר ללכת בדרכי ד' ולהיות נקשר בקשר אמיץ במסרת ברית ד', לקשר כל הגיוניו ותעודת חייו ומעשיו הפרטים רק לעבודת ד' הטהורה, בין המעלה הראשונה הבאה מרגש האמונה הפנימית בד' ותורתו, לבין הצעד האחרון העושה את החותם המלא, הממלא את חלל הלב המלא אמונה ותמימות בדעת ד' ושמחה בגאון שם אלהי ישראל, היא באמת ההבדלה העמוקה שבין החיוב והשלילה כשהם פונים למטרה אחת. הא כיצד, האדם בפקחו את עיניו ומסתכל על החברה האנושית ומנהגיה, ורואה את השאיפות המוסכמות של ההמון כולו אל כל תאוה מדומה ואל כל רהב של דמיון כוזב, מיד ימצא בנפשו שהוא נתון במלחמה גדולה, הנה כל אלה הנטיות המורגשות שההמון הגדול כ"כ שואף אחריהן הנן נוטות הרבה מאותו הדרך הטוב שרגש התם והאמונה מראה עליו בבירור. ומה יעשה המתחיל, שעוד לא בא עד אותו הגבול של הכח הגדול לברר לעצמו בבירור אמיתי ומפורש את גודל ערך האורה הגדולה שתמצא בעקב דרך הטוב והישר בדרך ד' ביראתו ושמירת כל מצותיו, עד שכדאי הדבר שהאורה הגדולה ההיא תמשיך את האדם לסור מאורח העקב של האור המתעה הזרוע בהמון הדמיונות ששמו להם המון בני האדם למטרות חיוביות. וא"כ במה איפוא יושע ואיך יתחיל ראשית דרכו, למען יוכל להתחזק במערכת המלחמה הגדולה הנטושה לפניו בין הרע והטוב, בין אור האמת והצדק הקיים לעד ובין אור הנוצץ והמבריק של התאוות והדמיונות של השקרים הנפוצים בהמון ושקועים בלבותם, עד כדי לעשות מהם יסוד מוסד ותעודה לחייהם. בראשית דרכו של אדם אי אפשר לו לדרך בדרך החיוב, כלומר להניח את גדולת הטוב הדמיוני על כנו ולהמשך אחרי הטוב האמיתי רק מפני אותו היתרון הרב שהוא עודף עליו, כי לא תספיק ההכרה הפנימית של המתחיל להעדיף את נטית האמת והטוב על נטית הדמיון והרע אם רק יתן גם לכח הדמיון מקום בלב, כיון שאור האמת עדיין לא נתאזרח בו, ולא עלתה בידו ההכרה בכל הקיפה והמון פרטיה עד כדי צורך אותו העז הנדרש להכניע לפניו סערת המון חליפות וצבא של ממשלת הדמיון הכוזב, השקר והתרמית, המחבבים לאדם רק את הדברים המהנים לשעה ונוצצים בברק זהרם החולף לפי שטף ההוה שהוא "עד ארגיעה". ע"כ אם לא תשיג יד המשכיל בהתחלתו בדרך הטובה להתיצב בדרך החיוב נגד השקר, טוב הוא שישתמש בנשק השלילה, כלומר להכיר את הגרעון של אלה הדברים הפחותים והעוברים שהם יסודי התאות והדמיונות המשבשים את נטיות החיים בשקריהם, ודבר זה יהי' נקל לו להשיג גם בראשית דרכו. ומתוך הגרעון של הנטיות הפחותות, התאוה והכבוד והדמיון הכוזב הרודה על ידיהם, יבא להכיר כי יסוד החיים אינו נעוץ בהם ותעודתו איננה מהמונם, עד שיתחיל ברב כח ללכת באורח חיים ולתור בחכמה להתחזק בדעת ביראת ד' ולעמוד על עמקי תורה וסדרי חכמה אמיתים. אז אחרי רב עמל וקניית חכמה רבה יצא מדרך השלילה לדרך החיוב. ותחת אשר בתחילת עבודתו בדרך חייו היה צריך להשתכל רק שאין יתרון לאדם ככל עמלו שיעמול תחת השמש, וממגרעות של העמל שתחת השמש שהכל הבל, ממילא ישכיל שע"כ היתרון נמצא במה שהוא נעלה מן החושים ונשגב מן הזמן, בחיי הנצח הנובעים מאור ד' ותורת אמת, מחיי יושר וצדק אמיתים המתבארים בכל מילואם ע"פ אורה של תורה. ועם זאת ההדרכה, כשם שהמושג השכלי שלו צריך הוא להעזר מהשפל ערך החיים של תחת השמש, כן צריך ג"כ החיים המעשיים המוסריים בהתחלת החינוך בדרכה של תורה להיות בחיי צער, בפרישות ונזירות, ולפעמים ג"כ בבדידות וסיגוף, כ"א לפי ערכו כדי להקנות לעצמו בקנין עמוק את המושג של גרעון התעודה של החיים, הבנויה ע"פ חשבון קביעות יסוד ההצלחה בחיים המוחשים לבדם. אמנם אחרי שמן ההתחלה הטובה יבא לידי חתימה שכלית, אחרי שכבר עומד מבורר לנגד עיניו זוהר השכל הטהור והוד הקדושה האלהית של חיי שכל טוב ונעם ד', אז כבר יצא מדרך השלילה ויבא לדרך החיוב, אז כבר יוכל להניח את מושגי ההוד החיצוני של העולם על מקומם וחמדתם. כי כבר עז בידו להכריע כי כאין וכאפס הוא למול החמדה הפנימית האמיתית של חיי עולם, ועם כל הדברים המענגים והנוצצים הנמצאים בחלל הגדול של עולם המוחש המורגש והמדומה, גם מבלעדי שישולל מאתם ערכם ע"י הכרת חלישותם וצדם השלילי, הנה יתנשא האדם לרומם את נפשו אל הקדושה האלהית מצד ההכרה החיובית, ואותו החלק הטוב שימצא בחוש ובדמיון יעלהו לשמש את האור האלהי המתלוה אל דרך הטוב והחיים של תורה ומצות. ע"כ בהיות תחילתו ד"ת, נסתמן לו הצד השלילי שממנו יעמוד האדם בהתחלתו על דרך החיובי הרצוי, "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש"שממנו למדים שלמעלה מן השמש יש לו. אמנם לא זהו כל העומק של דרך הטוב. השליליות נחוצה רק לעזרת שעה, והחתימה תבא בחיוב המלא "את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם". בהיותך עומד כבר על דרך האורה, תמצא את כל האדם בכללותו עומד לפניך בערכו האמיתי בצדו הרוחני והחמרי, ועליך לתן לכל חלק את ערכו ולאחד את כל הפרטים אל תכליתם, להשכיל את הערך השלילי רק כדי לתן מדה וגבול שלא ינתן השפל במרומים, ושלא יבולע לעיקר מפני הטפל; אבל בהיותך כבר מלא אור ד', אז תקח לך את האדם כולו, את כל רגשותיו חושיו ונטיותיו, ותעמידנו כולו על דרך ד', ולא תצטרך לשלול לגמרי שום דבר וענין, כי כל אשר עשה האלהים עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרע , וסוף דבר הכל נשמע. גם ממה שחשבת שצריך לשוללם מפני שהם מחרישים את האזנים משמוע את קול ד' הקורא בכח לאמר "דרשו ד' ועוזו" , גם זה הנה נשמע, ומכנף הארץ זמירות שמענו. "את האלהים ירא ואת מצותיו שמור". הדעה והמעשה ביחד בהשלמתם, "כי זה כל האדם", כולו בכל ערכו וצביונו, חיוב שלם בלא שלילה, סופו ד"ת.