א
נראה שאי-אפשר לצאת ידי חובה בענין חובות הלב רק אם יסדר ספר לעצמו בלימודים[1] הדרושים לו בזה, בין הפרטיים ואפי' הכוללים ג"כ יותר יבין ע"י מה שיחדש בהם מרוחו, ומי שהוא כבר באופן זה של הדעת, שיכול להעריך מערכה שכלית בעצמו, אי-אפשר לו לבוא אל השלמות אם לא יעבוד בשכלו בזה.
ב
אלה המה סדרי הדברים שעליהם ראוי לסדר עיוניו להועיל לעצמו ולזולתו:
א. אמתת גדר האמונה, צורתה כמו שהיא מיושבת[2] בנפש והכרחה וגודל אמתתה, שאין גבול באמת למעלה מזה ע"פ דברים מבוררים ומאומתים בשכל ובחוש כמפורסם[3].
ב. באמתת הבורא יתעלה, במציאותו יתברך ויתרומם בגדלו השגחתו והמדות הקדושות המיוחסות לו והענינים האמוניים המתחייבים באמותים מבוררים ומחויבים, חתומים כחותם האמת והצדק היושר הנועם הטהור והאמתי, המקובל קבול טבעי אל הדעת ומרנין ומרחיב ומשמח את הנפש.
ג. באמתת התורה אשר בידינו מאת אדון כל המעשים יתברך שמו לרועה נאמן משרע"ה. בגודל קדושתה, ברוממות מעלתה, בהדרת אורה, ובגודל אשרה שמאשרת להוגי' ודורשי' כאמת ותמים, בקדושת מצוותי' והדרן, ואיך שהיא זיו העולם ושלמותו בהכרח והכרה ברורה בדברים ברורים ומאומתים [4].
ד. באמתת תורה שבע"פ שצוה הקב"ה למשה רבנו ע"ה ושנמסרה לחכמים דור לדור. הנכללים במשנה ובתלמוד וספרי חז"ל הנלוים להם, בגודל אמתתה וקדושתה ואורה הבהיר ובעוצם הצלחת ההולכים בנתיבותי' ובקדושת הנחלים המתפשטים ממנה.
ה. באמתת חכמת הקבלה [5], בהכרח מציאותה, בהצלחת יודעי' ועוסקי', בתועלתה הכללית ושהיא מתרוממת מעל כל חכמה ומתנשאת מכל ידיעה [6], הכרח העסק בה לאנשי סגולה בטהרת לב ושמחה טהורה והצנע לכת, למען דעת את ד' ולדבקה בו יתעלה.
ג
כל זמן שלא ילמד לעצמו שתתברר לו מעלת נשמת האדם ומעלת ישראל[7] ומעלת הארץ הקדושה[8] וההשתוקקות הראויה לכל איש ישראל לבנין המקדש וגדולת ישראל והתרוממותם בעולם, כמעט שאי-אפשר לטעום טעם עבודה.
שהרי, כיון שחז"ל אמרו על פסוק (דברים יא יג): "ולעבדו בכל לבבכם": (ספרי על דברים יא): "עבודה בלב זו תפלה", אם כן התפלה היא בחינת העבודה, ואינו ראוי לעבודה כי אם כשיהיה במצב דעת יראת ד' כל כך, עד שיהיו עניני התפלה קרובים אל לבבו[9]. ואם לא ידע מעלת נפשו - איך יתפלל ברצון שלם והרגשת חסרון שיחנהו השם יתברך דעה בינה והשכל, כיון שאינו מכיר, אחרי שיש לו עושר וכבוד וכל טוב, מה חסר לו אם ח"ו לא ישכיל ויבין, אם כן צריך ללמוד ולהעמיק עד שיצויר לו בבירור וידיעה שלמה גודל חסרונו לדעה בינה והשכל, יצמא לזה ויתפלל באהבה מקירות לב שיחנהו השם יתברך בזה, וד' הטוב לא ימנע טובו להולכים בתמים[10].
ואם לא ידע מעלת ישראל איך יתפלל בלב שלם על גאולתם. שודאי אין הכונה הרצויה בתפלת ברכת גואל ישראל רק על מכאובי נפשו שמרגיש מצד עצמו מעול הגלות, כי ענין הברכה מעיד שהרצון בה מצד מעלת ישראל וקדושתם[11].
ואם לא ישכיל מעלת הארץ הקדושה וסגולתה וקדושתה[12] איך יתפלל על בנין ירושלים, והתפלה היא דוקא מקירות הלב[13] כשמרגיש שהוא חסר בדבר.
והנה התפלה היא בדיקה גדולה לאדם אם הוא מטהר נפשו באמת כרצון יוצרו ית' ואם הוא קרוב רצונו כרצון קונו[14].
על כן, מאד חייב האדם להזהר שלא ימשך אחר רצון עצמו בהנאות הגוף ממאכל ומשתה וכיו"ב, כי יוטבע בו טבע החמרי עד שלא ירגיש בעצמו שהדברים האמתיים הקדושים חסרים לו, ואם כן יאבד תפלתו שהיא כלל גדול בעבודה, כי כיון שמתנחם במה שיש לו לאכול ולשבעה וכאלה ההבלים לא יצייר בהתפללו בשבח "עלינו לשבח" ו"על כן נקוה", שיתוקן עולם במלכות שדי והאלילים יכרתו והרשעים יפנו אליו יתברך, כי מה יזיקו האלילים לאשר עיניו ולבו למלאות כרסו מעדנים, ובהיות ציורי התאוה בלבבו לא ישכיל ולא יבין.
על כן יתחזק האדם ויתחכם ויראה עצה לנפשו, ומאלהי החסד והרחמים החפץ בשלמותנו, שזהו כבודו ותפארתו, נבקש ונשפך שיחנו ידריכנו בנתיבתו ויאר לנו באורו הגדול, שנדע ונשכיל מה הוא ית' דורש מאתנו ומהו הישר והטוב ללכת בדרכיו.
^ א) עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד. (מהרש"א בבא בתרא י:).
^ ב) ע' עולת-ראיה עמ' שלז.
^ ג)אמת - אמונה, ע' עולת-ראיה עמ' שלו-שלח ועמ' תיד.
^ ד)ע' עולת-ראיה ח"ב עמ' נו-נו.
^ ה) "חכמת הקבלה שהיא מקור התורה ועיקרה" (שו"ת הב"ח סי' ד').
^ ו) פנימיות התורה (ע' אור-החיים כמדבר כג כב), חכמה וידיעה, ע' לקמן "לימוד היראה וחכמתה".
^ ז) מעלת האדם - ומעלת ישראל ע' אבות פ"ג מי"ד. זהר שלח קנט:
^ ח) מעלת ישראל ומעלת האה"ק וכו'. ע' זהר אמור צג "גוי אחד בארץ", תוס' זבחים ס-סא קדושת הארץ והמקדש, מגילה יז: מתרוממת קרנם בירושלים.
