B'chasdei Hashem, over the past almost 20 years, Beis Mevakesh Lev has produced over 13,300 audio shiurim and over 31,000 written posts, unmatched by any one-person website - all completely free of charge. There are no paywalls or anything else. Now we are turning to you for help so we can continue - any amount will help. Even 99 cents! Thank you to my sweetest and most beloved friends!!!:-)!!
alchehrm@gmail.com
"I am an a-xenologist. I reject the existence of life outside of Earth in any form, from single-celled organisms to ultra-advanced civilizations. There are no carbon-based life forms, nor any others, not in this galaxy, nor in any other galaxy, nor in any other universe. Not in the past, not in the present, and not in the future. I believe that life exists only on Earth, period."
You won't hear many people making such a statement, for the simple reason that it has nothing to base itself on. The universe is so vast and unknown that there is no justification for denying the possibility that life exists somewhere in it. On the other hand, you can hear the following statement from quite a few people:
"I am an atheist. I reject the existence of God and gods in any form, from the idols of ancient Egypt and Greece to the transcendent God of Yeshayahu Leibowitz. There is no god whatsoever, not Zeus and Odin, not the God of Israel, not the Aristotelian First Cause, not Plato's perfect Idea, not the Great Spirits of the Indians and Shinto, not the many-faced gods of Hinduism. Not in our universe, nor in another dimension or any other universe. Not in the past, not in the present, and not in the future. I believe that everything that exists is the product of blind nature, period."
Is this statement more reasonable than that of the a-xenologist? Let's make a (somewhat strange, admittedly) comparison between belief and disbelief in the existence of aliens, and belief and disbelief in the existence of God(s), and try to understand the logic behind both.
Regarding the existence of aliens, i.e., extraterrestrial life forms, people's opinions are divided as follows:
1. People who believe that there are aliens, and that they sometimes visit and operate on Earth. These people rely on the many testimonies describing encounters with aliens, UFOs, abductions, photographs, unexplained phenomena, and so on, or on such a personal experience. According to these people, not only are there aliens, but we can also know a few things about them based on encounters with them. Exactly what can be known is already a matter of debate among the believers themselves.
2. People who believe that there are aliens in the universe, but not on Earth. These people do not accept the testimonies and evidence of aliens visiting Earth, and treat them as mistakes or forgeries, but believe with some degree of certainty that we are not the only life in the universe. They rely mainly on the simple assumption that in such a large universe, it is reasonable to assume that life has appeared on other planets in addition to our own.
3. Agnostics. People who, as far as they are concerned, there is no way to know whether aliens exist in the universe or not, and they do not tend to believe one way or the other. As far as they are concerned, this is an open question. There may be aliens, and there may not be. Both options are equal.
If we compare the belief in aliens to the belief in God, we can find these three types here as well:
1. Religious – people who believe that there is a God or gods, who have been revealed or are sometimes revealed to human beings. These people rely on tradition, scriptures, testimonies of miracles and personal spiritual experiences, and claim that not only does God exist, but that He makes contact with human beings and that we can know a few things about Him. Exactly what can be known is a question that is disputed among the different believers.
2. Non-religious believers – people who believe in the existence of God, but do not adhere to this or that religion. They reject or are skeptical of the religions' claims of divine revelation, but believe to some extent in the existence of some kind of "higher power." They rely mainly on philosophical arguments, intuitions, and personal experiences, which lead them to the conclusion that it is impossible for such a wonderful universe to be the product of blind chance.
3. Agnostics – people who believe that there is no way to know whether gods exist or not, and do not tend to believe one way or the other. As far as they are concerned, the question of God's existence is an open question, He may exist and He may not.
So far, the comparison matches well. But as we saw at the beginning, when it comes to God, there is a fourth type of people – atheists. People who not only doubt the existence of God, but reject it. This type almost does not exist regarding aliens, for the reason mentioned above: even if we reject all the testimonies and evidence of encounters with aliens on Earth, there is still the possibility of their existence somewhere in the infinite expanses of space and time. Not only does it exist, but it even seems reasonable: if life appeared on our Earth (whether we attribute its appearance to a higher power or to the blind laws of nature), why wouldn't it appear in other places? If not in a similar form to ours, maybe in a different form, if not at this time, maybe they existed in the past or will exist in the future, but in any case, it is possible and likely that there is some kind of life outside of Earth. It would be very narrow-minded and provincial to think otherwise without a good reason.
And here the son asks: what, then, is the justification for atheism? Even if we reject all the testimonies and traditions of the religions, and the occurrence of any divine revelation on Earth, there is still the possibility of the existence of some God in the expanses of space and time or beyond them. Maybe human-like gods like those of the ancient peoples, maybe some supreme intelligence, maybe an abstract idea or a metaphysical first cause, maybe an incomprehensible higher power. How can one rule out this possibility, or even claim that it is unlikely?
Let's ask ourselves for a moment, what is the difference between gods and aliens? The ancient gods, like Zeus, Odin, and Osiris, could easily be a type of aliens with advanced technology that looks like magic. Ask Erich von Däniken. As for more abstract gods, it is easy to imagine some ultra-advanced aliens who have reached a stage where they can exist in the form of pure thought, without the need for a material body. Maybe they can also create virtual worlds populated by artificial intelligence creatures at will, and manage them according to their goals. We ourselves are not very far from this stage. So, what can rule out the possibility that our world is actually the product of such a supreme intelligent power, which created it or at least manages it at one level or another?
The atheist will claim, and the theist will also agree, that such a supreme alien intelligence is not considered God. He does not rule out the possibility that there are some advanced aliens at such a high level, who may be perceived by us as gods; but in the end, they grew up in an evolutionary process, a product of blind nature, just like us. What the atheist rejects is the existence of a higher power that is not the product of nature, but the creator of nature. Atheism is nothing but a derivative of naturalism, the position that only nature exists in reality.
But this position itself is problematic. First, what is the definition of that "nature"? We are constantly discovering new things about reality. Our technology would have seemed completely supernatural to people in previous generations, and our physical theories would have sounded like madness or delusion to them. The word "nature" is an empty word, which describes what we know and understand (more or less) so far. But there is no reason to assume that we already know everything that exists, and that there are no other hidden forces and factors beyond our knowledge.
Secondly, where does this assertion itself come from, that everything that exists is the product of blind nature and that it itself has no creator? If we have evolved in an evolutionary process as carbon-based life forms, does that mean that this is the only form of existence that exists? Is it not possible that there are life forms, or consciousnesses, that appeared in a different way – or that have existed since time immemorial? We still have no idea even about how our consciousness appeared and works, and what can we already presume to say about other consciousnesses and other forces? A claim that rejects these possibilities is no more reasonable in any way than one that rejects life outside of Earth, just because life on Earth is the only one we know.
At this point, the atheist will claim that he does not really reject the existence of God; he simply refuses to believe in Him without sufficient evidence, which, in his opinion, does not exist. True, he will say, maybe somewhere there is some higher power or supreme being, but until their existence is proven, they are not relevant to him. Just like the Flying Spaghetti Monster so beloved by atheists, which may exist somewhere in the universe, but there is no justification for believing in it without any evidence.
But this is just a smokescreen. If the existence of God was an open question for the atheist, he would not be an atheist but an agnostic. The fact that he calls himself an atheist indicates that for him the question of God's existence is not open, but decided in favor of negation. In the words of Dawkins' campaign in England: "There is probably no God, now enjoy life." He does not explicitly reject, but for him it is "probably." Based on what exactly? Is it possible to say "there are probably no aliens"? Absolutely not. Dawkins himself believes in the existence of countless parallel universes teeming with different and strange life forms, so that he can justify the existence of our world as a unique statistical result. So, if there are countless such universes, full of fairies and leprechauns, is it not possible that in one of them there is also some God, God forbid? Why this blatant discrimination specifically against God, as opposed to all other possible forms of existence? At most, it is possible to say that we have no idea about the characteristics of that God, just as we have no idea about the characteristics of the aliens (position 2 above). But to reject Him completely, or even to determine that it is "probably" not to be found – this is completely unfounded.
The very comparison to the Spaghetti Monster indicates that the concern of atheism is negation, not doubt. After all, it is precisely for this purpose that such a ridiculous and unthinkable creature was chosen, in order to claim that the existence of God is possible at the theoretical level just like its existence. If they had a little more honesty, the atheists would compare God not to a ridiculous figure like the FSM, but to something like aliens, for whom there is also no clear proof; but then it would become clear that the belief in God is actually logical and reasonable, no less than the belief in their existence – and this is not the opinion of the atheists. Atheism is not agnosticism, but a decision in favor of negation, even if it pays lip service to the possibility (the meager one, in its opinion) that God still exists. And as a negation, atheism is completely unjustified.
The obvious conclusion, then, is that just as the belief in the existence of extraterrestrial life is reasonable, so is the belief in the existence of God, gods, or any higher powers. There is no particular reason to reject them. And once the possibility of God's existence is considered reasonable, then the possibility that He was revealed and acted in this world also becomes conceivable. This is not an "extraordinary claim that requires extraordinary evidence," but a perfectly possible claim that is sufficient with ordinary evidence. Of course, there is much to discuss about the details, but one thing is certain: among the four approaches to the existence of God, atheism is the most baseless.
"אני א-חייזריסט. אני שולל את קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ בכל צורה שהיא, מחד-תאיים ועד תרבויות אולטרה-מתקדמות. אין בנמצא לא צורות חיים מבוססות פחמן ולא אחרות, לא בגלקסיה זו ולא בגלקסיה אחרת, ואף לא ביקום אחר כלשהו. לא בעבר, לא בהווה ולא בעתיד. אני מאמין שחיים קיימים אך ורק על פני כדור הארץ, נקודה".
לא תשמעו הרבה אנשים שמצהירים הצהרה כזו, מהסיבה הפשוטה: אין לה על מה להתבסס. היקום כל כך גדול ובלתי ידוע, שאין כל הצדקה לשלילת האפשרות שקיימים בו חיים איפשהו. לעומת זאת, את ההצהרה הבאה תוכלו לשמוע מפי לא מעט אנשים:
"אני אתאיסט. אני שולל את קיומם של אלוהים ושל האלים בכל צורה שהיא, מאלילי מצרים ויוון הקדומים ועד לאל הטרנסצנדנטי של ישעיהו ליבוביץ'. אין בנמצא אף אלוהים כלשהו, לא זאוס ואודין, לא ה' אלוקי ישראל, לא הסיבה הראשונה האריסטוטלית, לא האידיאה השלמה של אפלטון, לא הרוחות הגדולות של האינדיאנים והשינטו, לא אלוהיהם רבי הפנים של ההינדו. לא ביקום שלנו ולא במימד אחר או ביקום אחר כלשהו. לא בעבר, לא בהווה ולא בעתיד. אני מאמין שכל מה שקיים הוא תוצר של הטבע העיוור, נקודה".
האם ההצהרה הזו סבירה יותר מזו של הא-חייזריסט? הבה נעשה הקבלה (מוזרה משהו, יש להודות) בין האמונה ואי-האמונה בקיומם של חייזרים, לבין האמונה והכפירה בקיום האל(ים), וננסה להבין את ההיגיון שמאחורי שתיהן.
בכל הנוגע לקיומם של חייזרים, כלומר צורות חיים חוץ-ארציות, מתחלקות דעות בני האדם באופן הבא:
1. אנשים שמאמינים שישנם חייזרים, ושהם מבקרים ופועלים לפעמים בכדור הארץ. אותם אנשים מסתמכים על העדויות הרבות המתארות מפגשים עם חייזרים, עב"מים, חטיפות, צילומים, תופעות לא מוסברות וכן הלאה, או על חוויה אישית כזו. לדעת אותם אנשים, לא רק שיש חייזרים, אלא שאנחנו גם יכולים לדעת כמה דברים לגביהם על סמך המפגשים איתם. מה בדיוק ניתן לדעת, זה כבר נושא לדיון בין המאמינים לבין עצמם.
2. אנשים שמאמינים שישנם חייזרים ביקום, אבל לא בכדור הארץ. אנשים אלה אינם מקבלים את העדויות והראיות לביקורם של חייזרים בכדור הארץ, ומתייחסים אליהן כאל טעויות או זיופים, אבל מאמינים במידה זו או אחרת של ודאות שאנחנו לא החיים היחידים ביקום. הם מסתמכים בעיקר על הסברה הפשוטה, לפיה ביקום כל כך גדול, סביר להניח שהופיעו חיים בכוכבים נוספים בנוסף לזה שלנו.
3. אגנוסטיים. אנשים שמבחינתם אין לדעת האם קיימים חייזרים ביקום או לא, והם אינם נוטים להאמין לכאן או לכאן. מבחינתם זוהי שאלה פתוחה. יתכן שישנם חייזרים, ויתכן שאין. שתי האפשרויות שקולות.
אם נקביל את האמונה בחייזרים לאמונה באל, הרי שניתן למצוא גם כאן את שלושת הסוגים הללו:
1. דתיים – אנשים שמאמינים שיש אל או אלים, שהתגלו או מתגלים לפעמים לבני אדם. אותם אנשים מסתמכים על המסורת, כתבי הקודש, עדויות על ניסים וחוויות רוחניות אישיות, וטוענים שלא רק שהאל קיים, אלא שהוא יוצר קשר עם בני אדם ושאנו יכולים לדעת עליו כמה דברים. מה בדיוק ניתן לדעת, זו שאלה השנויה במחלוקת בין המאמינים השונים.
2. מאמינים שאינם דתיים – אנשים שמאמינים בקיומו של אלוהים, אבל אינם אוחזים בדת זו או אחרת. הם שוללים את טענותיהם של הדתות לגילוי אלוהי, או מסופקים לגביהן, אבל מאמינים במידה זו או אחרת בקיומו של "כוח עליון" כלשהו. הם מסתמכים בעיקר על טיעונים פילוסופיים, אינטואיציות וחוויות אישיות, המובילים אותם למסקנה שלא יתכן שיקום כל כך מופלא יהיה תוצר של מקרה עיוור.
3. אגנוסטיים – אנשים הסבורים שאין לדעת אם קיימים אלים או לא, ואינם נוטים להאמין לכאן או לכאן. מבחינתם שאלת קיום האל היא שאלה פתוחה, יתכן שהוא קיים ויתכן שלא.
עד כאן ההקבלה תואמת היטב. אלא שכפי שראינו בהתחלה, בכל הנוגע לאל קיים סוג רביעי של אנשים – אתאיסטים. אנשים שלא רק מטילים ספק בקיומו של האל, אלא שוללים אותו. סוג זה כמעט ואינו קיים בנוגע לחייזרים, מהסיבה שצוינה לעיל: גם אם נשלול את כל העדויות והראיות למפגשים עם חייזרים בכדור הארץ, הרי שעדיין קיימת האפשרות לקיומם של אלה אי-שם במרחבי החלל והזמן האינסופיים. לא רק שהיא קיימת, אלא שהיא אף נראית סבירה: אם הופיעו חיים בכדור הארץ שלנו (בין אם נייחס את הופעתם לכוח עליון או לחוקי הטבע העיוורים), מדוע לא יופיעו כאלה במקומות נוספים? אם לא בצורה דומה לשלנו אולי בצורה אחרת, אם לא בזמן הזה אולי התקיימו בעבר או יתקיימו בעתיד, אבל על כל פנים זה אפשרי וסביר שישנם חיים כלשהם מחוץ לכדור הארץ. יהיה זה מאד צר-אופקים ופרובינציאלי לחשוב אחרת בלי סיבה טובה.
וכאן הבן שואל: מהי אם כן ההצדקה לאתאיזם? גם אם נשלול את כל עדויותיהן ומסורותיהן של הדתות, ואת התרחשותה של התגלות אלוהית כלשהי בכדור הארץ, הרי שעדיין קיימת האפשרות לקיומו של אל כלשהו במרחבי החלל והזמן או מעבר להם. אולי אלים דמויי אדם כמו אלה של העמים הקדומים, אולי תבונה עליונה כלשהי, אולי אידיאה מופשטת או סיבה ראשונית מטאפיזית, אולי כוח עליון בלתי נתפס. איך אפשר לשלול את האפשרות הזו, או אפילו לטעון שהיא בלתי סבירה?
נשאל את עצמנו לרגע, מהו בעצם ההבדל בין אלים לחייזרים. האלים הקדומים, כמו זאוס, אודין ואוזיריס יכולים בקלות להיות סוג של חייזרים עם טכנולוגיה מתקדמת שנראית כמו כישוף. תשאלו את אריך פון דניקן. בכל הנוגע לאלים מופשטים יותר, הרי שניתן בקלות להעלות על הדעת חייזרים אולטרה-מתקדמים כלשהם, שהגיעו לשלב בו הם יכולים להתקיים בצורה של מחשבה טהורה, ללא צורך בגוף חומרי. אולי הם גם יכולים לברוא כרצונם עולמות וירטואליים מאוכלסים ביצורים בעלי בינה מלאכותית, ולנהל אותם בהתאם למטרותיהם. הרי אנו עצמנו לא רחוקים מאד מהשלב הזה. אם כן, מה יכול לשלול את האפשרות שעולמנו אנו הוא בעצם תוצר של כוח תבוני עליון כזה, שיצר אותו או לפחות מנהל אותו ברמה כזו או אחרת?
יטען האתאיסט, ויסכים גם התאיסט, שתבונה חייזרית עליונה כזו אינה נחשבת לאלוהים. אין הוא שולל את האפשרות שישנם חייזרים מתקדמים כלשהם ברמה גבוהה כזו, שעשויים להיתפס בעינינו כאלים; אבל בסופו של דבר הם צמחו בתהליך אבולוציוני, תוצר של הטבע העיוור, בדיוק כמונו. מה ששולל האתאיסט הוא את קיומו של כוח עליון שאינו תוצר של הטבע, אלא יוצרו של הטבע. אתאיזם אינה אלא נגזרת של נטורליזם, העמדה לפיה רק הטבע הוא שקיים במציאות.
אלא שהעמדה הזו עצמה היא בעייתית. ראשית, מהי הגדרתו של אותו "טבע"? הרי אנו מגלים על המציאות דברים חדשים כל הזמן. הטכנולוגיה שלנו היתה נראית על-טבעית בעליל עבור אנשים בדורות קודמים, והתאוריות הפיזיקליות שלנו היו נשמעות להם כמו שיגעון או הזיה. המלה "טבע" היא מלה ריקה, שמתארת את מה שאנו מכירים ומבינים (פחות או יותר) עד כה. אבל אין שום סיבה להניח שאנו כבר מכירים את כל הקיים, ושלא קיימים עוד כוחות וגורמים נסתרים שמעבר לידיעתנו.
שנית, מניין הקביעה הזו עצמה, שכל הקיים הוא תוצר של הטבע העיוור ושלו עצמו אין יוצר? אם אנחנו התפתחנו בתהליך אבולוציוני כצורות חיים מבוססות פחמן, האם זה אומר שזו צורת הקיום היחידה שישנה? האם לא ייתכנו צורות חיים, או תודעות, שהופיעו בדרך אחרת – או שהיו קיימות מאז ומעולם? הרי אין לנו עדיין מושג אפילו לגבי האופן בו הופיעה ופועלת התודעה שלנו, ומה כבר אנחנו יכולים להתיימר לומר על תודעות אחרות וכוחות אחרים? טענה השוללת אפשרויות אלה אינה סבירה יותר בשום צורה מזו השוללת חיים מחוץ לכדור הארץ, רק בגלל שחיים על פני כדור הארץ הם היחידים שאנו מכירים.
בשלב הזה יטען האתאיסט, שהוא לא באמת שולל את קיומו של האל; הוא פשוט מסרב להאמין בו ללא ראיות מספיקות, שלא קיימות לדעתו. נכון, הוא יאמר, אולי אי שם קיימים איזה כוח עליון או ישות עליונה, אבל עד שלא יוכח קיומם הם לא רלבנטיים מבחינתו. בדיוק כמו מפלצת הספגטי המעופפת האהובה כל כך על האתאיסטים, שייתכן שהיא קיימת אי שם ביקום, אבל אין שום הצדקה להאמין בה בלי ראיה כלשהי.
אבל זוהי אחיזת עיניים בלבד. אילו קיומו של האל היה שאלה פתוחה עבור האתאיסט, הוא לא היה אתאיסט אלא אגנוסטי. העובדה שהוא קורא לעצמו אתאיסט מעידה על כך שעבורו שאלת קיום האל אינה פתוחה, אלא מוכרעת לצד השלילה. כלשון הקמפיין של דוקינס באנגליה: "קרוב לוודאי שאין אלוהים, עכשיו תיהנו מהחיים". הוא אמנם לא שולל חד משמעית, אבל עבורו זה "קרוב לוודאי". על סמך מה בדיוק? האם אפשר לומר "קרוב לוודאי שאין חייזרים"? בהחלט לא. דוקינס עצמו הרי מאמין בקיומם של אינספור יקומים מקבילים שורצי צורות חיים שונות ומשונות, כדי שיוכל לתרץ באמצעותם את קיומו של עולמנו כתוצאה סטטיסטית חסרת ייחוד. אז אם ישנם אינספור יקומים שכאלה, מלאים בפיות ולפריקונים, האם לא יתכן שבאחד מהם קיים גם איזה אלוהים, רחמנא ליצלן? למה האפליה הבוטה הזו דווקא כנגד אלוהים, בניגוד לכל צורות הקיום האפשריות האחרות? אפשר לכל היותר לומר, שאין לנו מושג לגבי תכונותיו של אותו האל, כשם שאין לנו מושג לגבי תכונותיהם של החייזרים (עמדה 2 לעיל). אבל לשלול אותו לגמרי, או אפילו לקבוע ש"קרוב לוודאי" שאינו בנמצא – זה חסר כל בסיס.
עצם ההשוואה למפלצת הספגטי מעידה על כך שעניינו של האתאיזם הוא שלילה, לא הטלת ספק. הרי בדיוק לשם כך נבחר יצור מגוחך כזה שאינו מתקבל על הדעת, כדי לטעון שקיומו של האל אפשרי ברמה התיאורטית בדיוק כמו קיומו של זה. אילו היה בהם קצת יותר יושר, היו האתאיסטים משווים את האל לא לדמות מגוחכת כמו המס"מ, אלא למשהו כמו חייזרים, שגם לגביהם אין הוכחה ברורה; אלא שאז היה מתברר שהאמונה באל היא דווקא הגיונית וסבירה, לא פחות מהאמונה בקיומם של אלה – ולא זו דעתם של האתאיסטים. אתאיזם אינו אגנוסטיות, אלא הכרעה לצד השלילה, גם אם היא משלמת מס שפתיים לאפשרות (הזעומה, לדעתה) שהאל בכל זאת קיים. ובתור שלילה, האתאיזם חסר הצדקה לחלוטין.
המסקנה המתבקשת אם כן היא, שכשם שהאמונה בקיומם של חיים חוץ ארציים היא סבירה, כך גם האמונה בקיומם של אלוהים, אלים, או כוחות עליונים כלשהם. אין שום סיבה מיוחדת לשלול אותם. ומרגע שאפשרות קיומו של האל נחשבת סבירה, הרי שגם האפשרות שהוא התגלה ופעל בעולם הזה נעשית מתקבלת על הדעת. זוהי אינה "טענה יוצאת דופן הדורשת ראיות יוצאות דופן", אלא טענה אפשרית בהחלט שדי לה בראיות מן השורה. כמובן שעל הפרטים יש הרבה מה לדון, אבל דבר אחד בטוח: מבין ארבע הגישות ביחס לקיום האל, האתאיזם הוא חסר הבסיס ביותר.
מיסטריום
