רש"ר הירש בראשית כ"ט:כ"א
הבה את אשתי – לא "תנה" ולא "בתך". "הבה" הוא הזמנה, קריאה להחלטה חדשה, שטרם הוזכרה עד לכאן. בסיום תקופת העבודה, רחל כבר נעשתה לאשתו, הקידושין כבר הושלמו, ועתה הוא תובע את שלו.
מלבי"ם בראשית כ"ט:כ"א
הבה את אשתי וגו' ואבואה אליה – הוצרך לאמר כן, כי לא היה יכול לקדשה בשכר עבודה שעבד שבע שנים, דקי"ל ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, והו"ל מלוה, והמקדש במלוה אינה מקודשת, וכמ"ש באה"ע סימן כ"ח סעיף ז' וט"ו, ואף אם בעל אח"כ סתם אינם רק ספק קדושין כמש"ש סעיף ט"ז. ואחר שהדין הוא שבקטנה צריך אביה דוקא למסרה לקדושין כמש"ש סי' ל"ז סעיף ז' בהג"ה לכן היה צ"ל הבה את אשתי ושיקנה אותה בביאה.
