סח הרב יגאל שפרן: לכתחילה התנגד הרצי"ה לקביעת יום השואה בכ"ז בניסן כיוון שבחודש ניסן לא נוהגים אבלות אלא שבדיעבד לא יכול היה כנראה להתעלם מהקביעה הממלכתית. בישיבה נהוג היה להתחיל את זמן קיץ בר"ח אייר כך שיום השואה היה עדיין בבין הזמנים. אולם שנה אחת בכ"ז בניסן הלכתי לרב עם קבוצת תלמידים והוא נתן לנו שיחה לרגל יום השואה.
הרב בכה בכי תמרורים שקשה לתארו. הוא סיפר על וורשה ובין היתר אמר אתם לא יודעים מה היתה וורשה!! אלו תלמידי חכמים איזו תורה איזו חיוניות של חיים יהודים. וורשה היתה דבר חי ותוסס. הרב מנחם זמבה איזה גדול היה ונספה בשואה. ואז הוסיף ואמר אחזו אותנו בציציות ראשנו. זה כואב ותולש שערות אך ד' העלה אותנו בכוח.
בכיו קורע הלב נחרת עמוק בזכרוני
