כל האזרח בישראל
"כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו דרתיכם, כי בסכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כג, מב).
"למען ידעו דרתיכם" ואמנם ידיעה זו מועילה לנו בכל הדורות ובכל הזמנים שהננו בגלות, אל נשלה את עצמנו בדמיונות שוא ותעתועים, אל נרמה את עצמנו להראות באצבע כי בארץ פלונית ואלמונית הננו נחשבים לאזרחים גמורים, ככל אזרחי המדינה, כי באמת גם "כל האזרח ישבו בסכות" - כולנו בנעורינו ובזקנינו גם בהארצות הנאורות, וגם בהארצות החשוכות, הננו יושבים בסוכות שעומדות בנס, ואינן מתקימות בפני כל רוח שאינה מצויה.
ובמס' סוכה (כז, ב) אנו מוצאים בזה "תניא רבי אליעזר אומר, כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביו"ט הראשון של חג בלולבו של חבירו - וכו' - כך אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חברו, דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים משלך, וחכמים אומרים, אע"פ שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביו"ט הראשון בלולבו של חברו, אבל יצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו, דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" ועי' ברש"י שם "דמשמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה, ואי אפשר שיהא לכולם דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה".
ואמנם ר"א וחכמים הלכה כחכמים, כי "מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת", ולא רק שאנו ראויים, אך אנו יושבים בפועל ממש בסוכה אחת, גם המיליונרים וגם המלירדרים שלנו המה יושבים כל זמן שהם בגלות רק בסוכה "דלא מטי שוה פרוטה לכל חד", כל העשירות שלנו בגולה אינה שוה פרוטה, כי ביום אחד כי יעבור אפשר שתתהפך הקערה על פיה ויצאו ערומים כיום הולדם, ועל כן אי אפשר לומר שאין אדם יצא בסוכה שאולה, כי כל מהותה של הסוכה היא שאין בה ה"לכם", כי הכל, הכל שאול הוא בידנו משל אחרים, ויש לנו בזה רק רשות הישיבה לאיזה זמן קצר או ארוך ולא יותר.
