א׳:רמ״ו
כמה אמת ושירה מופיעה לפנינו בחזיון של מרכזיות נשמת האדם, ביחש ההויה כולה.
How much truth and song appear before us in the vision [that shows] the human soul’s centrality in relation to all existence.
אין החזיון הזה נופל לרגלי ההתגלות של הציור הקוסמי הרחב והבלתי תכליתי של עולמיות הכוכבים, של היצירה המתמדת של הערפלים;
This vision is not compromised by the realization that the form of the cosmos is sweeping and infinite, with worlds of stars [and] with the constant creation of nebulae.
אדרבא מתגדלת היא שירה זו ומתאדרת ע"י הנצח והגודל.
On the contrary, this song grows. It is strengthened by that immensity and greatness.
בכל מקום ששם בא אור החיים לידי התגלות הכרה, והתגלמות של הדר מוסר ושאיפות עדינות, הרי המרכז נגלה.
That centrality is revealed wherever the light of life is revealed to [a person’s] awareness, and laudable ethics and refined aspirations coalesce.
האחדות של האדם הרוחני מקיפה היא אותו בכל גילוייו בכל העולמים, כאחדותו של כח המושך בכל הגרמים.
A spiritual human being’s [integrated] oneness encompasses him in all of his discoveries regarding all worlds, like [an object whose] gravitational force pulls equally on all the entities [around it].
לשוא חושבים בעלי חוגי הבטה קצרים, שאחרי החידוש של הציור הקוסמי בטלה מרכזיותו של רוח האדם, וחפצים הם לומר, שבשביל כך ערך הדת נגרע.
In vain do people with a limited vision think that, after the recent discovery of the parameters of the universe, the centrality of the spirit of man has been erased, and they wish to say that as a result the value of religion is derogated.
אע"פ שאיתנה היא הדת גם בלב אלה אשר מעולם לא נתקבל לרוחם המרכזיות של האדם, כהרמב"ם וסייעתו, א"כ הטענה בטלה היא מעיקרה.
Religion is firm in the hearts of those—such as the Rambam and his camp—who never accepted [the concept] of the centrality of man. Therefore, the claim [that this new understanding of the universe devalues religion] is null from the very outset.
אבל גם בעומק הרעיון המסתורי, שהוא מוצא מקום חשוב בחיי הדת ביחוד בדורות האחרונים בהתפשטות יתירה גם שם לא נפגע דבר, כ"א נתאדר המחזה.
But even in the depth of the mystical idea [of the centrality of man], which inhabits an important place in religious life—[and which has] in particular spread extensively in recent generations—nothing has been damaged. On the contrary, the vision is intensified.
האחריות המוסרית מתגדלת לפי שילוב הויה כזה, וזהו ג"כ יתרון מרץ לרוחו של אדם בהשתלמו.
[A person’s] ethical responsibility grows in accordance with [his awareness of] the interconnected nature of such a universe. And that too adds energy to his spirit in his [quest to] make himself whole.
מובן הדבר, שלצורך ציור של גודל נורא לגבי האחריות המוסרית צריך עומק והארה צלולה לתוכן המוסר, כדי שלא יתמסמס הרוח מיתרון פחדנות, ולא יוכל להיות חמוש באותה האביריות, הדרושה לאדם פועל בחיים.
Of course, due to this image of the awesome greatness of [our] ethical responsibility, [a person] must have a deep and lucid illumination regarding the composition of ethics, so that [his] spirit will not melt away due to being overwhelmed by fear, and he will [not] lack the courage required of the person who is active in life.
