שבר רעבון בתיכם

 ״שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם״ – ״עִיבוּרָא דְּחַסִּיר בְּבָתֵּיכוֹן״. תיקן הלשון, כי הבית שהוא דומם לא ירעב ולא ישבע. על כן הוציא מלת רַעֲבוֹן ותחתיה תרגם דְּחַסִּיר וגם הוסיף אות בי״ת בְּבָתֵּיכוֹן תחת בָּתֵּיכֶם שבכתוב. ורש״י פירש ״מה שקניתם לרעבון אנשי בתיכם״ כי הוא מפרש התורה. אבל אונקלוס שהוא מתרגם נמנע מלהוסיף מלים אלא שם תיבה אחרת ובכך יצא ידי חובת התרגום ופירושו.⁠ ועל פי פסוקנו תרגם גם להלן ״וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם״ (לג) ״וְיָת עִיבוּרָא דְחַסִּיר בְּבָתֵּיכוֹן״.