אין לך כופר בדת, מכל אומה ולשון שתהיה, שיהיה מוכרח כל כך לרגלי כפרנותו לזייף את ההיסתוריה הלאומית שלו ולרכוש לו תמונה מזוייפת מתוכנה של אומתו, ועם זה להעטות עליה חרפה רבה, ולגזול ממנה את כל כבודה והדרה במובן הלאומי, כמו אפיקורוס ישראל. אפיקורוס ישראל אי אפשר לו שיעשה מה שהוא רק בשביל השקפות בלתי שלמות במושגים השכליים לבדם, כי אם הוא צריך להיות בעל מום גדול ולקוי מאד בנפשו. הוא צריך להיות משולל מהרגש הלאומי האמיתי כליל, ועמו גם כן מרגש היושר האמיתי השוכן בכל לב טהור הדורש אמת.
אמנם, הלקויים הנפשיים יכולים לבא מסיבות שונות ויש גם כן אשר מצב הגוף והנפש ההרוס יביא את האדם למצב השקפה מטושטשת כזאת שלא יוכל להאמין בחייו, ויהיה משוגע גם כן ממראה עיניו. הביאור הוא פשוט, המחלה היותר ממארת ששמה משטרה בחולי היאוש והכפירה שבדורנו, היא באמת, אחר מיצוי עומק הדין, רק אותו הפקפוק שבא מידי מהרסים אחדים למחנה ישראל בצורת בקרת כתבי הקודש, לאיחר את כתיבת התורה מימי המאורעות הכתובים בה. כי בקיום ואמונת יציאת מצרים ותהלוכות דור המדבר וכניסתנו לארץ ישראל איך היה כולו על פי ד', ומלא כבוד ד', שוב אין מקום לכל אפיקורסות עקרית.
והנה כשיהיה האדם חפשי באמת ברוחו, וידון בלא משא פנים על ערך התורה וסיפוריה כמו שדנים על כל רשימה הסתורית, מיד יחוש ברוחו את האמת לאמתתה ויכיר שאי אפשר כלל לזייף היסתוריה כללית ועקרית של אומה שלמה באופן גלוי ומבליט כזה. באופן שהמאורעות ההיסתוריים הם כל כך מדוייקים, כל כך מכוונים ומפורשים, בשמות האנשים נושאי ההיסתוריה ותולדותיהם הברורה, בציון המקומות החיים לפנינו, והודעת הזמנים לימים לחדשים ולשנים. ומכל שכן כשיסתכל עוד על תכונת האומה בהוה על מעמדה, פעולותיה בעולם, על תקותיה בעתיד ועל רוחה הפנימי, על קיומה, ועל משאת נפשה, אז הלא באין שום מסוה תגלה לו האמת הברורה כנכון היום, איך שכל דברי תורתנו הם דברים חיים ונאמנים. אז יחוש בנפשו כמה מהעקמימות שכלית ועקשנות יתירה צריכה לסבול הכפירה בזיופה הגדול את רוח ישראל, ואחרי כל אלה לא תעלה בידה כלום בשום אופן.
במצב נורמלי אי אפשר היה כלל שתמצא הכפירה הישראלית מעמד בחיים לאור החקירה הבריאה החפשית. אמנם כל זה הוא רק בהיות הנפש בריאה ורגש הלאומי חי ומרגיש את מעמדו ויחושו לאומתו, אבל בהיות הכל לקוי אז נעשה האדם בריאה משונה, אין יחש ואין קשר טבעי, על כן אין כאן לא אהבה בריאה ולא חוש טבעי, ומכל כלי הזיין לא נשאר רק השכל הלקוי והמבולבל מתגרת רוחות רעות ונטיות מטורפות, ומה יוכל להושיע. הגע בעצמך, ביסוד אחר פרטי וגם כן עקרי — במוסר למשל, יחש האדם להוריו. שצריך גם כן לכח אמונה, והוא אינו כל כך מבורר כאותו הגלוי והבירור ההיסתורי של תורתנו. הנה אם ינטל מהאדם החוש הטבעי של יחוסו להוריו ואהבתו אליהם הבאה מהשפעת סידור המשפחה באופן טבעי ומצב בריא, אם רק על השכל העומד יחידי נשען, היוכל הוא לפתור את שאלת היחש הזה באופן המניח את הלב וממשיך אחריו את כל המעשים הנאים והמוסריים שמצב המשפחה המסודרת ואימון רוח הבנים אל האבות ממשיכים אותם עמהם. האם אז לא היתה השאלה של ׳ודילמא לאו אביו הואי, או שמא ׳אסופי מן השוק הביאו׳ וכיוצא באלה, מהרסת את כל השלום והאמת הבאים לרגלי מצב המשפחה הטוב ויקר וגם קדוש ונכבד לאדם. אמנם החוש הבריא, הרגש הנגרר אחרי המנהגים המדיניים הטבעיים, הם מעמידים את השכל על בסיסו האמיתי, ונותנים לו דרך בחיים ובפועל ביד רמה ובכח אדיר. וכן הוא עם הדברים הכלליים, הלאומיים, ביחוד בישראל, הרגש הלאומי הבריא אי אפשר שישמר בטהרתו כי אם עם ההתכללות עם האומה בדרכי חייה, בדרכי תורתה ומצותיה על ידי מצות הזכרון, השבת והמועדים וכל התלוי בהם, על ידי השולחן העברי, על ידי הברכות, התפילות, על ידי שיתוף האדם בבתי כנסיות ובתי מדרשות, על ידי כל סדרי החיים הישראליים, מתרשם רק אז פיתוח הרגש הלאומי יפה, רק אז מתפתחת בו באדם ההכרה ההיסתורית העברית, שנעשית חיה וקיימת באופן אמיץ כזה שגם המות לא יפריד ביניהם. והשכל כשמתעורר אחר כך בכל תקפו מוצא הוא כבר לעצמו מעמד הגון איך לזכך את מושגיו ולהתאים רגשותיו הלאומיים והאנושיים עם מדעיו המתרחבים. ועם השמירה של הלימוד בתורה, יכיר ויבין ויחוש את אורה ואמתתה עד שיהיה רוחו בקרבו חי ואיתן וכל כלי יוצר עליו לא יצלח וכל לשון תקום עמו למשפט ירשיע.
ועל זה אמר הכתוב ״בטח אל ד׳ בכל לבך ואל בינתך אל תשען״. דע והכר כי כח הבינה, ציור השכל השופט, רק אז יוכל ללכת ארחו לדעת את האמת, וביחוד האמת המרכסת את ההוה אל העבר מעבר מזה ואל העתיד מעבר מזה, כי אם כשיהיו מזומנים לו כל הכחות הדרושים להשלמת ציוריו, בריאות החושים, שלמות הרגשות, עדינות הרוח והחפץ הטהור. הכלל, כל הלב, כל החיים צריכים להיות מכוונים להמציא להשכל השופט את החומר למשפטיו, לעדי אמת הסועדים את כסא משפטו. אז תהיה הבינה בינה שלמה למען יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו. מתי אמנם יהיה זה? כשישתמשו דוקא כל חמשת האורות לאבוקה אחת: בריאות הגוף והנפש, כח מלא ליושר וצדק אנושי, רגש דתי חי וער ומפותח, רגש לאומי חזק ובריא, ועל כולם התפתחות השכל הבאה מחיבור דרישת התורה בחלקה המעשי והעיוני בצירוף דעת העולם והחיים וכל זרמי הנטיות והמדעים כראוי לאיש משכיל אוהב חכמה ודעת. רק על ידי מזג נכון והרמוניה מתאמת מאלו הכחות הבריאים והרעננים הבונים את החומר והרוח גם יחד יעמידו לנו דור מלא אומץ, החי חיים מלאים, חיים של עז וגבורה בגאון שם ד׳ אלהי ישראל. ולאלה הבקשות יחד, חובה עלינו לאמץ כחותינו ושאיפותינו להגיע אליהן, כי רק אז נחוש כי נוכח ד׳ פנינו וכי אנו שואפים אל התעודה שמראש היא מוכנת לנו, מראש צורים, מימי נעורי עמינו, מעת צאתינו מארץ מצרים.
על כן הבו אחים נעבוד יחד עבודת עמנו, נדע נא כולנו שאנו צריכים להוסיף ולא לגרע, לבנות ולא להרוס, נחוש נא כל אחד בעצמו וכל מפלגה בכללה, מהו הנמצא עמה בערך יתרון על שאר עמנו, כדי שתשפיע מכשרונה על הירודים ממנה במקצוע שלה. ועם זה לא תשכח גם כן את מדת הענוה לדעת את החסר לה למען תשאף להשתלם מהשפעת מפלגה אחרת עליה. זה לא זמן רב היה בנו מאורע היסתורי של מחלוקת החסידים ומתנגדיהם. המחלוקת אכלה בנו רב, אבל כאשר נסתכל בדבר נראה שבאמת עם כל המגרעות שאי אפשר לשום תולדה אנושית שתהיה נקיה מהן, ומכל שכן אנו במצבינו המפוזר והרטוש, אבל בכל זאת אנו מכירים כי התנגשו כאן שתי נטיות ששתיהן נצרכות להשתלם: כח היסוד המעשי שבדת והרחבת לימודיו על כל ענפיו הרבים והעצומים, וכח היסוד הרגשי עם כל הרחבתו. מה שבאמת שניהם כאחד טובים. אבל לא יושלמו באדם אחד שני הכחות יחד בכל תקפם, וממילא גם בסיעה אחת לא יושלמו כראוי שניהם יחד. על כן, כאשר הורגש הצורך ליחידים לנשא כח הרגש על ידי הרמת ערך התפילה, השתפכות הנפש, הלימודים הפיוטיים המביאים לרומם את הלב, ולחזק גם כן את הדמיון הטוב, כשבא הדבר בהמון, עורר חשש גדול שמא ירחיב הגבול כל כך בתביעתו עד שיעיק להיסוד המעשי, והיה החשש גם כן נכון וצורך ההגנה מוכרח. ומכל מקום מהתנגשות הכחות נוסף גם כן רכוש רוחני באומה. מאורע זה התולדתי הוא חשוב לנו מאד ללמוד ממנו מהו כח דרישת הסבלנות לתועלת הצלחת האומה בכללה.
There’s no heretic from any nation or language quite like a Jewish heretic, who is obligated by his heresy to falsify his national history, to acquire a false image of his people’s nature, and further, to cover his people with scorn and to rob it of its national honor and glory. It’s impossible for him to do what he does only due to imperfect intellectual outlook and conception, he must be tremendously blemished and lacking in his soul, he must be entirely lacking in true national feeling. Additionally, he must be lacking in a true sense of uprightness that dwells in pure hearted individuals who seek truth. These deficits of soul can stem from various causes. In some cases, the deteriorated condition can bring a person to such a clouded perspective that he has no faith in his life and is driven insane. The explanation is simple that the most ravaging disease that expresses itself in the sickness of despair and denial in our generation, for it is in truth, after exhausting all judgment it is merely that same aggressive doubt that comes from a handful of destructive individuals to the camp of Israel in the form of biblical criticism to post-date the writing of the Torah from the days of the events that are written in it.
For the establishment and the faith of the Exodus from Egypt and the journeys of the generation of the desert and our entry into the Land of Israel, how all those events were by the word of G-d and filled with the manifestation of G-d leaves no room for any fundamental heresy. For behold when a person is truly free in his spirit and considers without prejudice the nature of the Torah and its stories, like we consider any historical writing, he will immediately sense his spirit’s inner truth and will recognize that it’s impossible to forge an entire history of a whole people in such a revealed and obvious fashion such that the historical events are so precise, explicit, and interwoven, featuring the names of the people who its subjects and their biographies while indicating the places names and chronology that specifies days, months, and years, all the more so, when one looks upon the character of our people in the present, its stance, its activities in the world, its inner spirit, its existence and its commitment, then without any masking, the truth will be revealed like the light of day that the words of our Torah are living faithful words, then will a person feel in his soul how much intellectual crookedness and stubbornness is needed to bear heresy that falsifies the very spirit of Israel. After all of this, it achieves nothing in any fashion.
In normal times, it would be impossible for this Jewish heresy to find ground to stand on once exposed to the light of healthy free inquiry, but all of this is true when the soul is healthy and the national feeling is alive and is aware of its position and its relation to its people, but when the situation is broken, then the person becomes a strange creature, there’s no natural relationship or connection, therefore there is no healthy love or natural sense, from all the defenses the only thing left is a weakened mind, confused by the blows of evil winds, what can possibly save in such a situation? Consider for a moment regarding another specific fundamental: in ethics a person’s relation to his parents. This also requires the power of faith and its’ not so clarified like the historical and revealed clarify of our Torah. If his natural sense of relatedness to his parents is taken from him, which stems from the influence of family life, in a natural and healthy state, if he would lean only upon the single support of reason would he be able to resolve the problem of this relationship in a manner that satisfies the heart that brings in its wake all of those beautiful ethical actions that normal family life and spiritual reliance of children upon fathers, wouldn’t the question always be “perhaps he’s not my father? or perhaps I was a foundling?” and similar questions, which destroys the harmony and truth of a good precious family situation which is also holy and honorable to man. Rather, a healthy spirit and a sensitivity which is impacted by natural social customs, they set the mind on its true basis and imparts to it a path in life and action with great strength and might. The same is true of general, national matters, especially regarding the Jewish people, there’s no way to preserve the healthy national spirit except by incorporating oneself with the people and its way of life, by way of the commandments of memory, such as Shabbat and festivals, by means of the Jewish table, by means of blessings and prayers, by attendance at synagogues and yeshivot, by means of all the patterns of Jewish life, only then is the development of the national spirit impressed upon, only then does Jewish historical consciousness develop in a person, which becomes live and vital and so powerful that even death cannot separate them.
When the mind awakens afterwards in awe of its strength, it already finds for itself a fitting basis for refining its concepts to adapt its national and human sensitivities, its expanding scientific perspective, and together with the preservative effect of Torah study, he will recognize and understand its light and truth, until the spirit inside of him becomes alive and steadfast, then no weapon wielded against it will be successful and he will refute any claims made against him. And regarding this it is stated, "Trust in G-d in all of your heart and do not rely upon your own understanding (Proverbs 3:5)."
Know well that the power of understanding, the images generated by the assessing mind, it can only travel its path toward knowing the truth, and especially that truth that fastens the present to the past, on one hand, and to the future, on the other hand, when available for it are all the powers required for perfecting its images: Healthy senses, fully responsive emotions, purity of will. In some, the entire heart and all of life needs to be prepared to make available to the assessing mind the matter necessary for its judgments as true witnesses that support the throne of its judgment, then will understanding be full understanding, in order that he see with his eyes, hear with his ears, and return and be fully healed. When will this be, when all five lights join to form a single torch, health of body and soul, full strength for upright human justice, a well developed fully awake and alive religious feeling, a healthy and powerful national feeling, and above all of them, a well developed mind that comes from the combination of exploring the Torah both in its practical and speculative dimensions, together with a knowledge of the world and of life and of all the inclinations of the sciences, as is appropriate for an enlightened individual who loves wisdom and knowledge. Only a correct integration and a corresponding harmony, comprised of healthy and invigorated powers that build body and spirit together, shall we build and establish a generation filled with valor, which lives a full life, a life of strength and power, in the ascendant name of HaShem, the G-d of Israel.
In responding to these demands taken together, it is obligatory for us to strengthen ourselves and our yearning to achieve them, for only then shall we discern that we are directed toward HaShem, and that we are yearning for the destiny that has been prepared for us from the very beginning, from the time of our ancestors, from the days our people's youth, from the time we emerged from Egypt, therefore, brothers, let us work the work of our people. Let us all know that we need to add and not to take away, to build and not to destroy. Let each individual and each grouping discern what is its unique ability in order that that person or group shall use its talent to influence those of lesser ability in that area, while at the same time, let no one forget the attribute of humility to know what it is lacking in order that it should yearn to be perfected by the influence of another group upon it. It hasn't been such a long time since the historic dispute Hasidism and its opponents. The dispute ate away at us significantly, but when we look at the matter, in truth, with all the detriments that no human development can be free of, all the more so, in our scattered situation, nevertheless, we recognize that two tendencies collided, both of which need to be perfected, the power of the practical element in religion and the accompanying expansion of learning all of its many and powerful branches, and the power of the emotional element with all of its expansion, where in truth, both of them taken together are truth, but in a single person simultaneously will not be perfected in all of their strength and axiomatically this is true for a grouping of individuals. Therefore, when individuals felt the need to enhance the power of the emotional dimension by means of emphasizing the value of prayer, poetic learning, exaltedness of the heart, and also to strengthen the imagination in a good way, when this was taken up by the masses, a great suspicion arose lest this demand widen the boundaries to such an extent to the point that it undermined the practical element, and this suspicion was well-founded, and there was truly a need for defending against this potential excess. Nevertheless, from the collision of these forces, great spiritual attainments were added to our people. This foundational event is very important for us to learn from it how great is the power of the demand for tolerance for the benefit and success of the people as a whole.
[לנבוכי הדור פכ"ו תרגום עפ"י ספריא]
