כיסופין

 פרשת ויצא:

התפיסה הפשטנית היא שהמעשה עיקר. מה שחשוב אלו התוצאות, מה שיקרה בפועל. התהליך הנפשי הוא רק הכנה מקדימה שמובילה לתוצאה המעשית.

אך בעומק, יש מעלה בהכנה יתר על המעשה. בבחינה מסויימת יש בתנועה הנפשית אל המבוקש, יותר דבקות מן הקירבה אליו בפועל. הרצון והתשוקה, כשאינם נתונים בסד המעשה, יש בהם אינסופיות, המצטמצמת ביציאתה לפועל.

זו, באורח פרדוכסלי, מעלתה של ההכנה למצווה על קיומה בפועל, כפי שהפליגו במחשבת החסידות.

יעקב אבינו מגיע חסר כל רכוש חומרי לבית-אל. וילן שם - והנה חלום. ויקץ, ואין מאומה אין בידו, רק נבואה על בית שבכוחה הוא נודר נדר. יעקב יוצא לדרכו, נע אל מבוקשו, כשרכושו הוא רק כיסופים וחלום. וכך בונה את ביתו. ללמדך שאין דבר העומד בפני הרצון.

מיעקב אבינו למדנו כיצד בונים בית - בית-אל ובית ישראל; בכיסופים.

-ע"פ כתבי הרב הדרי זצ"ל-

שבת שלום!

The Need To Control

“The more you try to manage your time with the goal of achieving a feeling of total control, and freedom from the inevitable constraints of being human, the more stressful, empty, and frustrating life gets. The reason that technological progress exacerbates our feelings of impatience is that each new advance seems to bring us closer to the point of transcending our limits; it seems to promise that this time, finally, we might be able to make things go fast enough for us to feel completely in control of our unfolding time. And so every reminder that in fact we can't achieve such a level of control starts to feel more unpleasant as a result.” 

  Oliver Burkeman, Four Thousand Weeks: Time Management for Mortals

Timely Thoughts

The bad news is time flies. The good news is you’re the pilot.


Time management is an oxymoron. Time is beyond our control and the clock keeps ticking regardless of how we head our lives. Priority management is the answer to maximizing the time we have.

You cannot do a kindness too soon, for you never know how soon it will be too late.

This is the key to time management - to see the value of every moment.

Don’t be fooled by the calendar. There are only as many days in the year as you make use of. One man gets only a week’s value out of a year while another man gets a full year’s value out of a week.

Don’t say you don’t have enough time. You have exactly the same number of hours per day that were given to Helen Keller, Pasteur, Michelangelo, Leonardo da Vinci, Thomas Jefferson, and Albert Einstein.

We all know our money isn’t infinite, yet we end up treating our time and energy and attention as if they are.

Until you value yourself, you will not value your time. Until you value your time, you will not do anything with it.

Most of us spend too much time on what is urgent, and not enough time on what is important.

In truth, people can generally make time for what they choose to do; it is not really the time but the will that is lacking.

You get to decide where your time goes. You can either spend it moving forward, or you can spend it putting out fires. You decide. And if you don’t decide, others will decide for you.

Time Management

Time is the most valuable coin in your life. You and you alone will determine how that coin will be spent. Be careful that you do not let other people spend it for you.
~ Carl Sandburg

 

There are about 1.14 billion websites. 

There are over 2.4 million podcasts with over 66 million episodes.

There are about there are about 800 million videos on YouTube, with an average length of 11.7 minutes. It would take 9.36 billion minutes to watch it all. That's 156 million hours, 6.5 million days, or 17,810 years of consecutive video watching.

There are about 100 billion whatsapps sent every day.  

There are about 2.85 billion monthly users of Facebook. 

There are about 600 million blogs in the world.

Twitter has about 396.5 Million Users Globally

All of these platforms want YOUR attention. 

So let us be mindful. We are here for a VERY short time [relatively speaking]. What are we going to do with our time?? Are we going to allow ourselves to be sucked in??

Rav Chaim Kniyevsky used a phone twice in his life. 

The Lubavitcher Rebbe would only answer the phone if he knew who was calling and why. Otherwise - the phone could ring and ring and he wouldn't answer. The vast majority of the time, his secretaries took his calls. He owned his phone. His phone didn't own him.

Neither of these two luminaries drove a car. 

Am I suggesting that we stop using our phones and driving cars? NOOOOOOOO!!!  

I AM suggesting that we learn from their approach. They defined for themselves what their goals are in life and everything that they felt didn't advance their goals didn't exist. It didn't matter what "everyone else" was doing. Completely independent in their thought processes. Tunnel vision. מה ה' א--להיך שואל מעמך. What does Hashem want. Period. 

So 24 hours in a day. First goal: Don't waste a SECOND!!! 

Now - creating a seder hayom that utilizes every second. This must include "down time", family time, eating time etc. etc. Each person according to their own needs. 

Learning time: What to learn???????????? SO MANY OPTIONS!!!!!!!!!! BARUCH HASHEM!!! But perplexing. How much Gemara, Parsha, Mussar, Halacha etc. etc. You have to find time for everything and the challenge is deciding how time to devote to each discipline. 

SWEEEEETESTTTTTTTTTTTTTT FRIENDS!!!!!!!!!!!!!!!!!!! Money comes, money goes. When it goes, you can always go back and get more [sign up for my youtube channel and I will teach YOU how to make over 50 thousand dollars a month. Please subscribe, press the like button, and write a review. Even if you don't make the 50k - you generated revenue for me and that is  what really matters 😀😘]. When time goes it NEVER comes back. Lost FOOOOOOOOOOOOOOOOOORRRRRRRRRREVERRRRRRRRRRRRRRRRRR. 

האדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו. 

ימיו אינם חוזרים ודמיו אינם עוזרים. 

So pleeeeeeeeeeeeaseeeeeee, have mercy on your soul and make the most of the gift of life. 

Signs Of Redemption

לזכות נעכא גיטל בת ר' חיים צבי וכל הנלווים אליה 

לע"נ בתיה בת מרדכי

 

1] Kabbala is general and encompasses worlds. Halacha is detail oriented.

 

2] There have been תלמידי חכמים who tried to forge a unity between these two disciplines. It was a good start but there is a lot more to do. 

 

3] As Moshiach's arrival becomes more imminent - the Hidden Torah becomes more revealed. 

 

4] Talmud Yerushalmi is closer to the world of Pnimiyus HaTorah and Geulah while the Bavli is more of a Galus oriented limmud. The Gemara darshens במחשכים הושיבני -- You placed me in darkness - that is Talmud Bavli.  [Please see the EXCELLENT, scholarly article of R' Nerya Gutel in the sefer ישועות עוזו where he explains that what Chazal mean is not חס ושלום that there is anything wrong with the Bavli. Just that it lacks the higher level of Ruach Hakodesh that shines in the Yerushalmi]. The Zohar Hakadosh darshens the pasuk in מגילת רות that says על הגאולה ועל התמורה - The Geulah is Yerushalmi. Temura ["exchange"] is Bavli. The Zohar explains that Talmud Bavli פלפלו בשלון יהודית which is explained by Rav Reuven Margaliyos to mean that the language is not so clear. Yerushalmi, we see, is Geulah.

5] Agada and Kabbala are called חקל תפוחין קדישין - The holy apple field. As Moshiach comes closer, the physical fields will sprout and there will be beautiful vegetation in Eretz Yisrael. That is the external expression of a deeper process of the revelation of hidden Torah, Agada and Talmud Yerushami. At that time there will be a unification of the Torah of Galus - Talmud Bavli and the Torah of Geulah - Kabbala, Agada and Yerushalmi. In addition - there will be a process of Tikkun Hamiddos and people will be liberated from the horrific galus-jail of faulty character traits, all of that narrow ego-centered, exclusionary, self-serving narcissism.

 

6] Reality check: Indeed - Eretz Yisrael is FILLED with beautiful, luscious fruits and vegetables. The trees are sprouting and the grass is growing. The fields are gorgeous and filled with life. This means that the Geulah is imminent [Sanhedrin 98a]. "אין לך קץ מגולה מזו "- Nothing reveals the end of days like the flowering of the Land. 

 

In addition - we see a flowering of Limmud Pnimiyus HaTorah [particularly Chasidus], Yerushalmi [many sfarim coming out, in Ger there is a Takana to learn Daf Yomi Yerushalmi, the Artscroll Yerushalmi in Hebrew and English etc.]. In some Batei Medrash [in the Dati Leumi world], there is an attempt being made to connect the Bavli with Pnimiyus. The "new" world of Lomdus popularized by Rabbeinu Chaim Halevi זצ"ל and Rav Shimon Shkop זצ"ל are very כלליות-דיק oriented. It focuses less on the details of the sugya and more on overarching הגדרות. Middos - Baruch Hashem today there is great awareness on the importance of עבודת המידות and many sefarim are being written and shiurim are being given. It still needs improvement but we are on the road. 

 

Mussar Haskel: We are ALMOST there!!!! 😀💙👍      

 

 

המחשבה הרחבה, האידיאלית, האלהית, היא הולכת ומתרחבת בטבעה, מקפת היא חזיונות רבים ואפקים גדולים, ותכונת הציורים שלה הינה שונה מתכונת הציורים של דקדוקי הפרטיות שבתורת המעשה וניתוחי ההלכה. והמצב הנפשי הדרוש לעמקה של הלכה, על פי סגנונה הקבוע המושגר אצלנו מאז חותם התלמוד, הוא בטבעו אינו מתאים למצב הנפשי של ההתהלכות ברחבה במרומי האידיאלים האלהיים ורזיהם, שאיפותיהם והרחבת עידוניהם. לזה נפלגו ההגדה וההלכה, הנגלה והנסתר, בהבדלה מקורתית. אמנם הונחה שאיפה פנימית במעמקי הנשמה, לשלב את ההלכה וההגדה יחד. עשו ניסיון זה מפלפלים בפלפולים שונים, שאנו רואים בהם רוח קדוש של נסיון יצירה, משוקה מטל החיים של חפץ האחדות והשלום הגמור שבין העלמין דאתגליין ובין העלמין דגניזין. אמנם לא יצא בצורה של גדלות וגמר פרי, כי אם בצורה קטנותית ובוסרית, ותכלית נטייה נפשית זו, היא האחדות הרוחנית המוחלטה של העולמות הללו, הנראין כנפרדים. 

 

וכל מה שאורו של משיח הולך ומתקרב, ושרשי הנשמות מתבסמים, הולכת ההארה של רזי תורה ומתגלה ומתבלטת יותר, ולפי המידה של גילוי זה הולכים הענינים הגלויים ומתאצלים יותר, והם מתקרבים לצד הרזיות, ואחד באחד ייגשו ורוח לא יבוא ביניהם. ההסברות המתחדשות בדרכה של התורה הנגלית מדור לדור, יש בתוכם נקודה פנימית של התקרבות לההרחבה הרזית של רחובות הנהר אשר לבינה העליונה. ותלמידי חכמים יקרי דיעה הם עובדים בזה את השדה אשר בירכו ד', ומתקרבים בזה לאור הגאולה, שהוא תלמוד הירושלמי, העומד לעומת התמורה, שהוא תלמוד הבבלי, שהוא האור של ישיבת מחשכים שבארעא דמחשכא. 

 

ובאחרית הימים ייגלה אור ד'. ויתקרב הסגנון של ההלכות המאוששות עם ההגדות דחקל תפוחין קדישין, במועד קץ המגולה, שהוא שיבת ישראל לארץ ישראל להחיותה בבנין מעשי, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קירבו לבוא, האמור להרי ישראל, שתכונתו היא קיבוץ החתום וסתום דליבא לפומא לא גלי, תוכן קץ, עם הגילוי של עבודה גשמית מורגשת מכל המון עובד. ובגאולה כפולה זו יוחל כח זרוע ד' לגאול את הגופים מכל שעבודם הקשה, מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בך, ואת הנשמות ממכאוביהן ומחשכיהן, מכל המידות הרעות, מכל השנאות והצמצומים, והיו לגוי אחד בארץ, על אדמת ישראל. אכן אתה אל מסתתר, אלהי ישראל מושיע. [שמונה קבצים ב' שי"ג]

מפגש נשמתי

הרב יצחק זאגא

  'וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך' (בראשית כט יא). 'ויבך - לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה' (רש"י).

הפגישה בין יעקב לרחל מעוררת לכאורה תמיהה גדולה מאד. יעקב אינו פותח עימה בשיחת הכרות. היא מגיעה, והוא מגולל את האבן מעל פי הבאר. אותה אבן שכל הרועים צריכים להתאסף כדי להסירה, הוא מגוללה לבדו. אחר כך משקה את צאן רחל. משסיים נותן לה נשיקה, ועומד ובוכה על שלא תיקבר עימו.

בדרך הטבע היה צריך קודם לומר לה שהוא קרוב שלה, להציע שישקה את הצאן. להשקות את הצאן. ללכת לבית אביה לבקש את ידה ולהתחתן עימה. אחר כך לנשקה. לחיות עימה חיים ארוכים, ואחרי פטירתה בעת שיגלה כי לא נקברה עימו, לבכות על כך. אבל יעקב אבינו כאילו רץ את חייו במהירות עצומה, והוא כבר מוצא את עצמו לאחר פטירתה, ועוד בטרם אפילו הכירה. מה קרה כאן?

נראה שכשיעקב פוגש את רחל, יש כאן פגישה נשמתית עם בת זוגו, עם החצי השני של נשמתו. הפגישה הזו גורמת לתסיסה פנימית עצומה, המעלה אותו לעומק עצמותו, מעל למציאות העולם הזה וגבולותיו, והוא צופה עד לסוף חייו, וחייה עימו. העליה מעל לעולם הזה, נותנת לו גם כוחות עצומים על אנושיים, לגולל את האבן מעל פי הבאר, וממלאה אותו ברוח הקודש. כשיעקב פוגש את רחל, הוא בעצם פוגש את העומק של העומק של עצמותו שלו. שורש שורשו באלוקים חיים. נראה כי בשל תופעה מדהימה זו אמר אדם הראשון בעת שראה לראשונה את חוה אשתו, זאת הפעם עצם מעצמי.

כשאדם פוגש את בת זוגו האמיתית, הוא אינו מתלהב התלהבות חיצונית ממראה טכני כזה או אחר. הוא מרגיש את העצמות שלו מתעוררת. העצמות הנשמתית הרוחנית שלו. הוא מעריך אותה, הוא מחשיב אותה, מרגיש שהיא גורמת לו להיות יותר עצמי, יותר מחובר לעצמו. 'אהבה ממבט ראשון' הגויית, אינה אלא חיקוי עלוב למפגש הנשמתי האדיר שבין יעקב לרחל, ובין כל זוג יהודי לפי מדרגתו שלו. התחושה הראשונה שצריך אדם לחפש בתוך עצמו כשהוא פוגש מועמדת להיות בת זוגו ולהיפך, היא תחושת הערכה לאישיות העומדת מולו. תחושה של מלאות נשמתית, רוחנית. תחושה שהוא יותר עצמו, או היא יותר עצמה, בפוגשה את אותו אדם. עם תחושה כזו, יש על מה לבנות, ויש בשביל מה לברר ולדבר, ובסופו של דבר אף להתקשר, ולבנות בית נאמן בישראל.

תפילה בחושך

הרב יצחק זאגא




'ויפגע במקום..' (בראשית כח, יא). 'ויפגע - ..ורבותינו פירשו לשון תפילה.. ולמדנו שתקן תפילת ערבית (רש"י).

יעקב אבינו בורח מעשו שמתכנן להורגו. באותה תקופה הדרכים בחזקת סכנה נוראה, חושך נורא מסביב. אין "אורות באופק", לא טלפון נייד, ולא רכב. חיות רעות מסתובבות מסביב. הוא מגיע להר חשוך ומחפש פינה לישון. התחושה קשה ביותר. כביכול מבורך, אך למעשה באותה עת, נרדף ובורח, עזוב ובודד. אז עומד יעקב ומתקן תפילת ערבית. מה פירוש 'תיקן' תפילת ערבית?

יעקב אבינו מתקן ומייסד, כי בזמן החשוך ביותר, כשהכל נראה אבוד ומבודד, חסום וחסר סיכוי. גם בחושך הכי גדול, יכול האדם להתקשר לבוראו בתפילה. גם אז לא ירים ידים, ולא יתכחש לאמונתו. גם אז לא אבדה תקותנו.

וראה זה פלא. הוא עומד ומתפלל, והנה המקום החשוך ביותר עלי אדמות, מתגלה בחלומו כמקום המואר ביותר עלי אדמות. התפילה מנשאת אותו מעל המציאות המוגבלת, לראות אופקים חדשים שהיו מוסתרים קודם לכן מעיניו, והנה הוא רואה את התגלות ד'. אם לפני תפילתו היה הוא במקום החשוך ביותר, הרי שאחרי תפילתו הוא מוצא את עצמו במקום המואר ביותר, והוא הופך לאדם השמור היותר בכל העולם כולו.

הכרתי פעם יהודי זקן, שעבד בצעירותו בשירות ה'מוסד', ומצא את עצמו לא אחת במדינות זרות, במצבים לא פשוטים. ובשעת רצון אמר לי פעם ועיניו בוהקות בהתלהבות של קודש - 'הקדוש ברוך הוא, זה כמו אבא. אם אתה לא תעזוב את היד של אבא, הוא לא יעזוב אותך'. כך אמר וסימן בידו כמו ילד שמחזיק בחוזקה בידו של אביו.

על פי דברים אלו, אפשר לומר שבזכות אותה תפילת ערבית ראשונה, אותה אחיזה אמונית שהפגין יעקב אבינו גם בעת החושך הגדול, זכה הוא להבטחה הגדולה - 'והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, והשבותיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך, עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך'. מי שלא עוזב את הקדוש ברוך הוא גם במצבים הקשים, החשוכים, הוא יתברך לעולם לא יעזוב אותו.