Monday, August 14, 2017

The Maharal On Emunah

לזכות א"מ ר' יצחק יונה בן חנה
וא"מ מרת הענא מרים בת חנה 

For the Maharal, Emunah is not merely theological but deeply rooted in emotions and character!!! 

One who truly believes will be a strong, happy, faithful, loyal and spiritual human being. Here are some delicious nuggets from Sifrei HaMaharal:


Having Emunah gives one a strong basis in reality and thus a believer can exist in both worlds. The entire world was built on Avraham Avinu who was strong in his Emunah.  

ובמדרש לך לך, אחות לנו קטנה, ר' ברכיה אומר, זה אברהם שאיחה את העולם... ביאור ענין זה, כי אברהם תחילת בחינתו היתה שנבחן באמונתו כאשר הושלך לכבשן האש, ואם הוא חזק באמונתו - נבנה עליה טירת כסף - זה בנין העולם, אשר נבנה על אברהם כאשר היה חזק באמונתו, כי אין ראוי להיות התחלה רק מה שיש לו מציאות חזקה, לכך בשביל האמונה הזאת היה ראוי לירש עולם הזה ועולם הבא, כי מאחר שהוא חזק באמונתו יש לו מציאות חזקה, וראוי להיות עיקר המציאות.

Being subjugated is the OPPOSITE of Emunah because when one is subordinate to others it is like he lacks true existencce. 

Only after the Jews had Emunah could they sing Shirah for Shirah is about dveykus and one only has that when he fully believes. Belief is [like Hashem כביכול] unchanging and constant. 

וכן מה שאמרו רז"ל שלא זכו ישראל לגאולה אלא בשביל האמונה, כי השעבוד מורה על מיעוט המציאות, שהרי נתלה באחר ואין זה נקרא מציאות, וכאשר היו ישראל מאמינים היו חזקי המציאות אשר אין ראויים אל השיעבוד מאחרים. וכן מה שאמר שבשביל האמונה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה, וזה כי האמונה שיש לו בזה חוזק המציאות הוא מעלה אלקית, כי דברים חמריים חלושי המציאות מקבלים תמיד שינוי ואין להן חוזק, אבל מאחר שיש בו האמונה שהיא דבר חזק, שלא יהרהר אנה ואנה, ולכך הוא אלקי גשמי, שכל דבר אלקי לא יקבל שינוי כלל, ולכן ראוי שתשרה עליו שכינה היות דבק בו הנבדל...

If you have Emunah you are bi-simcha [that is why self proclaimed atheists are angry people]. 

והרמב"ן עשה האמונה מלתא זוטרתא, והנה אדון הנביאים השלם בתכלית השלמות שלא היה ולא יהיה כמוהו בא אליו מכשול זה, שנאמר יען לא האמנתם בי... כי מאחר שעשה הקב"ה נס היה ראוי לו להתחזק ולהתגבר באמונה בהקב"ה, ואם היה מתגבר באמונה היה מתחדש לו שמחה, ולא לעשות דרך כעס... ואז היה זה קדושה לעיני ישראל, שהיו משה ואהרן מראים האמונה בו יתברך, ואז היה שמו יתברך מקודש לעיניהם על ידי הקדושה... כי האמונה בו יתברך מחדשת שמחה... (גבורות ה' פרק ז)

Emunah is freeing and redemptive. 

וכבר ביארנו כי האמונה מורה על חוזק מציאות המאמין, ולפיכך יש בו הגאולה, ועוד כאשר תבין ענין האמונה על אמיתותה תדע, כי מי שחוטא באמונה ראוי שישתעבד, והזוכה באמונה ראוי לחירות. וזה כי האדם היודע דבר בהשגתו ובידיעתו, הידיעה הזאת היא ידיעת האדם. ומי שהוא מאמין בו יתברך, זה הוא מצד השי"ת אשר מאמין, והוא נמשך אליו לגמרי, ומפני כך בודאי מדרגתו גדולה.

When you do a mitzva with Emunah you are worthy of having the Holy Spirit rest upon you. 

...וכן מה שאמרו כי מי שעושה מצוה אחת באמונה ראוי שתשרה עליו רוח הקודש, כי כאשר עושה מצוה מצד הידיעה, הנה זה מצד השגתו וידיעתו, ואין בזה הצד רוח הקודש, אבל כאשר עושה באמונה, הנה הוא מצד השי"ת אשר הוא מאמין בו, ואף כי לא ידע מאמין בו, ולפיכך שורה עליו רוח הקודש.

Emunah gives one a strong basis in reality and also enables one to cling to Hashem.

לכן מעלות האמונה הן שתים, האחד שמורה על חוזק המאמין במציאות. ועוד האמונה מעלה גדולה מצד שהוא מקבל האמונה מהשי"ת, ובזה הוא דבק בו יתברך.

Emunah is an expression of unequivocal acceptance of certain beliefs. 

וזה שהאמונה כוללת שני דברים אלו אמרו ז"ל, אמן בו שבועה, בו האמנת דברים, בו קבלת דברים. רוצה לומר כי האמונה דבר מקויים, ולכן בלשון אמונה שבועה, שהשבועה היא קיום. וכן בלשון אמונה קבלה, לפי שהמאמין מקבל מהשי"ת דבר אשר מאמין, כי כל ענין האמונה הוא שמקבל הדבר שמאמין בו מן השי"ת. ויש בו האמנת דברים כמשמעו, שודאי הדברים אמיתיים בלבו ואין לו ספק בהם.

Emunah is strength. When one expresses doubt [as Avraham did when he asked Hashem how he knows that his children will inherit Eretz Yisrael] he becomes weak, blemishes his Emunah and create a wedge between himself and Hashem.

ואברהם היה הראשון שהיה מקבל האמונה מן השי"ת, לכך היה הוא היסוד התקוע במקום נאמן, וכאשר אמר "במה אדע" היה פוגם דבר מה באמונה, והיה פירוד והבדל בינו ובין השי"ת, וזה מורה חולשתו, ולפיכך נגזר על זרעו גלות ושיעבוד, שהוא חולשת מציאות... (שם פרק ט)

In the merit of Avraham's belief in Hashem the sea split. This is because belief raises one to the level of the supernatural where he clings to G-dliness. 

ושמעיה אמר שבשביל האמונה שהאמין אברהם קרע להם הים, שנאמר "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". פירוש, כי האמונה מעלה אלקית כמו שהתבאר באריכות, ולפיכך היא גורמת לקרע את הים הטבעי, כי מעלה אלקית בוקעת הטבע. ולדעת אבטליון אמונת ישראל בקעה הים, דכתיב "ויאמן העם" וגו'... ועל כל פנים האמונה היא הדבקות בו יתברך, וזהו ענין האמונה, ודבר זה בוקע הטבעי... (שם פרק מ)

The Torah maps out 3 types of Emunah: 1] Hashem is watching over us and didn't leave the planet earth [as the heretics claim]. This is expressed in Yetzias Mitzraim. 2] Everything is in the Hand of Hashem and nothing is outside of Him. We saw this at the splitting of the sea where weexperienced Hashem's endless power.. 3] Hashem gave us the Torah as we experienced at Har Sinai. Someone who doesn't believe in these three principals is in bad spiritual shape for the gemara says that there are 3 entrances to genehnom. One for the deniers of each category of faith.

ושלשה פעמים נאמר "ויאמינו", כאשר בא משה לגאול אותם נאמר "ויאמן העם' וגו', ובקריעת ים סוף נאמר "ויאמינו בה'", ואצל הר סיני כתיב, "וגם בך יאמינו לעולם", הרי ג' אמונות שנתבררו ביציאת מצרים. ודע כי ג' אמונות הן יסוד הדת, וכאשר חס ושלום תיפול אחת מהם תפול הדת בכללה. האחת היא ההשגחה שהוא משגיח בתחתונים, ולא כמו שאומרים המינים עזב ה' את הארץ, שאם אין משגיח, למה נעבוד אותו. אמונה ב' שהכל הוא ביד ה' ואין דבר חוץ ממנו, וזוהי אמונת מציאות השי"ת, שהוא הכל ואין דבר חוץ ממנו, וכך לא יוכל לצאת מרשותו. האמונה הג' היא שידבר השי"ת את האדם ויתן לו תורה, וזוהי אמונת תורה משמים. ולכן כאשר בא משה לגאול אותם וראה ה' ענים ולא עזבם אז האמינו בהשגחה. ובקריעת ים סוף נודע להם אמיתת מציאות השי"ת, שאין דבר יוצא ממנו יתברך, והכל הוא ברשותו וביכלתו. ובמתן תורה האמינו בנבואה. ויראה לומר כי אלו ג' האמונות יסודי הדת, ומי שהוא מפוקפק בדבר מה, ראוי לו ההפסד, ועל זה אמרו בפרק ב' דעירובין, ג' פתחים יש לגיהנם... (שם פרק מז)

The whole geula is in the merit of Emunah. It is a great accomplishment to believe in things we haven't yet experienced.

בני א-ל חי, זרע אברהם, תולדות יצחק צאצאי יעקב, אל יהא קטון בעיניכם התוחלת והתקוה הזאת שהיא לזכות ולצדקה עולמית, מורה על זרע אמת לא ישקרו באמונתם, נותנים שכמם לסבול עול הגלות ולהתבזות מהעכו"ם זה עידן ועידנים, דבר זה בודאי מורה על אמונתם. ובמדרש: אמונים נוצר ה' - שאומרים אמן באמונה. אומרים מחיה המתים ועדיין לא ראו, אלא לפי שעה מאמינים שאני מחיה מתים. אומרים גאל ישראל ועד עכשיו לא נגאלו, והם מאמינים שאני עתיד לגאול אותם... בארו בזה שהאמונה דבר גדול מאד, ומורה כי הוא דבק בו יתברך לגמרי, שכל תוחלתו ותקותו בו... ובמכילתא, אתה מוצא שאין הגלויות מתכנסות אלא בשביל האמונה... (נצח ישראל פרק כט)

The gemara calls planting "Emunah". This is because what one plants faithfully grows and Emunah is likewise steadfast, unchanging trustworthiness. Emunah is LOYALTY!!!

...ולפיכך אמר "אמונת" זה סדר זרעים, שהוא סדר צמחי הארץ והשייך להם, וקרא זה אמונת, מפני שאין משנים פעלם, וכאשר הוא זורע חטה מגדלת מה שראוי לה לגדל, כמו האדם שהוא נאמן, ומה שמפקידים אצלו הוא מחזיר... (תפארת ישראל פרק י)

There is a ton of apikorsus out there. ESPECIALLY on the Internet. It is critical to respond and strengthen people's faith in the truth.

ומקרוב זה שנתפשטו חיבורים אלו ונמשכו דעות בני אדם אחר דבריהם להתחכם גם כן בדברים שמגיעים לעיקרי האמונה, כאשר טבע האדם נכסף לחקור על זה, ובשביל זה היו קצתם יוצאים מן עיקר האמונה בכמה דברים. ואיך אפשר דבר זה, שיעמוד אדם על דברים אלו בחקירתו, שההשגה בדברים אלו רחוקה מן האדם, ואף דבר שהוא אתנו והוא למראה עינינו אין האדם עומד עליו, ובודאי אם הדברים פירוש וחיזוק לדברים שנמצאו בדברי חז"ל ראוי לקבלם, אבל אם אינם לחיזוק האמונה שנמצא בדברי חז"ל, והוא כנגד מה שנמצא בתורה אף בדבר קטן... ולפיכך אין להשגיח בדבריהם כי לא יבינו בזה... אך יתבונן בשכלו להשיב על דבריהם כפי שכלו, ובזה יהיה זהיר וזריז בכל נפש להעמיד דבר אמת, שלכך ציוו אבות העולם, הוי שקוד ללמוד כדי שתשיב לאפיקורוס, דהיינו זריזות שכלית יתרה להשיב על דבריהם להעמיד דת אמת, ובזה יהיה שכרו עם הצדיקים בגן עדן. (נתיב התורה פרק יד)


The gemara says that for saying "Amen" all of the gates of Gan Eden are opened for him. This is because he is firm and established [as is his place in Gan Eden] and he will also have a sense of calm and peace.  

ותבין כי דוקא גן עדן ראוי אל מי שעונה אמן, כי מי שיש לו אמונה חזקה בו יתברך, הוא כמו יתד תקוע במקום נאמן, אשר אין לו שינוי כלל, כי זה הוא ענין האמונה בו יתברך, ומצד שהוא מאמין בו הוא תקוע במקום נאמן, ובזה ראוי שיכנס לגן עדן... ועוד ראוי שיפתחו לו שערי גן עדן כי באמונה ימצא ההנחה, שמפני אמונתו הוא בוטח בו יתברך, ולכן לא ימצא אצלו צער רק הנחה במה שהוא מאמין בו בכל לבו. ופותחין לו שערי גן עדן אשר בו ימצא האדם נחת רוח.

Gan Eden is a place of firmly planted trees. One who answers Amen also expresses firm belief. 

ובפרק כל כתבי, אמר ריש לקיש, כל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן... פירוש דבר זה, כי מי שהוא מאמין בו יתברך צריך שיהיה בכל כוחו, כי האמונה צריכה כח וחוזק... ולפיכך ראוי שיפתחו לו שערי גן עדן, שם הנטיעות אשר נטע השי"ת והן נטועות בחוזק, וגם האדם שהוא בעל אמונה הוא נטיעה חזקה עם השי"ת... ושערי גן עדן נעולים בפני האדם הגשמי, ואם ירצה האדם להתדבק לשם צריך להתגבר על הגשמיות בכח... (נתיב האמונה פרק א)

The "Aleph" of Amen expresses that Hashem came first and from Him all creations. The "Mem" that He is Melech. The "Nun" that He is nitzchi [eternal].

הנה מלת "אמן" מורה בכל ג' האותיות על אמונתו, ושאין לו שינוי. כי האל"ף מורה התחלה, שהוא יתברך ראשון והתחלת הכל, ממנו נתהוו ונמצאו כל הנבראים, וכאשר נתהוו כל הנבראים ממנו הוא מלך עליהם, (על זה מורה המ"ם), והנו"ן פשוטה מורה על הנצחיות, שהוא יתברך אחרון... כי מפני שהוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות זה מורה שהוא נצחי... (נתיב העבודה פרק יא)

A believer must be firm and unchanging. A real איש - strong and faithful. 



ואיש אמונים מי ימצא, שתהיה האמונה בו יתברך אמונה שלמה בכל עסקיו והנהגתו, דבר זה מי ימצא... שלא ישנה באמונתו דבר קטן, שאז יוצא מכלל האמונה... ולפי שבעל האמונה צריך כח לעמוד באמונתו בחוזק לכן נקרא איש.

Emunah is דביקות - clinging to Hashem. A Tzadik LIVES this dveykus. 


ואמר, בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה". ודבר זה כי ענין המאמין שהוא מוסר עצמו אליו יתברך, ובוטח בו ואינו סר מן השי"ת כלל לשום צד, כי זהו ענין האמונה שדבק בו לגמרי, ולפיכך יש לו דבקות בו יתברך על ידי האמונה כאשר האדם מאמין בו יתברך בכל לבו הוא דבק בו יתברך ואינו סר ממנו, ודבר זה הוא שלמות גמור, כי כל המצוות הן שיהיה לאדם דבקות בו יתברך... (שם פרק ב)

One only receives reward to the extent that he believes in the reward!!!

ועוד יש לך לדעת ולהבין, כי עיקר האמונה שהוא מאמין בו יתברך שכחו אין לו סוף ויש לו כל, ולכך הוא מאמין בו יתברך, ובשביל זה כאשר יגיע הזמן שהוא יתברך יתן הטוב, אז יתן לו כפי מה שהיה הוא מאמין בו שכך גדול כחו ויכלתו, אבל כאשר אינו מאמין בו, וכאשר אינו מאמין וכאלו ממעט כחו ויכלתו לא יהיה נודע לו רק כפי האמונה שהיה מאמין, והבן כי מאחר שלא האמינו בו יתברך שהוא מפרנס את עולמו מבלי חסרון כלל, לכך בעולם הבא יהיה גם כן שולחנם קטון, כמו שהוא מקטני אמנה... הכל הוא לפי מה שהאדם דבק בו יתברך, כי אשר דבק בו יתברך במה שהוא מפרנס את העולם בלי חסרון, יהיה לו דבר זה גם כן בעולם הבא, אבל כאשר אינו דבק במדה הזאת גם כן שלחנו קטון. (חידושי אגדות סוטה מח ב)

Emunah is ABSOLUTE dveykus. 

ואמר בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה" וגו', ביאור זה כי על ידי אמונה יש לאדם דביקות בו יתברך, כי אין עצם האמונה רק הדביקות בו יתברך שהוא מאמין בו ומתדבק בו יתברך באמונתו, ואין דבר זה ענין חלקי, כי כל הדברים אשר אמרנו למעלה על ידי אחד מהם יש לאדם דביקות בו יתברך במה, והאמונה היא עצם הדביקות ולא נחשב זה דביקות במה, ולכך העמידן על אחת היא האמונה... (שם מכות כג ב)