תָּנוּ רַבָּנַן: ״שָׁעָה רִאשׁוֹנָה – מַאֲכַל לוּדִים, שְׁנִיָּה – מַאֲכַל לִסְטִים, שְׁלִישִׁית – מַאֲכַל יוֹרְשִׁין, רְבִיעִית – מַאֲכַל פּוֹעֲלִים, חֲמִישִׁית – מַאֲכַל כׇּל אָדָם.״ .... שִׁשִּׁית – מַאֲכַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
The Sages taught in a baraita: Eating in the first hour of the morning is the time of eating for Ludim, who are members of a nation of cannibals, and they are ravenous and hurry to eat. The second hour is the time of the eating of robbers. Since they spend the night stealing, they eat early in the morning. The third hour is the time of eating for heirs,
i.e., people who inherited a lot of money and do not work for their
sustenance. Their only preoccupation in the early hours of the morning
is eating. The fourth hour is the time of eating for workers. The fifth hour is the time of eating for all people..... The sixth hour is the time of eating for Torah scholars as, until then, court is in session. [Shabbos 10a]
אלו רמזים לתולדות האנושות. בתקופה הראשונה היו אנשים פראים, לא הכירו במושגי צדק ויושר, לא העריכו חיי אדם, היו נלחמים זה בזה כמו חיות. הלודים, שהם עם שאוכל בשר אדם (רש"י), היו מנהיגי העולם. בתקופה השניה בני אדם התארגנו לקבוצות, והיו להם חוקים שעל פיהם התנהלו, אבל עדיין גזלו ורצחו מי שקם נגדם. מי שהצטיין בשפיכות דמים ובלסטיות נעשה המושל. התקופה השלישית היתה תקופת היורשים. הרוצחים הגדולים נעשו שרים נכבדים, כבשו ערים ומדינות, ובניהם היו אצילים שירשו את זכויות אבותיהם, והם היו בעלי המעמד הגבוה, בעלי ההון והכבוד. בתקופה הרביעית, המעמד הנמוך מרד והפילו את ממשלת האצולה, וגבר רעיון הדמוקרטיה ושוויון הזכויות בין כל בני האדם - "מאכל כל אדם". התקופה החמישית - התעוררות הפועלים להילחם על זכויותיהם, והתנועה הסוציאליסטית שדורשת שהפועלים ישלטו בממשלה. אנחנו מחכים לתקופה השישית, שיתגשמו האידיאלים של תורתנו, ומלאה הארץ דעה את ה', לא תהיה מלחמה, וכל אדם יעשה הטוב והישר בעיני ה' ואדם. אז יכבדו את לומדי התורה, כי יבינו שהם בוני העולם.
(רבי שרגא רוזנברג, שהיה רב בקליבלנד אוהיו, כנפי שחר, עמ' 131-132)
