למה אין קיימת בישראל הפרדה בין הדת והמדינה?- זו היתה אחת השאלות שהרב הראשי ר' שלמה גורן נשאל על ידי חברי קונגרס בקבלת פנים שנערכה לכבודו בקפיטל.
בדרך גברין יהודאין השיב הרב בשאלה על השאלה. ואצלכם, האם קיימת באמת הפרדה בין הדת והמדינה" שאל בחיוך. "הרי הוזמנתי לפתוח בתפילה את הקונגרס. הלוואי שהיו מזמינים אותי לשאת תפילה בפתיחת הישיבות בכנסת. על המטבעות ושטרי הכסף שלכם כתוב לאמור: "אין גוד ווי טרוסט. הלוואי שהיה כתוב כך על הכסף שלנו- אפשר שהיה עולה אז ערכו, והיה מבוקש כמו הדולר."
"לעצם השאלה ששאלתם," המשיך הרב כשפניו לובשות שוב ארשת רצינית. "הרי מדינתינו קיימת בזכות התורה, על פי הבטחת אלוקים ירשנו את הארץ בראשונה וחזרנו אליה אחרי שגלינו ממנה. כיצד, אם כן, נוכל להפריד בין הדת והמדינה. הרי כאילו נוטלים את הנשמה מן הגוף."
הרב הראשי עשה בארצות-הברית בשליחות מילווה הפיתוח, אך במשך שהותו כאן נפגש עם רבנים ועסקני-ציבור, עם חברי קונגרס ואנשי כמורה ושוחח עמהם על בעיותיה של מדינת ישראל ועל גורל יהודי סוריה.
יושב ראש הקונגרס, קרל אלברט, הזמין את הרב לפתוח בתפילה את ישיבת בית-הנבחרים. היתה זו הפעם הראשונה שרב מחחוץ לארץ נתכבד בכבוד זה. "אבינו שבשמים, אתה ציווית כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, חנני נא להביא, כשליח ציון, ברכתיך, לראשי מדינת ארצות הברית." אמר הרב בראשית דבריו. הוא נשא תפילה כי עם ישראל השוכן בארץ הקודש, העמים השכנים, תשבי ארצות הברית וכל עמי תבל יהיו מאוחדים בברית של אחווה וחרות.
יושב ראש הקונגרס הציג את הרב בפני מלאת בית הנבחרים. חברת הקונגרס מרגרט הקלר, דברה באריכות על חייו של הרב, על ישראל ועל רצונם של יהודי רוסיה לעלות וספרה על ביקוריה במדינה ובמסקבה.
בקרתי את הרב במעונו במלון וואלדורף אוסטוריה. אין זו הפעם הראשונה שנועדתי עמו לשיחה. הוא לא השתנה במשך השנים. אותו מבט חריף ואותו דיבור בתוקף ובהדגשה. אותו בטחון עצמו, אותה דריכות מתמדת ואותו עודף מרץ המתגלה בכל תנועותיו והליכותיו. רק שערות ראשו וזקנו הלבינו.
מנעוריו לא רק שלן באהלה של תורה ושמו יצא לפניו כעלוי, אלא יד היתה במאבק לשחרור העם. חבר הגנה היה. איש לח"י. עם קום המדינה נתמנה רבו הראשי של צה"ל ובתפקיד זה כה לשמש בשלוש מערכות ישראל. בחזית היה, סיכן את נפשו במלוי תפקידו. זכה להיות בין הראשונים להגיע לכותל המערבי ולמערת ישני חברון. גם במלחמת יום הכפורים, והוא כבר יצא את הצבא ומשמש במשרה הרמה של ראש הרבנים, התיצב במטה הכללי: הנני מוכן לשרת. אמרו לו שלא מן הנכון שהרב הראשי יצא עם צבא — אך הוא בשלו. הוא יצא בחזיתות בצפון ובסיני, לא רק כרב אלא גם כחייל. "הרי אני גם צנחן וגם תותחן," הוא מספר. ואמנם פעל כתותחן בסיני ובגולן.
מה נעים לשמוע אותו מדבר על ירושלים. כולו טובל באהבה לעיר דוד. גם עם חברי הקונגרס דבר על ירושלים. באותה קבלת פנים שנערכה לכבודו בקפיטל ביום בו פתח בתפילה את ישיבת בית הנבחרים, יצא בחריפות נגד אלה הזוממים לגזול את ירושלים מידינו. הוא סיפר לאחר כיבוש העיר העתיקה מיהרתי להר הזתים להשתתח על קבר אמי שלא יכולתי לעלות אליו במשך תשע עשרה שנה. לא מצאתי את הקבר, כי הערבים חיללו את בית העלמין והשתמשו במצבות לבנייה.
בידיהם של אלה רוצים להפקיר את עיר הקודש?!"
הוא דיבר עם חברי הקונגרס גם על הגדה המערבית. אין מקום בארץ שבין הים והירדן לשתי מדינות. ירושה לנו כל הארץ הזאת וכל שעל מאדמתה רטוב דם יהודי. אל דאגה לערבים היושבים בתוכה, שווי זכויות יהיו בקרבינו. "יהוד והשומרון המוח והלב הם של ארצינו," אמר לחברי הקונגרס.
ד"ר טוביה פרשל
הדואר כח אב תשל"ד
