הרב הכולל עמנואל יעקובוביץ
א.
הרב עמנואל יעקובוביץ, ששימש עד עתה רבה של קהילת בית-הכנסת של השדרה החמישית, בניו-יורק, עלה השבועה על כיסא הרבנות הראשית של חבר-העמים הבריטי.
אביו, הרב ד"ר יואל יעקובוביץ, ראיתיו בפעם הראשונה לפני יותר מעשרים ושש שנה במחנה-ההסגר לפליטים באי מאן אשר בים האירי בין אנגליה לאירלגד. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה, הוכרזו כל הפליטים מגרמניה ומאוסטריה, שמצאו מקלט באנגליה. כ"נתיני האויב". בקיץ 1940, שעה שצבאות היטלר עמדו לפני שערי בריטניה, עצרו השלטונות הבריטיים את כל הפליטים מתוך חשש שמא התגנבו בתוכם לארץ סוכנים וחבלנים גרמניים. הבריטים חקרו את עבר העצורים ולאחר שנבדקו כל פרטיהם האישיים של הפליטים – קורא להם דרור.
הרב יואל יעקובוביץ, אביו של הרב עמנואל, עמד אז בשנות החמישים של חייו, ברם נראה זקן הרבה יותר מכפי שנותיו. שער ראשו וזקנו כפר הפך כולו לבן. כיסים נוצרו מתחת לעיניו השחורות. העמוקות והנוצצות. שנות הסבל בגרמניה הנאצית וחיי הפליט באנגליה נתנו בו אותותיהם.
הד"ר יואל יעקובוביץ היה אחד המנהיגים הרוחניים של המחנה. הוא הגיד שיעור יומי בגמרא. פעם אחת בשבוע היה מלמד מתוך ספר שהיה חביב עליו עד מאוד: "סדר עבודת היום" ל"חתן סופר" (הרב שמואל אהרנפלד, מי שהיה רבה של מטרסדורף ונכד ה"חתם סופר". לתוך הרצאת דבריו הבהירה והמעניינת היה משלב סיפורים מקורות חייו ומנסיונותיו ברבנות.
הוא היה יליד לקנבאך, אחת מ"שבע הקהילות" אשר בבורגנלאנד. בנעוריו למד תורה בישיבה של דויטשקרויץ (המכונה "צלם" בפי היהודים), הסמוכה לעיר מולדתו. וגם בישיבת פרסבורג. הוא המשיך בלימודיו בגרמניה, היה תלמיד האוניברסיטה של וירצבורג ובית-המדרש לרבנים מיסודו של הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר בברלין. מקומות-רבנותו הראשונים היו ראנדאג וקניגסברג. לאחר-מכן נקרא אחרי כבוד לשמש כאחד מרבני הקהילה וכאב-בית-דין בברלין. בשנת 1938 בא ללונדון.
עמו במחנה היו שני בניו הגדולים: עמנואל-ישראל ויהודי טוביה.
עמנואל, הבכור לשבעה ילדים, הגיע לאנגליה שנתיים לפני הוריו. הוא גמר את בית-הספר התיכון היהודי שבצפון-לונדון. בשעה שנעצר היה תלמיד ישיבת "עץ חיים" ו"ג'וס קוליג'" (בית המדרש לרבנים) בלונדון.
במחנה שבאי מאן אירגן עמנואל חוג ללימוד התנ"ך. הרב יעקובוביץ ושני בניו שוחררו מן המחנה בסוף אותה שנה. בשנת 1941 נתמנה עמנואל למנהיגו הרוחני של בית-הכנסת ברונדסבורי-בצפון מערב לונדון. הוא היה אז בן עשרים. דומה, שמינויו בגיל צעיר כזה היה אז ללא תקדים בקורות ה"יונייטד סינגוג" ("בתי-הכנסת המאוחדים"), אירגון הקהילות הגדול ביותר באנגליה. הוא הביא למשרתו מלבד ידיעותיו וכשרונו, גם מרץ נעורים והתלהבות ורגש עמוק של אחריות ושליחות לפעול למן חיזוקה של היהדות.
ב.
עם שימושו בקודש המשיך בלימודיו בישיבה ובג'וס קולג'. בישיבת "עץ חיים" היו רבותיו הרב נחמן שלמה גרינשפאן והרב אליהו לופיאן. הרב גרינשפאן המנוח היה גאון בתורה. כבר בצעירותו היה נודע בעולם הלומדים. היה ידידיו של הרוגצ'ובי וממקורביו של הרידב"ז, וסייע להלה בסידור ספרו על השמיטה. בימי מלחמת-העולם הראשונה. שעה שנתקבל הרב קוק כרב בבית הכנסת "מחזיקי הדת" בלונדון, היה הרב גרינשפאן בתחילה חושש להתקרב אליו. סבור היה, שקפידה בלבו של הרב קוק עליו, על שהיה במסייעים לרידב"ז, שתקף בחריפות את היתרו של הרב קוק לעיבוד השדות בשנות השמיטה. ברם הרב קוק הראה לו אותות חיבה וידידות. ועד מהרה נקשרו שניהם באהבה עזה וגדולה. הרב גרינשפאן נעשה למעריצו הנלהב של הרב קוק והיה מדבר עליו כעל אדם עליון. קשרי-ידידות רבה היו מקשרים את הרב גרינשפאן גם על המלומד והסופר ר' זאב יעבץ, שכידוע עשה שנותיו האחרונות באנגליה.
סבל ויסורים היו מנת חלקו של הרב גרינשפאן כל ימי חייו, ולא זכה להוציא לאור אלא חלק מיבולו הספרותי העשיר, שכלל חידושים, מחקרים ו"פלפולה של תורה". ספר המתאר את קורות הפלפול, שרק חלקו הראשון ראה את אור הדפוס. חלק שני ושלישי לספר היו בדפוס בווארשה בשעה שפרצה מלחמת-העולם השנייה, ושם אבדו. רק פרקים אחדים מהם פורסמו לאחר המלחמה. אחיו של הרב גרינשפאן היה המשורר והמתרגם העברי הנודע אביגדור גרינשפאן.
ג.
הרב אליהו לופיאן הזקן, הוא זקן מופלג, והוא משמש היום ראש ישיבה בכפר חסידים. הוא היה מתלמידיו של ר' שמחה זיסל זיוו מקלם, מגדולי בעלי המוסר, והיום הוא הנציג הבולט ביותר של תנועת המוסר. ר' אליהו השפיע במידה רבה על עמנואל יעקובוביץ הצעיר, שהשקפת עולמו עוצבה בהרבה על-ידי רעיונותיהם של רבי שמשון ב"ר רפאל הירש ור' ישראל מסאלאנט. לקבלת הסמיכה התכונן עמנואל בהדרכתו של הרב גורביץ, המשמש היום ראש ישיבה בגייטסהד.
בשנת 1944 נתמנה הרב עמנואל יעקובוביץ למנהיגה הרוחני של קהילת דרום-מזרח-לונדון, ושלוש שנים לאחר-מכן, זמן קצר לפני פטירתו של אביו, שבשנותיו האחרונות היה חבר בית-הדין של לונדון, נבחר להיות רבו של בית-הכנסת הגדול בדיוקס פלייס, בית-הכנסת האשכנזי העתיק ביותר באנגליה. אחר כך נתמנה לרב ראשי בדאבלין. טכס ההכתרה היה מעמד רב-רושם. השתתף בו ראש ממשלת אירלאנד, ובאותה הזדמנות הודיע, שממשלתו הכירה הכרה "דה פקטו" במדינת ישראל. הרב יעקובוביץ הוא חתנו של הרב אליהו מונק מפריס.
בסוף שנת 1957 ערך הרב יעקובוביץ מסע-הרצאות מוצלח בקאנאדה ובארצות-הברית, ושנה לאחר-מכן הוזמן להיות רבו של בית-הכנסת שבשדרה החמישית במאנהטן, שנוסד אז. מגמת נפשו היתה ליצור בקהילתו דוגמה לשילוב מוצלח של חיי מעשה ומחשבה מודרניים אגב דבקות קפדנית במשפטי התורה והמסורה ומנהגיהן, ועמלו עשה פרי. בית-הכנסת של השדרה החמישית אינו גדול ביותר, אבל קנה לו שם גדול בזכות אישיותו של מנהיגו הרוחני.
בשנת 1959 יצא ספרו של הרב יעקובוביץ "הרפואה והיהדות", מחקר על יחס הדת היהודית לרפואה, שעל יסודו קיבל את התואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון. הספר נתקבל יפה. כבר הולכת ונדפסת מהדורה שלישית לו, וגם יצא בעברית בישראל. לפני שנה פירסם הרב יעקובוביץ "יומנו של רב", קובץ מסות ודרשות.
אף הוא משתתף במאמרים ומחקרים בכתבי-עת ופירסומים שונים, והוא מרצה מבוקש בכל רחבי המדינה. הוא גם שימש יועץ לגופים ציבוריים השונים, בעיקר בתחום התמחותו: היהדות והרפואה.
לפני שנים אחדות, כשעלתה על הפרק באנגליה בחירתו של רב ראשי חדש, סברו ידידיו ומעריציו הרבים של הרב יעקובוביץ, שהוא נועד למשרה נכבדה זו.
בראש חודש ניסן הוכתר הרב יעקובוביץ לכהונתו החדשה. היא משרה רמה עד מאוד, שאת השפעתה וחשיבותה מסוגלים להעריך כראוי אלה המטיבים להכיר את יהדות אנגליה ומוסדותיה. תפקידים ואתגרים רבים מצפים לו לרב יעקובוביץ באנגליה והוא יוצא לקראתם ברגש-אחריות עמוק.
הצופה
April 14, 1967
ד"ר טוביה פרשל
