רש"ר הירש שמות י"ט:י'
במשך היבל – "יבל" פירושו "להביא הביתה"; מכאן "יְבוּל" (ראה ויקרא כו, ז), תבואת השדות המובאת הביתה (גם "תבואה" נגזרת מ"בוא"); ומכאן "יוֹבֵל" (שם כה, י), שנת השיבה הביתה. ומכאן גם ה"יובל", השופר שתוקעים בו לתת את האות לשחרור ולשיבה הביתה [עיין משנה ראש השנה כו:]. כך גם בהקפת העיר יריחו תקעו ב"שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים" (יהושע ו, ה). שכן לא היו אלה תרועות מלחמה; יריחו לא תיכבש בחרבו של ישראל. התקיעות היו סימן לחומות העיר, לשחרר את העיר, ולהשיבה אל האנשים שנעשו עתה לבעליה על פי דין.
גם בפסוקנו, "יבל" הוא הסימן ה"קורא הביתה", המציין את שחרור העם – הווי אומר, את סיום מתן התורה.
