A ראיה that a חטאת CANNOT be brought as a נדבה. The Tur says so!! Also the Gemara talks about a חטאת נדבה only in the context of a Nazir but nowhere else.
שנית, נראה לפמ"ש הטור או"ח סי' א' בפרשת הקרבנות כשיסיים פ' העולה יאמר יהי רצון מלפניך שיהא זה חשוב ומקובל לפניך כאלו הקרבתי עולה בזמנה וכן יאמר בפ' המנחה והשלמים והאשם, ואחר פ' החטאת לא יאמר כן לפי שאינה באה נדבה ע"כ. והקשה הב"י שהרי גם אשם אינו באה נדבה ותי' כיון דתנן בכריתות כ"ה רבי אליעזר אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום כבא בנדבה דמי ובאמת כי כן מבואר בטור יו"ד סי' ה' דאשם תלוי בא בנדבה ע"ש, ואאשם ודאי כתב הב"י דאפשר בכלל חטאת הוא כיון שאינו בא אלא על חטא ידוע ומאחר שכתב הטור דאחר פ' חטאת לא יאמר כן לפי שאינה באה נדבה ממילא משמע דה"ה אשם ודאי, ואפשר דכיון דשם אשם אשכחן שבא בנדבה דהיינו אשם תלוי בכל אשם יכול לומר יהי רצון שיהא חשוב ע"ש. ומעתה אי נימא דגם חטאת בא בנדבה עכ"פ כשבא עם חטא כל שהוא הדרא קושית הב"י לדוכתיה למה לא כתב אשם ודאי ואין לומר משום דמשכחת עכ"פ אשם תלוי בנדבה ממילא אשם ודאי בכלל דשם אשם קאמר דהרי בחטאת נמי איכא שם חטאת שבא בנדבה ואפ"ה כתב הטור דלא יאמר יהי רצון אלא ע"כ דפשיטא ליה דבחטא ליכא לעולם חטאת הבא בנדבה ואתי שפיר חלוק הב"י בין אשם ודאי לחטאת דבאשם עכ"פ איכא שם אשם הבא בנדבה אבל בחטאת לעולם ליכא חטאת הבא בנדבה וזה ברור. גם כי מגמ' כריתות כ"ה ע"א תני רבי חיי וכו' אשם תלוי בא על הנבלה ומהשקליא וטריא שם נראה בעליל דאשם הוא דבא בנדבה אפילו לר"א דאמרו לו אבל חטאת לא עלה על דעת לומר דבא בנדבה לר"ע ע"ש והבן.
עוד בו שלישית דהב"י הביא עוד שם בשם מהר"י אבוהב ז"ל ומהר"י בן לב ז"ל ליישב דאשם בא בנדבה שהרי אשם נזיר בא בנדבת נזירות לפי שאמרו בנדרים י' שהחסידים נודרים עצמם לנזיר כדי להביא קרבן א"כ נראה שיש לו לבא כמו נדבה. ופלא דא"כ גם חטאת כן הוא דהרי עיקר הגמ' הוא שם דחסידים הראשונים היו מתאוין להביא חטאת ואם קורא לזה אשם נדבה כ"ש דחטאת נדבה איקרי וא"כ מצינו חטאת נדבה ויאמר י"ר גם בחטאת וכבר דברו מזה הפוסקים ועיין מג"א מה שהתפלא, ומ"מ לדידן נמי איפשיט ספיקת כ"ג דעל שאר חטאים ליכא חטאת נדבה דאל"כ אכתי תקשה גם בחטאת יאמר י"ר כיון דאיכא חטאת נדבה מכל מקום וכנ"ל.
