סיהרא באשלמותא

  ברשימות למגילת איכה הנ"ל מבאר הצ"צ מעלתו של חמשה עשר באב, וז"ל:

"ענין ט"ו באב . . דבט"ו הוא עיקר שלימות הלבנה ("קיימא  סיהרא באשלמותא"8), וט"ו באב בפרט יש לו בחי' גבוה יותר משאר ט"ו בחודש . . כל שהירידה למטה יותר . . עי"ז העלי' יותר . . לפי שבת"ב עיקר ירידת המל' . . ע"כ העלי' שלה בט"ו באב גבוה יותר כו'".

וההוראה מזה בעבודת האדם – שגם כאשר נמצא במצב של ירידה [עד כדי כך שלאחרי שעסק בעבודה, ונכנס "ליחידות", ה"ה במעמד ומצב ש"לא9 נגע ולא פגע"...], אין להתפעל ולהתייאש ח"ו מהירידה, אלא אדרבה, יש להתחזק יותר בעבודה, ולשאוף לבוא לעלי' גדולה יותר שתבוא לאחרי וע"י הירידה, כאמור, שככל שתגדל הירידה למטה יותר תהי' עי"ז עלי' גדולה יותר.

ויש לקשר זה עם פרשת השבוע, פרשת פינחס, שבה מסופר אודות העלי' שנתעלה פינחס ע"י המס"נ שלו – שאף שהי' אז מצב של ירידה גדולה ביותר (כמסופר בס"פ בלק), לא התפעל פינחס מגודל הירידה, אלא אדרבה, התחזק בעבודתו מתוך מס"נ, ועי"ז נעשה אצלו עילוי גדול ביותר, "הנני נותן לו את בריתי שלום וגו'"10.

ד. אמנם, בענין זה (ההתגברות על הירידה) אין לכל אחד לילך בדרכים שלו ("מיט אייגענע דרכים"), אלא צריכים לבוא ולשאול אצל הרבי, וע"פ הוראותיו יש להתחזק ולשאוף לעלי' שתבוא לאחרי וע"י הירידה.

זאת ועוד:

גם כאשר הרבי אינו אומר לו בפירוש מה לעשות – אם משום שזהו ענין שהרבי אינו יכול להורות לו משום שזהו ענין ש"הבא לימלך אין מורין לו"11, או משום שרצונו של הרבי שיבוא לענין זה בכח עצמו – הרי, ע"י השאלה אצל הרבי וההתמסרות אליו, ידע ויכיר ("וועט ער דערהערן") דעתו של הרבי גם בענינים שהרבי אינו אומר לו בפירוש.

ועד"ז בנדו"ד, שכאשר החסיד שואל אצל הרבי, מתמסר אליו וסומך עליו, כך שמצדו אין שום מניעות – אזי מקבל את ה"מענה" של הרבי גם כאשר הרבי אינו אומר לו בפירוש.

ה. ומצינו דוגמת זה בהנהגתו של פינחס – שכאשר "נתעלמה ממנו (ממשה) הלכה", ופינחס "נזכר הלכה", "אמר לו (פינחס למשה) לא כך למדתני כו'" (בתמי')12:

לכאורה, כיון שמשה לא הורה לו מה לעשות, שהרי "נתעלמה ממנו הלכה", ופעולתו של פינחס היתה על דעתו (ש"נזכר הלכה") – למה הוצרך לילך למשה ולשאול אצלו "לא כך למדתני כו'"?

וההסברה בזה – שאפילו בשעה ש"נתעלמה הלכה ממנו" נלקחת הלכה זו (כמו כל ההלכות) מדברי משה, ולכן, גם כאשר משה אינו אומר מה לעשות – אם משום שבענין זה הדין הוא ש"הבא לימלך אין מורין לו", או "כדי שיבוא פינחס ויטול את הראוי לו"13 – הולך פינחס ושואל אצל משה!

ודוגמתו בנדו"ד – שגם כאשר הרבי (משה רבינו שבדור) אינו אומר לו מה לעשות, צריך לשאול אצל הרבי, וע"י השאלה אצל הרבי וההתמסרות אליו, יכוין לדעתו של הרבי גם בענינים שלא נאמרו בפירוש.

8) זח"ב רטו, א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.

9) ראה סה"מ תשי"א ע' 242. ועוד.

10) כה, יב.

11) סנהדרין פב, א.

12) סנהדרין שם. הובא בפרש"י בלק כה, ז.

13) פרש"י שם, ו.

14) שיחת י"ב תמוז סט"ז ואילך (לעיל ע' 198 ואילך). כ"ב תמוז (לעיל ע' 224 ואילך).