פרשת ויצא:
התפיסה הפשטנית היא שהמעשה עיקר. מה שחשוב אלו התוצאות, מה שיקרה בפועל. התהליך הנפשי הוא רק הכנה מקדימה שמובילה לתוצאה המעשית.
אך בעומק, יש מעלה בהכנה יתר על המעשה. בבחינה מסויימת יש בתנועה הנפשית אל המבוקש, יותר דבקות מן הקירבה אליו בפועל. הרצון והתשוקה, כשאינם נתונים בסד המעשה, יש בהם אינסופיות, המצטמצמת ביציאתה לפועל.
זו, באורח פרדוכסלי, מעלתה של ההכנה למצווה על קיומה בפועל, כפי שהפליגו במחשבת החסידות.
מיעקב אבינו למדנו כיצד בונים בית - בית-אל ובית ישראל; בכיסופים.
-ע"פ כתבי הרב הדרי זצ"ל-
שבת שלום!
