ניו-יורק כרך גדול הוא. כל אחד מאתנו פוגש ומכיר אנשים הרבה – ודוקא בשל כך אין אנו מכירים לאמיתם אותם האנשים שסבורים אנחנו שהננו מכירים אותם.
זה שלושים שנה שהרב יהודה לייב הכהן קאגאן משמש ר"מ בישיבה ומתיבתא רבנו יעקב-יוסף בניו-יורק. רבים האנשים המכירים אותו – אך כמה מהם יודעים מי הוא ומה הוא באמת?
תלמיד חכם גדול האיש, גדול בהלכה ובאגדה, גדולים רבים שימש וזכרם הברוך הוא שומר בהערצה ובאהבה בלבו. יליד פולין הוא צאצא של משפחה מיוחדת של רבנים. רבי-אמו היה בעל "פנים מאירות" על הירושלמי. בצעירותו נדד מאהל תורה אחד לשני. סובלק, סלונים, גרודנא, סלובודקא, קלם, מיר – כולן תחנות היו בדרכו לבקש תורה. לאחר חתונתו למד בכולל באוטבוצק שנוסד על ידי הנגיד הווארשאי ר' שלמה גולדברג ביזמתו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל.
באותה התקופה ביקר ר' יהודה לייב קאגאן לעתים בווילנא אצל רבי חיים עוזר שהיה דודו של רעיתו. לימים אחרי פטירתו של רבי חיים עוזר זצ"ל, כתב מסה גדולה בו הביא מה שראה, שמע וקרא על חייו והתנהגותו של הגאון זצ"ל.
* * *
בשנת תרצ"ב ביקר הרב משה אביגדור עמיאל, שהיה אז רבה של אנטוורפן במארינבד. שם פגש את ר' ירוחם ליבוביץ, משגיחה הנודע של ישיבת מיר. הוא סיפר לו על תכניתו ליסד ישיבה באנטוורפן וביקש ממנו להמליץ בפניו על צעיר שישמש בה ר"מ.
לאחר שובו לפולין סיפר ר' ירוחם זצ"ל לרב קאגאן שהוא המליץ עליו בפני הרב עמיאל, אך הוא מציע לו לשאול, לפני שיקבל עליו את המשרה, את חוות דעתו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי חיים עוזר נתן לו את ברכתו וזמן קצר לאחר מכן יצא הרב קאגאן לאנטוורפן.
"בכל מקום שהרב עמיאל שימש בקודש יסד ישיבה". העיר לנו הרב קאגאן עת סיפר לנו על הישיבה.
כעבור שנה נתמנה הרב קאגאן גם לראש בית דין בבית דינו של הרב עמיאל כרבה של תל-אביב. ירש מקומו באנטוורפן הרב שמואל ברוט. הרבה יש לו להרב קאגאן לספר על הרב ברוט. על פעילותו ועל תקיפותו, אך מעשה אחד במיוחד נחרת עמוק בזכרונו.
* * *
בשנים שלפני מלחמת העולם השניה היתה קיימת בבלגיה תנועה גדולה למען חרם כלכלי על גרמניה הנאצית. הממשלה הבלגית שרצתה ביחסים תקינים עם שכנתה הגדולה והחזקה לא ראתה בעין יפה מאמצי תנועה זו.
פעם אחת, בדרשתו ל"כל נדרי". יצא הרב ברוט בחריפות נגד הולם יהלומנים יהודים שהוסיפו לשלוח יהלומים לליטוש לגרמניה. למחרת יום הכפורים שלח הרב ברוט אחרי הרב קאגאן שיבוא אליו לביתו. "אינני יותר רבה של אנטוורפן", אמר הרב ברוט להרב קאגאן כשזה הגיע לביתו. "ראש הקהילה אשר כנראה לא נעמה לו דרשתי נגד הסחורים עם גרמניה, הודיע לי כי מהיום והלאה עלי למסור את הדרשות, לפני שאדרוש אותן ברבים, להסכמתו הקודמת, לא אוכל לקבל דרישה כזאת, ועל כן החלטתי להתפטר".
"אם הרב יצא את העיר, אלך בעקבותיו", אמר לו הרב קאגאן.
הגיעו ימי חג הסוכות, בנגוד למקובל לא הודיעו הפעם על דרשתו של הרב. אנשים תמהו. מה קרה? נודע כי הרב התפטר. ביקשו את הרב ברוט שיחזור בו מהתפטרותו – אך הוא עמד בשלו. רק לאחר שראש הקהל ביקש את סליחתו נאות הרב לחזור למשרתו.
הרב קאגאן שימש באנטוורפן עד פלישת הגרמנים לבלגיה. הוא ברח לצרפת, היה מתגורר במקומות שונים בצרפת – הבלתי כבושה, ותקופה מסוימת שימש רב לעדת "ישורון" בליון, בשנת תש"ב יצא לארצות הברית.
זמן קצר לאחר בואו לניו-יורק נתנה ר"מ בישיבה ומתיבתא רבנו יעקב יוסף, מאז הוא משמש במשרה זו בהפסקות קצרות בהן היה ר"מ בבית מדרש לתורה בשיקגו ובישיבת ר' ישראל סלנטר בניו-יורק.
* * *
הרב הגאון משתתף בכתבי-עת תורניים והוא מחברו של הספר "הליכות יהודה". בו מאמרים בהלכה ופרקים במוסר התורה והיהדות קשורים לפרשיות השבוע ומסודרים לפיהן. מאמרי ההלכה דנים בענינים יסודיים המנסרים בעולם הישיבות. לשיחות המוסר יש עומק-נפשי ורום-פיוטי. דברי המחבר מצטיינים בבקיאות ויושר הגיון ובלשונם וסגנונם הצח והבהיר. החלק הראשון של הספר, על בראשית, יצא בשעת תשכ"ה, חלקים ב-ג על שמות ויקרא, הופיעו בשנת תשכ"ז. יתר החלקים עומדים להופיע בקרוב.
יש עם המחבר בכתובים חיבור דומה על הסידור וחידושים של הרמב"ם.
מאת: טוביה פרשל (ניו-יורק)
מתוך "הצופה" י' בחשון תשל"ב
