וַעֲשִׂ֣יתֶם ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשׂ֣וֹת לְאָחִ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ.
ובערת הרע מקרבך – אין זו מיתה, כי לא כל עד זומם יומת, אך ענינו תבער החטאת בהענישך החוטא, שאם לא כן תהיה החטאת בישראל, וכלם יהיו נענשים עליה, וזה בנין אב לכל ובערת הרע, שענינו העון, וכן ובערת דם הנקי {דברים י״ט:י״ג} הוא ראיה שהעון הוא המתבער. ותלמידי יוסף שבתי באזיבי מוסיף ראיה ממה שכתוב למטה (כ״ב:כ״א) וסקלוה אנשי עירה ובערת הרע, שהיה לו לומר ובערת הרעה, וכן (כ״ב:כ״ב) ומתו גם שניהם ובערת הרע, היה לו לומר הרעים, וכן (כ״ב:כ״ד) והוצאתם את שניהם ובערת הרע מקרבך.
וצ"ע דברי אונקלוס וְתַעְבְּדוּן לֵיהּ כְּמָא דְּחַשֵּׁיב לְמֶעֱבַד לַאֲחוּהִי וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ.
