מעלת הסובלנות

B'chasdei Hashem, over the past almost 20 years, Beis Mevakesh Lev has produced over 13,300 audio shiurim and over 31,000 written posts, unmatched by any one-person website - all completely free of charge. There are no paywalls or anything else. Now we are turning to you for help so we can continue - any amount will help. Even 99 cents! Thank you to my sweetest and most beloved friends!!!:-)!!

alchehrm@gmail.com

---

מושג הסבלנות הוא על פי רוב משובש. הרבה חושבים שאין ראוי להיות חזק כל כך בדעה ובנטיה, כי אם פונה גם כן מקום לכל דעה וכל נטיה, תהיה גם כן הפוכה מדעתו ונטייתו. זהו אמנם דבר טוב ואמת, אבל יש לציין ביחוד שאימתי תתן הסבלנות פרי טוב לאומה? דוקא כשתבא הסברת הפנים גם כן להנטיות ההפכיות מפני ההכרה השלמה, שכשם שיש חלקים טובים ונטיות מועילות באותם הקרובים לליבי, כן ישנן גם כן נטיות מועילות בדרכים שבהם מתגדרים אחרים הרחוקים ממחשבותי, בדעת הנכון ש״אין לך דבר שאין לו מקום״. אבל אותה ההסברה לא תוכל באופן ההגון למעט את כח הבירור והאנרגיה של השאיפה למטרה העקרית שנתבררה לאדם בתור הוספת תיקון ובנין באומה. על כן צריך רק להשכיל שכל ההתנגדות צריכה להיות על הגרעון וההרס, אבל לא על הבנין והוספת הכח. ואז כאשר יתרומם האדם למעלה זאת, להבין בכל תנועה כללית גם הרחוקה מדרכו את הצד המחייב שלה, יכיר כי גם התנועות השוללות והמהרסות נוסדו גם כן לתכלית הטבת הבנין והחיוב, וממילא יכיר את תעודתן ויבין להטותן לחפץ התיקון והבנין. 

למשל, השלילה הכפרנית היא המחלה היותר רעה והיותר מסוכנת בעולם בכלל ובעמנו בפרט. כאשר נתבונן אל מטרתה הטבעית, מפני מה היא נוסדת בחלק מן המין האנושי, וממילא גם כן בחלק מן האומה הישראלית, אז נכיר כי כאשר לכל הציורים החיוביים הלא עם האמת שיש בהם, הנה גם הדמיון עושה את שלו ומערבב בהם מושגים מטעים, וביותר כאשר יעברו דורות רבים ברפיון עבודה עיונית על שדי הדעות, הלא המושגים היותר נעלים וצחים יתעטפו במחלצותיהם הילדותיות ויתיצבו באופן פראי בלבבות. על כן מי המה המביאים את המין האנושי בכללו ואת אומתינו בפרטה לגבר חילים לזכך את המושגים הרוחניים להעמידם על טהרתם? רק אותם בעלי השלילה שאף על פי שאין בהם קנין עצמי של דעות חיוביות, אבל זה ההעדר עצמו הלא גרם להם שחסרים מהם גם כן אותם הצללים הדמיוניים שנתקבצו לבעלי החיוב. על כן הם מכאיבים את הלבבות של בעלי החיוב בלעגם ומהתלותיהם. וממילא יתעורר החפץ לדעת לעצמו, ולהשיב גם כן לאחרים בירורי דברים ממושגיו הפנימיים. ועל ידי הנטיה הזאת של חפץ גלילת החרפה, יתבררו הדברים ויתלבנו המושגים ויפוצו ענני הדמיון מאור האמת, וימצאו גם כן בעלי השלילה אחר כך מושגים חיוביים טהורים שכח האמת הגדול יכריחם להכנע לפניהם. זאת היא תמצית הסבלנות הבאה מהקפה כללית של דעת ד׳ ואמונה שלמה בדעת נפש כי ״כל פעל ד׳ למענהו״ אז לא יתקצף האדם יותר מדאי גם כן בראותו שועלים יוצאים מבית קודש הקודשים, ולא יחרד לבבו גם כן מקול המולה של המונה של רומי העולה בשאון, כי ישכיל ויכיר להוציא מכל דבר את התועלת הרצויה. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר. גם מלאך המות מסר לו דבר שנאמר ״על כן עלמות אהבוך״, אל תקרי עלמות אלא על מות. גם היותר מפסיד ומכלה גם כן נותן תועלת למי שמשכיל ערכו ותעודתו ומכשיר את עצמו ואת זולתו להשתמש בדברים היותר נראים כמסוכנים להשכיל ולהיטיב להצלחת הפרט והכלל.

  סיכום המושג "סבלנות"

המאמר עוסק במושג הסבלנות, ומדגיש כי הבנה מעמיקה שלה חורגת מסובלנות פשוטה כלפי דעות ונטיות מנוגדות. סבלנות אמיתית נובעת מהכרה בכך שגם בדרכים שונות משלנו ישנם יתרונות ודברים מועילים.

נקודות מרכזיות:

   סבלנות כהכרה בתועלת שבשונה: סבלנות אמיתית מתבטאת בהבנת הפנים של נטיות הפוכות, מתוך הכרה שגם בהן יש חלקים טובים ומועילים.

   איזון בין סבלנות ונחישות: הסבלנות לא צריכה להחליש את הבירור והשאיפה למטרה העיקרית, אלא להתמקד בהתנגדות לגרעון והרס, ולא לבנייה והוספת כוח.

   הבנת התנועות השליליות: יש להבין שגם תנועות שליליות ומהרסות נועדו לתכלית של הטבת הבניין והחיוב, ולכוון אותן לתיקון ובנייה.

   תפקיד השלילה הכפרנית: השלילה הכפרנית, אף שהיא נתפסת כמחלה רעה, מטרתה לזכך את המושגים הרוחניים ולהעמידם על טהרתם, על ידי ביקורת על מושגים מעורפלים וילדותיים.

   התעוררות החיוב דרך השלילה: השלילה מעוררת את החפץ לדעת ולברר דברים, ובכך מביאה לליבון המושגים ולפיזור ענני הדמיון.

   סבלנות כהקפה כללית של דעת ד': הסבלנות נובעת מאמונה שלמה ש"כל פעל ד' למענהו", ומאפשרת להוציא תועלת מכל דבר, גם מהדברים שנראים שליליים ומסוכנים.

מסקנה:

המאמר מציג תפיסה מעמיקה של סבלנות, הרואה בה כלי להבנת המציאות המורכבת ולתיקון העולם. סבלנות זו אינה ויתור על עקרונות, אלא דרך להכיר בתועלת שבשונה ולרתום גם כוחות שליליים לבנייה וקידמה.

The text explores the concept of tolerance, cautioning against a simplistic view that equates it with merely accepting all opinions. True tolerance, according to the author, stems from a deep understanding that even seemingly opposing viewpoints and destructive forces serve a purpose. The author states, "דוקא כשתבא הסברת הפנים גם כן להנטיות ההפכיות מפני ההכרה השלמה, שכשם שיש חלקים טובים ונטיות מועילות באותם הקרובים לליבי, כן ישנן גם כן נטיות מועילות בדרכים שבהם מתגדרים אחרים הרחוקים ממחשבותי, בדעת הנכון ש״אין לך דבר שאין לו מקום״." This understanding should not, however, diminish one's commitment to their own goals and values: "אבל אותה ההסברה לא תוכל באופן ההגון למעט את כח הבירור והאנרגיה של השאיפה למטרה העקרית שנתבררה לאדם בתור הוספת תיקון ובנין באומה." The author emphasizes that opposition should be directed at destruction and harm, not at constructive efforts. By recognizing the positive aspects of even seemingly negative movements, one can redirect them towards improvement and construction. The text uses the example of skepticism, "השלילה הכפרנית היא המחלה היותר רעה והיותר מסוכנת בעולם בכלל ובעמנו בפרט," arguing that it serves to refine and purify existing concepts. Skeptics, lacking positive convictions, are also free from the illusions that can cloud the minds of those with strong beliefs. Their criticisms, though painful, can prompt a deeper understanding and clarification of one's own beliefs. This process of challenging and refining leads to the emergence of purer, more compelling positive concepts. The author concludes that true tolerance arises from a comprehensive understanding of divine wisdom and a complete faith in the soul's knowledge, recognizing that "כל פעל ד׳ למענהו." This perspective allows one to find value even in seemingly negative events and forces, such as "שועלים יוצאים מבית קודש הקודשים," and to harness them for positive outcomes. Ultimately, even destructive forces can offer valuable lessons and opportunities for growth, enabling individuals to contribute to the success of both the individual and the collective. "גם היותר מפסיד ומכלה גם כן נותן תועלת למי שמשכיל ערכו ותעודתו ומכשיר את עצמו ואת זולתו להשתמש בדברים היותר נראים כמסוכנים להשכיל ולהיטיב להצלחת הפרט והכלל."

   Tolerance is often misunderstood as simply accepting all opinions.

   True tolerance involves recognizing the inherent value and purpose in opposing viewpoints.

   This understanding should not weaken one's commitment to their own goals.

   Opposition should be directed at destruction, not construction.

   Even negative movements can have positive aspects.

   Skepticism can refine and purify existing concepts.

   Criticism can prompt a deeper understanding of one's own beliefs.

   True tolerance arises from a comprehensive understanding of divine wisdom.

   Even destructive forces can offer valuable lessons and opportunities for growth.