Today there is a concept called "Post-Zionism". It basically means that Zionism accomplished its goal, built a State and now Zionism is dead. BD"E. In lieu of flowers please send a check to ....
In the Torah, להבדיל, we have "Pre-Zionism". Before Hashem told Avraham at the beginning of לך לך to go to Eretz Yisrael, Avraham and family were already on the way there!!!
וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
Terach took his son, Avram, and his grandson, Lot, the son of Haran, and
his daughter-in-law, Sarai, the wife of Avram. And they set out with
them from Ur Kasdim to go to the land of Canaan, and they came to Charan and dwelled there.
What was THAT all about??? And, like, it seems that nobody talks about this!!! Every Noach dvar Torah is either about the Mabul or the Tower.
Here are some מפרשים:
Rashbam:
כי הוא מזרעו של שם, ולהם נתנה הארץ למורשה, כדכתיב: ויהי כנען עבד למו
Ibn Ezra:
והנכון בעיני: שפרשת לך לך (בראשית י״ב:א׳), שאמר השם לאברהם קודם זה הפסוק שהוא: ויקח תרח. וכמוהו בתורה: באחד לחודש השני בשנה השנית (במדבר א׳:א׳), ואחר כן בחדש הראשון (במדבר ט׳:א׳) בשנה השנית. והעד, שאמר הכתוב: ללכת ארצה כנען.
(לא-לב) וכאשר בא תרח אל חרן, ישר המקום בעיניו, וישב שם ומת. ואין מוקדם ומואחר בתורה.
Ohr HaChaim HaKadosh:
ויקח תרח וגו׳ – הכונה היא על דרך שאמרו ז״ל (ב״מ עה:)
מאן דביש ליה בהאי מתא וכו׳ כי שינוי מקום גורם, לזה אמר הכתוב כי כאשר
ראה תרח שאברם בנו לא נולדו לו בנים עשה שינוי מקום ולקח את אברם ושרי
להוליכם למקום אחר. והודיענו עוד הכתוב בזה שכל כך היה חשוב אברהם בעיניהם
שבשבילו נסעו כל בית אביו לשנות המקום בשבילו והוא אומרו ויצאו אתם.
Terach took his son Avram, etc. We must understand this verse as an extension of a popular proverb quoted by Bava Metzia
75, that if someone experiences bad luck in one location and he does
not move to another location he only has himself to blame if his bad
luck continues. When Terach realized that his son Abram did not have
children in Ur Kasdim he left in the direction of the land of Canaan to
see if his luck would improve. The Torah shows us that Abraham was so
important in the eyes of the other members of his father's household
that they all joined in the migration in order to stay close to him.
This is why the Torah adds the words ויצאו אתם, "they emigrated with them (Abraham and Sarah)."
Sforno:
ללכת ארצה כנען – המוכנת אל גרם המעלות במושכלות, ורצויה מכל הארצות, כאמרו ״ארץ אשר ה׳ אלהיך דרש אתה״ (דברים י״א:י״ב). ולא הוזק אוירה בגשם המבול כאויר כל שאר הארצות, כאמרו ״לא גשמה ביום זעם״ (יחזקאל כ״ב:כ״ד), וכבר אמרו זכרונם לברכה ׳אוירה של ארץ ישראל מחכים׳.
This land is prepared for enabling its residents to acquire all
intellectual advantages, and, as far as God is concerned, it is the most
preferred of all the countries on earth. We have this on the authority
of the Torah itself which says of that land (Deuteronomy 11,12)
ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית
שנה, “and concerning which God enquires constantly, His eyes being
trained on it from the beginning of the year until the year’s end.” The
climate of the land of Canaan had not been negatively affected by the
rains of the deluge, as had the climate of all other parts of the globe.
We have this on the authority of Ezekiel 22,24 ארץ לא גשמה ביום זעם, “a
land which did not experience rain on the day of the fury.” This may
well be the reason why the sages (Bava Batra 58) said that the climate of the land of Israel makes people smarter.
Netziv:
ויקח תרח את אברם בנו וגו׳ ללכת ארצה כנען – אע״ג שלא היה עוד מאמר ה׳ לאברהם אבינו, מכל מקום כבר היתה הערה מן השמים וראה מרחוק קדושת הארץ, וכמו שכתבתי להלן (טו,ז).
והא דכתיב ״ויקח תרח וגו׳ ״, אע״ג דעיקר רצון אותה יציאה היה אברם
ובעצתו, מכל מקום כיון שהיה אברם שקוע ברעיונות אלקיים או חכמות ולא יכול
להנהיג נסיעה הוא וביתו, על כן נמסרה הנסיעה לאביו, והוא לקח את אברם וכל
הכבודה על ידו.
