מתוך המוסר החפשי, המוסר האנושי, נקח מוסדות להקמת האמונה, אמונת ישראל, הדרושה כ"כ לנו ולעולם כולו.
Out of unencumbered morality, [out of] human morality, let us acquire foundations with which to establish faith, the faith of Israel, which we and the entire world require so greatly.
נבאר את חזיונותינו הפנימיים, את עומק קורת נפשנו, בדבקות בד', דוקא כשאנו מציירים, קוראים ומכוונים בשם ד' אלהי ישראל.
Let us elucidate our inner visions, the depth of our tranquility in clinging to Hashem, specifically when we visualize, proclaim, and focus on the name of Hashem, the God of Israel.
הכוונה הזאת, נבאר כמה היא משקטת את רוחֵנו, כמה היא נותנת נופש לנשמתנו ומכשרת אותנו אל החיים הטהורים, שיש בהם גם חיל וחוסן, גם קדושה וטהרה.
Let us elucidate how much this intent quiets our spirit, how much it soothes our soul and prepares us for a pure life that possesses strength and might as well as holiness and purity.
המוסר אינינו מתרכז רק במעשים טובים לבד, הטובים רק במובנם החברותי. המוסר הוא ראשית הכל תכונה פנימית עדינה, שוכנת בנשמה לבקש את הטוב, את הטוב המוחלט, להיות בעצמו טוב, להיות דבק אל הטוב.
[Israelite] morality is not focused solely on good deeds, [deeds] that are good only in their societal sense. [Our] morality is, first of all, an inner, refined quality that dwells in the soul to seek the good, the absolute good: so that [we will] be good in ourselves, so that [we will] cling to the good.
רוח קודש זה, אינו נמצא לנו כ"א בתוכן הדבקות האלהית, הבאה לנו מתוך אמונת ישראל המעשית והעיונית.
This holy spirit is found in us only in the context of [our] clinging to the Divine, [and] that comes to us as an outcome of [our] Israelite faith, [expressed both] practically and in [our] contemplations.
אנו מוכרחים הכרח רוחני, פנימי, מוסרי, להיות מובלעים בתוך האומה, אומתנו, האומה שמכללה, מכלל כל דורותיה, יש לנו כל אוצר החיים שהם חיים באמת, שאנו חשים בקרב רוחנו פנימה, אנו מרגישים כשאנו עומדים במצב טהור זה, אנו אוהבים את שם ד', את אור ד' השוכן בנו, השורה באומה כולה, אנו אוהבים את התורה, את המצות, את חוקי ד' ומשפטיו על ישראל.
We have a spiritual, inner, moral requirement to be absorbed into the nation, our nation: the nation from which overall, across all of its generations, we possess the entire treasury of life, which is truly life, which we feel deep within our spirit. We feel, when we stand in this pure state, [that] we love the name of Hashem, the light of Hashem that dwells within us, that rests within the entire nation. We love the Torah, the mitzvot, the ordinances of Hashem and His laws for Israel.
הדעה הולכת ומתרחבת בקרבנו פנימה, הולכת היא רטובה מטל של חזיונות נעלים ושל הרגשות נעימות.
[Our] knowledge broadens in our depths. It is saturated with the dew of elevated visions and of blissful feelings.
יש לנו אהבה, יש לנו מה לאהוב, מה לכבד, מה לקוות, במה למלא את תוכן החיים.
We have love. We have that which to love, that which to honor, that which to hope for, [and] the way in which to fill the content of [our] lives.
מלאים אנו כל, מלאים דבר, דבר שיש לו עמנו שייכות עצמית פנימית, כבירה ונצחית.
We are filled with the all, filled with a phenomenon [of wisdom (cf. Rashi on Shabbat 56a)], a phenomenon with which we have an intrinsic, inner connection, [one that is] powerful and eternal.
אנו נקראים מקרבנו, מעצמנו, לצמצם את מבטנו אל תוכיותנו. נוכל אח"כ להרחיב את הרעיון, לפשט את המחשבה, על פני מרחב כל.
[Initially,] we are summoned from within ourselves, from our essence, to constrict our gaze to our inner being. Afterwards, we can broaden [our] thought, we can spread [our] thought across the expanse of the all.
אבל בתחילה אנו מוכרחים להתקשר לחיים האמיתים שלנו, לחיים פנימה, לתוכיות נשמת נשמתנו, בנחת רוח, בנעימה, בחסד, בגבורה, באהבה ורעננות החיים.
But first we must connect to our true life, to [our] life within, to the inner being of the soul of our soul—with tranquility of the spirit, with pleasantness, with lovingkindness, with might, with love and freshness of life.
