B'chasdei Hashem, over the past almost 20 years, Beis Mevakesh Lev has produced over 13,300 audio shiurim and over 31,000 written posts, unmatched by any one-person website - all completely free of charge. There are no paywalls or anything else. Now we are turning to you for help so we can continue - any amount will help. Even 99 cents! Thank you to my sweetest and most beloved friends!!!:-)!!
alchehrm@gmail.com
----
הביטוי 'נכנס בעובי הקורה' פירושו 'קיבל עליו לעסוק בעניין מסוים', 'החליט להיות מעורב בעניין מסוים' וכדומה. ואולם יש המשבשים את הביטוי. בדברים שלהלן הכותב, יעקב עציון, מתחקה על מקורו של הביטוי ומסביר את נוסחו הנכון.
לא נכנסים בעובי הקורה
בישיבה שקיימה אחת מוועדות הכנסת, אמר יו"ר הוועדה בסיכום הדיון: "אני מקווה מאוד שגם בישיבה הבאה נוכל להיכנס לתוך עובי הקורה ולבחון את אותן סוגיות שהועלו כאן" (ל' בכסלו תשע"ב).
הביטוי "להיכנס לעובי הקורה" נשמע כיום רבות, ומובנו המקובל הוא 'לחדור לעומק העניין', 'לעסוק בפרטים הקטנים'. לעיתים אף ניתן לפגוש שימוש בלשון מקבילה: "לחדור לעובי הקורה". כך למשל כתב שופט בהחלטה על מעצר חשוד: "אין בידי בית המשפט בשלב טרומי זה לחדור לעובי הקורה בטרם הובאו ראיות ובטרם נחקרו בעלי הדין ועדיהם חקירה מעמיקה".
ברם, נראה שמשתקפת בשימושי לשון אלו אי־הבנה של הביטוי המקורי. בסיום מסכת ברכות בתלמוד הבבלי מובאים דבריו של ר' אבין הלוי:
מאי דכתיב "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלוהי יעקב" (תהלים כ, ב) – אלוהי יעקב ולא אלוהי אברהם ויצחק? מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה.
שאלת האמורא היא מדוע נקרא כאן הקב"ה דווקא בשם "אלוהי יעקב" — ובתשובה מובא המשל על בעל הקורה, שראוי לו להיכנס בעובי הקורה.
מדובר בקורת עץ שלה שני צדדים – צד הגזע, הרחב יותר וכבד יותר, והצד הפונה לצמרת, שהוא צר וקל יותר (כמוסבר במדרש שמות רבה א, ו: "זה שמתקן תקרה כראוי נותן עוביה של תקרה זו בצד ראשה של אחרת"; כלומר, כשמסדרים את קורות התקרה יש להניחן לסירוגין, גזע לצד צמרת, וכך נבנית התקרה כראוי). אם אדם נושא קורה לבניין ביתו ומבקש סיוע מחברו – ראוי לו לבעל הקורה שיעמוס על כתפו את הצד הכבד, עובייה של קורה, וייתן לחברו לשאת את צידה הקל יותר. 'להיכנס בעובי הקורה' פירושו אפוא להיכנס תחת עובי הקורה ולשאת את משקלה – ולא להיכנס ולחדור לתוך עץ הקורה עצמה.
כך, מסביר ר' אבין, ראוי שדווקא יעקב יוזכר כשפונים ישראל לה' בצרתם, שהרי הוא "בעל הקורה" בהיותו האב הישיר של בני ישראל והיחיד שכל צאצאיו הם בני העם – בניגוד לאברהם וליצחק שהולידו גם את ישמעאל ואת עשו.
ביטוי ארמי מקביל ל"כניסה בעובי הקורה" מובא בלשון המדרש. בבראשית רבה (פרשה מא) מעירים חז"ל על הפסוק "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים" (בראשית יד, ה) – "בעל קורה טעין בעוביה". השאלה המונחת ברקע דבריהם היא מדוע מוזכר דווקא כדרלעומר בשמו, שלא כמו יתר המלכים אשר איתו, והתשובה: לפי שהוא בעל הקורה, הגורם המרכזי במלחמה, הוא הטוען את צדה העבה.
בעקבות דברי התלמוד הנזכרים נעשה הביטוי "להיכנס בעובי הקורה" רווח, ופירושו דרך כלל היה להיחלץ למשימה, לעמוס משא כלשהו על הכתפיים (דרך אגב, בנוסח הנדפס של פירוש רש"י למסכת ברכות באה גרסה אחרת בדברי התלמוד: "מכאן לבעל הקורה שיאחז בעובי הקורה").
פעמים רבות לשם הדוגמה כתבו פוסקי הלכה בראש תשובותיהם מדוע ראו צורך לעסוק באותה סוגיה. הינה קטע מתשובה של ר' יצחק בן ששת (ספרד־אלג'יר, המאה הי"ד) בעניין אדם שלא נהג כשורה בדיני משפחה:
בקנאתי לה' צבאות, וגם למען לא יאבד כל אשר לו... נכנסתי בזה בעובי הקורה וגערתי בו ברבים, ואמרתי לו כי הוא מוחרם ומנודה לכל קהלות הקדש....
עיקר הכוונה בביטוי אינו "צלילה" לעומק הפרטים, אלא נטילת אחריות ונכונות לשאת בעול. ברם, הלשון "להיכנס בעובי" – שאינה מובנת לדוברים כיום ככניסה תחת משא – גרמה להבנה שלפיה כביכול נכנסים לתוך הקורה עצמה ומתעמקים בנבכי העניין, וכך נוצרו שימושים דוגמת אלו שנזכרו בפתיחה: "לחדור לעובי הקורה", "להיכנס לתוך עובי הקורה".
כתב יעקב עציון, אקדם 48
The expression 'nichnas be'ovi hakora' means 'took it upon oneself to deal with a specific matter', 'decided to be involved in a specific matter', and so on. However, some people distort the expression. In the following, the writer, Yaakov Etzion, traces the origin of the expression and explains its correct form.
Not entering the thickness of the beam
In a meeting held by one of the Knesset committees, the chairman of the committee said in summarizing the discussion: "I very much hope that in the next meeting we will also be able to get into the thickness of the beam and examine the same issues that were raised here" (23rd of Kislev, 5772).
The expression "to enter the thickness of the beam" is heard a lot today, and its accepted meaning is 'to penetrate the depth of the matter', 'to deal with the small details'. Sometimes you can even find parallel language usage: "to penetrate the thickness of the beam". For example, a judge wrote in a decision on the arrest of a suspect: "The court does not have at this preliminary stage to penetrate the thickness of the beam before evidence is brought and before the litigants and their witnesses are thoroughly investigated."
However, it seems that these language uses reflect a misunderstanding of the original expression. At the end of Tractate Berachot in the Babylonian Talmud, the words of Rabbi Avin the Levite are brought:
What is written "May the Lord answer you in the day of trouble; may the name of the God of Jacob set you up on high" (Psalms 20:2) - the God of Jacob and not the God of Abraham and Isaac? From here [we learn that] the owner of the beam should enter the thickness of the beam.
The question of the Amora is why the Holy One, blessed be He, is called here specifically by the name "God of Jacob" - and in response, the parable of the owner of the beam is brought, who should enter the thickness of the beam.
This is a wooden beam that has two sides - the trunk side, which is wider and heavier, and the side facing the treetop, which is narrower and lighter (as explained in Midrash Shemot Rabbah 1:6: "He who properly repairs a ceiling places the thickness of this ceiling on the side of another's head"; that is, when arranging the ceiling beams, they should be placed alternately, trunk to treetop, and thus the ceiling is properly built). If a person carries a beam to build his house and asks for help from his friend - it is appropriate for the owner of the beam to carry the heavy side, the thickness of the beam, on his shoulder, and let his friend carry the lighter side. 'To enter the thickness of the beam' therefore means to enter under the thickness of the beam and bear its weight - and not to enter and penetrate into the wood of the beam itself.
Thus, Rabbi Avin explains, it is appropriate that Jacob should be mentioned when Israel turns to God in their distress, for he is the "owner of the beam" as he is the direct father of the children of Israel and the only one whose descendants are all members of the nation - unlike Avraham and Isaac who also fathered Ishmael and Esav.
An Aramaic expression parallel to "entering the thickness of the beam" is brought in the language of the Midrash. In Genesis Rabbah (Parasha 41), the Sages comment on the verse "And in the fourteenth year came Chedorlaomer, and the kings that were with him, and smote the Rephaims" (Genesis 14:5) - "The owner of the beam carries its thickness". The question underlying their words is why Chedorlaomer is mentioned by name, unlike the other kings who were with him, and the answer: because he is the owner of the beam, the central factor in the war, he carries the thick side.
Following the aforementioned words of the Talmud, the expression "to enter the thickness of the beam" became widespread, and its meaning was generally to rush to a mission, to carry some burden on the shoulders (by the way, in the printed version of Rashi's commentary on Tractate Berakhot, a different version appears in the words of the Talmud: "From here [we learn that] the owner of the beam should hold the thickness of the beam").
Many times, for example, the halakhic authorities wrote at the beginning of their responses why they saw the need to deal with that issue. Here is an excerpt from a response by Rabbi Yitzchak ben Sheshet (Spain-Algeria, 14th century) regarding a person who did not behave properly in family law:
In my zeal for the Lord of hosts, and also so that he would not lose all that he has... I entered into this the thickness of the beam and rebuked him in public, and I told him that he is excommunicated and ostracized from all the holy congregations....
The main intention of the expression is not "diving" into the depth of the details, but taking responsibility and willingness to bear the burden. However, the language "to enter the thickness" - which is not understood by speakers today as entering under a burden - caused the understanding that one supposedly enters into the beam itself and delves into the depths of the matter, and thus uses such as those mentioned in the introduction were created: "to penetrate the thickness of the beam", "to enter into the thickness of the beam".
