סיפר לי אברך שהוצרך להגיע ביום 'תשעה באב' לבית חולים בכדי לשהות בסמוך למיטת בנו שם, וניסה לעצור 'טרמפ' אשר יובילנו לכל הפחות למקום הסמוך לביה"ח, אך לא עלה בידו… עד שעצר לו 'בעל חסד' והראה לו סימן שיעלה לרכבו, ובטרם הספיק האברך לשאול להיכן פניו מועדות הקדימו הנהג ושאלו איה מחוז חפצו, ואכן, היטה את דרכו והוליכו עד פתח בית החולים.
הודה לו האברך מקרב לב על נדיבותו הגדולה, ולפליאתו מדוע סטה מדרכו עבורו, הסביר הנהג, כי הנה כל אחד מכין עצמו לקראת התענית בריבוי אכילה ושתייה, אמנם, ידוע מה שאומרים הרופאים, כי אין שום תועלת באכילה גסה ושתייה יתר על המידה 'ברגע האחרון'… ואדרבה, נזק יש בדבר, אלא הדרך הנכונה היא שמבעוד מועד (במשך כמה ימים) יוסיף באכילה ושתיה וכך יהא מוכן כראוי לקראת ה'צום'…
משהתבוננתי בזה, הוסיף הנהג לספר, התעוררתי לחשוב, שהנה בעוד כמה שבועות נעמוד כולנו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בחיל וברעדה באמירת 'כל נדרי' לקראת תחילת 'צום' יום הכיפורים ביום בו יחתם גזר דינם של כל באי עולם, והרי גם לזאת לא יתכן להכין עצמנו ברגע האחרון… אלא צריך כבר כמה שבועות מקודם להתחיל 'למלא' את הנפש במעשים טובים, ובזה נזכה להיכנס לימים הקדושים כשהנפש זכה יותר, לכן נטיתי מדרכי במיוחד כדי לגמול עמך חסד ולהביאך למחוז חפצך.
מעשה באשה שבאה לפני הרב וביקשה: יסדר נא רבינו עבורי 'גט' פיטורין מבעלי שנישאתי לו אך לפני שבועיים ימים.
שאלה הרב: מה אירע ביניכם?
ענתה האשה: היום מיד אחר אכילתו סעודת בשר ביקש ממני שאגיש לו קפה עם חלב. הזדעזעתי לגמרי, שאלתיו: שמא שכח בעלי הצדיק שזה עתה אכל בשר?
לא שכחתי, השיב.
אולי כוונתך ל'חלב סויה'?
לא, כוונתי לחלב 'אמיתי', שמוצאו מפרה, ולא ממשקה הדומה חלב…
בזה נוכחתי אפוא לדעת שאין בו יראת שמים ל"ע, וכיצד אדור עמו בכפיפה אחת? הנני מתחננת ומבקשת מהרב שיעשה כל מה שבידו לפרק את החבילה ויפה שעה אחת קודם.
אמר לה הרב: אי אפשר לעשות דבר וחצי דבר מבלי לשמוע תחילה את הצד השני, ומיד הלך אל ה'כולל' בו למד האברך דנן, קרא לו והחל לשוחח עמו כדי לדעת מ'כלי ראשון' גופא דעובדא היכי הוי. אולם הבעל 'הודה' בכל פרטי המעשה, כי אכן ביקש ממנה כוס קפה עם חלב לאחר אכילת בשר.
נדהם הרב ושאלו: וכי ירדת מדעתך? ומה לאברך חשוב כמותך ולאיסור אכילת בשר בחלב?
השיב לו הבעל, כי בימים הספורים והבודדים שהספיק לחיות עימה למד להכיר בטבעה, כי כל מה שהוא מבקש ממנה נעשה רק כעבור שש שעות… וממילא אין כאן שום חשש של עבירה, כי עד שהיא תכין את הקפה כבר יעברו 'שש שעות', ומותר לו לכתחילה לשתות את החלב…
ולעניינו ייאמר: טבעו של אדם, שמשעה שהוא 'נזכר' להתעורר ועד שייצא הדבר למעשה נמשך זמן הרבה, על כן הבה נתחיל מעתה להתעורר ול'התחמם' לקראת ראש השנה, ובזה נקווה שבסייעתא דשמיא נכנס כבר בעובי הקורה ונשלים את העבודה בהגיע הימים הנוראים. כי אילו נמתין ח"ו עד אז, הרי אנו בסכנה שנזכה להתעורר רק לקראת חנוכה…
