We continue with our analysis of the sins that brought destruction upon Yerushalayim:
"""ותחת חגורה נקפה" - מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים"".
And instead of a girdle a rope [nikpeh]: the place where they were girded with a girdle shall become full of bruises [nekafim].
What is the idea of "girding" oneself with a belt? In Tanach, when someone would wage battle, he would be משנס מתנים - gird his loins [see for example Melachim 1/18/46]. It is an act of getting all of his abilities and powers together in order to meet a challenge. That is why we make the bracha of אוזר ישראל בגבורה - Thank you Hashem for girding us with strength [which according to the gemara Brachos 60 is made when we put on our belts].
As we learned earlier, the Bnos Tzion walked with outstretched necks because they didn't want any part of their body to be subordinate to any other part. The punishment [and tikkun] was that in the place where they would normally gird their belt there were wounds. They wanted to separate the different parts of their being – so מדה כנגד מדה they were punished with the inability to wear a belt which accomplishes the same end of bringing together all the energies of their being.
"""ותחת חגורה נקפה" - מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים"
החבורה שע"י הנקוף היא קלקלה פרטית בזה המקום. מכוונת היא נגד הגאות של הליכת נטויות גרון, המורה שאין צורך לשום חלק להיות משוער ממה שהוא גבוה ממנו, והוא רעיון של ניגוד הקישור של הכוחות למטרה אחת. ובזה אין מקום מוסרי לחגורה שיסוד הויתה היא התאמצות כל שרירי הגוף לחטיבה אחת, אבל בהיות החפץ ג"כ נעזב לשרירות לב עד שכל חלק בפני עצמו, נותן לו את כל חופשיותו, אז מקום שחוגרות בו בצלצול,לקשר את כונניות הגויה בכללה, נעשה נקפים נקפים בחבורות פרטיות, ואין אפשר לחגירה זו שמהותה נכחשת ע"י הדעה הכוזבת, שתבוא במקום שתמצא בה חפץ. כי שרירות הלב המשולחת מביאה את הקלקלה מידה במידה.
