Tshuvos Eretz Tzvi 1-5 #3: Machine Made Tzitzis

HERE!!

Points To Ponder

"You are better equipped to deal with stress when you are moving.

When you feel tense or frustrated or worried, it is difficult to think your way into feeling better. The more you think about the situation, the larger it becomes in your mind. Trying to think your way out of it often leads to a spiral of overthinking and rumination.

The first step is not to think something different, but to do something different. It doesn’t matter what. Stretch on the floor, go for a walk, work on a project. Get out of your mind and move your body."

----

"Think about the little things you enjoy, then turn around and do them for someone else.

If you feel relief when someone asks a question in class, then other students are probably relieved too. Be the one who asks.

If you love it when a friend calls to check in, your friends probably love it too. Be the one who calls.

If it makes your whole day when someone compliments your outfit, other people probably love it too. Give out more compliments."

---

Author Francois de La Rochefoucauld reminds us that we often justify our mistakes rather than addressing them:

"We try to make virtues out of the faults we have no wish to correct."

Source: Reflections; or Sentences and Moral Maxims​

----

"I was waiting for something extraordinary to happen but as the years wasted on nothing ever did unless I caused it."

Source: Post Office (1971)

A *RARE* Public Appearance

 HERE!!!

Rambam Chovel Umazik 3-7 #1: Shaming Others

 HERE!!!:-)!!

רוב [או "חוב"] התורה לשמח אדם

 

פורשים מן הציבור??

 אחד מהטיעונים נגד בחורי ישיבה הקדושים שאינם משרתים בצבא הוא שהם פורשים מן הציבור [ודינו של אחד כזה הוא חמור מאד].

האיוולת והעיוות הטמונים בבסיס טיעון זה הוא שה"ציבור" הוא הציבור הלא תורני ואפילו החילוני ואילו לציבור התורני הענק אין דין ציבור. 

מגוחך. ויותר מזה.  

השלילה

פסיכולוגיית  המוווווןןןןןן בני מתבטאת בקצרה ובחדות עפ"י מה שראיתי בשם החזו"א:

השלילה יש לה חזקת מרא קמא.

ואכמ"ל וכדאי לעקור שורש פורה ראש ולענה זה. 

Yosef's Alleged Infraction

 ועתה לכו וגו׳ – פי׳ לכו שקודם שיגיע הוא אצלם הם ילכו לקראתו, ולזה דקדק לומר ועתה באותו עת עצמו לכו. וטעמם לצד הזריזות והמהירות אשר לא יכלו לסבול עד שיגיע אליהם. ולזה תמצא שלא עכבו בהגיעו אצלם אלא תיכף ומיד כאשר בא עשו מה שעשו, ואומרם ונהרגהו על דרך אומרם ז״ל (ב״ק כו.) עשרה בני אדם שהרגו אדם אחד אם כולם יחד פטורים. לזה נתחכמו ואמרו ונהרגהו יחד שבזה יהיו פטורים מדיני אדם.

ואומרו ונשליכהו וגו׳ ואמרנו פירוש שכשנשליכהו בבורות מן הסתם חולדה וברדלס המצויים בבורות יאכלוהו ובזה נוכל לומר חיה רעה אכלתהו לא שיאמרו חיה רעה הרגתהו ובזה אין מוציאין מפיהם דבר שקר.

ואם תאמר על מי סמכו שבטי יה להרוג את הנפש ומה גם נפש צדיק אחיהם, והגם שיעצו להרוג אותו בדרך שאינם חייבין כמו שכתבנו אף על פי כן אינן פטורים מדיני שמים וה׳ יבוא במשפט.

אולי שהאחים דנו בו דין עד זומם כי מצינו שהוא הביא דבתם רעה אל אביהם ואמר דברים שיתחייבו מיתה על עדותו, ההוא אמר שאכלו אבר מן החי, ההוא אמר שהם בעלי עריות, ועל כל אחת מהם בני נח מתחייבים מיתה, ובן נח נהרג על פי עד אחד בלא עדים ובלא התראה ועל עדות הקרובים ג״כ (רמב״ם הל׳ מלכים פ״ט) אשר על כן דנו בו משפט עד זומם ופטורים הם מדיני שמים. אלא דלצד דיני אדם אינם פטורים כי אין להם הזמה לזה נתחכמו להמיתו כולן יחד שבזה אין חיוב לכולן כמו שכתבנו, אבל לדין השמים הם פטורים מטעם שידעו נאמנה כי הוא ביקש להורגם, וכל זה הוא סיבת הסיבות לעשות ה׳ אשר זמם, ואולי שרמזו בדבריהם שיעשו תשובה לבסוף ואין לך דבר שעומד בפני התשובה, והוא אומרו ועתה ואמרו ז״ל (בראשית רבה כ״א) ואין ועתה אלא תשובה וזה דרך דרש.

ונראה מה יהיו וגו׳ – נתכוונו להוכיח כי דבר שקר בחלומותיו. או לצד כי רעיוניו על משכבו סליקו והראיה כשיהרגוהו זה לך האות כי היה בודה מלבו או רעיוניו וכו׳.

ועתה לכו ונהרגהו, "Come now let us kill him!"

They planned to kill him before he had a chance to actually reach them; they went towards him. This is why the Torah emphasizes the word ועתה. They were so upset emotionally that they could not even contain their anger until he would reach them. What the brothers did is best described in Baba Kama 26 where the Talmud rules that when ten people kill one person simultaneously they cannot be held responsible by a human court. The brothers' main concern was to escape a trial by a human court.

ונשליכהו באחד הבורות, "and let us throw him into one of the pits." When the brothers mentioned how they would explain Joseph's disappearance, i.e. ואמרנו, they meant that as a rule anyone found in one of these pits would be consumed by a variety of rodents which abound in them. They would then be telling the truth when they described him as having fallen victim to wild beasts. By not saying the rodents had killed him they would refrain from uttering an outright lie.

Naturally, we must explore by whose authority the brothers imagined that they were entitled to kill a human being, and such a righteous human being at that? Even allowing for the fact that the manner in which they planned to kill Joseph would not have made them liable to a human tribunal, how did they expect to escape retribution at the hands of God?

Perhaps the brothers applied to Joseph the laws pertaining to עד זומם, someone who testifies to a crime he did not really see and who thereby intended to have the accused convicted of the death penalty. In such a situation the Torah demands that the עד זומם himself will be executed by the same death penalty he intended for his victim. Joseph had accused his brothers of eating אבר מן החי, tissue from a living animal. A fitting penalty would be for Joseph himself to be consumed by wild animals before he was dead. Joseph had also claimed that the brothers engaged in sex with partners forbidden to them. All these accusations, if true, carry the death penalty when committed by Gentiles. Moreover, a Gentile may be convicted by the testimony of a single witness without corroboration and without the victim having been warned of the consequences of his behaviour. Even next of kin may testify against the accused (Maimonides Hilchot Melachim chapter 9). Accordingly, the brothers applied to Joseph the law of an עד זומם thus exonerating themselves in the eyes of heaven. However, if so, they would not be considered innocent before a human tribunal because they had no הזמה, evidence of an alibi placing the witness Joseph in a different location at the time that he claimed that the brothers had committed the crimes he had accused them of. This is why they had to resort to the ruse of ganging up on him simultaneously. No human court could then prove that either one of them had administered a lethal blow. They felt quite at ease vis-a-vis heaven, being convinced that Joseph wanted to kill them. All of these considerations helped God carry out what He had planned without interfering with the freedom of will of the brothers or of Joseph. Perhaps the brothers even alluded to the fact that they would eventually repent what they were about to do and this is why they said ועתה, i.e. "for now this is what we are going to do." Bereshit Rabbah 21,6 claims that whenever the expression ועתה is used it refers to repentance.

ונראה מה יהיו חלומותיו, "and we shall see what becomes of his dreams." They were at pains to prove that his dreams contained false information, or that the dreams were merely reflections of what he had been thinking by day. If they would kill him now this would prove that the dreams only reflected Joseph's own aspirations.

Do Gedolim Make Mistakes ?

At a recent highly publicized gathering, a Rabbi said that if one says that Gedolim make mistakes it is כפירה. 

Is that so?

Chazal say about no less a personage than Moshe Rabbeinu:

 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה - משה רבינו לפי שהיה בכלל כעס - בא לכלל טעות. ר' אלעזר אומר: בג' מקומות בא לכלל כעס ובא לכלל טעות. כיוצא בו אתה אומר [ויקרא י] ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר קודש הוא לכם מהו אומר מדוע לא אכלתם את החטאת וגו'. כיוצא בו אתה אומר [במדבר כ] ויאמר אליהם שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים? - מהו אומר? וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים. אף כאן אתה אומר ויקצוף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה, מה אומר? ויאמר אלעזר אל אנשי הצבא הבאים למלחמה. משה רבינו, לפי שבא לכלל כעס - בא לכלל טעות.

The Gemara [Gittin 56b] says about Yochanan ben Zakkai: 

אמר ליה [לו] אספסיינוס: מיזל אזילנא [הולך אני] לרומי לקבלת תפקיד הקיסר, ואינש אחרינא משדרנא [ואדם אחר אשלח במקומי] להמשיך במצור על העיר והמלחמה בה, אלא בעי מינאי מידי [בקש ממני דבר] שאתן לך. אמר ליה [לו]: תן לי יבנה וחכמיה, שלא תחריב אותה, ושושילתא [ואת שושלת] רבן גמליאל שתשאירם חיים ולא תהרגם כדין מורדים, ועוד תן לי אסוותא דמסיין ליה [רופאים שירפאו אותו], את ר' צדוק. קרי עליה [קרא עליו] רב יוסף, ואתימא [ויש אומרים] שהיה זה ר' עקיבא, את הפסוק: "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" (ישעיה מד, כה), שכן איבעי למימר ליה לשבקינהו הדא זימנא [היה צריך לומר לו שיניח להם בפעם הזאת].

Despite that we follow them anyway for various reasons - the best of which is that Hashem told us to follow them. ועשית ככל אשר יורוך. 

Did those Gedolim who told Jews to stay in Europe and that the anti-semitism will blow over err [note: Some Gedolim were of the opinion that Jews should leave]? Well, if they had known what was to happen then they would have said otherwise. But they did their best to give the best possible advice and HASHEM decided that the advice should be to remain. משיב חכמים אחור ודעתם יסכל. Just like רבי יוחנן בן זכאי. 

And yet - we continue remaining faithful to them and their counsel. 

Is one a כופר if he says that Rabbanim can makes mistakes? I think if one says that they cannot one is a כופר because he is denying Chazal. 

That is how I understand it and if I am mistaken I would appreciate anyone showing me how I am wrong.  

Only the Pope is infallible. 

Or so believe millions of super gullible people.

If the Pope would only get married his wife would show him constantly how very fallible he is.   

The Puzzling Narrative Of Mechiras Yosef #3

 HERE!!!:-)!!

Whiteness

National Review

In the wake of the Daniel Penny verdict, the soon to be departing, progressive member of Congress Jamaal Bowman addressed a thread on X to “Dear White People."

What followed was typical nonsense. “I don’t know why I feel the need to keep talking to you,” Bowman opened his missive. “I don’t know why part of me still has hope for you and for us.”

What was most notable about this sorry little exercise was that Bowman thought writing a note to “white people” made sense in the first place. It’s a little like beginning a letter, “Dear Earthlings.”

That’s a salutation that might show up in science fiction when the aliens arrive and present a big enough challenge to unite all the people on the planet. Otherwise, “Earthlings” is obviously such a broad category as to be completely meaningless, and so is “white people.”

“White people” encompasses the Daughter of the American Revolution and the recent immigrant from Lithuania, the fentanyl addict, the progressive and the conservative.

White people as a whole didn’t protect subway passengers on that train — Daniel Penny did. The vast majority of white people — and people of any race or ethnicity — presented with that situation would have looked at their shoes and hoped the next station arrived as soon as possible.

Daniel Penny’s whiteness didn’t determine what he did that day. No, what did more than anything else, surely, was his service in the Marine Corps, a disproportionately diverse American institution that instills values and capabilities that transcend race.

Now, Jamaal Bowman is a buffoon, of course, so too much shouldn’t be made of anything he says or does. But his way of thinking pervades the Left and elite institutions. It very likely led to the indictment of Daniel Penny in the first place. It is a poisonously reductive worldview that is used to justify ongoing racial discrimination and is inadvertently insulting to the people it supposedly lifts up.

Imagine thinking that there is something inherently “white” about a brave protector of fellow subway passengers and something inherently “black” about a mentally ill man with a long rap sheet.

Most Democrats might not go as far as Bowman or express their views as crudely, but one reason that they lost in November is that they have long attributed so much significance to ethnic and racial census categories that obscure more than they enlighten.

Sure, Eva Longoria, the go-to Hispanic at Democratic conventions for years now, may show up in the same census category as a welder from the Dominican Republic, but, other than that, they have nothing in common in terms of socio-economic status or, in most cases, in terms of values.

One reason that the Penny case didn’t turn out the way the Left’s racial obsessives hoped is that most Americans don’t see everything through a prism of race — they didn’t on that subway car, and they didn’t on the jury.

Facts and individuals still matter, even if there is a powerful drive on the Left to subordinate both to a clumsy and illiberal racialism.

שיגעון

 

Orthodox Conservative Rabbis

 

דמ"ד בא"י

 

"Mugger Gelt" On Shabbos

 

That line about Shabbos being Shomer the Jews more than the Jews are Shomer Shabbos is actually attributed to Achad Ha-am.... However - there is a remez in the piyut "כי אשמרה שבת אל ישמרני".  [See the next shtikel in the Mesores Moshe ibid]. 

Ksubos 19a: Takanas Kiyum Shtaros #3

 HERE!!!

Yosef And Eishes Potiphar #2

Seeking Recognition

For what I paid my plumber today for a few minutes of work, I would hope that he would put up a plaque on a wall in his house acknowledging me as a major contributor.  

Did Reb Moshe Vomit Chalav Aku"m?

 

Of Counterfeit Doctors And Presidential Pardons

WASHINGTON, D.C. — In the latest round of mass pardons, President Joe Biden made waves by issuing a pardon to his wife, Jill, for impersonating a doctor.

The pardon reportedly covers "any and all instances" of impersonation as far back as 2007, when Jill Biden first began calling herself a doctor. Ancillary clauses in the pardon are said to also cover the various news organizations that have misleadingly referred to Jill as a doctor, especially during the 2016 and 2020 election seasons.

"I am very proud to present this award to my wife... whatever her name is," Biden told reporters when announcing the pardon. "My... my wife... the black gal over there... oh no, that's Kamala... I knew that.. Jills the whitie.. she deserves this pardon, and if you don't think she's a real doctor, then you're... then all it means is you're.. the idea... who is this, now?"

Controversially, the pardon is said to be valid for the next 35 years, meaning that Jill Biden can continue referring to herself as a doctor, at least in private conversations. However, the pardon stipulates that she "cannot ever get up in a crowded airplane and identify herself as such when someone asks 'Is there a doctor onboard?'" Or perform open heart surgery. She may however prescribe Tylenol for people between ages 21 and 39.  

At publishing time, Biden had also pardoned Dr. Pepper for allegedly practicing medicine without a license, citing evidence that it was a delicious beverage. Another pardon to Dr. J. [Julius Erving] for opening a dental clinic and performing root canals on unsuspecting older white folks who idolized him in their youth.

'That's Really Interesting, Thanks For The Great Idea I'd Never Thought Of Before,' Says New Mom To Person Telling Her To Sleep When The Baby Sleeps

ARVADA, CO — Local mom of three Kylee Miller was incredibly grateful to receive the advice to "sleep when the baby sleeps", an idea she had never once considered.

"Oh my goodness, what a novel concept!" Miller commented. "Here all this time, I assumed I should do jumping jacks in her room for the duration of her nap. How did this never occur to me? Sleep when she sleeps. Revolutionary."

Miller received the advice from kindly family friend Joan Evans, who recently had her first baby. "I've just found it helps to lay down when the baby lays down," said Evans. "You should just make a point that whenever the baby is resting, you are resting! It makes such a difference for me."

Miller reportedly slapped herself in the forehead, dumbfounded by the sheer simplicity of the idea. "All these years of total exhaustion, and the solution was staring me in the face the whole time," exclaimed Miller. "This changes everything."

At publishing time Miller had laid down for approximately 0.7 seconds after setting her baby down when the older two kids announced they had painted the living room wall "rainbows and Transformers."

Mass Yerida

Israelis are emigrating abroad in numbers the country has never seen before – taking with them their money, education, and professional skills. The numbers behind this movement indicate long-term harm to Israel, even far from the conflict zones in the North and South.

In the first seven months of this year, 40,600 people left the country, an average of 2,200 more each month than in 2023.

The Central Bureau of Statistics has updated its method for calculating long-term departures and returns of Israelis, adopting international standards for measuring emigration and developing a new statistical method within its Demography and Census Division.

The data tell a stark story: In 2023, 55,400 people emigrated – a record high compared to an annual average of 37,100 over the previous decade. That same year, 27,800 Israelis returned after extended periods abroad, up from the decade-long average of 23,800.

In 2023, 39% of emigrants came from the country’s wealthier districts, including Tel Aviv and the central region, while 28% left from Haifa and the North, and 15% from the South. Even Jerusalem contributed 13% of all emigrants, and Judea and Samaria accounted for 5%.

Emigration rates surged during the summer. While an average of 5,200 people left per month in the first five months of the year, that number rose to 7,300 per month in June and July. In August, 20,500 Israelis who normally reside abroad returned to visit.

The number of “long-term emigrants,” as defined by the CBS, increased by 59% in the first seven months of 2023.

The median age of men emigrating in 2023 was 31.6, while for women, it was 32.5. People in their 20s and 30s comprised 40% of emigrants, though they only account for about 27% of the population. This means Israel is losing significant manpower at an age when many are entering the workforce, pursuing studies, or receiving training abroad. Among emigrants, 48% of men and 45% of women were single. Around 41% emigrated with a partner, reinforcing the notion that many have permanently relocated.

In 2023, 59% of emigrants were born abroad, while 41% were born in Israel. Of those born abroad, 80% hailed from Europe, with the vast majority (72%) from the former Soviet Union. Many of these emigrants received generous state aid when they first arrived in Israel, including government-subsidized housing and mortgages, only to reap the benefits from selling those properties at substantial profits.

---

There was once a highly intelligent, beautiful, talented single girl who was set up with a boy whom she realized during their date was much beneath her standards. She didn't want to hurt his feelings and reject him outright. So she came to the second date looking really bad and acting uncouth. The boy was turned off and declined to ask her out again.

Israel is beautiful. It is the a great zchus to live here after 2000 years of exile. If people are leaving it is b/c they are not worthy. 

Mussar Haskel: Come if you can!!!

How To Avoid Anti-Semitism

I was viciously attacked at the Fontainebleau Hotel in Miami Beach while simply working on my laptop, wearing a yarmulke. The attack was extremely dangerous, devastatingly unsettling, terrifying, and entirely unprovoked [not to mention NOT NICE!!]. It happened solely because I am proudly and unmistakably Jewish. 

The alleged attacker, Faiz [Allah] Akbar from Lorton, Virginia [a place that was just discovered weeks ago - centuries after Columbus!!] - later identified by [his ugly] facial recognition by outstanding online Jewish organizations – confronted me in the hotel lobby, repeatedly threatening me with graphic violence. What was most shocking was the hotel's security response.

One staff member actually and sickeningly fist-bumped and hugged the man who was calling me a baby killer and threatening me with his savagery. The video, posted to social media, has now gone viral around the world and has been watched by millions of people, with hundreds of thousands posting comments of disbelief that something like this can happen, not just in the United States, but especially in South Florida where Jews felt so much more safe and at one of the world’s premier hotels.

Shmuley Boteach

---

Not to make light of this - I am against Anti-Semitism in any form [!!!] but isn't Shmuley a bit behind the times. Jews don't stay in hotels in Miami Beach any more. They all own or rent condos [so I am told]. If Shmuley would have been in his condo this never would have happened. 

Mussar Haskel: Buy a condo. 

Or at least stay at the Eden Roc. 

Asterisks In Bad Words

Does putting a * in the middle of a curse word mean that you didn't write the curse word when everybody reading the word knows exactly what letter the * represents??

I think not. 

It would be better not to write those words at all. 

What Salaries Teach About A Culture

It says a lot about a culture when people are paid tens of millions of dollars a year to play with a ball. So are people whose livelihood is pretending to be someone they are not. 

It is the whole society who is paying their salaries. 

School teachers and  workers in other noble professions earn a fraction.

We pay commensurate to how much we value something. 

Sit In Shul!!:-)!!

 מי שצריך ליכנס לבית הכנסת לקרות תינוק או חבירו יכנס ויקרא מעט או יאמר שמועה ואחר כך יקרא חבירו כדי שלא יכנס בשביל חפציו בלבד ואם אינו יודע יאמר לתינוק מן התינוקות קרא לי הפסוק שאתה קורא בו או ישהה מעט בבית הכנסת ואח"כ יצא שהישיבה שם מעסקי המצות היא שנאמר אשרי יושבי ביתך וגו'.

אל תאמין בעצמך עד יום מותך

 

 

למה גם גיהנום וגם תחתוניות?

 

Rav Shlomo Fischer ztz"l

Anybody who calls Bnei Yeshiva "parasites" [רח"ל ועפ"ל] or the like has a דין אפיקורוס ויינו יין נסך ואין לו חלק לעולם הבא [Sanhedrin 99b]. It is inconceivable that the Rav's daughter is telling the truth, especially given the fact that he sent all of his children to Charedi institutions [besides his בת סו"מ daughter] and taught and led in Yeshivos where none of the students served in the army and he never told them otherwise. 

Torah is the life of Klal Yisrael and of the world. 

כי הם חיינו ואורך ימינו

כֹּה אָמַר יְהוָה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי

בי"ד בכסלו התשפ"ב הלך לעולמו הגאון הגדול הרב שלמה פישר (89), ראש ישיבת איתרי ולשעבר אב בית הדין הרבני בירושלים, מגדולי תלמידי החכמים ומרביצי התורה בדורנו. מסע הלווייתו יצא מהישיבה בבית צפפה דרך ישיבת מיר בבית ישראל להר הזיתים, שם נטמן. הרב היה אהוב ומקובל על כל המגזרים והרבה להעביר שיעורי תורה לכל החפץ לשמוע. בין השאר הגיע למסור שיעורי תורה בישיבות בציבור הדתי־לאומי כגון בית אל, ניר, הכותל, הר עציון, כרם ביבנה, מעלה אדומים, ובתקופה מאוחרת יותר - שיעור למדני בימי שישי בביתו בהר נוף בירושלים בהשתתפות תלמידים מישיבת מרכז הרב.

על תלמידיו נמנים מחד גיסא הרב רפאל שמואלביץ והרב אליהו ברוך פינקל, מראשי ישיבת מיר, והרב אריאב עוזר שמונה לצידו כראש ישיבת איתרי, ומאידך גיסא רבנים סרוגים כמו הרב שג"ר, הרב מנחם פרומן ופרופ' דוד הנשקה. לא בכדי בהלווייתו השתתפו הרב זלמן מלמד, הרב רא"ם הכהן, הדיין הרב ציון לוז, הרב עזריה אריאל, הרב מרדכי רבינוביץ והרב יצחק רודריג.

"הרב שלמה פישר זצ"ל התגורר בקריית חינוך מבשרת ציון כמעט כשש שנים והיינו קשורים איתו עד יומו האחרון", מספר הרב אורי כהן, ראש כולל מר"ץ. "אחד מהקהילה שלנו, חיים רוט, מתלמידיו ומשומעי לקחו של הרב פישר, שמע שהרב קנה דירה בהר נוף על הנייר אך עד שתסתיים הבנייה הרב מחפש מקום זמני לכשנתיים, וכך נולד הרעיון. נסענו כמה רבנים מהישיבה לשאול את הרב האם הוא מעוניין לגור אצלנו. הרב קצת התלבט אך לבסוף החליט לבוא לפה והם מאוד מאוד נהנו, וגם כשהדירה הייתה מוכנה הם נשארו פה עוד כמעט ארבע שנים. השהות לצידו של הרב בשנים אלו הייתה מיוחדת מאוד. בכל יום שישי למדנו אצלו שעתיים, שעה וחצי הלכה ועוד חצי שעה אגדה, פלאי פלאים. כל השבוע הרב היה לומד כמנהגו כ־60 שנה, וחזר הביתה רק בימי חמישי בערב. הוא היה מתפלל איתנו את כל התפילות, כולל בשבת בנץ, קורא בתורה, וכמובן מוסר שיעורי תורה בין קבלת שבת לערבית וביום השבת. הרב היה גדול הדור ושאלנו אותו שאלות תורניות בכל השטחים של התורה אבל לא שאלות של רבי. הייתה לו סבלנות בלי סוף, אבל אין לו רגע אחד של בטלה. ההתמדה שלו לא תשוער בכלל, כל הזמן ישב ולמד. בשביל מה הרב היה באיתרי כל השבוע? כדי לא לבזבז זמן על נסיעות, פטפוטים בבית ואורחים. יחד עם זאת החדר שלו בישיבה תמיד היה פתוח, הוא קיבל כל יהודי בסבר פנים יפות ולמד בחברותא עם כל מיני אנשים".

רבים מהציבור הדתי־לאומי נהנו מהרב פישר עצה ותושיה במגוון סוגיות ציבוריות בחיי היומיום. "מאז שנוסד 'המקום' בתל אביב, לפני כ־13 שנה, הייתי מתייעץ איתו גם בהרבה שאלות עקרוניות. הוא מאוד עודד, וגם מאוד הבין את המציאות", מספר הרב מאיר דורפמן, מרצה ב'המקום' תל אביב ומחבר ספרי ה"מרבדים" על מסכתות הש"ס. "הוא סבר ששם צריך למתוח את החבל עד קצה גבול היכולת ההלכתית, בשקט ובלי פרסומים, אבל בענייני פסיקה רצה שאשאל את הגרז"ן גולדברג זצ"ל. פעם הוא אמר לי בחזון אופטימי: 'זה דור של תשובה. לכן, כל דרך תהיה מוצלחת, כל מי שיפעל בדרך זו או אחרת להגביר ולהאהיב את הזהות היהודית יצליח'. הוא הזהיר אותי לבל אעיר הערה כלשהי למישהי שתבוא בלבוש לא צנוע, שלא אבקש ממישהו לשים כיפה בלימודי היהדות, שאלמד רק מתוך אהבה והקשבה בלי כל ביקורת. הוא עודד אותי לפתוח שם שיעורי גמרא וללמד בהם 'קצות', 'נתיבות', רבי עקיבא איגר, אחרונים משמחי לב, גם למתחילים ביותר, שיטעמו מיד טעמה המתוק של סוגיית גמרא. הוא אמר שהיחס של החזון איש לדור הזה כתינוקות שנשבו תקף היום פי כמה וכמה, כשיש בדור שלנו אנשים שכבר נולדו כדור שלישי לכפירה, ולא מכירים כלל את היהדות כדי לדעת במה הם לא מאמינים. פעם סיפרתי לו שאחי, הרב אריאל, למד ולימד הרבה שנים בישיבה, ואז – כשייסד את 'המקום' בתל אביב, לפתע מצא את עצמו בעסקנות מתסכלת כל היום, והרי הוא קיווה שיוכל לעסוק יותר בתוכן, ללמוד וללמד תורה! הוא אמר לי: תגיד לאחיך שהחזון איש היה אומר לגיסו ר' שמואל גריינימן: 'הביטול תורה שלך מתחיל כשאתה פותח ספר ללמוד'... וגם תגיד לאחיך שיפתח ספר זוהר בכל מקום, ויראה איזו זכות גדולה יש לו, בכל עמוד שני בזוהר יש תיאור לדרגה הכי גבוהה של אנשים כמוהו".

הנערה בבית המדרש של הרב פינקל

הרב שלמה יהונתן יהודה פישר זצ"ל נולד בכ"ט בשבט תרצ"ב בירושלים, לאביו הרב החסיד רבי אהרן פישר זצ"ל הי"ד, מאנשי הפרושים בירושלים, ולאמו דבורה ע"ה. סבו הרב שלמה פישר זצ"ל, שעל שמו נקרא הוא, היה רב קהילת הסטטוס־קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של בעל ה'כתב סופר' ורבי יצחק דב במברגר זצ"ל. בגיל תשע וחצי התייתם רבי שלמה מאביו, ובהקדמה לספריו 'בית ישי' (שבגינם זכה בפרס הרב קוק ובפרס ירושלים) מספר כי הרב יחיאל מתתיהו דיוויס גידל אותו ואת אחיו וטיפל בהם במסירות.

"הרב היה יתום, אבל לא סתם יתמות, ברמה שאין לנו מושג מה זה עניות ודחקות של יתומים של אז שנשארו עם אמא, לא היה לחם לאכול ולא הייתה נפש חיה שדאגה להם", מספר בנו שייקה פישר. "הם חיו במרתף מתחת לאדמה במצב שאי אפשר לתאר בכלל ולא ראוי לבן אדם. הוא מספר שבמשך שנה שלמה אכל שעועית בוקר, צהריים, ערב, שבת ויום חול, כתחליף ללחם. זה היה האוכל. אחר כך שנים לא היה יכול להסתכל על זה. כדי שכילד בחיידר יהיה לו עיפרון הוא היה מחפש עפרונות זרוקים, והמורה לא הסכים כי לדבריו זה לא נחשב. כשהיה תופס אותו עם העיפרון היה אומר המלמד: ילדים, זה נקרא עיפרון?".

בבחרותו למד בישיבת מיר בירושלים, שם היה לתלמידו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל זצ"ל. "סיפור הגעתו למיר הוא מיוחד מאוד. אבא שלהם נפטר, הייתה מלחמה ולא הייתה אפשרות להחזיק מלמד פרטי, לכן שני אחים נשלחו לעץ חיים ושני הקטנים לתורה ויראה", מספר בנו שייקה. "אבא סיפר לי שבאותה שנה הוא היה בכיתה גדולה בחיידר ושם לא למדו, היה חדר של הפגנות ובלגנים, אך ללמוד הם לא למדו. הוא ואחיו ישבו בבית על המדרגה בכניסה למרתף ובכו שרוצים ללמוד תורה ואמא שלהם לא ידעה מה לעשות, לא היה לה אף אחד. ואז שמעה אחותו בת ה־16 כי הגיע לארץ הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש הישיבה של מיר, שפתח באותו זמן כעין ישיבה קטנה. היא הגיעה לרב ואמרה לו שיש לה שני אחים יתומים שבוכים שהם רוצים ללמוד תורה. הבחורים הוציאו אותה, אך היא לא התייאשה. היא הלכה עוד פעם לבכות לרב, התחננה והתחננה שהם רוצים ללמוד תורה, עד שלבסוף התרצה הרב והכניס את אבא עם תנאים הכוללים אברך שמלווה אותו. בהתחלה היה לו מאוד קשה".

למרות הקשיים התחבר הרב פישר לראש הישיבה, הרב פינקל. "הרב פינקל גידל אותו, בנה אותו ועמד עליו. הוא דרש ממנו הרבה. הוא היה אומר לו: אתה מחויב להגיד לי חידושי תורה, אומרים חקירה, תולים במחלוקת, ואם אתה לא יכול בעצמך, תגנוב, אבל תגנוב טוב. כמדי יום שישי אחד הוא הגיע לביתו של הרב פינקל לספר לו את חידושי התורה, אך בפתח עמד חתנו הרב חיים שמואלביץ ולא נתן לאיש להיכנס. רב יודל שמע שהם מתווכחים ושחתנו לא נותן לו להיכנס. אמר לו: רב חיים, אם אתה יכול להגיד את מה שהוא רוצה להגיד, אל תיתן לו להיכנס בדלת".

במהלך השנים החל לדבוק בשיטתו של החזון איש. "לאבא הייתה אהבת תורה וכל מי שרצה לשמוע היה יכול. קופסאות, ארגזים וקטלוגים לא עניינו אותו, לכן היה לציבור קשה לבלוע את זה, אך הוא לא היסס. יחד עם זאת הוא דבק בדרכו של החזון איש, אחז עצמו תלמיד מהספרים. הוא לא היה חזון אישניק במובן של חסיד אלא העריץ את החזון איש. הוא היה מחפש קטעים בחזון איש כמו שמישהו מחפש קטע בסידור, שליטה יוצאת דופן. הוא תמיד סיפר שכשהגיע לפגוש את החזון איש לא היה זמן ולא היה אפשר באמת לדבר, אבל למעשה הוא כן דיבר קצת. הוא שאל את החזון איש אם אפשר לקבל עצה להתמדה, והחזון איש אמר לו: ללמוד עם יותר חלשים.

"כששאל אותו רב משה ברנשטיין אם יש לו סיפורים על החזון איש, ענה לו: יש לי סיפור אחד ארוך. החזון איש ישב ולמד ולמד ולמד ולמד. הוא היה מדבר עליו בהערצה גדולה מאוד. כמה פעמים ציין שהחזון איש כותב שכל מה שהרמב"ם עשה אי אפשר לעשות בשכל אנושי אלא אלוקי. על זה אמר אבא: מי שמדבר, כאילו מה שהחזון איש עשה כן אפשר לעשות בשכל אנושי".

הרב פישר למד במשך שנים רבות בישיבת מיר, כאשר במהלך השנים כיהן גם כראש ישיבה. תחילה בישיבתו של משה הירש מהקנאים, אך לאחר כשנה נסגרה הישיבה, ובהמשך כראש ישיבת ויז'ניץ בירושלים, ישיבה שהתפצלה מישיבתו של ה'ישועות משה', ונקראה בפי כול 'נדחי ישראל'. בהמשך עבר ללמוד וללמד בעזתא במשך כשש שנים. לפני עשרות שנים מינה אותו הרב מרדכי אליפנט זצ"ל לר"מ בישיבת איתרי, ולפני עשרים שנה מונה לכהן כראש הישיבה.

"בתשכ"ו אבא התחיל ללמד בעזתא. הוא גר ליד הבבא סאלי ונהיינו בקשר מאוד קרוב. לאמא שלי היה קשר מיוחד עם אשתו של הבבא סאלי. רצו שנעבור לגור שם, אך אמא שלי לא הסכימה, היא פחדה על החינוך שלנו", מספרת בתו פרופ' חנה קהת, מייסדת ארגון 'קולך'. "אבא חזר מעזתא רק בסופי השבוע ובשבילנו הוא היה אבא של שבת. גם כשהיה בבית ולא בישיבה, הוא לא באמת היה. הוא היה קם מאוד מוקדם, לומד בעמידה בבית בניגון שלו שנכנס לנו לשינה ויוצא לפנות בוקר. זיכרון מתוק שרק שומעים אותו וביום לא רואים אותו, כי אבא מגיע אחרי חצות. בשבת הוא היה נוכח, אהב במיוחד את סעודה שלישית, כאשר בשנים הראשונות היא הייתה בכלל בחושך כי אבא לא היה משתמש בחשמל הרבה שנים. אבא לא היה מעורב במשפחה הרחבה, חוץ מהמפגש ביום שישי, מפגש מרוכז בוויכוחים בלימוד עם האחים שלו - הרב אליעזר משה, רב שכונת כנסת ישראל, הרב ישראל יעקב פישר, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, והרב מאיר מו"ץ בשכונת הר נוף".

למרות החיים המורכבים, גדלה חנה בתחושה מיוחדת. "אנחנו היינו נורא עניים, אבל ההצלחה של אמא שלי היא להצמיח אותנו בתחושה שאנחנו מורמות מעם, לנו יש את אבא ובשבילו כל החיים שלנו. אני אישית הסתרתי את העוני ועבדתי מגיל שבע כדי שיהיו לי מחברת ועיפרון. למרות העוני, אמא תמיד השתדלה שנרגיש טוב. היא הייתה תופרת לנו את השמלות הכי יפות בעולם, בלי שנתבייש שהכול אצלנו יד שנייה".

"אבא הביא לי את ספרי הרב קוק"

מגיל צעיר ועד ימיו של הרב פישר בשבתו כראש ישיבת איתרי וכאב בית הדין הרבני בירושלים, התייעצה איתו קהת בנושאים רבים. "אני אישית מכל הילדים נדבקתי אליו, הייתי נודניקית. בשנות התיכון הייתי ממש נדבקת אליו ורוצה ללמוד איתו, הוא לימד אותי כל מה שאני יודעת", מספרת קהת. "בכל נושא ציבורי התייעצתי איתו. יותר מכך, הפכתי להיות ציונית בגללו. אני החלטתי שלא אתחתן עם אדם שלא עשה צבא בגלל שהבנתי כמה הוא מעריך את העניין הזה של צבא, כמה הוא לא יכול היה לסבול את הפרזיטיות של החרדים. חבר של הבן שלי בישיבת ירוחם דיבר באזכרה וציטט את השאלה ששאל את אבא שלי: למה לא כל הבחורים הולכים לצבא? ענה לו אבא: כי הם פרזיטים. אבא מאוד מאוד העריך את הרב קוק והביא לי בתור חרדית ללמוד את כל ספריו. היחס שלו לציונות ולמדינה היה חיובי. ביום ירושלים הוא היה אומר הלל שלם לגמרי, כי היה מדובר בעניין הלכתי להודות על נס ההצלה. לעומת זאת, ביום העצמאות רק התחילה המלחמה וזה לא התיישב לו טוב, בפרט שהוא לא הוכרז כיום הודיה על הניצחון של מלחמת השחרור, לכן לא הסתדר לו הלכתית להתיר להגיד בו הלל, דיון הלכתי גרידא. למען האמת, אחרי אוסלו עם כל האינתיפאדה משהו נרגע בו מהלהט הציוני".

מה היה יחסו לפמיניזם?

"הוא עבר תהליך עם זה, לא אגיד שלא", מודה קהת. "האמת שבשלבים הראשונים לאמא שלי זה היה קשה. הדרך שאני הובלתי הייתה הפוכה מהדרך שלה. הדגם בעולם החרדי הוא של רחל ורבי עקיבא, ומה שאני הובלתי זה רחל כתלמידת חכמים. היו לנו המון שיחות על פמיניזם. דווקא בשנים שהיו לי משברים קשים ורדיפות שעברתי בגלל המאבק למיגור הפגיעות המיניות, הוא הבין לעומק, לא רק נתן את ברכתו והתנצל על שנים שלא מספיק הבין אותי, הוא גיבה, תמך ועזר כמה שיכול עד סוף הדרך שלו כשהייתי צריכה עזרה, באמת בכל הכוח. אפילו הבאתי אליו נפגעות והן היו מקבלות ממנו עידוד וחיזוק. באחד המשפטים שאלה אותו עורכת דין: מה אתה אומר על היראת שמיים של חנה? ענה לה אבא: הלוואי עליי היראת שמיים והגדלות שלה. היא וחברותיה כל הזמן מקריבות את החיים שלהן לעשות חסד, הלוואי שיהיה לי חלק איתן בגן עדן".

"זה לא היה ברור מאליו", ממשיכה קהת ומתארת את השינוי שעבר, "בתחילה הוא הוציא את ספר ירמיהו פרק כ' וציטט את הפסוק 'פיתיתני ה' ואפת, חזקתני ותוכל'. ירמיהו אומר שהוא רוצה לסתום את הפה אבל לא מצליח ובגלל זה רוצים לרצוח אותו. אבא אמר לי: את מבטיחה לי שאת לא ממשיכה יותר, המשפחה שלך צריכה אותך. עניתי לו: אבא, יש הסכם עם האנסים והפוגעים שהם יפסיקו לפגוע? ענה לי אבא: אבל זה לא עוזר, תמיד היה ותמיד יהיה, ככה העולם. הקשיתי עליו: לא נכון, בדיוק השבוע שפטו את קצב, נשיא נכנס לבית סוהר, ומה? נשים כמוני עשו את זה, בכך שהן מרעישות את העולם. חתם אבא: את יודעת מה? אם כך את צודקת, לוקח בחזרה את כל מה שאמרתי, לא הייתי מודע כמה זה חשוב. אבא שאל אותנו על פגיעות ואם נפגעתי, אמר שמצטער שלא היה שם בשבילנו כי כל אחת מאיתנו נפגעה מתישהו. ממש הצטער ובכה. גם בהמשך, במרחשוון תשע"ט, בפגישה עם הרב אליהו האיתן, הרב יהודה פורמן, הרב מאיר פישר ואישי הרב ברוך קהת, הוצגו בפניו כמה שאלות הנוגעות לדרך ההתמודדות עם פגיעות מיניות, והיו לו תשובות חדות וחד־משמעיות".

הרב פישר הותיר אחריו דורות ישרים מבורכים, בנים, חתנים וצאצאים אשר ממשיכים את הדרך הרוחנית שהנחיל. בנו הוא הרב מאיר פישר, פעיל בהוראת יהדות בתל אביב, וחתנו הרב חיים קוק הוא ראש ישיבת תורת רפאל בירושלים.

הגרש"פ זצ"ל

 בי״ד כסלו מלאו שלש שנים לפטירת הגאון רבי שלמה פישר. אין מקום בטור זה לתאר את שקיעתו העצומה בתורה, את רוחב ידיעותיו המופלא, את מקוריותו, ועוד תכונות ייחודיות רבות. אאיר נקודות בודדות מנקודת מבט אישית.

ראשי ישיבות גדולים הנהיגו יחס של פתיחות ביניהם לבין התלמידים, מתוך מחשבה שתפקידם לגדל את התלמידים, לעודד את היצירה שלהם, ולא שיהיו רק כלי קיבול לתורת רבותיהם. מדי פעם הייתי מגיע לשוחח בלימוד עם הגאון הנ״ל. זה התחיל מאז שהר״מ שלי ב״נתיב מאיר״ הרב אפרים שמלצר זצ״ל חלה במחלה סופנית, ונעדר הרבה מהישיבה. באותה שנה הוא אמר לי פעם שכדאי שאכיר גם רבנים שהם תלמידי חכמים מובהקים, מגדולי הדור, ואקבל מושגים אחרים של גדלות תורנית ממה שאוכל לקבל מר״מים בישיבה. בין שלושה הוא מנה את ר׳ שלמה פישר, ואמר שהוא גר במבשרת ציון.

חיפשתי את מס׳ הטל׳ בספר הטלפונים, התקשרתי עם אסימונים מהטלפון הציבורי. אשתו ענתה ואמרה שהוא לא נמצא. שאלתי מתי הוא יהיה. היא אמרה: ׳ביום חמישי בערב׳. לא הבנתי, זה היה ביום שני. חשבתי שלא הסברתי את עצמי נכון, אז חזרתי לשאול באיזו שעה אוכל להתקשר. היא הסבירה שהוא לומד כל השבוע בישיבת איתרי ומגיע הביתה רק לסופי שבוע. פגשתי אותו בביתו באותו יום שישי.

חדרו בישיבה היה בתוך הפנימיה, עם הבחורים, פשוט ביותר עד מוזנח, עמוס ספרים במדפי ברזל אפור, כמו בחנויות מכולת של פעם. סטנדר גבוה ללימוד בעמידה, כך הוא למד תמיד, ושולחן עץ קטן כורע תחת עומס ערמת הספרים. טלפון לא היה לו, גם כששימש כאב בית הדין הרבני בירושלים. היה במסדרון טלפון ציבורי שאחד הבחורים היה מרים וקורא למי שצריך, וזו הייתה דרך התקשורת גם אתו. מדי פעם הייתי מגיע בלי הודעה מוקדמת, והוא היה מיד צולל לדיון הלמדני, בלי הקדמות, בלי שיחת חולין. פעם דפקתי בדלתו ולא היה מענה. שאלתי את אחד הבחורים, והוא אמר: ׳מה הבעיה? תפתח ותראה אם הוא נמצא׳. אמרתי: ׳אולי הוא ישן, אני חושש שאעיר אותו בכניסה לחדר׳. הוא צחק, – ׳לא, זה בסדר, כשהוא ישן הוא מוציא את מכשיר השמיעה…׳. תוך כדי תשובתו הקולנית הבחור פותח את הדלת, נכנס, ומראה לי שראש הישיבה שלהם אכן ישן. לי זה נראה חצוף, אבל הם היו כמו חברים בפנימייה. לא רק שלא היו אצלו כל גינוני כבוד, אלא שהוא רצה לגדל את התלמידים, כנ״ל. אגב ״מכשיר שמיעה״, בפעם הראשונה ששוחחתי אתו, הוא היה נראה לי זקן מאד, ודיברתי בקול רם ולאט. הוא סימן לי בידו שאתקדם, שחבל על הזמן, והוסיף ״כן, אני שומע״ בהצביעו על מכשיר השמיעה, כאילו אומר: דווקא בגלל שיש לי מכשיר שמיעה אני שומע היטב…

פעם עמדתי שם בסוף המסדרון, דלת חדרו הייתה פתוחה, דפקתי עליה, הוא היה שקוע כולו בלימוד, ולא הגיב. המתנתי שיהפוך דף, אבל גם אז הוא בקושי הרים את עיניו. הרעשתי קצת, הוא לא שם לב. פתאום, משום מה, הוא דפדף אחורה לתחילת הספר שהחזיק, נאלץ להרים את ראשו גבוה יותר, ואז הוא כבר שם לב שמישהו עומד שם…

בימים אלו יוצאים לאור עוד ועוד מהמון הכתבים שהותיר, ע״י צוות קטן מתלמידיו, אבל את ההוצאה לאור של ספריו הראשונים יזמה רעייתו הרבנית לאה, בעקשנות רבה. וכך סיפרה לי בתו ד״ר חנה קהת:

׳מפעל חייה של אמי הרבנית לאה פישר היה לגדל את אבי הרב שלמה כגדול בתורה. את כל ימיה היא הקדישה לזה. גם כשהיו קשיי פרנסה, היא לא הסכימה בשום אופן שהוא יצא לעבוד. את כל עול גידול הילדים היא לקחה עליה לגמרי. גם כשאנחנו הילדים התחתנו, היא טיפלה בכל העול הכלכלי הכבד, חתונה, דירות וכו׳.

בצעירותו, כשחבריו של אבי נסעו לבני ברק לפגוש את ה״חזון-איש״ ולדבר איתו בלימוד, הוא לא נסע. מדוע? לא היה לו כסף לנסיעה. הוא קיווה לפגוש את החזון-איש בהזדמנות אחרת, אבל החזו״א נפטר, והוא הצטער על כך כל ימיו. [לשיטתו, הוא החמיץ פגישה עם גדול האחרונים מאז הגר״א, כפי שאמר לי כמה פעמים. מ.ד.]. למעשה הוא ראה את החזו״א רק פעם אחת כילד, כשהחזו״א הגיע לחיידר שבו למד, כדי לבחון את התלמידים. הוא זכר מאז את מראהו, מעוטף בטלית.

אבל הוא היה בקשר עם גיסו של החזו״א, הסטייפלר [אביו של הג"ר חיים קנייבסקי]. כיצד? כשיצא לאור הכרך הראשון של ספרו ״קהילות יעקב״, אבי כתב לו הערות ותגובות על הספר, וכך נמשך ביניהם קשר של התכתבות. אנחנו גרנו בשכונת מאה שערים בירושלים. בקיץ, בתור כמה ימי נופש, היינו מחליפים דירה עם קרובים בבני ברק. כשהגענו לראשונה לדירה, ראינו שהיא ממש מול ביתו של הסטייפלר. אמי אמרה לאבי: יש לך הזדמנות, גש אליו. הוא ניגש, הסטייפלר שאל לשמו, וכששמע שהוא ר׳ שלמה פישר, התרגש הסטייפלר ואמר: ׳אברך צעיר? אני מחפש כל הזמן את הת״ח הזה שכותב לי הערות׳.

אמי רצתה מאד שהוא יוציא ספר של חידושיו. הוא נרתע מזה, לא העריך אותם כחשובים מספיק, דחה את בקשתה, והיא נדנדה לו שוב ושוב. פעם בפסח היא גנבה את האפיקומן, והתנתה את החזרתו בכך שהוא יבטיח להתחיל לטפל בהוצאת כתביו לאור. הוא ענה בביטול: ׳אל תחזירי, אקח מצה אחרת…׳. בשנה שלאחריה שוב החלפנו דירות והגענו לבני ברק. אמי אמרה לו שהיא רוצה שייכנסו אל הסטייפלר. הסטייפלר לא היה מקבל נשים, ואפילו לא משיב למכתביהן, רק אשתו קיבלה את הנשים. למרות זאת, אמי הגיעה לביתו יחד עם אבי, הסטייפלר הכניס אותה, הושיב אותה בצד אחד ואת אבי בצד השני, ופנה אל אבי: ׳הגיע הזמן שתוציא את חידושיך לאור כספר!׳ אמי ראתה בזה ״מופת״. כאן אבי ׳נשבר׳ והתחיל לטפל בהוצאה לאור של חידושיו. הייתה הערכה הדדית גבוהה בין אבא לסטייפלר.

[אגב, הייתי מרבה לשאול בהלכה את אחיו ראב״ד עדה החרדית ר׳ ישראל יעקב פישר. פעם ישבתי אצלו בימים שאחרי הסכמי אוסלו, הוא היה מלא אכזבה. לשאלתי איך הוא רואה את העתיד, הוא השיב שלצערו הוא צופה טרור ופיגועים קשים, ואמר לי על מובילי התהליך בזו הלשון: ״הם הרסו את המדינה!״ מ.ד.]

והיה מחניך קדוש

 

וימאן

 הכתב והקבלה בראשית ל"ט:ח'

וימאן – דרך בני אדם אם יבואו עליו אנשים המפתים אותו לדבר עבירה ירבה נגדם טענות להשתיקם, ובאמת אין דרך זה יצילהו, כי אם המפתה הוא איש לשון, בשפת חלקות ישחית דברי הנפתה וילכד ברשתו, כי אמנם יחליט מיד למאן ולומר שלא יעשהו בשום פנים, גם כי ינוצח בטענותיו, ואם ירצה יסדר אח"כ טענותיו נגד המפתה, וזהו וימאן שאמר כאן, שהחליט מיד למאן בה, ואח"כ הציע טענותיו לפניה (רמ"א), והטעם שבמלת וימאן יורה על אסור הדבר ועל היותו נמנע אצלו וממאן בה בתכלית המיאון, כי מתוך הטעמים שבתורה אנו מבינים מה שלא נכתב בה, כענין התנועות שבאדם שמתוכם נדע כוונת לבו (רב"ח).

Eretz Tzvi 1-5: Machine Made Tzitzis #2

 HERE!!

Points To Ponder

"The key is to enjoy hanging out on the edge. That is, you find it interesting to attempt things one step beyond where you are right now. It could be the edge of your ability or the edge of your knowledge or the edge of your network.

If you reach — but just a little — and you do it every week, then you'll take on challenges that are manageable enough that you win most of the time, but meaningful enough that you improve as well."

----

"Your biological age is the number of days you've lived.

Your psychological age is the number of thoughts you've entertained.

Your sociological age is the number of contributions you've made."

-----

"Two simple rules:

You get better at what you practice.

Everything is practice.

Look around and you may be surprised by what people are “practicing" each day. If you consider each moment a repetition, what are most people training for all day long?

Many people are practicing getting mad on social media. Others are practicing the fine art of noticing how they have been wronged. Still more have mastered the craft of making plans (but never following through).

But, of course, it doesn't have to be that way.

What are you practicing?"

--------

Entrepreneur Ben Chestnut on the importance of momentum:

"Never sacrifice momentum. I might know a better path, but if we've got a lot of momentum, if everyone's united and they're marching together and the path is O.K., just go with the flow. I may eventually nudge them down a new path, but never stop the troops mid march."

Source: Learn to Love the Job You’ve Got​​​

--------

​Novelist Ernest Hemingway on acting with confidence while living with humility:

"Be humble after but not during the action."

ההתחזקות של עמרי כספי

שלוש שנים אחרי שפרש ממשחק פעיל וחמש שנים אחרי שנפרד מקריירה מכובדת של עשר שנים ב-NBA, עומרי כספי נזכר בתקופה שלו בליגה הטובה בעולם, כשפירסם טור אישי מרגש ופתוח באתר "Jewish Priorities". בניגוד למה שרבים חושבים, לא הכל עבד חלק כמו שהוא היה רוצה, ולאו דווקא רק על המגרש.

"חייתי באמריקה, הרווחתי מיליונים בגיל 21 והייתי נרגש מכך שיכולתי לשחק עם הטובים ביותר. זה הטביע את הכל", פתח כספי את הטור, "אבל בערך לאחר ארבע שנים, כשהייתי ביוסטון רוקטס, התחלתי להרגיש שאיבדתי את הדרך. חגגתי עד מאוחר בלילה, ישנתי עד מאוחר ביום. הרגשתי לבד, הרגשתי אבוד".

כספי המשיך: "הגעתי לפסגה של הספורט שלי, אבל עמוק בפנים הרגשתי ריקנות וכאב. הייתי כמו עלה נידף ברוח. אבל אז פגשתי ילד מבוסטון שאמר לי שגרמתי לו להרגיש גאה שהוא יהודי. אבל איזה יהודי הייתי אני? אז התחלתי לבקר בבית חב"ד, לאכול כשר ובשלב מסוים אפילו קניתי סט תפילין. התמכרתי לתפילין".

כספי גם סיפר על חבריו לקבוצה שקיבלו את ההתחזקות שלו בצורה מכבדת: "דימרקוס קאזינס הוא בחור קשוח שיגיד לך הכל בפנים. הוא הראה כבוד גדול להתחזקות שלי והפכנו לחברים הכי טובים. בהמשך הגיע לארץ עם עוד חברים והוא הפך לתומך גדול של ישראל".  

ולסיום כתב עד כמה הוא בר מזל: "אחד הדברים הכי טרגיים ב-NBA הוא לראות איך שחקנים צעירים לא יכולים להתמודד עם כל כך הרבה כסף. כשהגעתי לליגה 75% מהשחקנים הפכו למרוששים בתוך חמש שנים מהפרישה".

Eretz Tzvi 1-5: Machine Made Tzitzis

 HERE!!!:-)!!

The Classical Cure for the Ivies

Christopher Nadon 

The worst place in America to study the liberal arts is at elite, highly ranked liberal arts colleges.  I spent thirty years working in them.  I left because they no longer offer the kind of education that makes us worthy of our freedoms.

I also thought the political and intellectual homogeneity of the academy makes internal reform impossible.  “Abandon all hope, you who enter here” are the only words that could be posted on their gates were the FTC to enforce truth in advertising laws on prestigious institutions of higher education.

I now think that I missed the deepest cause of elite campus rot: most of the students entering are functionally illiterate.  By functionally illiterate, I do not mean that they cannot read.  They do fine with texts messages, tweets, TikTok subtitles, even short extracts from literature (though these need to be “curated” as the publishers of bowdlerized books now call it) to remove difficult syntax or vocabulary.  They can extract information from groups of written words.  But they cannot and therefore do not read books.

An article in the Atlantic, “The Elite College Students Who Can’t Read Books,” documents the situation from sources within the establishment.  Victoria Kahn at Berkeley no longer assigns the whole of the Iliad.  Andrew Delbanco at Columbia removed Moby Dick to accommodate his students’ disabilities.  He claims to have made his peace with capitulation.  Really?  As if there were no connection at Columbia between this new illiteracy and students’ admiration for Bin Laden and Hamas.  Worse, some professors find unlettered students to their liking.  Variants of what we today call “Wokeness” have been the predominant ideology among faculty since the 1990’s.  But only when students started arriving on campus unable to read did most of them swallow it.  Those who cannot read or think on their own end up not wanting to do so.  And few have the foresight to protest against being deprived of something they do not want.  

Golden View Classical Academy, a Hillsdale affiliated public charter school, takes first-comers without benefit of an admissions test.  There, Principal Robert Garrow has his entire 9th grade class read the whole of Homer’s Iliad.  Then the Aeneid.  By 11th grade, Moby Dick in its entirety.  He does what can’t be done at Columbia or Berkeley and for pennies on the dollar.  Classical academies stress grammar, logic, rhetoric, and Latin.  They place the written word where it belongs, at the center of education.  They teach kids to read.  Books.  The books then provoke them to think.

Schools like Garrow’s are where the future of the liberal arts lies.  Based on that premise, I left Claremont McKenna College to teach 9th grade at Emet Classical Academy in Manhattan, the first Jewish version of such a school and where the study of Hebrew proudly takes its place alongside Latin [ed. note - RACHMANA LITZLAN!!!].  People of the Book understand what’s at stake.  Two months in, I can report the premise is sound.

We go through the texts at a slower pace and often in greater depth since we have more time together in the classroom.  The discussion can surpass what I had become habituated to at the college level.  Of course, not all the students immediately adapt to the rigorous curriculum.  Some come from fancy schools that protected them from books.  They have the same deficits as the Ivy Leaguers.  But with a 9th grader there is no need to follow Delbanco and abandon either hope or standards.  He who enters a classical academy will not leave without being able and required to read difficult books.  In their entirety.  How novel.

If you love your children, or even if you just want them to run laps around the competition when they do get to college, read to them when small.  Start them in a classical academy as soon as possible.  If you have middle or high school students, enroll them now.  Before it’s too late.

Aliyah

At the recent Aguda convention, a Rabbi was asked about making Aliyah. He said that the Terumas Ha-deshen says.... 

That was a very selective and, I would argue, tendentious way of answering the question. 

He could have quoted the pasuk רְאֵ֣ה | לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַֽעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ - i.e. mitzvos were given to be observed in Israel.

He could have quoted Chazal that one who lives in Israel is as if he has a G-d whereas one who lives in Chu"l is as if he does not. He could have quoted many other maamarei Chazal בשבח ארץ ישראל ובגנות חו"ל [one famous example - mitzvos in Chu"l are only practice for when one comes to א"י and fulfills them for real]. 

He could have quoted the Ramban who paskened in מצוה ד that it is a Mitzva Di-oraisa to live in Israel.

He could have quoted dozens of Achronim who pasken that way.

To paraphrase the Miami Boys Choir [in a different context] - "It's not a matter of hashkafa - it's something we all have to do" [if possible].  

If one cannot - he should yearn to be here and support life here b/c this is CLEARLY the ideal place for Jews to be in the Eyes of Hashem. 

תיקוני יעקב אבינו

 (שבת לג:): "ויחן את פני העיר, אמר רב מטבע תיקן להם, ושמואל אמר שווקים תיקן להם, ורכי יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם".

הגברת המוסר הטוב, המתאים אל הצדק העליון, והגברת כח החברה הקיבוצית, הוא ע"י התמדת היחש שימצא בין אדם לחבירו, שיהיה כל אחד מרגיש איך שע"י מה שחבירו נמצא בעולם, וגם יש לו צרכים שלפי ההשקפה החיצונה הוא דוחק את גבולו וממעט את צרכיו הוא, באמת אין זאת אלא השקפה של טעות, שמזה נולדת השנאה והתחרות וצרות עין בין אדם לחבירו ובין מדינה לחבירתה.   [ייתכן שהרב רומז כאן לתיאורייה הכלכלית של מאלתוס, שלפיה ריבוי האוכלוסיה הוא הגורם העיקרי לעוני. תיאוריה זו נדחתה ע"י הכלכלן הנרי ג'ורג', שטען שההיפך הוא הנכון, ריבוי האוכלוסיה הוא דווקא הגורם העיקרי לקידמה. ראו קידמה ועוני ו, קידמה ועוני יא].

אבל המבט הפנימי מורה אותנו שכל מה שיתרבו בני אדם, יותר יוכלו להועיל איש לאחיו ע"י התחלפות הכחות, שיוכל כל אחד להשתמש וליהנות במה שחבירו מוציא אל הפועל. וכל מה שתהיה הכרה זו יותר גלויה ובולטת, יותר יתרחב כח האהבה ואחוות החברה האנושית, שממנה תוצאות לכל הטוב היותר נשגב שראוי להיות שורר בעולם.

והנה, כדי להגביר את הרושם של הטוב המושפע לבני-אדם איש מרעהו, יש על זה שלשה דרכים:

הדרך האחד הוא, להרבות את התמדת המצבים שעל ידם יכיר האדם את יחוסו לחבירו. והנה, כל זמן שלא נמצא מציאות המטבע, ידע האדם שהוא יכול להיות נהנה בתוצאות פעולותיו של חבירו רק כל זמן שיזדמן שהוא צריך למה שביד חבירו וחבירו יהיה צריך למה שבידיו, אבל כל זמן שלא יפגשו שתי אלה הנקודות, לא ירגיש את הטוב שהוא מקבל מחבירו. אבל בהיות התמצית של הנקודה כלולה במטבע העוברת לסוחר, הרי בכל עת שיש לו מותר מצרכיו הוא מוכרם במטבע, והוא בטוח שכבר בא לידו כח, שסוף כל סוף יביאנו להשיג ע"י עמל חבירו את הנצרך לו, אם כן מתרבה רושם האהבה, שהוא יסוד המוסר בריבוי האיכות ע"י המקרים המתמידים.

עוד יורחב כח האהבה הכללית, ע"י מה שיראה האדם, שלא רק מהאנשים הנמצאים כבר בחוגו תימשך מהם תועלת לו, ושיוכל לסבלם אחר שכבר נמצאו אתו יחד, כי אם עוד יותר, שהוא יוכל לבא לידי מדה זו לעשות כונניות בחכמה שירבו הבאים אל מקום אחד, וכפי רוב הבאים והתרבות הצרכים כן תרבה הברכה והעבודה, זאת היא פעולת שווקים.

אמנם, כל אלה יהיו לתועלת רק ע"י מה שיפותח רגש האדם לטהרה ולטוב טעם, שאז יתרבו צרכיו, ולפי רוב הצרכים כן יהיה הריבוי הנצרך לו מן האנשים מתרחב. ותחילת הטעם הטוב מתילד מהרחבת מושג הנקיון והטהרה הנמצא במרחצאות.

שכל אלה ראה יעקב אבינו, הכולל את כל השלימות ואוגדם יחד להשריש בשכם, שהוא נגד הפרצה שהיתה עתידה שם בחלוקת מלכות בית דוד, מפני מיעוט ההכנה להבין איך אפשר שתתאים השלימות החמרית והחברתית עם השלימות המוסרית והעיונית. אבל יעקב איש תם, רק הוא בא שלם. ומעשה אבות סימן לבנים, ולאגד את כל כשרון יחדיו, להיות בחוברת לקדש שם השי"ת ששמו שלום, "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו".

לב נשבר

אין צער בעולם שידמה לצער השקיקה אל הטוב המוחלט, אל הצמאון הנורא, המענה את הנשמה, להיות מוצא את עצמו מאושר באושר רוחני, מלוי בתוכיותו זוהר של יושר, של תמימות, של צדק, ושל הדבקות האלהית, המחוברת עם טהרה מכל חטא ועון. לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה.

פכים קטנים

 "בשעת פטירתו אמר להם, פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיה מלך יהודה שבא". [ברכות כ"ח:]

כאשר יש אדם שהוא מנהיג הכלל ושואף רק אל השלימות הרוחני, לפעמים לא ישים אל לב לחסרונות הגשמיים שבמצב האומה, והוא חסרון נמרץ, כי המצב הגשמי ממנו תוצאות להמצב הרוחני. אמנם כ"ז הוא אם המנהיג מזלזל בשלימות הגשמית מפני שעבור השתקעו ברוחניות נעלם ממנו ערכם והוא אות על קוצר הנפש, שהנפש הגדולה ראוי שעם כל רוממות ערכה תשפיל לראות ולדקדק ג"כ בכל הדברים הקטנים, שמהם תוצאות לדברים גדולים. אבל אם רואה שמהלך השלימות מחייב כעת לותר על הדברים הגשמיים מפני תכלית נכבדת, ודאי שראוי ללכת בררכו ולהוקיר הדרכתו עד מאד. 

והנה ריו"ח ב"ז ביטל את השלימות הגשמי המדיני, ולא ביקש כ"א יבנה וחכמי' ליסד שלימות התורה בישראל, והי' בזה דומה לחזקי' מלך יהודה שנעץ חרב על פתח ביה"מ, "וכל מקום אשר יהי' שם אלף גפן באלף כסף, לשמיר ולשית יהי'", והי' זה אמנם נחוץ מפני שירדו ישראל הרבה מעלות והשתקעו בחמדות גשמיות ואהבת הקנינים המדומים בימי אחז, שבטל כל רגש קדוש והדיחם להסיר לבם מאחרי ד' ולהתמכר רק אל חיי הזמן. ע"כ הי' עת לעשות לד' להגביר מאד הרוחניות, אבל לא היתה מאתו מפני חסרון ידיעה במפורסמות, כי אדרבא השיג לידע עד מאד ערך הדברים הגשמיים ושראוי להקפיד בהם, ומ"מ שמם מדרס לרגל תוה"ק ובטלם לנהג בהם זילזול לצורך שעה. 

והנה מתוה"ק למדנו ערך זה השלימות, שעם כל רוממות הדרכתה של תורה בענינים הנעלים, חסה על ממונם של ישראל והקפידה גם על פכים קטנים, כדדרשי' במתני' דנגעים מ"וצוה הכהן ופינו את הבית". וכן יעקב אבינו ע"ה עם עוצם השגתו וטרדתו באהבת אלהים נשתייר בשביל פכים קטנים. ללמדך, שיודעים הם השלימים הללו ערך כל דבר קטן לפי ערכו, ואם הם מתרצים לותר על רברים גשמים קלי ערך, ומכש"כ יקרי ערך, ראוי להשכיל כמה טובה עודפת קנו בתמורתם. ע"כ כשרצה להראותם במחזה אלקים אשר נגלה לו לעת תאסף רוחו לבא בקהל קדושים, וחזקי' מלך יהודה שהי' דומה לו בדרכיו לבטל החוסן הגופני במקום הצורך לתכלית הרוחנית ונתן יתרון לחיי התורה, מלהשתדל בספק להחוסן המדיני ואולי עי"ז הי' מצב תוה"ק נוטה לנפול, הקדים להם פנו כלים מפני הטומאה, ונמובן הקפידה חלה על כלי חרס כדאי' במתני', להורות שלא העלים עיניו ג"כ מדבר קל וקטן של צרכים הגשמים להכירם כמדתם וערכם. ועכ"ז בדעה שלימה נתן יפוי כח להשתדלות פליטת סופרים מכל חוסן המדיני, כמדת חזקיה מלך יהודה דודאי אסכים מרי' על ידי'.

ונשגב ה' לבדו

זאת היא מדת כל נדיבי לבב, כל גדולי עולם, שהושיעו את כל העולמים בהשפעתם, להיות שפלים ונמוגים, וגם פחדנים וענותנים יותר מדאי, קדם שמתבררת להם חובתם, המעטרתם עז ומשימה בידם גבורה וקוממות. לאלה הננו צריכים לקרא קריאה גדולה, להודיעם מהררי ציון עצמם, שהם חיים חיים גדולים ושרב עז ותעצומות בידם.

----

טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של "אתה בחרתנו". לא רק משונים אנחנו מכל העמים, משונים ונבדלים בחיים הסתוריים מצוינים, שאין דוגמתם בכל עם ולשון, כי אם גם מעולים וגדולים מאד מכל עם. אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל. רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים ושפלים.

---

בראשית רבה וישלח עז' - ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר אין כא-ל ומי כא-ל ישורון ישראל סבא, מה הקדוש ברוך הוא כתוב בו (ישעיה ב) ונשגב ה' לבדו, אף יעקב ויותר יעקב לבדו.

----

ישעיהו ב' - עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. מצודת דוד - אז ישפיל עיני גבהות שבאדם ר"ל בעלי הגאוה. ונשגב וכו' - אז יודע לכל שהכח הוא לה' לבדו.

---

גם בשפל מדרגת ישראל, יחזו חסידי אומות וחכמיהם המצוינים מזה עתידות אל גדולתם העתידה, וצדק יתנו לפעלם במה שהם עמלים להיות עם לבדד, מאחר שרק בזה ישאו עליהם את דגלו של אברהם אבינו ע"ה וברכתו להיות לאב המון גוים. וחז"ל אמרו במד"ר: "ויותר יעקב לבדו" "מה הקב"ה כתוב בו 'ונשגב ד' לבדו' אף יעקב 'ויותר יעקב לבדו'". וביאורן של דברים כי לעתיד לבא כשיתבסם העולם ויצרי לב האדם הזונים אחרי הבלי המדות הרעות כליל יחלוף, א"כ כל המטרות השכליות שהציבו בנ"א להם בהשקפת השכל המעורב עם כוחות החומר ותאוותיו תתבטלנה כליל, ויכירו הכל שאינן מובילות כלל אל תכלית השלמות. רק התכלית שתשאר היא התכלית השכלית האמיתית שאינה מעורבת כלל בשום נטיה חמרית ותאוה המעורת את עין השכל והיושר, וזהו רצון השי"ת האמיתי. ע"כ "ונשגב ד' לבדו ביום ההוא", רק רצונו ית'.. אותו יעריצו ויקדישו. כך יעקב שנושא זו התכלית בעד כל העולם ומשתדל להתקרב אליה, " ויותר יעקב לבדו", לבדו ישאר באחרית הימים עובד השי"ת ומצפה לאורו שיתגלה עליו, אחרי אשר כל העמים יבטחו איש בחכמת מעשי ידיו והמצאותיו, ומטרות שהמציא בשכלו, המעורב עם כל נטיות ודמיונות חמריים, שאינם כלל לפי תכלית הרצון העליון, שהיא ההשלמה האנושית האמתית.

----

הספור של יעקב בשובו לארץ הוא לנו מעין סמל ההנהגה הנצחית שלנו, כשנפגש ועמד נגד כוחו של עשו.. בדבר הסבה שיעקב נשאר לבדו בלי המחנות שלו, אומרת דעה אחת שזה ע"ש הכתוב "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא", ולמטרה זו "ויותר יעקב לבדו" להתבודד, וי"א שנשאר בשביל הצלת פכים קטנים. הנקודה המשותפת הנמצאת תמיד בין הדעות השונות של חז"ל היא כאן, שמידת הזריזות הכשרה, המכוונת להציל את הפכים הנחוצים שנרכשו בעמל ובזיעה, מגיעה לבסוף להרעיון והמטרה של ונשגב שם ה' לבדו.

----

התשובה הנועדה לישראל, לרומם את קרנם בגאולה שלמה, תבוא על ידי השבת עז רוח הקודש, שהוא הסגולה הנבואית בהתחלתה, המתפשטת על כל האומה כולה. מתוך שרוח עליון זה מתאמץ להופיע, מתגרשים ונדחים רוחות קטנים ממנו. התוכן המיוחד לישראל בתור עם לבדד ישכן, לא יתברר על ידי המעשים החצוניים והקצובים והדברים הלמודיים בלבדם, כי אם על ידי הרמת החיים בסגולתם הפנימית. תוצאת הדבר תבוא על ידי רצון כביר פנימי, שיבררוהו גדולי הנשמה, המכירים את הליכות דפק החיים של כללות האומה כולה, והם הם בעלי היסוד העליונים, אשר יעלו את כל הירידות, בין שלהם בין של כלל ישראל, בין של כל הנפילים, אשר עמדו להיות משיחים ונפלו ונוקשו ונשברו, הנה נתפזרו ניצוציהם ומבקשים תקון חי וקיים, ביסוד דוד מלך ישראל. רוח אפנו משיח ד'. ורוחא דמשיחא הולך הוא באור תורה הפנימית, וכל מה שיתאמצו גדולי טהורי לב, ללחום נגד שכחתה של התורה העליונה והעלמתה, יתעורר כח התחיה הלאומית יותר ויותר, יסיר מעליו בגדיו הצאים וילבש בגדי הקדש, ויוכר לכל ישראל ולכל העולם, שפעמי דלים אלו, עקבות גאולת עולם הם, לישראל ולעולם כולו, לכל אשר יחובר אל החיים ולנשמות ישני עפר, המצפים גם הם ליום גאולה, לאור חדש על ציון.

עבודה בהסתר

 

Junk Food

“I love junk food, and I can't stop craving it,” a reader posted. “What do I do?” If you can identify with my reader, you’re not alone. Of the more than 600,000 food products – note I said food products, not food – 80 percent have added sugar. We went from eating about 10 pounds of sugar per person, per year in 1800 to 152 pounds of sugar (and 146 pounds of flour) per person, per year today. Think about it: On average we eat about one pound of sugar every day! Those sugar-loaded foods literally become drugs: Doses of sugar and flour that hijack our metabolism and make us fat and sick. Many patients tell me once they dive into a box of chips or cookies, they literally can’t stop eating. 

Have you ever wondered why you would devour a box of cookies but you wouldn’t binge on wild salmon? The reason isn’t because you lack self-discipline or are weak-willed. You are not emotionally weak or lazy. You are biologically addicted to sugar, and willpower doesn’t work here. The good news is that I have something that does work. But let’s take a quick look at what created that addiction. The Science of Sugar Addiction A powerful study published in the American Journal of Clinical Nutrition proves that higher-sugar, higher-glycemic foods are addictive in the same way as cocaine and heroin. Dr. David Ludwig and his colleagues at Harvard proved that foods with more sugar — those that raise blood sugar quickly or have what is called a high-glycemic index — trigger a special region in the brain called the nucleus accumbens. This is your brain’s pleasure center that, when activated, makes you feel good and drives you to seek out more of that feeling. This area becomes ground zero for conventional addictions such as gambling and drug abuse. The study ultimately proved two things:

Your body responds quite differently to different calories, even if the protein, fat, carbs, and taste are exactly the same.

Foods that spike blood sugar are biologically addictive.

That addiction triggers a vicious cycle of hunger and cravings that sets the stage for diabesity and other chronic diseases. Constantly eating sugary foods causes a spike in your blood sugar which in turn, activates your brain’s pleasure center. This triggers more cravings, and drives you to seek out more and more of the substance that gives you a “high.” You become powerless against your brain’s hardwired response to seek out pleasure. No wonder you feel trapped! We are programmed genetically to crave sugar and refined carbs. 

Why Your Junk Food Addiction Isn’t Your Fault 

How long can you hold your breath underwater? That might seem like a strange question concerning sugar addiction, but if I tell you to use your willpower to hold your breath for 15 minutes and that I will give you a million dollars if you do, there is still no way you can do this. Sure, you might try, but you would fail. That’s because we are programmed for certain needs like air, water, food and sleep. These things are essential to our survival. If you are addicted to sugar and I tell you to resist giving in to your cravings by using willpower, I might as well tell you to hold your breath for 15 minutes. It simply won’t work. Nobody wants to be overweight or suffer the emotional or physical consequences of diabetes or obesity. But willpower simply isn’t enough to overcome the cravings for chips, cookies, soda, and more. We’re up against powerful biochemical mechanisms created by food addiction. Willpower becomes useless when industrial junk food and sugar are in charge of your brain chemistry. Fake foods we’ve been introduced to in the 20th century – many of which contain high-fructose corn syrup and other added sugars – have hijacked our brains, our hormones, and our metabolism. These Frankenfoods have literally created a vicious cycle of hunger and cravings. There is no such thing as junk food. There's just junk, and there’s food. 

I have a simple yet radical proposal: Let’s send the trillion-dollar junk food industry a message and eat real food. That means foods nature created, which don’t come with barcodes, fake ingredients, or an ingredient list at all. To do that, we need to rewire our brains. A researcher at the National Institutes of Health (NIH) told me the real regulator of our weight and metabolism isn’t our stomach, but our brain chemistry. The right foods send a message to your brain to shut down hunger and cravings so you burn fat and feel great. Sugary, processed foods send the opposite message. The Right Mind Shift to Fight Cravings Making the right choices to opt for real, whole, unprocessed foods becomes crucial to ditch the junk food habit, but so do your emotional triggers and emotional health. Whenever you get a strong desire for a chocolate chip cookie or other junk food, ask yourself two questions:

What am I feeling?

What do I need? What we need does not involve stuffing your face, I can assure you of that.

We have a chance today to stop and detox, not only from junk food, but also from junk thoughts. We must de-clutter our bodies and our minds. Breaking these addictions and rewiring your brain is easier than you might think. It doesn’t take weeks or months. These eight strategies can help:

Eat real food. You need to eat fat and protein for each of your meals. Whole foods carbohydrates like veggies, legumes, nuts and seeds are perfectly healthy. Broccoli is broccoli. Processed, sugary junk foods are not real foods. They set the stage for sugar addiction and all its ugly consequences.

Steady blood sugar levels. Eat a nutritious breakfast with some protein like eggs, protein shakes, or nut butters. Studies repeatedly show that eating a healthy high-protein breakfast helps people maintain weight loss. Also, have smaller meals throughout the day. Eat every three to four hours and have some protein with each snack or meal (lean animal protein, nuts, seeds, beans). Avoid eating three hours before bedtime.

Ditch sugar. Go cold turkey. If you are addicted to narcotics or alcohol you can’t simply just cut down. You have to stop for your brain to reset. You must eliminate refined sugars, sodas, fruit juices, and artificial sweeteners from your diet. These are all drugs that fuel sugar addiction.

Reduce stress. Stress eating and junk food go together. When you're feeling stressed, you're more likely to reach for that bag of chocolate chip cookies or whatever your vice might be. Learn to address the root cause of your stress and address it with something like yoga, meditation, or deep breathing. My UltraCalm CD becomes a great way to melt away stress and anxiety and beat your junk food addiction.

Exercise smartly. The next time you get a hankering for something sweet, walk it off... Literally! Besides creating a healthy distraction to avoid nose diving into a pint of butter pecan ice cream, exercise tapers cravings and raises feel-good endorphin levels. Whether you're a newbie or a seasoned athlete, you can find an easy-to-implement exercise plan here.

Determine whether food sensitivities could be causing your cravings. We often crave the very foods that we have a hidden allergy to, including gluten, dairy, and sugar.

Sleep well. Ever notice you're hungrier for something sugary after a terrible night's sleep? Studies show lack of sleep increases cravings. 

Implement crave-cutting supplements. These include vitamin D and omega-3s. Also Glucomannan fiber is very helpful to reduce the spikes in sugar and insulin that drive cravings and hunger. You can find all of these and other crave-busting supplements in my store.

To permanently bust sugar cravings, I highly recommend you read and implement The Blood Sugar Solution 10-Day Detox Diet. I've specifically designed this book to help you conquer your addiction in, yes, just 10 days. Simply following the exact instructions in The Blood Sugar Solution 10-Day Detox Diet will help you quickly reset your brain chemistry and gain back control over your eating behavior. You don’t have to struggle to let go of your cravings; your cravings will naturally let go of you. 

Single Mitzva Jews

There is a concept of a single issue political party.

There are also many people who are "single mitzva" Jews. For them, if you keep this mitzva, you are a good Jew. If you don't, regardless of how many mitzvos you keep, one is a severely flawed Jew. 

This is an egregious error. There are 613 mitzvos from the Torah and thousands dirabanan. Judaism cannot be constricted to one lone mitzva - important as it may be. 

וד"ל. 

Who Is A Talmid Chochom?

 ואם תלמיד חכם הוא – שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו. 

רש"י ברכות ה. 

מבהיל. 

Mussar

I have been asked about 5 million times in my life to give money but close to zero times to give mussar. 

This is a big mistake. Money comes and goes. Money is temporal.

Mussar is life. Mussar is eternity. Mussar is where it is at. 

הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ.

אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת וְשׂוֹנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר׃

אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין

Learn some mussar today!!! 

Privilege

Privilege is a word that has taken quite a beating lately. Privilege today seems to be the worst thing you can have. I would like to take a moment to defend it. 

A lot of you are thinking. I can’t believe they invited this guy. Too late. I say use your privilege. I grew up a Jewish boy from New York. That is a privilege if you want to be a comedian. 

If I messed up a funny story around my relatives, they would go: That’s not how you tell that joke.... 

So on my staff in the 90s, we had a lot of Harvard guys. They were fantastic, but I could never understand why these guys were so embarrassed about being from Harvard. They would never talk about it. They would never mention it. I’m not talking about Harvard now. I’m talking about the way it used to be. You’re never going to believe this. Harvard used to be a great place to go to school. Now it’s Duke.

You didn’t fake your fabulous education. You earned it. Be proud of it. Don’t just drop it on people right before you serve in pickleball. Okay? Duke 24, coming at you. But if it comes up, if someone asks, don’t say it. Looking down, stubbing your toe in the dirt. When someone asks, where did you go to school? You say, I went to Duke. 

Stop rushing to what you perceive as some valuable endpoint. Learn to enjoy the expenditure of energy that may or may not be on the correct path. Now, if you have been at this amazing place for four years and still have no idea what you like, what you’re interested in, or what you want to do in life, you are the luckiest ones here.

Those of you that think you know what you want to do are very likely wrong, and perhaps even overestimating your ability to do it. You have convinced yourself that you know who you are and what’s going on in the world. You don’t know either. The less secure and confident you feel in the direction, the more surprises and excitement you will have in store. That’s good.

So the better the job you’ve done in finding a path for yourself, the more boring and predictable your life is going to be. If you’re sitting here today completely confused, feeling lost, adrift, and totally abandoned, you might even be a genie. I say congratulations, you win the Duke commencement ceremonies of 2024. You are about to go on a heck of a ride.

About work, you know how they always say nobody ever looks back on their life and wishes they spent more time at the office? Well, why? Why don’t they? Guess what? Depends on the job. If you took a stupid job that you find out you hate and you don’t leave, that’s your fault.

Don’t blame work. Work is wonderful. I definitely will not be looking back on my life wishing I worked less. If that’s not how you feel at work. Quit. On your lunch break. Disappear. Make people go. What happened to that guy? I don’t know, he said he was getting something to eat. Never came back. The one thing I know about this gang here you are all worker bees. And I mean that as the highest compliment.

And this is probably the biggest point I would like to make to you here today regarding humor. I’m going to try and reach across a couple generations here to tell you the most important thing. I am confident that I know about life. I’m 70. I’m done. You are just starting. I only want to help you.

The slightly uncomfortable feeling of awkward humor is okay. It’s not something you need to fix. I totally admire the ambitions of your generation to create a more just and inclusive society. I think it is also wonderful that you care so much about not hurting other people’s feelings and the million and one ways we all do that every second of every day.

It’s lovely to want to fix those things, but, all caps, BUT, what I need to tell you as a comedian, do not lose your sense of humor. You can have no idea at this point in your life how much you are going to need it to get through. Not enough of life makes sense for you to be able to survive it without humor.

And I know all of you here are going to use all of your brains and muscle and soul to improve the world, and I know you’re going to do a bang up job, and when you’re done, as I am now, I bet the world because of you will be a much better place. But it will still not make a lot of sense. It’ll be a better, different, but still pretty insane mess, and it is worth the sacrifice of an occasional discomfort to have some laughs. Don’t lose that.

You got to laugh. That is the one thing at the end of your life you will not wish you did less of. Humor is the most powerful, most survival, essential quality you will ever have or need to navigate through the human experience. 

The other thing I see going on that throws a lot of people off these days is thinking, I’ve got to make as much money as I can. I personally believe the real game is I want to have the coolest job. When I started out as a comedian, I did not think I was funny. I thought, I’m a little funny. Maybe I wouldn’t have to be that funny. I just have to be funny enough to feed one person. 

That was my actual plan. That’s how you think when you do not have a Duke education. I just wanted to have this super cool job. And cool is a word not easily defined. It’s really just whatever you think is cool. So just go for what you think is the coolest.

Money will be made eventually, somehow. Try not to think about it so much. I see this messing people up a lot. Put it to the side a little. Don’t think about having, think about becoming. Having is fine, but focus on becoming. That is where it’s at.

But the one thing I really do care about communicating to you is don’t lose your humor. Forget the rest. Forget your education, your degree, your privilege. All of you here would do fantastically well without any of it. All of you here, without question, are the best of the best.

Just don’t lose your, your humor. It’s not an accessory. It’s your Stanley Cup water bottle on the brutal long hike of life. And humor is not just for the stress relief or even just a simple fun of laughing, but for the true perspective of the absurdity of life. That’s why you don’t want to lose it.