בחדרו של ראש ישיבת חברון מרן הגר"י סרנא בירושלים, במחיצת בחירי תלמידים, הסב מרן הגאון מפוניבז'. שני מאורי הדור ביכו את השממה הרוחנית ששררה בעולם שאחר השואה. אין הבור מתמלא מחולייתו. הוא מצמיח מיניה־ וביה את נחשיו. בתוך הדברים התעניין רבי יחזקאל לדעת מה מבקש הרב לפעול בארץ. הרב היה אחוז להט. "אני בונה", השיב, "משכן לאלפיים בני עליה, כולל לאלפי אברכים, עשרות בנינים ליתומים פליטים, פנימיות, אוהל זכרון, ושמונה עשרה ישיבות קטנות וגדולות ברחבי ארץ ישראל..."
זה היה בתקופה שהרב מפוניבז' נזקק ללוות כסף לשלם לאוטובוס שיקח אותו לירושלים.
רבי יחזקאל החוויר ולא דיבר עוד. לימים הזדמן אצל רבי יחזקאל, רב מאיר בר־אילן. גם הוא שמע על ה"דמיונות". והשניים החליטו כי השבר האישי שידע הרב, ערער את נפשו... הם שיגרו למעונו מטפל נודע, שימתן הזיות...
הפסיכיאטר הברלינאי ישב אצל הפוניבז'אי שעה ארוכה, ויצא משתאה ונפעם מתעצומות הנפש...
זה היה בתקופה שהרב מפוניבז' נזקק ללוות כסף לשלם לאוטובוס שיקח אותו לירושלים.
רבי יחזקאל החוויר ולא דיבר עוד. לימים הזדמן אצל רבי יחזקאל, רב מאיר בר־אילן. גם הוא שמע על ה"דמיונות". והשניים החליטו כי השבר האישי שידע הרב, ערער את נפשו... הם שיגרו למעונו מטפל נודע, שימתן הזיות...
הפסיכיאטר הברלינאי ישב אצל הפוניבז'אי שעה ארוכה, ויצא משתאה ונפעם מתעצומות הנפש...
