שאלת הודאות המקורית

יש עצבון שבא מעושר רוחני, הא כיצד? מתגברות עלי ההופעות, חזיונות מחזיונות באים לנגד עיני הרוחניות. מביט אני בספרים. ובספרים היותר קדושים, והיותר נשגבים, ומעינותיהם חיים ומפכים, מנביעים הם בכחם המקורי ברוחנו פנימה מעינות רבים. ועל כל חזיון נולד המיון פנימי, מהיכן כל זה בא? ראשית החזון וודאותו מהיכן הוא נמשך? והנשמה מצטערת בעצבונה על שמחת עשרה, והעצבון הזה מעדן את הרוח, מחדד את השכל, ומרטיב את הלשד של החיים הרוחניים. וידיעות מקוריות, ומקוריות של מקוריות, והקשבות, רבות ערך, גדולות ורחבות, נולדות, והן באות עם תעודות ודאיותן, והן מעלות את הנשמה למקום עליון. ובמקום העליון באה השאלה עוד הפעם מחדש. על הודאיות החדשות, העשירות היותר עליונה, שבתחלה מופעת היא בכליל הודה, ביפעת שמחתה, ואחר כך באה השאלה, בן מי זה העלם, אם ראוי לבא בקהל? והרעיון המחקרי חוזר ונעור. מבקש לו נתיבות, ומבקש ומוצא. והודאיות החדשה משתרשת עמוק עמוק בנשמה. באה לכח של פעולה, דחיפה חזקה להשפיע. ולהחטיב את החיים של חוג רחב. באה ומפעמת, עד העליה החדשה, שעל ידה הכל נשכח. כל העושר העבר גז וחלף, וציורים מעולם יותר עליון באים, מאויר דכי, טהור ורענן, מאורות זורחים, בצורה שלא פוללה מעולם. ועל דבר העבר אין זכרון, ההוה והעתיד מלבב ומנעים, היצירה הולכת ומתרבה, והודאיות עולה למרום קצה. והנה רוח חקר בא ומכניס עצבון חדש, כדי להוליד שמחה עליונה, וגילוי עולם מתוקן. אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו.

A Question of Authenticity and Certitude

There is a sadness that comes with the richness of the

spirit. How does this come about? (Spiritual)

Phenomena overwhelm us, visions of different kinds

come before our eyes; we peruse books, books of

greater and lesser holiness, and their wellsprings are

alive and flow with energy. With the power of their

originality they engender in our inner life many

wellsprings of our own. And with each new vision an

inner murmuring is born: From whence does all this

come? The source of the vision – and its certitude –

from where is it drawn? And the soul experiences pain

from its sadness regarding the joy of spiritual fullness,

and this sadness refines the spirit, sharpens the mind,

and moistens the living matter of spiritual life. And

original perceptions – and the originality at the source

of those original perceptions – and experiences of

profound attentiveness, of great import, high and wide,

are born, and they come to us with the attestation of

their inner certitude, and they elevate the soul to a very

high place. And, once again, in that very high place, the

question comes anew, with regard to these new

attestations of inner certitude, the highest form of the

richness of the spirit – appearing initially in the fullness

of its glory, in its glowing joy, but followed by that very

question: Who gave birth to this beautiful youth; is he fit

to join our "kahal", to be a member of our community?

And the analytic perspective is awakened anew, seeking

paths of expression, seeking and finding, a new

expression of certitude takes root deep within the soul…

And lo, the analytic spirit comes again and brings into

the soul a new sense of sadness, so as the give birth to a

higher joy, and to bring about the revelation of a world

transformed – a world that no book (or story) has seen

and no thoughtful contemplation has heard of.