"שלום בן ־ציון ! מה שלומך ? אתה זוכר
במה התכווננו לעסוק בפעם הזו ?"
"שלום ר' אליהו. שלומי טוב , ברוך ה'.
קודם כל אני רוצה לומר לך שנשארתי תחת רושם
השיחה הקודמת הרבה זמן. זה עשה לי משהו..."
-"אני מקווה שמשהו טוב ..."
"כן... האופן שבו הראית לי את התפיסות
שלא הייתי מודע אליהן, וההבנה שיש כאן
סוגיות משמעותיות שלא נתתי את דעתי עליהן
כלל, אלא פשוט אחזתי בהן ללא כל בירור – כל
זה גרם לי להתערער קצת מכלל התפיסה שלי. מי
יודע במה עוד אני אוחז בלי לשים לב !"
-"יפה, זהו שלב טוב והכרחי בדרך לתיקון
של ה'מידות' על ידי בירור אמיתי שלהן . אך אני
מבקש ממך שלא תעשה הנחות, לא לי ולא לך ,
אלא תעמוד על דעתך עד שתהיה משוכנע באמת ."
"למה? אתה לא מעדיף שאסמוך עליך
ואקבל מה שאתה אומר מתוך אמון ?"
-"לא. אני מבקש שתשאל את כל מה שנמצא
אצלך ואל תקבל את דברי כאמת רק כי אני אמרתי.
וגם אל תחשוב שבגלל שראית שיש לך אי אילו
תפיסות שגויות, זאת אומרת שאתה לא יכול לסמוך
על עצמך. כך הקב"ה רוצה שניבנה. מצד אחד לא
לחשוב שאני צודק בכל, מצד שני לא לחשוב שאם
טעיתי במשהו כנראה אני טועה בכל."
"זו אמירה מעניינת. אני צריך לחשוב עליה
בישוב הדעת. טוב . אז מה יש לך לומר על
הטענה שהדרך שלך היא סוג של פסיכולוגיה
ולא זו 'דרך האמת' של המוסר ?"
-"תתחיל אתה . נשמע מה הטענה שלך על
הפסיכולוגיה, ונראה..."
פסיכולוגיה או מוסר?
"אה... כמו שכבר אמרתי, בדרך הזו אתה
יותר מדי מתעסק בעצמך . נראה שהמרכז זה מה
שאתה רוצה ומרגיש, ולא כמו שאמור להיות
'עובד ה'' ששם את עצמו בצד ופשוט עושה מה
שצריך בלי לעשות יותר מדי עסק איך הוא
מרגיש ומה הוא רוצה. בכל השמועסים ששמעתי
ובכל ספרי המוסר שראיתי, לא שמעתי או ראיתי
את כל העיסוק הזה שלך ב'נפש'. מי אמר שכל
העניין זה הנפש? על האדם לעשות מה שה'
מצווה וזהו! כל העיסוק הזה נראה לי משהו לא
תורני שאני לא יודע מה המקור שלו! וכמו
שאמרתי, זה נשמע דברים מהפסיכולוגיה. שם
עוסקים בכל העניינים האלו."
-"בסדר. בוא נשתדל לעשות סדר בעניין .
אשאל אותך שאלה. נניח שמה שאני אומר זו אכן
פסיכולוגיה , ונניח שלא זו דרך האמת של המוסר .
הרי בסופו של דבר אם אתה יכול להצליח יותר
בעבודת ה' על ידי שימוש בפסיכולוגיה, ועל ידי
הדרך 'האמיתית' אתה לא מצליח להתקדם, לא
עדיף שתשתמש במה שמקדם אותך ?"
"מה? אתה אומר שלכתחילה המטרה
מקדשת את הדרך ? דבר ראשון, הפסיכולוגיה
מלאה בכפירה. דבר שני, אתה יודע שאצלנו
הכינוי 'פסיכולוגי' זה שם נרדף לדבר שאין בו
ממש, אלא רק אחיזת עיניים. דבר שלישי, יש לנו
מסורת בדרך של עבודת ה', לא כל מה שמצליח
ולא כל דבר שאתה מרגיש שהוא מקרב לה' הוא
באמת כזה!"
-"אתה צודק בכל מה
שאמרת. אך יש להגדיר ולהבחין
בין הדברים. אני מכיר את הלך
הרוח שאתה מציג. כאילו כל
דיבור על התחשבות בעצמי, כל
דיבור על קבלה של עצמי או של
אחרים במקום בו הם נמצאים
ובעצם קבלה של המציאות
שעבודתנו היא תהליך והתפתחות
ולא כל אדם יכול לעשות כל דבר
– זו השקפה שבאה מחוץ
לביהמ"ד, שמקורה בפסיכולוגיה
הגויית וכדו', שכל מטרתה היא
שהאדם ייהנה מהעולם הזה.
ולעומתה, כביכול הגישה
התורנית היא שכל אחד נדרש
לעשות הכל, בלא יחס לכוחותיו ויכולותיו, ובלא
התחשבות בעצמו וברצונו , כי הרי לא באנו
לעוה"ז כדי ליהנות, ולכן אין להתחשב כלל
בעמדה של האדם כלפי הדברים אותם הוא נדרש
לבצע, אלא המטרה היא ביטול גמור של כל רצון
אישי והכנעה גמורה למסגרת, הציבורית או
התורנית. הגדרתי נכון ?"
"תמשיך ונראה..."
-"כמו שניתן לראות בצורה בה הצגתי את
הדברים, שני הקטבים אינם מדויקים. אם הבעיה
בפסיכולוגיה היא
שכל מטרתה היא לאפשר לאדם ליהנות
מהעוה"ז, הרי שהפגם הוא במטרה ולא בדרך .
ממילא אין כל פגם בשימוש בטכניקות
שמשמשות גם בפסיכולוגיה כדי להתקדם למטרה
הטובה שבה אתה חפץ. ומאידך, האמת היא
שאדם חייב להיות כנוע לרצון ה', ומטרת חייו
אינה עוה"ז. אך גם כאן השאלה היא הדרך. אם
בפועל צורת העבודה הנוקשה, כמו זו שאתה
תארת , אינה מקדמת את האדם - אזי הוא חייב
לעשות מה שבכוחו על מנת לעשות את רצון ה'!
ואני אומר לך, ואני בטוח שאתה יודע זאת
מעצמך , שהדרך 'המתחשבת' ואולי 'הוותרנית'
שאני מציע בפניך, יכולה לקדם את
העבודה שלך הרבה יותר ממה
שהיא תתקדם אם תנסה לעבוד
'בכח'. ואם אתה חושב שזו לא
'מלחמת היצר', הרי כבר אמר
שלמה בחכמתו - "כי בתחבולות
תעשה לך מלחמה" (משלי כד ו ).
במס"י זה מפורש לאורך ולרוחב ,
שעיקר העבודה היא בתחבולה
ולא בקרב ישיר של מאבק ביצר .
כבר דיברנו על זה בעבר. אני מציע
לך לעבור על פרק י' ותראה את
דבריו על ההבדל שבין הזהיר
לנקי. לשם אנו שואפים. והדרך
לשם עוברת דווקא דרך
ההתבוננות של אדם בתוך עצמו .
ולא במה שכינית 'לצאת מעצמך' ולעבוד בכפיה
עצמית תמידית ."
"כל פעל ה' למענהו"
"אז למעשה אתה מודה במקצת... אתה
מודה שאתה משתמש בפסיכולוגיה, אלא שאתה
מחלק בין טכניקות לבין מטרות ."
-"זה לא נכון לקרוא לזה טכניקות של
פסיכולוגיה . אלו טכניקות שכל אדם שמנסה
להתקדם באמת, מגלה מתוך החיים ומתוך
העבודה שלו. כל מה שמצאו הפסיכולוגים -
מצאו חכמים כבר לפניהם. אני לא לוקח מהם
כלום, אלא שיש אצלם כלים שגם הם למדו מתוך
המציאות. תראה, שכל 'טכניקה' שהבאתי בפניך
כתובה בספרי חכמי התורה!"
"כן? ומה עם כל העיסוק ב 'נפש'? לא ראיתי
את זה בספרים!"
זה לא נכון לקרוא לזה
טכניקות של פסיכולוגיה.
אלו טכניקות שכל אדם
שמנסה להתקדם באמת,
מגלה מתוך החיים ומתוך
העבודה שלו. כל מה שמצאו
הפסיכולוגים - מצאו חכמים
כבר לפניהם. אני לא לוקח
מהם כלום, אלא שיש אצלם
כלים שגם הם למדו מתוך
המציאות. תראה, שכל
'טכניקה' שהבאתי בפניך
כתובה בספרי חכמי התורה!
-"רגע, עד כאן אודות הכפירה. אתה צודק
שישנה כפירה, אך היא קיימת בפרשנות של
המציאות, בהנחות היסוד של האדם וביעדים
שהם מציבים. לא בנתונים המציאותיים כמובן ,
וגם לא בכלים. ונעבור לדבר השני שהעלית. היחס
של בוז לכל ה'פסיכולוגיה'. אתה צודק שזה אכן
קיים. וגם אני שותף לבוז הזה. אך
תאמר לי, מה עושים אותם
האנשים שמזלזלים, כאשר הם
נתקלים בבעיה 'אמיתית'? הם
שולחים לפסיכולוג! כלומר,
קיימת כאן סתירה. מצד אחד, אכן
מתיחסים לפסיכולוגיה כדבר
בעייתי, אם בגלל הכפירה ואם
בגלל הזלזול הכללי במדע וכו ', אך
בפועל – התפיסה הפנימית היא,
שכשקיימת בעיה – זה הפתרון."
"נו, ומה אתה אומר על זה?"
-"אני אומר שזה חילול ה'."
"חילול ה'? מה הקשר? גם
ללכת לרופא זה חילול ה'? אם יש
חולי נפש הולכים לרופא נפש!
דווקא קיימת מגמה לשנות את
הזלזול הקיים ולהבין ש'חכמה
בגוים תאמין', וכשצריך – זה
הפתרון !"
-"כן, אני יודע . וזה מה שאני אומר שהוא
חילול ה'. תראה את דברי הרמח"ל במס"י בעניין
חילול ה', שם הוא אומר שאדם שעוסק בתורה
אמור להיות מתוקן יותר במידותיו, ואם אינו כך ,
הרי זה חילול ה ', שנראה שאין בכוח התורה
לתקן את האדם. גם כאן, אם תופסי תורה
מחזיקים שאין לתורה פתרון ועצה כיצד לגרום
לאדם להיות אדם בריא בנפשו, בעל 'מידות'
מתוקנות, ויש להיעזר לצורך כך בתיאוריות
כפרניות הבאות ממקומות שסותרות לכל דרך
התורה ורצון ה' - זהו חילול ה '!" [וראה עוד
במס"י סדר הוויכוח, בעניין לימוד התורה, בקטע
המתחיל אמנם עוד אשמיעך . "... כי הדרכים
שיקנה בהם האדם השלמות האמיתי והאושר
הנפשי, אי אפשר שיהיו דרכים אנושיים ..."
עי"ש.]
"ומה אתה רוצה שיעשו ?"
-"אני לא רוצה להעמיק בנושא, כי לא זו
מטרת שיחתנו, אם כי הדברים
יכולים להיות לתועלת לאמון
שלך ביכולת להתקדם על ידי
העבודה על המידות, כמו שאנו
מדברים. רוב ככל הבעיות
שמצריכות היום 'טיפול
פסיכולוגי' הן בעיות שמקורן
בתפיסות לא נכונות על המציאות,
או בשפתנו 'מידות' לא אמיתיות.
חרדה, כפייתיות ו'נרווים',
דיכאון , חוסר ביטחון עצמי ודימוי
עצמי נמוך, ועוד כל מיני מילים
של פסיכולוגים - כולן נובעות
מתפיסות לא נכונות, שכללן חוסר
אמון של האדם בכך שהמציאות
טובה ומנוהלת לטובה, ותפיסה
מוטעית על תפקידו של האדם
בעולם. ברגע שאדם יפנים את
האמת – כל עניין ועניינו – הבעיה
תחלוף. ואת האמת, התורה
אומרת . לא אף אחד אחר. אנחנו
עוד נגיע לבירורים האלו בעז"ה ."
"ומה עם מה שאומרים, ש 'חכמה בגויים
תאמין '?"
-"זה בחלק של הטכניקה. בחלקים של
נתונים על המציאות - שם אפשר להאמין להם.
אך החלק של 'חוקי חיים', לא מוגדר כ'חכמה'
אלא כ 'תורה'! ובזה 'אל תאמין'... ב"ה יש כיום
יועצים תורניים שמטפלים בכל הבעיות בהן
מתיימרת הפסיכולוגיה החילונית לטפל , מתוך
עקרונות תורניים בלבד, ובהצלחה רבה יותר מכל
הגישות החילוניות. זהו קידוש ה'! אך הבה
נחזור לענייננו.
רוב ככל הבעיות שמצריכות
היום 'טיפול פסיכולוגי' הן
בעיות שמקורן בתפיסות לא
נכונות על המציאות, או
בשפתנו 'מידות' לא
אמיתיות. חרדה, כפייתיות
ו'נרווים', דיכאון, חוסר
ביטחון עצמי ודימוי עצמי
נמוך, ועוד כל מיני מילים של
פסיכולוגים - כולן נובעות
מתפיסות לא נכונות, שכללן
חוסר אמון של האדם בכך
שהמציאות טובה ומנוהלת
לטובה, ותפיסה מוטעית על
תפקידו של האדם בעולם.
ברגע שאדם יפנים את האמת
– כל עניין ועניינו – הבעיה
תחלוף. ואת האמת, התורה
אומרת. לא אף אחד אחר.
ולגבי הדבר השלישי שהעלית, מסורת דרך
העבודה, זהו נושא ארוך."
מאי בכל נפשך?
"ומה לגבי מה ששאלתי קודם? מי אמר
ש'הנפש' היא העניין ? העיקר שתעשה מה שאתה
צריך, וזהו ! למה אתה מחייך ?"
-"אני מחייך משתי סיבות. א – כל מסילת
ישרים עוסק בכך שאין די במעשים , וכל המבנה
של העבודה בנוי גם הוא על פי ההנחה שאי אפשר
להתקדם ללא מניע פנימי חזק , כך שלדעתו כלל
לא שייך לעבוד כמו שאתה מציע. והסיבה השניה
בגינה אני מחייך היא שאתה במו פיך אמרת אלפי
פעמים בחייך, שצריך לעבוד את ה' בנפש!"
"אני? אלפי פעמים? מתי?"
-"גם היום אמרת זאת פעמיים, ואם כבר
התפללת הערב, אמרת זאת ארבע פעמים!
"ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך"!
"לאהבה את ה'אלהיכם ולעבדו , בכל לבבכם
ובכל נפשכם "! וכך גם בפסוק של חמשת חלקי
העבודה, "...כי אם ליראה... ולעבוד את ה'...
בכל לבבך ובכל נפשך"! ובעוד פסוקים רבים ."
"כן... אבל לא זו ה'נפש' שעליה אתה
מדבר. 'בכל נפשך' - פירושו הוא במסירות נפש!
דווקא ההיפך מהגישה המתחשבת שלך . כמו
שאני אמרתי! אפילו הוא נוטל את נפשך! בלי
חשבונות ובלי התפנקויות! מי בכלל אומר
ש'נפשך' פרושו רגשות וכל זה?"
-"ראשית, גם אם תסביר שהפשט של
הפסוקים כאן הוא ש'נפש' הוא החיים, כדי
שאדם יגיע למצב שהנפש שלו תהיה מוכנה
להימסר על קידוש ה', הוא צריך עבודה מרובה
מאד של התבוננות ועבודה 'נפשית' ו'רגשית'.
הרי אהבת ה' גם היא שייכת לנפש, וגם היא רגש.
ומנין שה'נפש' שבפסוקים היא אותה נפש עליה
אנו מדברים? אביא לך פסוקים מפורשים. הנפש
בלשון התורה מופיעה רבות ככינוי לחיים עצמם.
'הורג נפש', 'נפש כי תחטא' וכדו'. אך אנו
מוצאים את הכינוי 'נפש' ביחס לכל העניינים
'הנפשיים' בהם אנו עוסקים - רצון, תאווה,
רגשות ומידות, ואפילו צורכי הגוף."
"באמת? היכן ?"
-"אם יש את נפשכם לקבור את מתי" (בראשית
כג ח ) – רצון. "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר
(דברים יב טו ), "כי תאוה נפשך לאכול בשר" (שם כ ) –
תאווה. "ואתם ידעתם את נפש הגר " (שמות כג ט ) -
רגשות, מידות . "עזי נפש" (ישעיהו נו יא ) - זהו כינוי
לחוצפה, "מרי נפש" (שמואל ב יז ח ועוד ) - זהו כינוי
לאומץ וגבורה, וצרכי הגוף - "ואכלת ענבים
כנפשך שבעך" (דברים כג כה ), שזוהי הרגשה של
רעב! וכעת אביא לך פסוק האומר בפירוש שיש
לעבוד את ה' בנפש, ושם אי אפשר לפרש
שמדובר במסירות נפש. "...דע את הי אביך
ועבדהו, בלב שלם ובנפש חפצה ! כי כל לבבות
דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין..." (דברי הימים א כח
)ט . 'נפש חפצה' זהו ביטוי, שאינו ניתן להתפרש
לשני פנים . אנו אמורים לעבוד על כך, שנעבוד את
ה' בנפש חפצה! אותה נפש של הרצונות, התאוות
והרגשות! שהיא תחפוץ לעבוד את ה'! ואגב ,
שים לב להקבלה בין שני חלקי הפסוק - בלב שלם
- כי כל לבבות דורש ה '. ומה מקביל לנפש חפצה?
וכל יצר מחשבות הוא מבין! זה מה שהסברתי
בעבר, שהנפש היא המקור ליצר המחשבות!"
"טוב, יפה מאוד . אתה מוכיח את דבריך יפה
מאוד . אבל תסביר לי, איך זה שלא כל ספרי
המוסר מדברים כמו שאתה?"
אם כבנים אם כעבדים
-"זו שאלה טובה , והיא הנקודה השלישית
שהעלית בתחילת השיחה. ה'מסורת' של
העבודה. אינני חושב שנכון לומר שישנה אך
מסורת עבודה אחת. אינני בקיא בהשתלשלות
גישות המוסר והעבודה השונות, אך ישנה יותר
מדרך עבודה אחת מכדי לומר על דרך מסוימת,
שהיא הדרך היחידה. וגם אין זה נכון לומר, שאין
ספרים שמשתמשים בפירוש בביטוי 'נפש'.
תראה ברמב"ם, למשל, בחיבור 'שמונה פרקים
, המדבר רובו ככולו על הנפש בצורה
מפורשת. תראה שם . ככלל , אכן ניתן לחלק את
גישות העבודה השונות לשתים - דרך היראה
ודרך האהבה. כמובן, שבכל דרך קיימים
המושגים הללו, שהרי מקורן הוא בתורה, אך
ההבדל ביניהן הוא במיקוד העבודה. אפשר
להגדיר את הדרך בה אתה צידדת
כעבודת 'יראה', עבודה בבחינת
'עבדים', ואת הדרך בה אני מצדד
כעבודת 'אהבה', עבודה בבחינת
'בנים'. ברור ומובן מאליו, ששתי
צורות העבודה הללו נכונות. הרי
שתי בחינות אלו הן אמת. הן אנו
עבדים לה', ואנו גם בנים לה'
הינו , כמאמר הכתוב : "בן יכבד
אב ועבד אדוניו, אם אב אני איה
כבודי ואם אדונים אני איה מוראי
אמר ה' צ-באות " (מלאכי א ז ). עיקר
ההבדל הוא בשאלה היכן נעוץ
עיקר היחס . האם עלינו לשאוף
לעבוד את ה' כעבדים , במשמעת,
לעשות את המוטל עלינו בהכנעה
גמורה, וככל שאנו רוצים את
ההיפך מרצונו אך מתגברים -
מוטב, או שעלינו לעבוד בעיקר
על החיבור שלנו עצמנו עם רצונו ,
שנהיה מחוברים וחפצים במגמתו
מתוך אהבה אליו כבן לאביו."
"אם כן, לשם מה טרחת לשכנע אותי בדרך
שבה אתה אוחז , אם גם הדרך בה אחזתי היא דרך
אמיתית?"
-"הסיבה העיקרית היא, שאתה באת אלי
מתוך מצב שבו לא הצלחת להתקדם בדרך
שלך ... וזה לא פלא. בדורנו, ועוד יותר בדורך ,
מעטים האנשים שבאמת מצליחים לעלות מעלה
מעלה בדרך היראה, דרך העבדים. בדורות
שעברו אכן צמחו בדרך הזו אנשים גדולים, אך
בדורות אלו זה כבר לא מצוי."
"מדוע? אתה רוצה לומר שעבודת ה'
משתנה?"
-"ה' וודאי לא משתנה, וגם התורה לא
משתנה. מה שהשתנה הוא האופי
של האנשים. ואופי שונה מצריך
עבודה שונה ."
"למה השתנה אופי האנשים ?"
"עבדו את ה' בשמחה -
-"אנו בני ארץ ישראל! הלא
כבר בגמרא ניתן לראות הבדלים
בין בני ארץ ישראל לבני בבל ,
שבני ארץ ישראל רכים ועדינים
יותר (לדוגמא תענית כג,: עבודה זרה כו. ועוד )
לכן העבודה שלנו נעשית יותר
ברכות ובעדינות . ולא פלא הדבר ,
שהרי אנו בני פלטין של מלך
וקרובים אליו יותר . לכן עבודתנו
היא של בנים! מלבד זאת, ישנם
גם הבדלים בין הדורות, כל דור
ושורשו, כל דור ותפקידו. לכן
ישנם גם הבדלים בין המשימות
שה' תובע מאתנו !"
"איך אפשר לדעת מה העבודה שמתאימה
לדור ?"
"באופן כללי אפשר לומר, שמה שמצליח יותר
בדור הזה, יותר מתאים לדור הזה... פשוט. הרי
עלינו מוטל לעבוד את ה'. מה שיותר מצליח –
זה מה שעלינו לעשות!"
אנו בני ארץ ישראל! הלא
כבר בגמרא ניתן לראות
הבדלים בין בני ארץ ישראל
לבני בבל, שבני ארץ ישראל
רכים ועדינים יותר (לדוגמא
תענית כג,: עבודה זרה כו.
ועוד) לכן העבודה שלנו
נעשית יותר ברכות ובעדינות.
ולא פלא הדבר, שהרי אנו
בני פלטין של מלך וקרובים
אליו יותר. לכן עבודתנו היא
של בנים! מלבד זאת, ישנם
גם הבדלים בין הדורות, כל
דור ושורשו, כל דור
ותפקידו. לכן ישנם גם
הבדלים בין המשימות שה'
תובע מאתנו!"
"ואיפה 'מסילת ישרים ' בכל זה?"
-"מסילת ישרים אמנם נכתב מחוץ לארץ
ישראל, אך הרמח"ל היה כולו איש של גאולה,
איש של ארץ ישראל. והוא אכן זכה לעלות
אליה. אך על כל פנים, כמדומני שאין דרך שאינה
מעמידה את ספר 'מסילת ישרים' בשורה
הראשונה של ספרי המוסר והעבודה. ואת דרכו
כבר הספקנו מעט לראות. עיקר המיקוד בספר
הוא בהכנת הלב , בהגברת האהבה לה'. כמו
שכבר הזכרנו, הכלי המרכזי שהוא נותן כדי
לעלות בסולם המדרגות הוא אהבת ה'! החל
ממידת הזריזות, בכל מידה ומידה, מלבד
החלקים היחודיים לאותה מידה, מדובר על
העצמת האהבה לה'. ההדרכה וההכוונה שלו
כולה היא שהאדם עצמו, עם כל חלקיו, עד
הנמוכים ביותר, יפנו לדבקות בה'. הרמח"ל
אמנם אינו מזכיר את הביטוי 'נפש', אלא
משתמש בביטוי 'חומר', אך כפי שראינו מתוך
'דרך ה'' - זוהי כוונתו."
"טוב, אני שמח לומר לך שהצלחת לשכנע
אותי..."
-"יופי, אני שמח לשמוע ... אם כך נוכל
לחזור למהלך אותו התחלנו, לברר את התפיסות
שראינו בשיחה הקודמת. נו, אתה יכול לסכם?"
"כן. אתה אומר שיש שתי צורות עבודה -
עבודת יראה, שהיא יותר בגבורה, ועבודת
אהבה, שיותר שמה לב לכך שהאדם יתחבר למה
שהוא עובד את ה'. לדבריך, 'מסילת ישרים' נוקט
בדרך השניה, שאתה אומר שהיא דרך טובה
וקלה יותר, ובפרט בדור עדין ורך כשלנו, בני
ארץ ישראל . ממילא מה שהחשבתי כפסיכולוגיה
וחשבתי שבאה ממקומות זרים - זו בעצם צורת
עבודת האהבה. אגב זה, שללת את הפסיכולוגיה
החילונית מכל וכל , ואמרת שלא רק שיש בה
בעיות השקפתיות, אלא שהשימוש בה מראה
כאילו אין לתורה מענה לתת לאדם הדבק בה
חיים מאושרים ושמחים, שזו אמירה חמורה
ביותר, ויש בה מימד של חילול ה'. והוספת
להוכיח, שה'נפש' האמורה בתורה – משמעותה
מכילה את כל העניינים הכלולים היום בכינוי
'נפש', וממילא יש להוכיח, שרצון ה' הוא
שנעבוד אותו מתוך חיבור נפשי, ולא בעשיית
מעשים בלבד."
-"יפה מאוד. אני שמח שהצלחתי להניח את
דעתך בכל המהלך הזה ."
"גם אני שמח שהצלחת... תודה רבה!"
-"בשמחה. בפעם הבאה נמשיך בעז"ה
בבירור הנושאים שהעלינו בשיחה הקודמת ."
"מצויין, אגב שמת לב שאנחנו משוחחים
כבר שנה?"
-"כן... ממש לא יאמן... אני מקווה
שהדברים עושים רושם. אני בכל אופן מתחזק
בעצמי מכל הבירורים האלה ."
"גם אני."
-"אז שיהיה לנו ולכל ישראל חודש אלול
שמח! חודש של התעוררות והתנערות פנימית
והתחברות לה' יתברך ! אני לדודי ודודי לי!"
"אמן. וכן למר."
הרב אליהו ברים
