Here.
There is also a teshuva of Chacham Ovadiah ztz"l which I would reprint here but I lost my Bar-Ilan teshuva disc-on-key on the Yerushalayim - Beit Shemesh bus last year. So if you see it - PLEASE return it!!! המקום ימלא חסרוני!!!😀
חלק שישי
סימן יח
ע"ד שמאמינים לקטן במאמר פיו שכבר הוא בן י"ג לצרפו למנין
ב' מנ"א תש"ל בנ"י יצו"א.
מע"כ מופלא ומופלג מלא פלג וכו' כש"ת הב' ישראל יוסף יאקובאוויטש הי"ו.
ע"ד שאלתו מה שאנו סומכים על קטן שנכנס לביהמ"ד והוא מן המנין ושואלין אותו אם הוא כבר בר מצוה ובשאלת פיהו ואומר הן מצרפין אותו לעשרה ולכל דבר שבקדושה והא אין נאמנות לקטן עכ"ל.
הנה מבואר בפ' יוצא דופן דף מ"ו אמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה א"צ בדיקה דחזקה שהביאה שתי שערות ע"ש וזו הוא הנקרא חזקה דרבא מה שמבואר בכ"מ ומבואר שם דרק למיאון הוא דאין צריכה בדיקה אבל לחליצה צריכה בדיקה דחזקה שהביאה שתי שערות זהו רק למיאון אבל לחליצה בעי בדיקה. והרמ"א א"ח סי' נ"ה ס"ה כתב דכל שהגיע לכלל שנותיו מחזקינן אותו כגדול ואומרים לענין זה דמסתמא הביא ב' שערות והוא מתש' מהרי"ק שורש מ"ט בשם המכתם והטעם דסמכינן על חזקה דרבא דכשהגיע לכלל שנים מסתמא הביא סימנים ואף דלקולא לא סמכינן אחזקה דרבא כיון שהוא דרבנן סמכינן והמג"א כתב משום דתפלה דרבנן הוא ובמגן גבורים כתב אפילו נימא תפלה דאורייתא צירוף לעשרה לכ"ע דרבנן ועיין מג"א ריש סי' ל"ט ובש"ע סי' קצ"ט ס"י.
מבואר דבדרבנן לא בעינן לברר אלא סמכינן אחזקה דרבא ומהימנינן לה דכבר הביאה סימנים וממילא בדידן נמי כיון דרבנן הוא סמכינן אם אמר שכבר הגיע לגיל שלש עשרה ומהמנינן ליה. איברא דהרמב"ן בפ"ק דחולין במלחמות וכן מבואר בר"ן בפסחים דאפילו במילי דרבנן נמי היכי דאפשר לברורי מבררינן ולא סמכינן אספיקא וכבר הקשה בשו"ת ראב"ח סי' ל"ח דלמה סמכינן בתפלה אחזקה זו כיון דאפשר לברר ובמגן גבורים תי' שאין אנו בקיאין בבדיקת שערות שמא שומא הן ע"ש ודבריו נפלאים ממני דא"כ לעולם לא נבדוק לפ"ד שהם כתבו לפ"ד הנוב"י דכל שלאחר הבדיקה אכתי ישאר קצת ספק לא מקרי היכא דאפשר לברורי וממילא הכ"נ כן הוא לפי שעדיין ישאר ספק אי לא הוי שומא אבל פשוט הוא דאנן סמכינן אבדיקת שערות עיין א"ע סי' קס"ט.
ומה שנראה בזה לפמ"ש הרשב"א ז"ל הביאו הפמ"ג יו"ד הל' טריפות דלמה אין אנו בודקים אחר כל הי"ח טריפות כמו שבודקים הריאה כיון די"ח טריפות איכא בבהמה והרי אנן קיי"ל דהיכא דאיכא לברורי מבררינן ולמה סומכין ארוב בהמות כשרות הן ותי' הרשב"א דהכא לא מיקרי איכא לברורי כיון דאיכא טרחא יתירא לבדוק אחר י"ח טריפות לא מקרי בכה"ג איכא לברורי. ולפ"ז אומר אני הכ"נ לא אמרינן היכא דאיכא לברורי אלא היכא דלא יצטרכו להטריח או לבזות אדם מישראל אבל היכא דיצא מזה בזיון לישראל לא אמרו חז"ל לברר, והגם דמדאורייתא לא חיישינן לה ובדקינן מ"מ היכא דהבדיקה הוא רק מדרבנן הם אמרו והם אמרו שלא לבזותו. ולפ"ז יש לומר דאפילו נימא בכ"מ בדרבנן נמי היכא דאפשר לברר מבררינן מ"מ הכא כיון דטריחא יתירא הוא לעולם כשיבא קטן לביה"מ לילך ולבדקו וגם בזיון הוא לבדקו בכל עת פעם יבא לביה"מ זה ופעם לביה"מ אחר ובכל פעם ילכו לבודקו ואין לך בזיון גדול מזה וגם טרחא לציבור ולכן שפיר לא גזרו בדרבנן כה"ג לברר.
אלא דמה שיש אכתי לעיין דאף דנימא דלא בעי לבדוק אחר השערות אבל הרי עכ"פ צריכין אנו לדעת שנותיו של זה ואם הוא כבר בן י"ג שנוכל לסמוך אחזקה דרבא הנ"ל ועיין א"ע סי' קס"ט סי"א דאף אחר הבדיקה ונמצאו לו ב' שערות אם א"י בבירור שהוא בן י"ג שנים אינו בחזקת גדול וצריך שיהא לו רבוי שערות וידוע בבירור שהוא בן י"ג שנים הוא בב' עדים ועיין תוס' קדושין ס"ג ע"ב ד"ה בני זה שכתבו דלא בעינן עדות כלל על השנים מיהו בש"ע הנ"ל פסקינן דבעינן עדות ועכ"פ אביו שהוא נאמן על השנים ועיין ה"ה פי"ב הי"ט מה"א בשם הרמב"ן ז"ל דנסתפק בהביאה סימנים ולא נודע מספר שנותיה ועיין מל"מ שם ובשו"ת רע"א סי' ז'. עכ"פ פשוט דבעינן לדעת שנותיו ע"י מי שהוא.
ומה שנראה לחדש בזה דהא דקטן אינו מצטרף הוא רק מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא מה שאסמכוהו אקרא דונקדשתי בתוך בני ישראל והטעם נראה דאינו מדרך כבוד להציבור שיצטרפו עמם קטן ומשום זילותא הוא דהחמירו בו שלא לצרפו עם הציבור לכל דבר שבקדושה ועיין ש"ע א"ח סי' נ"ה ס"ד דיש מתירין לצרף קטן בשעת הדחק והגם דכמעט כל האחרונים חלקו עליהם והמתירין כמעט בטלו במיעוטם מ"מ אי נימא דהוא מדינא א"כ האיך יעלה על דעת שום אדם להתיר וע"כ דהוא מטעם זילותא דציבורא ומעתה נראה לחדש דדוקא כשאנן יודעים שהוא קטן אז ודאי איכא זילותא לציבורא ואין מצטרפין אבל כשבא אחד לביהכ"נ והציבור שואלים לו אם הוא כבר בר מצוה ואומר הן א"כ אפילו באמת אכתי לא הגיע לי"ג מ"מ ליכא משום זילותא שהרי כולם סוברים שהוא כבר בן י"ג ושפיר מתפללין עמו אבל כשלא אמר שהוא כבר בר מצוה אסור.
איברא דמדברי הרש"ל ביש"ש יבמות פי"ב סי' כ"ו נראה דאין לסמוך כלל על הקטן בעצמו שאחר שהאריך שם בשם הראשונים ז"ל דאין לסמוך אשנים כי אם על עדות ברורה כתב ואפילו ראינו שהתפלל לפני התיבה והשלים מנין בבה"כ אין בכך כלום דשמא על פי האב עשו דנאמן לנדרים ולהקדשות כדאמרינן בפ' האומר וכו' והנה מבואר דלתפלה רק ע"פ האב עכ"פ נאמן דאל"כ גדולה מזו היל"ל דשמא ע"פ עצמו עשו דנאמן לתפלה וע"כ דס"ל דעצמו אינו נאמן אפילו לתפלה ועיין סי' בי"ע דיני קדיש אות ט' ולדעתיהו הכ"נ דעצמו לא הי' נאמן ומיהו לפמ"ש שפיר יש לישב מנהג העולם גם כי יש לצרף בזה דמילתא דעבידא לגלוי' לא משקרי אינשי והכא רק גילוי מילתא ובדרבנן כה"ג יש להאמינו ובפרט אם הוא אדם כשר וכ"כ בכף החיים ע"ש ודו"ק.
ובזה הנני לברכו בברכת התורה ולומדיה צלח ורכב על דבר אמת דושה"ט בלב ונפש.
מנשה הקטן
