ב) אך אופן הגאולה איך שיהי' אם בנס נגלה ומפורסם או בנס מלובש בטבע זאת תלוי במעשינו ובהתנהגתינו אם ננהג עצמינו בדרכי התורה לקיים מצותיו בכל הכתוב בתורה הקדושה אז נזכה לגאולה דבריש גליה בנס נגלה ומפורסמת למעלה מן הטבע אבל אם ח"ו נהי' בבחינת אין עושין רצונו של מקום אזי יהי' הגאולה ע"י נס המלובש בטבע ויהי' נעשה ע"י השתלשלת הטבע ודבר זה מפורש בש"ס סנהדרין ד' צ"ה - א"ר אלכסנדרי ריב"ל רמי כתיב וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתי וכתיב ועני ורוכב על החמור זכו עם ענני שמיא לא זכו עני ורוכב על החמור עכ"ל הגמ' ר"ל אם נהי' בבחי' זכו אזי יבא הגאולה בבחי' ענני שמיא שהוא נס מפורסם לא זכו אזי יהי' בטבע וזהו עני ורוכב על החמור על חמריות הטבע ובבחי' עניות ולא בגדלות ככתוב באוה"ח הק' בפ' בהר וכן כתב עוד בפ' בלק דמה שכתוב בזהר דיהי' בנס מפורסם זה דוקא אם נהי' בבחי' זכו אבל בלא זכו אזי יבא לנו בטבע (וכעת אינו לפני להעתיק לשונו הק').
ובהגדה מראה יחזקאל ראיתי לבנו הגאון בעל שו"ת שערי צדק שכתב בזה"ל בגאולה העתידה העיקר דיהי' בנסים בגלים כמ"ש כימי צאתך וכו' אבל י"א שיהי' עפ"י התנהגות הטבעיות (עיי"ש דהביא זה בשם הקדמונים) ויש לומר דתליא אם זכו או לא זכו והנה מה שבא בדרך הטבע אינו בפעם אחת רק מזמן לזמן מתהפך פושט צורה ולובש צורה למשל גידולי פירות באילן שנוטעין צריך זמן והתהפכות עד שנעשה פרי אבל במטה אהרן הי' הכל ברגע אחד והיינו זכו אחישנה היינו בנסים נגלים שבא מהר אבל לא זכו ג"כ יהי' הגאולה אבל בדרך הטבע ולזה צריך זמן לההתהפכות והיינו לא זכו בעתה דיצטרך לעת ההשתלשלת הטבע עכ"ד וממילא עפי"ז תבין דמה שאמרו חז"ל במדרש שוח"ט סי' י"ח כתוב אחד אומר מגדיל וכתוב אחד אומר מגדול א"ר יודן לפי שאין הגאולה של אומה זו באה בבת אחת אלא קימעא קימעא ומהו מגדיל שהוא מתגדלת והולכת לפני ישראל לפי שהן עכשיו שרויין בצרות גדולות ואם תבא הגאולה בבת אחת אינן יכולין לסבול ישועה גדול שהוא בא מתוך צרות גדולות לכך היא בא קימעא קימעא ומתגדלת והולכת ולכן היא משולה הגאולה כשחר שנאמר אז יבקע כשחר אורך ולמה נמשלה כשחר שאין לך אפלה גדולה מאותה שעה הסמוכה לבקר ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה כל הבריות נלכדין אלא עמוד השחר עולה ומאיר לעולם תחלה ואח"כ גלגל חמה עולה ומאיר ואין בריה נלכדת שנאמר ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום עכ"ד, היא מדבר מהגאולה שיהי' בדרך הטבע אז צריך שיהי' קימעא קימעא כדי שלא יזיק להם דומיא דהארת השמש עלי ארץ דבא בהדרגת הטבע אבל כשיהי' עפ"י נס תהי' בפעם אחת שלא בהדרגת הטבע ויען שהצרות באו ע"י עונותיהן שאלמלי היו בבחי' זכו שעושין רש"מ לא היו בצרות גדולות והיו יכולין לסבול האור גדול של הגאולה והי' יכול להיות בבת אחת אבל בעת שיהיו בבחי' לא זכו אזי מוכרח להיות החבלי משיח והצרות הגדולות כמבואר באור החיים הק' פ' בהר וברש"י סנהדרין ד' צ"ז אזי אינן יכולין לסבול אור גדול הבא בבת אחת ע"כ מוכרח לבא הישועה והגאולה קימעא קימעא בבחינת הטבע שבא קימעא קימעא וזה אמת וברור, וכן אמרו בירושלמי דיומא פ"ג ה"ב ובירושלמי דברכות פ"א ה"ו ז"ל הירושלמי שם ר' חייא רבה ור"ש בן חלפתא היו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה א"ר ח"ר לרשב"ח בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחלה קימעא קימעא כל מה שהיא מהלכת היא רבה והלכת מאי טעמא כי אשב בחושך ה' אור לי כך בתחלה מרדכי יושב בשער המלך ואח"כ ויקח המן את הלבוש וכו' ואח"כ וישב מרדכי ואח"כ ומרדכי יצא מלפני המלך ואח"כ ליהודים היתה אורה ע"כ וכן היא במדרש רבה שה"ש על קרא מי זאת הנשקפה כמו שחר וכו' כך תהי' גאולתן של ישראל מצפצפת בתחלה היא באה קימעא קימעא וכו' עיין שם וכן נמצא בזהר פ' וישלח בקרא שלחני כי עלה השחר ר' יהודה פתח ואמר מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומא כנדגלות האי קרא אוקמוה אבל מי זאת הנשקפה אילין אינון ישראל בזמנא דקבה"ו יוקים לון ויפיק לון מגלותא כדין יפתח לון פתחא דנהורא דקיק זעיר ולבתר פתחא אחרינא דאיהו רב מיניה עד דקבה"ו יפתח לון תרעין עלאין פתיחן לארבע רוחי עלמא וכו' לבר נש דאיתיהב בחשוכה ודיוריה הוה בחשוכה תדיר כד יבעון לאנהרא ליה בעיין לאתפתחא ליה נהורא זעירתא כעינא דמחטא ולבתר רב מיניה וכו' כך אינון ישראל כד"א מעט מעט אגרשנו וכו' אבל ישראל נהורא דילהון זעיר זעיר עד דיתתקפון וינהיר להון הקבה"ו לעלמין וכלהו שאלו ואמרו מי זאת הנשקפה כמו שחר איהו קדרותא דצפרא ודא איהו נהורא דקיק ולבתר יפה כלבנה בגין דסהרא נהורא דיליה יתיר משחר ולבתר ברה כחמה בגין דנהורא תקיף ונהיר יתיר ולבתר איומא כנדגלות תקיפה בנהורא תקיף כדקא יאות ת"ח בעוד דאתחשך יממא ואתכסיא נהורא ואתי צפרא יתנהר בקדמיתא זעיר זעיר עד דיתרבי נהורא כדקא יאות דהא כיון דהקבה"ו יתער לאנהרא לה לכנסת ישראל יתנהר בקדמיתא כמו שחר דאיהו אוכמא ולבתר יפה כלבנה ולבתר ברה כחמה ולבתר איומא כנדגלות עכ"ל הזהר הקדוש.
בפייט לשבת שני אחר הפסח אמר קץ השלישי לדניאל נעטר וקץ הרביעי מכל עין נסתר וכן הוא בספרי זוטא מובא בילקוט פ' נשא סי' תשי"ז הרי דיהי' קץ שלישי ורביעי וקץ שלישי יהי' באופן הזה שאנו עסוקין בו ברשיון המלכים וזה יהי' הכנה לקץ הרביעי הנעלם מעין כל וכן הוא בזהר פ' פינחס ד' רנ"ב ארבע גאולות עתידין למהוי לקבל ארבע כוסות דפסח עכ"ל וכן הוא בזהר ויקהל ד' רי"ו עיי"ש ובמדרש תנחומא פ' דברים ללמדך שבשעה שמגלה הקב"ה שכינתו על ישראל אינו נגלה בפעם אחת שאם יגלה להם טובתו כאחת ימותו כולם שאין יכולין לעמוד בטובה ע"כ מתגלה להם קימעא קימעא ובזה"ק פרשת בשלח אמרו וכד תתהדר כנס"י לאתרה כדין יתוב מלכא קדישא לאתרה לציון עיי"ש הרי דתחלה צריך דתתהדר כנס"י לאתרה אז אח"כ יתוב גם מלכא קדישא לציון והכלי פז ובעל שתי ידות ורבינו בחיי כתבו על פסוק ועצת מלאכיו ישלים שלא יהא הוא יתברך המתחיל כי אם ישראל בשובה אל הארץ אז הוא יתברך ישלים וזה שאמר הכתוב ועצת מלאכיו הם הם סיבות הטבעיים שהם מלאכיו כמו שכתב המנורת המאור בדרוש לשבועות אז הוא ישלים פעולתם כן הוא דעת שלשה בעלי מקובלים הנ"ל ודוק.
הרי דביארו לנו חכמינו האמיתיים במקומות הנ"ל שלא כמו רבים מבני עמנו מדמים ועולה על לבם שמשיח יבא לישראל פתאום כנהר שוטף מאפלה לאור גדול בפעם אחת כי אם עלייתם תהי' מעט מעט ממדרגה למדרגה אשר למעלה הימנה ואחר שירגלו לאותה מדרגה יעלו למדרגה עוד למעלה ממנה עד שיעלו ויבואו למדרגה היותר גבוה ע"י שכבר הרגלו במדרגות העולות סולם בית אל מעט מעט כי העליה כמו רגע מקצה האחרון אל קצה העליון מלבד שהוא רחוקה מהמציאות אף גם זאת הן עם בני ישראל לא יכלו לסבול רוב טובה כמו שלא יוכל הנרפא ממחלתו הקשה והמסוכנת לקבל תיכף רבוי המאכלים ותענוגות בני אדם לרוב חולשתו וכמו למאן דגני בבית אפל אם פתאום ירוהו אור גדול לא יוכל להנות מזיו אורו וכמו שאמרו זאת המשל בירושלמי ובזהר הנ"ל כמו כן הוא אצל גאולתן של ישראל שתבא אלינו רק במדרגה ולא בבת אחת והטעם לזה נראה לי כמו שאמרו במדרש רבה שמות פ' ט"ו אמר הקבה"ו אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינן נגאלים לעולם אלא למי אני מסתכל לאבותיהם הקדושים עכ"ל וכן כתב הגאון רבינו מווילנא בספרו אבן שלמה שהגאולה לא יהי' ע"י תשובה רק בזכות אבות כמו שאנו אומרים בתפלת שמ"ע וזוכר חסדי אבות ומביא גאולה לבני בניהם וכיון דמצד מעשינו לא נהי' כדאים לזה לא תהי' בנס נגלה רק בנס המלובש בטבע ע"כ לא תוכל להיות בבת אחת רק מעט מעט וכמו שכתבתי לעיל ונר"ל דמשום זה כינו בנביאים את משיח צדקינו בשם צמח כדכתיב הנני מביא את עבדי צמח (זכריה ג׳:ח׳) איש צמח מתחתיו יצמיח והקימותי לדוד צמח צדיק (ירמיהו כ״ג:ה׳) וכן אנו אומרים בתפלתנו את צמח דוד עבדיך מהרה תצמיח והוא על דרך שכתב הגאון בספר עזרת כהנים בפ"ג דמדות בשם הש"ג דעל כן נקרא זרובבל צמח (בפסוק) כי מעלתו תהי' כמו צמח האדמה שמגדל מעט מעט כן מעלתו תעלה מעט מעט עד שתגדל מאד עכ"ל וע"כ משיח נקרא ג"כ צמח שכן יעלה מעלתו ומעלת ישראל מעט מעט עד שיגדל מאד כמו צמח האדמה, ממילא מוכח מכל זה דישועתינו דלעתיד תצמיח בדרך הטבע רצוני לומר בנס המלובש בטבע ועל כן יצטרך לזה עת השתלשלות הטבע שבא במעט מעט ולא בבת אחת וכן מוכח ג"כ ממה שהבאתי לעיל בפרק ראשון מרבינו המהר"ל ומרבינו היעב"ץ בטעם הצרות דחבלי משיח דהוא בבחינת העדר קודם הויה והיעב"ץ הביא סמוכין לזה מש"ס תמורה דאמרו גבי ביצה דכי קא מסרח קא גביל הרי דדימו הוויית גאולתינו להוויית דביצה דבא בטבע כמו כן גאולתינו יבא בטבע הויה דכל מציאות ודוק כי כל מה שהקדמתי עד כה המה הקדמות אמיתיים נובעים ממקור מעין טהור של רבותינו בעלי הש"ס וזהר וירושלמי ומדרש וגדולי חכמינו כמהר"ל ויעב"ץ שהיו בעלי רוח הקודש.
