There is a five hour [at least] Mussar Shmooze in this story:
הבוקר אחרי התפילה ניגש אלי יהודי ושאל אותי למה אני יושב ב”ויברך דוד”. חשבתי לעצמי, זה שאני יושב בלי אשה, זה לא מפריע לו, זה שאני יושב בלי פרנסה, זה לא מפריע לו, מה כן מפריע לו, שאני יושב בויברך דוד . . .
