Wednesday, August 24, 2016

Outstretched Necks

לזכות הקטן אלחנן בן הענא מרים - בריאות הנפש והגוף, נחת מהילדים ופרנסה בשפע

The gemara [Shabbos 62b] explains the sin of the women that caused the destruction Yerushalayim "And walk with outstretched necks" [Yeshayahu 3] — they walked heel by toe. Or in Talmudic parlance:    
ותלכנה נטויות גרון - שהיו מהלכות עקב בצד גודל.

What is so bad about that? Let the girls walk however they want?! Where is the moral decay evident in this style of walking? Also, how do their outstretched necks indicate to Chazal that they also walked heel by toe.


Rashi explains that the girls were walking VERYYYYY SLOWWWLLLYYYY so that the boys would observe them. It is great to be an "Observant Jew" but one must be careful what he observes. Since their necks were outstretched and they weren't looking down, they had to walk slowly. 

There is another way to understand this gemara. In the previous passage we learned about the arrogance of the girls [see previous post]. They don't need to bend for anybody. Now the gemara extends this idea further.

The head is designed to be the guide and leader of the rest of the body. So even if a person refuses to bend for others there should at least be internal cohesion where the more elevated, cerebral part of a person exerts rule and dominion over the lower, more base parts of himself. The lower part of a person must be subordinate to the higher part. 

Arrogance reaches its zenith, apex and pinnacle [I used three words because I enjoy synonyms, not to mention cinnamon] when even within the person there is no sense of submission. The lower part of a person believes itself to be independent of any need for guidance from the higher part. Such a person loses all of his ideals and values.

The gemara is describing a situation where the head was outstretched and detached from the rest of the body, symbolizing its independence and mutatis mutandis, the lower part of the body as well. The common denominator is ARROGANCE. The head is self sufficient, as is the rest of the body, each part unto itself. 

When a person lacks ideals and morals, the result is laziness, as opposed to the alacrity exhibited by people with a sense of purpose. This is why these hedonistic women would walk very deliberately. There is no rush to go anywhere because nothing really matters so where am I rushing?!

So now we understand the meaning of the outstretched necks, why it caused the women to walk so slowly and why it was a cause of the destruction of the Beis Hamikdash.

Pilei Pla-os!

Bi-lashon Ohr Yisrael: 



""ותלכנה נטויות גרון", שהיו מהלכות עקב בצד גודל".

יש אשר תסבב הגאוה את כל הקומה של האדם, עד שתעור כ"כ את עיניו, עד שלא ימצא בנפשו שום חסרון ושום רעיון שיזקיק אותו להתחבר לזולתו. מ"מ בעצמו ירגיש שיש בו צד שפל וצד עליון, דהיינו חלק הגוף החומרי שכל החושים והנטיות הגסות נסמכים עליו, וחלק העליון, הצד השכלי, שרק ע"י ההשפעה הטובה שהצד השכלי משפיע על יתר הכחות הגופניים, בשביל כך נעשה האדם כולו שלם. והנה הראש, שהוא מכוון אל השכל, כ"ז שיש רעיון תכני באדם, שגופו צריך הוא להיות מושפע מהנהגת השכל והכרעתו, אז אותה הנטיה בעצמה לא תתן להתפתח באדם, הנטיה ללכת נטוי גרון, בהרמת ראש, בתנועה המורה מניעת צורך של הראש להתעסק בהשגחת משטר הכחות השולטים בכל מלא החומר. והנה כל זמן שהאדם מרגיש בעצמו ששלטון השכל, אפילו השכל שלו עצמו, הוא צריך להיות מתפשט ג"כ על הכחות הגופניים כולם, אז כבר מתגלה ברעיונו סדר שלם של מטרות, של רעיונות חדשים, שהוא צריך להשיגם, עד שימצא בעצמו תמיד שהוא עולה במעלה יותר שלמה ממה שהיה עומד עליה בתחילה, דהיינו ששלטון השכל על חומרו הוא במעלה יותר שלמה ממה שהיתה אצלו בתחילה. לזאת יתעורר בו כח הזריזות הפנימית, שנמצא הוא קשור באיזה רדיפה מוסרית. מה שא"כ כשהגאוה הגסה מגיעה עד קצה גבולה, עד שלא די שלא ימצא בעצמו האדם שום חסרון שיזקיקהו להיות עבורו נטפל לזולתו התחברות של ריעות, אלא שאפילו חלקיו עצמם, ימצא שכל אחד מהם בפ"ע הוא עולם שלם שאיננו נזקק במאומה לזולתו. ואז יתרומם הראש בנטיית גרון, גמר חותמה של הרשעה הגאותנית. ואז כבר בטלו כל האידיאלים, אין שום מגמה והתרוממות, וממילא אין לאדם זה כ"א ההנאות של חיי השעה. ואז המנוחה של העצלות, הטבועה על יסוד הרשע של הגאוה, מלפפת אותו. וזה הולך מהלך איום, ומתבצר בשיטה קבועה, שעוקרת כל מהלך החיים של יסוד האורה האלהית של התורה כולה, הבאה לצרף את הבריות ולהרימם משפלותם אל רוממות המעלה האצילית. ובזה האומה מתמוטטת, כי מאבדת את יסוד סגולתה וכחה הפנימי, הטבוע בקרבה מראש צורים, שהיא הפך הגאוה המאוסה של נטיית גרון והילוך עקב בצד גודל, מראש עזיבת כל רעיון מרומם, הדורש העתקת ערך, הגורר ג"כ נטיית זריזות של העתקת מקום בתנועה מהירה ומזורזת, ההיפוך מהליכת עקב בצד גודל.