חלק תשיעי
סימן קע
בענין מי שעשה תעודת זיהוי לו ולמשפחתו בשעת המלחמה שהם גוים אי יש בזה איסור
כ"ד תשרי התשל"ז בנ"י יצו"א.
מע"כ ידי"נ הרב הגאון וו"ח נו"נ בע"ת אוד מוצל מאש פה מפיק מרגליות וכו' כש"ת מוה"ר אפרים אשרי שליט"א בעמ"ח ספרי שו"ת ממעמקים ד"ח ועוד.
אחדשכ"ג בידידות. יקרת ספרו שו"ת ממעמקים ח"ד קבלתי באהבה והנני בתודה רבה על הטריחו לשלחו לי.
ולאות שעיינתי בדבריו היקרים לי הנני בהערה אחת אחר שעברתי בכמה דברים בסי' י"ב הביא שאלה בישראל שהי' לו בשעת המלחמה תעודת זיהוי לו ולמשפחתו שהם כולם גוים מלידה אולם לא הי' לו צורך להשתמש בהם שהצוררים הגרמנים לא נכנסו למקום מחבואם ושאל אי במה שרכש לו ולמשפחתו תעודת זיהוי של נכרים כדי להסתיר מקור מחצבתו אף שלא השתמש בהם מ"מ עצם כבישת התעודות הללו נחשב ח"ו כאלו הוא מכחיש עמו ואמונתו ויש לו דין מומר ואי חייב לטבול ולקבל דברי חברות כדין מומר החוזר בתשובה (בש"ע יו"ד סי' קנ"ז סי"ב בשם נ"י) ומעכ"ג האריך בדבר ובדין מי שאנסוהו לעבוד ע"ז או שתי עבירות אחרות שדינן ליהרג ולא יעבור ומבואר בכתובות ד' ובח"מ סי' ר"ה דבמקום שיש ברירה והוא בחר בזה לפטור מאונס אחר לא מקרי אונס ע"ש.
ולפענ"ד דלא מיבעיא דליכא בזה שום איסור לעשות תעודת זיהוי אלא אדרבה מצוה איכא דבזמן המלחמה הגדולה שהיתה סכנה מרחפת על כולנה מצוה רבה עשה להציל עצמו וכל משפחתו שאפשר מיד הרשעים ואלפים בנ"י ניצלו באופן זה מאז ומלפנים ואין פוצה פה ח"ו ומצפצף, וגם גדולי ישראל וצדיקים כמה מהם ניצולו באופן זה כידוע לכל והמפורסם אין צריך ראי'. ולא מיבעיא היכי דלא הראה התעודות כפי הנדון של כ"ג שליט"א דודאי ליכא איסור אלא אפילו היכי דבאו הגוים ושאלו על ניירות והראה להם ניירות של אינו יהודי מ"מ ליכא בזה איסור לפענ"ד כל שלא אמר להם כלום אלא הראה להם הניירות של עכו"ם.
ודומה לזה בטויו"ד סי' קנ"ז ס"ב אסור לאדם לומר שהוא עו"כ כדי שלא יהרגוהו אבל אם כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי משנה מלבושיו ובשעת הגזרה מותר כיון שאינו אומר שהוא עו"כ. ועיין ס"ח סי' קצ"ט אבל ישנה בגדיו מעשה הי' בשעת השמד באחד שהלביש מלבוש נכרי וברח וכו' ע"ש בסי' ר' ור"א ועיין בב"ר פ' פ"ב בשני תלמידי ר' יהושע שינו מלבושיהם בשעת השמד ועיין תשב"ץ ס' תט"ז ומהרי"ק ס' פ"ח ובמקור חסד שם מה שציין ודו"ק. ולפ"ז הכ"נ בדידן אף שאסור לומר לו שהוא עו"כ אבל לא גרע מה שיש לו ניירות עכו"ם ממשנה מלבושו שלא יכירוהו העכו"ם שהוא יהודי ואינו אומר כלום הכ"נ אם יבקשו ממנו תעודת זיהוי יוציא להם ניירות של עכו"ם ויראה להם והם כשיראוהו יסברו שהוא עכו"ם ולא יכירוהו והתם נמי עושה הוא מעשה גדולה שלובש מלבושי עכו"ם או כומר והרואה יאמר עליו שהוא כומר עכו"ם ומותר כיון שלא אומר כן להדיא ואדרבה ניירות קיל מזה דהניירות לא הוי פרהסיא כולי האי דכ"ע אין רואין הניירות שלו.
אלא דגדולה מזו נלפענ"ד דאפילו אם היו שואלין אותו מה שמו ויש לו ניירות של עכו"ם מותר לומר לו השם של עכו"ם שנכתב על הניירות וגם העיר אשר נולד בה שנכתב בהניירות מותר לו לומר רק שאם ישאלוהו אם הוא יהודי או לא אז אסור לו לומר שאינו יהודי אלא מותר לו לומר מילתא דמשתמע בתרי אנפי וראי' מגמ' נדרים פרק קונם אמר רבא שרי לצ"מ למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא מ"ט לאברוחי אריא מיניה הוא דאמר ופרש"י דעבדא דנורא היינו עבד של ע"ז פלונית וא"כ ק"ו ומה התם שאומר בפירוש עבד ע"ז הוא ומפני זה פטורים מן המכס מותר משום דמוכח מילתא דלא אמר הכי אלא לאפטורי מכרגא הכא שלא אמר כלום שהוא עכו"ם אלא ששאלו מה שמו והוא קרא עצמו בשם עכו"ם הנכתב בניירות ואמר ששמו כשם עכו"ם וכחש בשמו האמיתי ואמר לו שם אחר והוא יהודי שומר התורה ודאי דליכא בזה איסור ואפילו לדעת שאר מפרשים שפירשו עבדא דנורא אנא עבד לאיש שהוא כומר לעובדי האש דמשמע דמראה עצמו דוקא עבד לאיש שהוא כומר לעובדי האש וא"כ אפשר שהוא כבר יהודי אלא שעובד לאותו כומר וכמ"ש ומך אחיך עמך וגו' עד לעקר משפחת גר מ"מ כתב הנמק"י בפ' הגוזל ומאכיל דלפי פי' זה נמי נמשך שאין ספק שאין מחשיבין אותו ליהודי אחר שעובד כומרי ע"ז וכ"נ מדברי הר"ן שם.
וכבר כתבתי במקום אחר שבעת גזירה מצוה יש להציל עצמו בדרך הטבע כל האפשר ועיין תוס' פסחים נ"ג ב' מה ראו חנני' מישאל ועזרי' שהפילו עצמם לכבשן האש ופי' דהי' להם לעזוב המקום ולנוס משם ואמרו לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויסמוך על הנס דילמא לא יעשו לו נס ובשערי אמונה פירשתי בזה הא דעשרה הרוגי מלכות בקשו זמן תנו לנו שלשה ימים עד שנדע אם נגזר הדבר ממרומים וכו'.
ואע"ג דאמרו התם דצ"מ שרי ליה לומר כן ופירשו קצת מפרשים דדוקא לצ"מ התירו כן דלא חיישינן שמא יתפעל לזלזל יותר ועיין רא"ש שם והנמק"י כתב לפי שהצ"מ יודע לכוין לבו נגד הקב"ה שהוא אש אוכלה הא לאינש אחרינא אסור אומר אני בנידון דידן לכ"ע מותר לא מיבעיא לדעת הר"ן שפירש הא דנקט צ"מ לרבותא נקט דאפילו צ"מ שרי וכ"ש לאדם אחר אלא אפילו לשיטת הרא"ש ונמק"י דידן קיל ולכ"ע שרי שהרי התם עכ"פ אומר לשון דמשמע שהוא עכו"ם אבל הכא אינו אומר כלל ואינו מזכיר ע"ז אלא ששואלו מה שמו והוא אומר ששמו כשם עכו"ם ואכתי יש לחשוב בדבר דהגם דשמו כשם עכו"ם מ"מ הרי הוא יהודי.
וראיה לדבר דאמרו בגמ' גיטין פ"א גיטין הבאים ממדינת הים אעפ"י ששמותיהם כשמות גוים כשרים מפני שרוב ישראל שבחו"ל שמותיהם כשמות גוים וגם בא"י מועטים היו ששמותיהם כשם גוים וליכא בין א"י לחו"ל אלא רוב והרא"ש ז"ל כתב דאפילו בשמות מובהקים של גוים היו נקראים כמ"ש לא בא לידינו אלא גט שהיו חותמים עליו לוקוס ולוס והכשרנוהו דכיון דלא שכיחי ישראל בשמות הללו ודאי לא טעה השליח להחתים אנשים כאלה שהם דומים בשמותיהם לגוים עד שבדק וחקר ופשפש אחריהם ונודע לו שישראל הם והחתימם הרי שאפילו ישראל הקורא עצמו בשם גוים מובהקים ואפ"ה יש לומר ישראל כשר הוא ואפילו לחתום על הגט וא"כ כ"ש היכי דאינו אומר כלל לישנא דמשמע שהוא עכו"ם אלא ששואלים לו מה שמו אומר לו ששמו כשם עכו"ם ליכא בזה איסורא.
ועיין רמ"א יו"ד הנ"ל דאע"פ שאסור לומר להם שהוא עו"כ יוכל לומר לשון דמשתמע בתרי אנפין והעובדי כוכבים יבינו שהוא אומר שהוא עו"כ והוא יכוין לדבר אחר וכן אם יוכל להטעותם שהם סוברים שהוא עו"כ שרי ע"כ וא"כ כ"ש כאן שאינו אומר לו כלל שהוא עו"כ אלא אומר שם של הניירות ואפשר שיהי' יהודי ויש לו שם של עכו"ם כה"ג יכול לומר השם אפילו לכתחילה בלי פקפוק כה"ג ודבר זה קיל הוא מלובש בגדי נכרים או שעטנז דהתם עכ"פ עובר איסור בידים אלא שהתירה לו תורה לעבור איסור בשביל סכנת נפשות אבל הכא אינו עובר איסור כלל במה שיש לו הניירות של עכו"ם וכל אדם מותר לו לקנות לעצמו ניירות של עכו"ם ולהיות אצלו ומה שאומר ששמו כשם הגוי נמי אינו מוכיח כלום שהוא אינו יהודי, וראיתי בשו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' קצ"ט שכתב דלחתום עצמו בשם עכו"ם במכתב שכותב בין הגוים שלא יכירוהו שהוא ישראל מותר ושהוא קיל מלובש בגדי עכו"ם שלא יכירוהו שהוא ישראל והגם דהתם הי' רק שולח הכתב והחתימה ולא אמר בעצמו מ"מ פשוט דהוא קיל מהלבשת מלבושי עכו"ם וא"כ בדידן נמי לפענ"ד פשוט דמותר אפילו להראות הניירות להעכו"ם ואם ישאל על שמו יכול לומר ששמו כשם הנכתב על הניירות רק אם ישאל לו אם הוא יהודי לא יאמר שאינו יהודי.
ודכירנא כד הוינא בקאנצענטרעשאן קעמפ בבוכענוואלד והי' שם סעלעקציע שבוע אחת קודם השחרור ובאו אלי ושאלו אותי האם אני יהודי כי התחבאתי בין החולים שם ובין המתים ונזכרתי אז מדברי החו"י שכתב שאם ישאלוהו אם הוא יהודי יכול לומר בלשון אשכנז כן יודע שמשמע בלשונן שאינו יהודי ובלשון קודש משמע כן כלומר שכן הוא יהודי ואמרתי ג"כ מילתא דמשתמע בתרי לישני והי' ה' בעזרתי ונצלתי בעזה"י.
ומעתה בהא סלקינן ובהא נחתינן דלפענ"ד ליכא בזה שום איסור להיות לו ניירות של עכו"ם ואפילו לומר שמו על הניירות בשעת הסכנה ליכא איסור כ"ז שלא יאמר שאינו יהודי, וכמ"ש בריש דברינו שכן נהגו הלכה למעשה גדולי עולם ולא פקפק בזה אדם לפענ"ד.
אלו דברי ידי"נ החוזר מעין הפתיחה בברכת צלח ורכב וי"ר שיזכה ליתן מפרי עטו בעתו דושכ"ג וכאש"ל באהבה וידידות ובלב ונפש
מנשה הקטן
סימן קע
בענין מי שעשה תעודת זיהוי לו ולמשפחתו בשעת המלחמה שהם גוים אי יש בזה איסור
כ"ד תשרי התשל"ז בנ"י יצו"א.
מע"כ ידי"נ הרב הגאון וו"ח נו"נ בע"ת אוד מוצל מאש פה מפיק מרגליות וכו' כש"ת מוה"ר אפרים אשרי שליט"א בעמ"ח ספרי שו"ת ממעמקים ד"ח ועוד.
אחדשכ"ג בידידות. יקרת ספרו שו"ת ממעמקים ח"ד קבלתי באהבה והנני בתודה רבה על הטריחו לשלחו לי.
ולאות שעיינתי בדבריו היקרים לי הנני בהערה אחת אחר שעברתי בכמה דברים בסי' י"ב הביא שאלה בישראל שהי' לו בשעת המלחמה תעודת זיהוי לו ולמשפחתו שהם כולם גוים מלידה אולם לא הי' לו צורך להשתמש בהם שהצוררים הגרמנים לא נכנסו למקום מחבואם ושאל אי במה שרכש לו ולמשפחתו תעודת זיהוי של נכרים כדי להסתיר מקור מחצבתו אף שלא השתמש בהם מ"מ עצם כבישת התעודות הללו נחשב ח"ו כאלו הוא מכחיש עמו ואמונתו ויש לו דין מומר ואי חייב לטבול ולקבל דברי חברות כדין מומר החוזר בתשובה (בש"ע יו"ד סי' קנ"ז סי"ב בשם נ"י) ומעכ"ג האריך בדבר ובדין מי שאנסוהו לעבוד ע"ז או שתי עבירות אחרות שדינן ליהרג ולא יעבור ומבואר בכתובות ד' ובח"מ סי' ר"ה דבמקום שיש ברירה והוא בחר בזה לפטור מאונס אחר לא מקרי אונס ע"ש.
ולפענ"ד דלא מיבעיא דליכא בזה שום איסור לעשות תעודת זיהוי אלא אדרבה מצוה איכא דבזמן המלחמה הגדולה שהיתה סכנה מרחפת על כולנה מצוה רבה עשה להציל עצמו וכל משפחתו שאפשר מיד הרשעים ואלפים בנ"י ניצלו באופן זה מאז ומלפנים ואין פוצה פה ח"ו ומצפצף, וגם גדולי ישראל וצדיקים כמה מהם ניצולו באופן זה כידוע לכל והמפורסם אין צריך ראי'. ולא מיבעיא היכי דלא הראה התעודות כפי הנדון של כ"ג שליט"א דודאי ליכא איסור אלא אפילו היכי דבאו הגוים ושאלו על ניירות והראה להם ניירות של אינו יהודי מ"מ ליכא בזה איסור לפענ"ד כל שלא אמר להם כלום אלא הראה להם הניירות של עכו"ם.
ודומה לזה בטויו"ד סי' קנ"ז ס"ב אסור לאדם לומר שהוא עו"כ כדי שלא יהרגוהו אבל אם כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי משנה מלבושיו ובשעת הגזרה מותר כיון שאינו אומר שהוא עו"כ. ועיין ס"ח סי' קצ"ט אבל ישנה בגדיו מעשה הי' בשעת השמד באחד שהלביש מלבוש נכרי וברח וכו' ע"ש בסי' ר' ור"א ועיין בב"ר פ' פ"ב בשני תלמידי ר' יהושע שינו מלבושיהם בשעת השמד ועיין תשב"ץ ס' תט"ז ומהרי"ק ס' פ"ח ובמקור חסד שם מה שציין ודו"ק. ולפ"ז הכ"נ בדידן אף שאסור לומר לו שהוא עו"כ אבל לא גרע מה שיש לו ניירות עכו"ם ממשנה מלבושו שלא יכירוהו העכו"ם שהוא יהודי ואינו אומר כלום הכ"נ אם יבקשו ממנו תעודת זיהוי יוציא להם ניירות של עכו"ם ויראה להם והם כשיראוהו יסברו שהוא עכו"ם ולא יכירוהו והתם נמי עושה הוא מעשה גדולה שלובש מלבושי עכו"ם או כומר והרואה יאמר עליו שהוא כומר עכו"ם ומותר כיון שלא אומר כן להדיא ואדרבה ניירות קיל מזה דהניירות לא הוי פרהסיא כולי האי דכ"ע אין רואין הניירות שלו.
אלא דגדולה מזו נלפענ"ד דאפילו אם היו שואלין אותו מה שמו ויש לו ניירות של עכו"ם מותר לומר לו השם של עכו"ם שנכתב על הניירות וגם העיר אשר נולד בה שנכתב בהניירות מותר לו לומר רק שאם ישאלוהו אם הוא יהודי או לא אז אסור לו לומר שאינו יהודי אלא מותר לו לומר מילתא דמשתמע בתרי אנפי וראי' מגמ' נדרים פרק קונם אמר רבא שרי לצ"מ למימר עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא מ"ט לאברוחי אריא מיניה הוא דאמר ופרש"י דעבדא דנורא היינו עבד של ע"ז פלונית וא"כ ק"ו ומה התם שאומר בפירוש עבד ע"ז הוא ומפני זה פטורים מן המכס מותר משום דמוכח מילתא דלא אמר הכי אלא לאפטורי מכרגא הכא שלא אמר כלום שהוא עכו"ם אלא ששאלו מה שמו והוא קרא עצמו בשם עכו"ם הנכתב בניירות ואמר ששמו כשם עכו"ם וכחש בשמו האמיתי ואמר לו שם אחר והוא יהודי שומר התורה ודאי דליכא בזה איסור ואפילו לדעת שאר מפרשים שפירשו עבדא דנורא אנא עבד לאיש שהוא כומר לעובדי האש דמשמע דמראה עצמו דוקא עבד לאיש שהוא כומר לעובדי האש וא"כ אפשר שהוא כבר יהודי אלא שעובד לאותו כומר וכמ"ש ומך אחיך עמך וגו' עד לעקר משפחת גר מ"מ כתב הנמק"י בפ' הגוזל ומאכיל דלפי פי' זה נמי נמשך שאין ספק שאין מחשיבין אותו ליהודי אחר שעובד כומרי ע"ז וכ"נ מדברי הר"ן שם.
וכבר כתבתי במקום אחר שבעת גזירה מצוה יש להציל עצמו בדרך הטבע כל האפשר ועיין תוס' פסחים נ"ג ב' מה ראו חנני' מישאל ועזרי' שהפילו עצמם לכבשן האש ופי' דהי' להם לעזוב המקום ולנוס משם ואמרו לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויסמוך על הנס דילמא לא יעשו לו נס ובשערי אמונה פירשתי בזה הא דעשרה הרוגי מלכות בקשו זמן תנו לנו שלשה ימים עד שנדע אם נגזר הדבר ממרומים וכו'.
ואע"ג דאמרו התם דצ"מ שרי ליה לומר כן ופירשו קצת מפרשים דדוקא לצ"מ התירו כן דלא חיישינן שמא יתפעל לזלזל יותר ועיין רא"ש שם והנמק"י כתב לפי שהצ"מ יודע לכוין לבו נגד הקב"ה שהוא אש אוכלה הא לאינש אחרינא אסור אומר אני בנידון דידן לכ"ע מותר לא מיבעיא לדעת הר"ן שפירש הא דנקט צ"מ לרבותא נקט דאפילו צ"מ שרי וכ"ש לאדם אחר אלא אפילו לשיטת הרא"ש ונמק"י דידן קיל ולכ"ע שרי שהרי התם עכ"פ אומר לשון דמשמע שהוא עכו"ם אבל הכא אינו אומר כלל ואינו מזכיר ע"ז אלא ששואלו מה שמו והוא אומר ששמו כשם עכו"ם ואכתי יש לחשוב בדבר דהגם דשמו כשם עכו"ם מ"מ הרי הוא יהודי.
וראיה לדבר דאמרו בגמ' גיטין פ"א גיטין הבאים ממדינת הים אעפ"י ששמותיהם כשמות גוים כשרים מפני שרוב ישראל שבחו"ל שמותיהם כשמות גוים וגם בא"י מועטים היו ששמותיהם כשם גוים וליכא בין א"י לחו"ל אלא רוב והרא"ש ז"ל כתב דאפילו בשמות מובהקים של גוים היו נקראים כמ"ש לא בא לידינו אלא גט שהיו חותמים עליו לוקוס ולוס והכשרנוהו דכיון דלא שכיחי ישראל בשמות הללו ודאי לא טעה השליח להחתים אנשים כאלה שהם דומים בשמותיהם לגוים עד שבדק וחקר ופשפש אחריהם ונודע לו שישראל הם והחתימם הרי שאפילו ישראל הקורא עצמו בשם גוים מובהקים ואפ"ה יש לומר ישראל כשר הוא ואפילו לחתום על הגט וא"כ כ"ש היכי דאינו אומר כלל לישנא דמשמע שהוא עכו"ם אלא ששואלים לו מה שמו אומר לו ששמו כשם עכו"ם ליכא בזה איסורא.
ועיין רמ"א יו"ד הנ"ל דאע"פ שאסור לומר להם שהוא עו"כ יוכל לומר לשון דמשתמע בתרי אנפין והעובדי כוכבים יבינו שהוא אומר שהוא עו"כ והוא יכוין לדבר אחר וכן אם יוכל להטעותם שהם סוברים שהוא עו"כ שרי ע"כ וא"כ כ"ש כאן שאינו אומר לו כלל שהוא עו"כ אלא אומר שם של הניירות ואפשר שיהי' יהודי ויש לו שם של עכו"ם כה"ג יכול לומר השם אפילו לכתחילה בלי פקפוק כה"ג ודבר זה קיל הוא מלובש בגדי נכרים או שעטנז דהתם עכ"פ עובר איסור בידים אלא שהתירה לו תורה לעבור איסור בשביל סכנת נפשות אבל הכא אינו עובר איסור כלל במה שיש לו הניירות של עכו"ם וכל אדם מותר לו לקנות לעצמו ניירות של עכו"ם ולהיות אצלו ומה שאומר ששמו כשם הגוי נמי אינו מוכיח כלום שהוא אינו יהודי, וראיתי בשו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' קצ"ט שכתב דלחתום עצמו בשם עכו"ם במכתב שכותב בין הגוים שלא יכירוהו שהוא ישראל מותר ושהוא קיל מלובש בגדי עכו"ם שלא יכירוהו שהוא ישראל והגם דהתם הי' רק שולח הכתב והחתימה ולא אמר בעצמו מ"מ פשוט דהוא קיל מהלבשת מלבושי עכו"ם וא"כ בדידן נמי לפענ"ד פשוט דמותר אפילו להראות הניירות להעכו"ם ואם ישאל על שמו יכול לומר ששמו כשם הנכתב על הניירות רק אם ישאל לו אם הוא יהודי לא יאמר שאינו יהודי.
ודכירנא כד הוינא בקאנצענטרעשאן קעמפ בבוכענוואלד והי' שם סעלעקציע שבוע אחת קודם השחרור ובאו אלי ושאלו אותי האם אני יהודי כי התחבאתי בין החולים שם ובין המתים ונזכרתי אז מדברי החו"י שכתב שאם ישאלוהו אם הוא יהודי יכול לומר בלשון אשכנז כן יודע שמשמע בלשונן שאינו יהודי ובלשון קודש משמע כן כלומר שכן הוא יהודי ואמרתי ג"כ מילתא דמשתמע בתרי לישני והי' ה' בעזרתי ונצלתי בעזה"י.
ומעתה בהא סלקינן ובהא נחתינן דלפענ"ד ליכא בזה שום איסור להיות לו ניירות של עכו"ם ואפילו לומר שמו על הניירות בשעת הסכנה ליכא איסור כ"ז שלא יאמר שאינו יהודי, וכמ"ש בריש דברינו שכן נהגו הלכה למעשה גדולי עולם ולא פקפק בזה אדם לפענ"ד.
אלו דברי ידי"נ החוזר מעין הפתיחה בברכת צלח ורכב וי"ר שיזכה ליתן מפרי עטו בעתו דושכ"ג וכאש"ל באהבה וידידות ובלב ונפש
מנשה הקטן
