כתב הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ט ה"ב: "...מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהי' יתר משלמה, ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו". עד כאן הקפה א'.
והקפה ב' ברמב"ם הלכות מלכים פי"א ה"ד: "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדור אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי...".
ועכשיו נעיין בלשון הרמב"ם בהקדמת פ' חלק בביאור י"ג העיקרים בהיסוד השנים עשר, וזה לשון קדשו: "...ושיאמין שיהי' לו יתרון ומעלה וכבוד על כל המלכים שהיו מעולם כפי מה שנבאו עליו כל הנביאים משה רבינו ע"ה עד מלאכי ע"ה. ומי שהסתפק בו, או נתמעט אצלו מעלתו, כפר בתורה שיעד בו בתורה בפירוש בפרשת בלעם ופרשת אתם נצבים.
ומכלל יסוד זה שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד וכל החולק על המשפחה הזאת כפר בשם הש"י ובדברי נביאיו".
ולפי זה ברור שמי שאומר על ..... [שאין לו שום קשר והתחלת נגיעה איזו שהיא בכל ההגדרות הנ"ל] שהוא משיח, הרי הוא בכלל מי ש"נתמעט אצלו מעלתו" כמובן, שכתב עליו הרמב"ם שכפר בתורה. רחמנא ליצלן.
ואף גם זאת כמדו' ש.... ... הוא מתייחס להמהר"ל, שייחוסם עולה עד שפטי' בן אביטל אשת דוד, והרמב"ם כותב "שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד", וזה אינו מזרע שלמה, "וכל החולק על המשפחה הזאת כפר בשם הש"י ובדברי נביאיו". רחמנא ליצלן.
האם זה מובן?
באהבה רבה ואהבת עולם
מצפה לישועות גדולות.
משה מרדכי בן סימא לאה
