הימים ימי מתח בארץ הקדש טרם מבצע קדש, ביום לא בהיר אחד נקראו כל ראשי הישיבה דפוניבז' לכינוס קצר דחוף במעונו של מרן הרב דפוניבז' זצוק"ל גם הרמי"ם הצעירים דאז נקראו לאסיפה דחופה זו. ישבו שם מרנן הגאונים המשגיח רבי יחזקאל רבי אלעזר מנחם שך רבי דוד פוברסקי רבי שמואל רוזובסקי המשגיחים בישיבה זצוק"ל רמ"י הישיבה רבי גרשון אדלשטיין רבי שלמה ברמן ורבי ברוך פוברסקי.
מרן הרב דפוניבז' פתח בדברים וסיפר כי בן גוריון קרא לו אישית לגלות לו את העתיד הקרוב פתיחת המערכה הצבאית מבצע קדש בן גוריון סיפר בכאב על הסיכון והסכנה וביקש לידע את הרב על מנת שידעו להכין את עצמם לקראת הבאות ויאספו שקי חול יבצרו חדרי מיגון ואף הציע שמספר בחורים יאחזו בידם כלי נשק. הרב ביקש לשמוע את חוות דעתם של ראשי הישיבה שתיקה שררה בחדר המשגיח הצביע ידו על ר' שלמה כאומר נשמע מה בפיו הכל הביטו אל רבי שלמה שפנה אל הרב בשאלה "האין לבן גוריון עיסוק אחר מלבד לדאוג לבני ישיבה? מטרתו אחרת לגמרי. כיון שנושא גיוס בחורי הישיבות אינו יורד מעל הפרק מצא הזדמנות להניח בידינו נשק ואח"כ יוכיח מכך לטובתו".
הרב קם ממקומו בהתלהבות "הוי ר' שלמה שפתיים ישק כמה שאתה צודק".
