NOT ME - YERUSHALAYIM!!!

 כשביקר הרב קוק זצ"ל בארצות-הברית בשנת תרפ"ד, בדאש המשלחת למען ישיבות ארץ-ישראל ואירופה. שבה השתתפו הגאון ר' אברהם-דב שפירא ז"ל, רבה האחרון של קובנה, והגאון ר' משה-מררכי אפשטיין ז"ל ראש ישיבת סלבודקה, הדגיש הרב שבהופעותיהם המשותפות מקדיש הצבור תשומת-לב מיוחדת לו. בכל מקום בארה"ב שאליו הגיעה משלחת הרבנים לשאת דבריה, היה כמובן הרב ראשון לנואמים. והיה הדבר קשה להרב שהכבוד הגדול הזה כולו נופל בחלקו, ואילו חבריו הרבנים הגאונים כאילו טפלים לו. אכן, ידע הרב שלא ניתן לשנות את הסדר, ועל כן מצא דרך לשמור על כבוד-התורה של חבריו, בדברי-הקדמה שבהם פתח את נאומיו, וכך היה אומר: "רבותי, נתאספתם לכבוד חברי הרבנים הגדולים, רבה של קובנה וראש ישיבת סלבודקה ולכבודי, אולם דעו לכם שקובנה היא עיר לא-גדולה כלל, ורק גאונים כמו ר' לייבלה שפירא ז"ל ורבי יצחק אלחנז ז"ל, הם שפרסמוה בעולם היהודי, ובימינו רבה של קובנה הרב שפידא, מחבר הספד "דבר אברהם", הוא המפרסם את קובנה בעולם. וכיוצא בזה סלבודקה עיידה קטנה היא, ודק בזכות הישיבה הגדולה וראש-הישיבה הגרמ"מ אפשטיין מחבר הספד "לבוש מררכי", נתפרסמה סלבודקה בעולם. קובנה וסלבודקה זקוקות אפוא לרבנים הגדולים, והם המוסיפים להם כבוד ויקר. לא כן אני עבדכם: אני מייצג את ירושלים, ובכבודה אני מתכבד, כי ירושלים עיר-הקודש אינה זקוקה כלל שמישהו יפרסם אותה, שמישהו ירים את כבודה, ירושלים גדול כבודה בזכות עצמה וכולנו מתכבדים בה. וזכותה של ירושלים עיר קדשנו ותפארתנו היא שעמדה גם לי עבדכם להיות פותח ראשון".