Thursday, August 25, 2016

Bringing Snakes On The Boys


The Navi Yeshayahu [Ch. 3] continues detailing the sins of the daughters of tzion that contributed to the destruction of the Beis Hamikdash. וברגליהן תעכסנה - And making a tinkling [te'akasnah] with their feet. The gemara [Shabbos 62b] says: R. Yitzchak of the School of R. Ammi said: This teaches that they placed myrrh and balsam in their shoes and walked through the market-places of Jerusalem , and on coming near to the young men of Israel, they kicked their feet and spurted it on them, thus instilling them with passionate desire like with an angry serpent's poison [the word for anger is כעס which is related to the word in our pasuk תעכסנה].

As we have already explained at length the root of their sins was a feeling of internal emptiness, and this sin was no exception. Because they didn't feel good about themselves, they went to great lengths to get the attention of the boys so that they could somehow [albeit falsely] enhance their self esteem. 

But here there is an added element that wasn't present in the previously discussed infractions. Smell is holy. The gemara teaches that ברכת הריח the bracha on smell, is made because the pasuk says כל הנשמה תהלל י-ה - every NESHAMA will bless Hashem. When does the neshama derive pleasure? When it smells. We smell with our breath which is called נשימה. That word is very closely related to the word נשמה. The נשימה comes from the נשמה. Smelling is a soulful experience. 

What did the Bnos Tzion do? They took that holy, spiritual sense of smell and used it for nefarious purposes - to snare unsuspecting Jewish boys into their net and arouse their יצר הרע which is symbolized by the snake. 

The advertisements in our days for perfumes are really advertisements for גילוי עריות. An alluring girl appears and she tries to get women to buy this perfume with the implicit [and sometimes explicit promise] that they will attract men. They take this innately holy sense of sense of smell and manipulate it for evil and licentiousness. Most of modern culture focuses on how to increase sensual pleasures and give the body the maximum amount of enjoyment - the diametrical opposite of what the Torah is trying do to. Namely, develop a person who is focused on elevating and perfecting his or her soul. 

Bilashon HaRav ztz"l:

""וברגליהן תעכסנה" - אמר רבי יצחק דבי ר' אמי מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן והלכות בשוקי ירושלים וכיוון שמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהם יצר הרע כארס בכעוס"".

כשהחיים מתרוקנים מכל מגמה רוחנית, הולכים הם ומתדלדלים אין להם שום יסוד למנוחתם, אינם תופסים מכל מחזותיהם הרבות כי אם את השכרון של התאוה הגסה שהוא מרעיל את הנשמה. והתכונה הרעה הזאת כשמתגברת, מתחזקת באדם לחפץ טבעי להנסיך ג"כ מרוח שכרונו על כל האחרים העלולים לכך. זאת היא הדיוטא היותר שפלה של שפלות החיים כשהם פוחתים והולכים לרגלי הגאוה המבזבזת את פנימיותם. שהריח הטוב, המוכשר לעדן את החיים ולבסמם בהכשר למושגים טהורים ורעיונות נעלים וקדושים המרהיבים את הלב והנשמה מתרוממת על ידם בקדושה והכשר חכמה, הוא יורד עד השימוש השפל של השתכרות בזויה. עד שהכח הנוטה להיטיב גם הוא מתרעל ומתקלקל. והשכרון הזה כשהוא מתגבר עיקר כוונתו הוא רק לקלקל ולבלבל את יושר החיים בכעס של ארס נחש זועף המכוון להכעיס להשחית ולחבל. וזה בא מתוך זעף פנימי העולה מתוך הריקניות שבלב מצד אפיסת התוכן הפנימי של החיים. כיוון שסרה מהם הקדושה העליונה המעדנת אותם בעונג חי העולמים. ומהומת החיים, המלאה בסדור פראי את כל הקומה כולה, שנהפכה למוקד שאול, יורדת ומקפת את כל רשעתה ברגלים, אברי התנועה מסבבי התרחבות החיים החברותיים, שבהם מתגלה כל הכרעת הרע של ארס השקוץ של זוהמת החיים עד שמתפשט ע"י פעולתם להרע ג"כ על המושפעים, להכניס בהם יצר-רע כארס בכעוס. הטומאה אינה יודעת מכל טהרת לב של אהבה ונועם אע"פ שנופת תטופנה שפתותיה, כ"א פנימיות הויתה היא איבה וכעס נורא לאבד את החיים ואת כל ערכם. והנועם המדומה הוא רק לשמוש של מצודה, להגדיל פעולת הרשע כדי להרבות האבדון ולהעמיק את השחתת הארס.