B'chasdei Hashem, over the past almost 20 years, Beis Mevakesh Lev has produced over 13,300 audio shiurim and over 31,000 written posts, unmatched by any one-person website - all completely free of charge. There are no paywalls or anything else. Now we are turning to you for help so we can continue - any amount will help. Even 99 cents! Thank you to my sweetest and most beloved friends!!!:-)!!
alchehrm@gmail.com
What's worse than being a Dawkins? Being someone who believes Dawkins. In arguments with atheists, certain claims against belief in God and religion are repeated, often taken from the words of clowns like Dawkins and company, and their philosophical level is not exactly soaring. Since some of them seem at first glance like convincing arguments and may confuse listeners, I found it appropriate to present some of them and their answers alongside them.
1. The burden of proof is on the one who claims there is a God, not on the one who claims there isn't.
Not necessarily. God is not just another entity, "someone" or "something" that believers seek to add to the picture of reality. He is an explanation for how reality works - an explanation according to which reality works purposefully and intentionally, and not blindly and randomly. As such an explanation, it is no less plausible in any way than the second explanation. For example, suppose we land on Mars, and discover there a strange and unfamiliar creature or robot, which shapes blocks of stone into complex shapes, paints pictures, and so on. Its actions are not clear enough to indicate intelligence and purpose (as would happen if it conducted a conversation with us, for example, and passed the Turing test), but they can certainly be considered as such. This is not just meaningless movement but movement that creates impressive works. The question of whether it is intelligent or not is an open question; neither side here is an obvious default that places the burden of proof on the other side. And the same goes for our universe, and the question of whether to interpret what happens in it as an expression of intelligence or not. On the contrary, since the universe contains incredibly precise laws of nature, a spectacular variety of phenomena, and living creatures of amazing complexity, including man and his consciousness - the intuition tends more towards the intelligent side, and whoever wants to claim that everything is the product of blind chance, has the burden of proof (and no, "evolution" is not a magic word that solves everything, because the same question is asked about it - whether it is blind or intentional, and whether the universe was created intentionally so that evolution would be possible in it or it was by chance).
2. If God is capable of doing everything attributed to him, then he is extremely complex. If so, who designed and created him?
This is a counter-reaction to the argument from complexity or design, according to which the complexity and design of the universe or parts of it indicate an intelligent force behind it. The response claims that even if we assume that there is such an intelligent force, it is undoubtedly more complex than its creations, and if so, the question arises of who designed it. The answer is that the assumption is fundamentally flawed. God is not complex, but simple in the utmost simplicity, as has been agreed upon by many central theologians since the Middle Ages (see, for example, Maimonides' Guide for the Perplexed). He is so simple that it is impossible to attribute any self-title or attribute to him, but only to talk about his actions. At most, one can say that God is "being itself" or something similar to that. So how is he able to do all that he does? Take an example from the force of gravity for example: it too is a completely simple force, and yet it is able to "manage" the entire universe, from the fall of a grain of sand to the rotation of galaxies. Only material objects require complexity to perform complex actions. Spiritual entities do not need it. Therefore, the question "who designed God" falls.
3. So if you didn't believe in God, would you murder and rape freely? I prefer a person who avoids this because he understands for himself that it is bad, rather than a person who is only prevented from doing so by an external command.
It is likely that even if we did not believe in God, most of us would not murder and rape, for the same reasons that most atheists do not do so: we are disgusted by such acts and the suffering and damage they cause. But the question is whether this avoidance reflects only a subjective desire, even if it is shared by many people, or a more absolute value than that. Because if it is a subjective desire, what claim do we have against a person or society that does want to murder, rape and enslave (did someone say Nazis and not get it)? Maybe in our eyes it's not nice, but there's no accounting for taste. What right do we have to criticize them, fight them and try to stop them, sometimes even at the cost of their lives? Does a person who is disgusted by drinking coffee have a moral justification to fight someone who likes coffee? And what is the difference then between drinking coffee and eating babies? As long as there is no objective and absolute morality, which does not depend on the preferences of such and such people, all moral positions are subjective and equivalent, and no one is better or more just than the other. How exactly God can provide such absolute morality, and how we will know what it is - these are weighty questions in themselves; but what is clear is that the atheist has no such absolute basis for morality, but everything is a matter of personal will and preference.
4. If you believe in God, why don't you believe in the Flying Spaghetti Monster?
I dedicated a separate article to the Flying Spaghetti Monster (FSM), which can be read here. But let's ask ourselves, why is it clear to everyone that belief in FSM is absurd? Is there a logical or empirical proof that contradicts its existence? Of course not. So why do we reject it? Not only because there is no proof of its existence; there is also no proof of the existence of aliens, but the universe is large enough to make it possible and reasonable, and belief in it rational (as long as it is a belief and does not pretend to be knowledge). So why aliens yes and FSM no? For the simple reason that we know very well who invented the FSM (Bobby Henderson) when (January 2005) and why (to attack the decision to teach intelligent design in schools alongside evolution). We have no reason then to believe that it is real. The same goes for the invisible pink unicorn and other similar fabrications. On the other hand, the philosophical considerations regarding the existence of God are more based, and the testimonies regarding revelations and prophecy come from more reliable people, who at least clearly believed sincerely in the authenticity of their experience. If there is no proof here, there is still a reasonable basis for belief here - and that is the difference between God and various fabricated monsters. The believer relies on evidence that seems convincing to him, even if it is not proven; this is the nature of rational belief. Belief in something that has no shred of evidence is not rational and does not reflect the approach of theists. This is just a straw man, expressing the inability of its creators to grasp the gray area of evidence-that-is-not-proof, and of belief-that-is-not-knowledge.
5. Religion is the number one cause of wars and killings in human history.
Nonsense. The Egyptians, Assyrians, Babylonians, Persians, Greeks, Romans, Huns, Mongols, Goths, Vikings and other ancient peoples, fought, slaughtered, conquered and enslaved their enemies not for religious reasons, but simply to expand their territory and magnify their power. They were indeed religious people who prayed to their gods before the battle and sacrificed thanksgiving offerings to them afterwards, but they did not need the commandments of the gods as an excuse to go to war. Also in the Middle Ages and in modern times, most wars broke out on a political and not religious background, and it is enough to mention the Hundred Years' War, the Second Hundred Years' War, the War of the Roses, the French Revolution, the conquest of America and the destruction of the Native American peoples, and so on. In some cases, the warring parties belonged to different religions, but again, this was not the main reason for the war, and sometimes religion was only an excuse (as in the Thirty Years' War). And if we look at the modern era, the First and Second World Wars - in which more people were killed than in all the wars of the past - also broke out without any connection to religion; so did the millions who were slaughtered in the atheist Soviet Union, in the atheist China, and in the atheist Cambodia of Pol Pot. Saddam Hussein, Assad, Gaddafi, various South American rulers - all those tyrants and mass murderers did not act at all in the name of religion. So true, there were also the conquest of Canaan by the Israelites, the Muslim conquest of the Middle East, North Africa and Spain (which took place for political reasons no less than religious ones), the Crusades, the religious wars in France in the 16th century, and so on and so forth violent acts in the name of religion, including the Muslim jihad of our time; but from here to making it "the number one killer in the world", the distance is enormous. Wars, violence and killing have always been part of human culture, with or without religion. It's not as if all the nations of the world only want to sit peacefully each under his vine and under his fig tree, but nebbach, what to do that you have to get up and start slaughtering because God said so and we have no choice.
In general, it seems that the level of violence of religions reflects what is accepted in general society. When wars, executions, torture, etc. are a normative part of the conduct of society, religion also tends to use these means for its purposes. The Crusades were a religious war, but they grew out of a society where wars for political reasons were commonplace. The Inquisition used torture to interrogate defendants, but no more than any other secular court at the time. Even today, the religions operating in Western society, namely Judaism and Christianity, more or less adopt the norms accepted in that society, with slight biases here or there. No rabbi today calls for stoning Sabbath desecrators, and no pope calls for renewing the auto-da-fé against heretics. On the other hand, Muslim terror grew out of Arab society, where violence is the bread and butter not only on the religious level, but also on the political, social and family level. Secular Arab countries, such as Egypt, Iraq and Syria, are no less violent in any way than devout Muslim countries such as Iran. It's a matter of culture, in which religion does indeed occupy an important place, but not an exclusive one.
And a point to end - even if religion causes wars and killings, it does not mean 1. that it is not true, 2. that it is better to give it up completely. Do you want us to check how many deaths science has caused?...
---
1. "Religion hasn't advanced humanity anywhere. Science brought man to the moon!"
My doctor didn't make me rich either, my conscience didn't cure me of pneumonia, and the justice system didn't fly me to the moon. So what? Religion and science are two different fields, and contrary to what is implied in this claim, they are not rivals. Each has a different role – the role of science is to explore natural reality, and the role of religion is to teach man how to worship God. Similar to morality or law, its essence is in imposing duties on man, not in granting any benefit. This does not mean, of course, that there is no benefit in religion – mental, spiritual, psychological, moral, cultural, and so on. There is no knowing where human culture would have reached without religion and its influence. Not everything is summed up in the question of who brought man to the moon. And by the way, remind me for a moment – why is it so important to get to the moon?
2. "The more science advances, the more it undermines the foundations of religion"
Really? So far, the only thing I've seen science undermine is the literal interpretation of a few verses at the beginning of the Book of Genesis, and a few Midrashic interpretations here and there. It's a bit difficult to say that these are the foundations of religion, to say the least, and there is no shortage of ways to resolve the difficulty. If we are talking about issues more related to the philosophy of religion, such as the immortality of the soul, free will, divine providence, etc., then these are not scientific issues but philosophical ones (even if many scientists are unaware of the subtle difference between the findings and their interpretation) – and the gates of philosophical debates have not been closed. On the other hand, it is certainly possible to argue that science actually strengthens the theistic approach, by pointing to the uniformity of the laws of nature, developmental processes in reality, and so on.
3. "There are thousands of religions in the world, and for some reason, believers of each religion are sure that only they are right and everyone else is wrong"
There are thousands of religions in the world, and for some reason, atheists are sure that only they are right and everyone else is wrong. So what? Atheism is not a religion, but it is one opinion among many. The existence of different opinions on different topics should not prevent a person from holding their opinion, as long as they are able to base it and defend it. It is possible to discuss and argue about the preference of one opinion over the others, but atheism has no inherent advantage just because it is not a religion.
4. "People believe because religion serves some psychological need for them, such as meaning to existence, release from the fear of death, an all-powerful father figure, etc."
People disbelieve because disbelief serves some psychological need for them, such as the abolition of moral inhibitions, release from the fear of judgment after death, the desire for sexual licentiousness, etc. In other words, there are psychological biases on both sides, and there is no justification for attributing them specifically to believers more than to disbelievers.
5. "Believing in God is childish, like believing in an imaginary friend"
And not-believing in God is infantile, like not-believing in what cannot be touched and put in the mouth. On the contrary, the ability to recognize the existence of abstract realities and not only tangible ones is one of the hallmarks of child development.
6. "There are billions of galaxies and zillions of stars in the universe, do you really think that what God cares about is whether we eat meat with milk?"
There are billions of galaxies and zillions of stars in the universe, do you really think that what gravity cares about is that I pass a few centimeters over the edge of the roof? Apparently so. The greatness of God can also reach the small details. This does not mean that He has no business in the rest of the universe, which is unknown to us.
7. "If God wants people to believe in Him and worship Him, how is it that there are disbelievers in the world? Apparently, He didn't succeed so well..."
I don't know exactly what God wants, but apparently He wants people to believe in Him and worship Him out of choice, not out of necessity. For this purpose, He gave man free will and placed him in a reality full of doubts, so that he would cope and reach faith precisely from the difficulty. And in the end, most people in the world believe in and worship God, each in his own way, so I would not be quick to determine that He has failed so much.
8. "Extraordinary claims require extraordinary evidence. The claim about the existence of God is extraordinary, where is your evidence?"
Extraordinary claims require extraordinary evidence. The claim that the entire wonderful universe we see, with its precise and uniform laws of nature, the diverse and amazing animal world, and man with his consciousness and intelligence, are nothing but the product of inanimate matter and blind chance, is an extraordinary claim indeed. Where is your evidence?
9. "Good people do good deeds and bad people do bad deeds, but for good people to do bad deeds, you need religion"
This is a quote from Nobel Prize-winning physicist Steven Weinberg, which proves that knowledge of physics is no guarantee of philosophical understanding. First, he fails to assume what is required: he claims that religion is bad because it causes people to do bad deeds. But the assumption that those deeds are bad is based on the assumption that the religion that commands them is indeed wrong. If the religion is right and God did indeed command those deeds, then they are not bad but good (without getting into the well-known Euthyphro dilemma for now). There is therefore no evidence that religion actually causes people to do deeds that are truly bad. Secondly, even if we assume that he is right about certain cases, the opposite is equally true – for bad people to do good deeds, you need religion. Many people behave morally to one degree or another as a result of their religious faith, and without it, they would break free and give free rein to their evil desires. If humanity has emerged from the period of barbaric violence to a more morally advanced reality, it is largely thanks to the religions that have educated to values of love, justice, humility, contentment, and so on. Apparently, Weinberg's hatred of religion drove him out of his mind.
10. "It is possible to explain all of reality without assuming that God exists"
Maybe. It depends on what exactly you call "explanation". But it is also possible to explain all of reality as a dream that you are dreaming at this moment, without assuming that there is a world outside of it. The only reason to reject this explanation is that it sounds too narrow and limited to be true. The world seems too wonderful and amazing to be the product of my petty consciousness. And the same is true of the atheistic explanation of reality.
מה יותר גרוע מלהיות דוקינס? להיות מישהו שמאמין לדוקינס. בויכוחים מול אתאיסטים חוזרות ונשמעות טענות מסוימות כנגד האמונה באלוהים והדת, שבמקרים רבים לקוחות מדבריהם של ליצנים כמו דוקינס ושות', והרמה הפילוסופית שלהן לא בדיוק מרקיעה שחקים. מכיוון שחלקן נראות במבט ראשון כמו טענות משכנעות ועשויות לבלבל את השומעים, מצאתי לנכון להציג כמה מהן ואת תשובותיהן בצידן. אלה כמובן רק תשובות תמציתיות לטענות ספציפיות, והרוצה להרחיב בנושאים אלה מוזמן לעיין במאמרים המופיעים כאן וכאן.
1. חובת ההוכחה היא על מי שטוען שיש אלוהים, לא על מי שטוען שאין.
לא בהכרח. אלוהים אינו סתם עוד ישות, "מישהו" או "משהו" שהמאמינים מבקשים להוסיף לתמונת המציאות. הוא הסבר לאופן בו מתנהלת המציאות – הסבר לפיו המציאות מתנהלת באופן תכליתי ומכוון, ולא עיוור ומקרי. בתור הסבר כזה, אין הוא פחות סביר משום בחינה מההסבר השני. לצורך הדוגמא, נניח שננחת על המאדים, ונגלה שם יצור או רובוט מוזר ובלתי מוכר, שמעצב גושי אבן לצורות מורכבות, מצייר ציורים וכן הלאה. הפעולות שלו אינן ברורות מספיק כדי להעיד על אינטליגנציה ותכלית (כפי שהיה קורה אילו היה מנהל איתנו שיחה, למשל, ועובר את מבחן טיורינג), אבל הן בהחלט יכולות להיחשב ככאלה. זו לא סתם תנועה חסרת משמעות אלא תנועה שיוצרת יצירות מרשימות. השאלה האם הוא תבוני או לא היא שאלה פתוחה; אף צד פה אינו ברירת מחדל מובנת מאליה, שמטילה את חובת ההוכחה על הצד השני. והוא הדין ליקום שלנו, ולשאלה האם לפרש את המתרחש בו כביטוי לתבונה או לא. אדרבה, מכיוון שהיקום מכיל חוקי טבע מדויקים להפליא, מגוון מרהיב של תופעות, ויצורים חיים מורכבים במידה מדהימה, כולל האדם והתודעה שלו - הרי שהאינטואיציה נוטה יותר לצד התבוני דווקא, ומי שרוצה לטעון שהכל תוצר של מקריות עיוורת, עליו חובת ההוכחה (ולא, "אבולוציה" היא לא מילת קסם שפותרת הכל, כי אותה שאלה נשאלת לגביה - האם היא עיוורת או מכוונת, והאם היקום נוצר בכוונה כך שתתאפשר בו אבולוציה או שזה במקרה).
2. אם אלוהים מסוגל לעשות כל מה שמייחסים לו, הרי שהוא מורכב ביותר. אם כן, מי תכנן ויצר אותו?
זוהי תגובת נגד לטיעון מהמורכבות או התכנון, לפיו המורכבות והתכנון של היקום או חלקים ממנו מעידים על כוח תבוני שעומד מאחוריו. התגובה טוענת שגם אם נניח שיש כוח תבוני כזה, הרי שללא ספק הוא מורכב יותר מיצירותיו, ואם כן מתבקשת השאלה מי תכנן אותו. התשובה היא שההנחה שגויה מיסודה. אלוהים אינו מורכב, אלא פשוט בתכלית הפשיטות, כפי שמוסכם על תיאולוגים מרכזיים רבים כבר מימי הביניים (יעויין למשל במורה הנבוכים של הרמב"ם). הוא כל כך פשוט עד שלא ניתן לייחס לו שום תואר או תכונה עצמיים, אלא רק לדבר על פעולותיו. לכל היותר אפשר לומר שהאל הוא "ההויה עצמה" או משהו בדומה לזה. אז איך הוא מסוגל לעשות את כל מה שהוא עושה? קחו דוגמא מכוח הכבידה למשל: גם הוא כוח פשוט לחלוטין, ובכל זאת הוא מסוגל "לנהל" את כל היקום, מנפילת גרגיר חול ועד סיבוב הגלקסיות. רק לעצמים חומריים נדרשת מורכבות כדי לבצע פעולות מסובכות. ישים רוחניים אינם זקוקים לה. ממילא השאלה "מי תכנן את אלוהים" נופלת.
3. אז אם לא הייתם מאמינים באלוהים, הייתם רוצחים ואונסים באופן חופשי? אני מעדיף אדם שנמנע מכך משום שהוא מבין לבד שזה רע, מאשר אדם שרק צו חיצוני מונע זאת ממנו.
סביר להניח שגם אם לא היינו מאמינים באלוהים, רובנו לא היינו רוצחים ואונסים, מאותן סיבות בדיוק שרוב האתאיסטים לא עושים זאת: אנחנו סולדים ממעשים כאלה ומהסבל והנזק שהם גורמים. אבל השאלה היא האם ההימנעות הזאת משקפת רצון סובייקטיבי בלבד, גם אם הוא משותף להרבה אנשים, או ערך מוחלט יותר מזה. משום שאם מדובר ברצון סובייקטיבי, איזו טענה יש לנו כלפי אדם או חברה שדווקא כן רוצים לרצוח, לאנוס ולשעבד (מישהו אמר נאצים ולא קיבל)? אולי בעינינו זה לא יפה, אבל על טעם וריח אין להתווכח. איזו זכות יש לנו להעביר עליהם ביקורת, להילחם בהם ולנסות לעצור אותם, לפעמים גם במחיר חייהם? האם לאדם שסולד משתיית קפה יש הצדקה מוסרית להילחם במי שאוהב קפה? ומה ההבדל אם כן בין שתיית קפה לאכילת תינוקות? כל עוד אין מוסר אובייקטיבי ומוחלט, שאינו תלוי בהעדפותיהם של בני אדם כאלה ואחרים, הרי שכל העמדות המוסריות הן סובייקטיביות ושקולות, ואף אחד לא טוב או צודק יותר מהשני. איך בדיוק אלוהים יכול לספק מוסר מוחלט כזה, ואיך נדע מהו – אלה שאלות נכבדות בפני עצמן; אבל מה שברור הוא שלאתאיסט אין בסיס מוחלט כזה למוסר, אלא הכל עניין של רצון והעדפה אישית.
4. אם אתם מאמינים באלוהים, למה לא תאמינו במפלצת הספגטי המעופפת?
למפלצת הספגטי המעופפת (מס"מ) הקדשתי מאמר נפרד, שאפשר לקרוא כאן. אבל בואו נשאל את עצמנו בעצם, למה ברור לכולם שהאמונה במס"מ היא מופרכת? האם יש הוכחה לוגית או אמפירית שסותרת את קיומה? כמובן שלא. אז למה אנו דוחים אותה? לא רק משום שאין הוכחות לקיומה; גם לקיומם של חייזרים אין הוכחות, אבל היקום גדול מספיק כדי להפוך אותו לאפשרי וסביר, ואת האמונה בו לרציונאלית (כל עוד היא בגדר אמונה ואינה מתיימרת לידיעה). אז למה חייזרים כן ומס"מ לא? מהסיבה הפשוטה, שאנחנו יודעים היטב מי המציא את המס"מ (בובי הנדרסון) מתי (ינואר 2005) ולמה (כדי לתקוף את ההחלטה ללמד תכנון תבוני בבתי הספר לצד האבולוציה). אין לנו שום סיבה אם כן להאמין שהיא אמיתית. כנ"ל לגבי חד הקרן הורוד הבלתי נראה ושאר הנפצות דומות. לעומת זאת, השיקולים הפילוסופיים בדבר קיומו של האל מבוססים יותר, והעדויות בדבר התגלויות ונבואה מגיעות מאנשים אמינים יותר, שלכל הפחות ברור שהם עצמם האמינו בכנות באותנטיות של החוויה שלהם. אם הוכחה אין כאן, עדיין בסיס סביר לאמונה יש כאן – וזה ההבדל בין אלוהים לבין מפלצות מונפצות למיניהן. המאמין מסתמך על ראיות שנראות לו משכנעות, גם אם הן אינן מוכחות; זהו טבעה של אמונה רציונאלית. אמונה בדבר שאין לו אף שמץ של ראיה אינה רציונאלית ואינה משקפת את גישת התאיסטים. זהו איש קש בלבד, המבטא את חוסר היכולת של יוצריו לקלוט את התחום האפור של ראיות-שאינן-הוכחות, ושל אמונה-שאינה-ידיעה.
5. הדת היא הגורם מספר אחת למלחמות והרג בהיסטוריה האנושית.
שטויות במיץ. המצרים, האשורים, הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומאים, ההונים, המונגולים, הגותים, הוויקינגים ושאר העמים הקדומים, נלחמו, טבחו, כבשו ושעבדו את אויביהם לא בגלל סיבות דתיות, אלא פשוט כדי להרחיב את שטחם ולהאדיר את כוחם. הם אמנם היו אנשים דתיים שהתפללו לאליליהם לפני הקרב וזבחו להם קרבנות תודה אחריו, אבל הם לא הזדקקו למצוות האלים כתירוץ ליציאה למלחמה. גם בימי הביניים ובעת החדשה פרצו רוב המלחמות על רקע מדיני ופוליטי ולא דתי, ודי אם נזכיר את מלחמת מאה השנים, מלחמת מאה השנים השנייה, מלחמת השושנים, המהפכה הצרפתית, כיבוש אמריקה והשמדת עמי האינדיאנים, וכן הלאה. בחלק מהמקרים השתייכו הצדדים הלוחמים לדתות שונות, אבל שוב, לא זו היתה הסיבה העיקרית למלחמה, ולפעמים הדת היתה רק תירוץ (כמו במלחמת שלושים השנים). ואם נתבונן בעידן המודרני, הרי שמלחמת העולם הראשונה והשנייה – בהן נהרגו יותר אנשים מאשר בכל מלחמות העבר – פרצו גם הן ללא כל קשר לדת; כך גם המיליונים שנטבחו בברית המועצות האתאיסטית, בסין האתאיסטית, ובקמבודיה האתאיסטית של פול פוט. סדאם חוסיין, אסאד, קדאפי, שליטים דרום אמריקאים למיניהם – כל אותם עריצים וטובחי המונים לא פעלו כלל בשם הדת. אז נכון, היו גם כיבוש כנען בידי בני ישראל, הכיבוש המוסלמי של המזרח התיכון, צפון אפריקה וספרד (שהתחולל ממניעים מדיניים לא פחות מאשר דתיים), מסעות הצלב, מלחמות הדת בצרפת במאה ה-16, ועוד כהנה וכהנה מעשים אלימים בשם הדת, כולל הג'יהאד המוסלמי של זמננו; אבל מכאן ועד להפוך אותה ל"רוצח מספר אחת בעולם", המרחק הוא עצום. מלחמות, אלימות והרג היו תמיד חלק מהתרבות האנושית, עם הדת או בלעדיה. זה לא כאילו כל אומות העולם רק רוצות לשבת בשלווה איש תחת גפנו ותחת תאנתו, אבל נעבעך, מה לעשות שצריך לקום ולהתחיל לטבוח כי האל אמר ואין לנו ברירה.
באופן כללי, נראה שרמת האלימות של הדתות משקפת את המקובל בחברה הכללית. כאשר מלחמות, הוצאות להורג, עינויים וכדו' הם חלק נורמטיבי מהתנהלות החברה, גם הדת נוטה להשתמש באמצעים אלה למטרותיה. מסעות הצלב היו מלחמה דתית, אבל הם צמחו על רקע חברה בה מלחמות על רקע פוליטי היו דבר שבשגרה. האינקוויזיציה השתמשה בעינויים כדי לחקור נאשמים, אבל לא יותר מכל בית משפט חילוני אחר באותה תקופה. גם היום, הדתות הפועלות בחברה המערבית, דהיינו היהדות והנצרות, מאמצות פחות או יותר את הנורמות המקובלות באותה חברה, עם הטיות קלות לכאן או לכאן. אף רב לא קורא כיום לסקול מחללי שבת, ואף אפיפיור לא קורא לחדש את האוטו-דה-פה כלפי הכופרים. לעומת זאת, הטרור המוסלמי צמח מתוך החברה הערבית, שהאלימות היא לחם חוקה לא רק במישור הדתי, אלא גם ברמה הפוליטית, החברתית והמשפחתית. מדינות ערביות חילוניות, כמו מצרים, עיראק וסוריה, אינן אלימות פחות משום בחינה ממדינות מוסלמיות אדוקות כמו איראן. זה עניין של תרבות, שהדת אמנם תופסת בה מקום חשוב, אבל לא בלעדי.
ונקודה לסיום – גם אם הדת גורמת למלחמות והרוגים, זה לא אומר 1. שהיא לא נכונה, 2. שעדיף לוותר עליה לגמרי. רוצים שנבדוק לכמה הרוגים גרם המדע?...
---
1. "הדת לא קידמה את האנושות לשום מקום. המדע הביא את האדם לירח!"
גם הרופא שלי לא הפך אותי לעשיר, המצפון שלי לא ריפא אותי מדלקת ריאות, ומערכת המשפט לא הטיסה אותי לירח. אז מה? דת ומדע הם שני תחומים שונים, ובניגוד למרומז בטענה הזו, הם אינם יריבים. לכל אחד יש תפקיד אחר – תפקידו של המדע הוא לחקור את המציאות הטבעית, ותפקידה של הדת הוא להורות לאדם איך לעבוד את האל. בדומה למוסר או לחוק, עיקרה הוא בהטלת חובות על האדם, לא בהענקת תועלת כלשהי. אין זה אומר כמובן שאין בדת גם תועלת – נפשית, רוחנית, פסיכולוגית, מוסרית, תרבותית וכן הלאה. אין לדעת לאן היתה מגיעה התרבות האנושית אלמלא הדת והשפעתה. לא הכל מתמצה בשאלה מי הביא את האדם לירח. ואגב, תזכירו לי רגע – למה בעצם זה כל כך חשוב להגיע לירח?
2. "ככל שהמדע מתקדם, הוא הולך ומערער את יסודותיה של הדת"
באמת? עד כה הדבר היחיד שראיתי שהמדע מערער זה את הפשט של כמה פסוקים בתחילת ספר בראשית, וכמה מדרשי חז"ל פה ושם. קצת קשה לומר שאלה הם יסודות הדת, בלשון המעטה, ודרכים ליישב את הקושי לא חסרות. אם מדובר בסוגיות הקשורות יותר לפילוסופיה של הדת, כמו הישארות הנפש, בחירה חופשית, השגחה פרטית וכדו', הרי שאלה אינן סוגיות מדעיות אלא פילוסופיות (גם אם מדענים רבים אינם מודעים להבדל הדק בין הממצאים לבין פרשנותם) – ושערי ויכוחים פילוסופיים לא ננעלו. לעומת זאת, בהחלט אפשר לטעון שהמדע דווקא מחזק את הגישה התאיסטית, בכך שהוא מצביע על אחידות חוקי הטבע, תהליכי התפתחות במציאות וכדו'.
3. "יש אלפי דתות בעולם, ומשום מה מאמיני כל דת בטוחים שרק הם צודקים וכל השאר טועים"
יש אלפי דתות בעולם, ומשום מה האתאיסטים בטוחים שרק הם צודקים וכל השאר טועים. אז מה? אתאיזם אמנם אינו דת, אבל הוא דעה אחת מני רבות. קיומן של דעות שונות בנושאים שונים לא אמור למנוע מאדם להחזיק בדעתו, כל עוד הוא מסוגל לבסס אותה ולהגן עליה. אפשר לדון ולהתווכח על עדיפותה של דעה אחת על פני האחרות, אבל לאתאיזם אין שום עדיפות מובנה רק בגלל שהוא לא דת.
4. "אנשים מאמינים בגלל שהדת משרתת עבורם צורך פסיכולוגי כלשהו, כמו משמעות לקיום, שחרור מהפחד מהמוות, דמות אב כל יכולה וכדו'"
אנשים כופרים בגלל שהכפירה משרתת עבורם צורך פסיכולוגי כלשהו, כמו ביטול העכבות המוסריות, שחרור מהפחד מהמשפט אחרי המוות, הרצון בהפקרות מינית וכדו'. במילים אחרות, הטיות פסיכולוגיות יש לכאן ולכאן, ואין שום הצדקה לייחס אותן דווקא למאמינים יותר מאשר לכופרים.
5. "להאמין באל זה ילדותי, כמו להאמין בחבר דמיוני"
ולא-להאמין באל זה תינוקי, כמו לא-להאמין במה שאי שאפשר למשש ולהכניס לפה. אדרבה, היכולת להכיר בקיומן של מציאויות מופשטות ולא רק מוחשיות הוא אחד מסימני ההיכר של התפתחות הילד.
6. "יש ביקום מיליארדי גלקסיות וזיליארדי כוכבים, באמת נראה לכם שמה שאכפת לאל זה אם אנחנו אוכלים בשר בחלב?"
יש ביקום מיליארדי גלקסיות וזיליארדי כוכבים, באמת נראה לכם שמה שאכפת לכוח המשיכה זה שאני עובר בכמה סנטימטרים את קצה הגג? מסתבר שכן. גדלותו של האל יכולה להגיע גם לפרטים הקטנים. זה לא אומר שאין לו עסקים כלשהם בשאר היקום, שאינם ידועים לנו.
7. "אם האל רוצה שיאמינו בו ויעבדו אותו, איך זה שיש בעולם כופרים? כנראה לא יצא לו כל כך מוצלח..."
אני לא יודע מה בדיוק האל רוצה, אבל כנראה שהוא רוצה שיאמינו בו ויעבדו אותו מתוך בחירה דווקא, ולא מתוך הכרח. לשם כך הוא נתן לאדם בחירה חופשית ושם אותו במציאות מלאה ספקות, כדי שיתמודד ויגיע לאמונה דווקא מתוך הקושי. ובסופו של דבר רוב האנשים בעולם מאמינים ועובדים את האל איש איש בדרכו, אז לא הייתי ממהר לקבוע שהוא נכשל כל כך.
8. "טענות יוצאות מהרגיל דורשות ראיות יוצאות מהרגיל. הטענה בדבר קיום האל היא יוצאת מהרגיל, איפה הראיות שלכם?"
טענות יוצאות מהרגיל דורשות ראיות יוצאות מהרגיל. הטענה שכל היקום המופלא שאנו רואים, עם חוקי הטבע המדויקים והאחידים שבו, עולם החי המגוון והמדהים, והאדם עם תודעתו ותבונתו, אינם אלא תוצר של חומר דומם ומקרה עיוור, היא ענה יוצאת מהרגיל בהחלט. איפה הראיות שלכם?
9. "אנשים טובים עושים מעשים טובים ואנשים רעים עושים מעשים רעים, אבל כדי שאנשים טובים יעשו מעשים רעים, צריך את הדת"
זהו ציטוט של הפיזיקאי זוכה פרס נובל, סטיבן וינברג, שמוכיח שידע בפיזיקה אינו ערובה להבנה פילוסופית. ראשית, הוא נכשל בהנחת המבוקש: הוא טוען שהדת היא רעה, משום שהיא גורמת לאנשים לעשות מעשים רעים. אבל ההנחה שאותם מעשים הם רעים, מבוססת על ההנחה שהדת המצווה עליהם אכן שגויה. אילו הדת צודקת והאל אכן ציווה על אותם מעשים, הרי שהם אינם רעים אלא טובים (בלי להיכנס כרגע לדילמת אותיפרון הידועה). אין אם כן שום ראיה שהדת אכן גורמת לאנשים לעשות מעשים שהם רעים באמת. שנית, גם אם נניח שהוא צודק לגבי מקרים מסוימים, הרי שההפך נכון באותה מידה – כדי שאנשים רעים יעשו מעשים טובים, צריך את הדת. הרבה מאד אנשים מתנהגים באופן מוסרי במידה זו או אחרת בעקבות אמונתם הדתית, ובלעדיה היו פורקים רסן ונותנים דרור למאווייהם המרושעים. אם האנושות יצאה מתקופת האלימות הברברית למציאות מתקדמת יותר מבחינה מוסרית, הרי זה במידה רבה בזכות הדתות שחינכו לערכי אהבה, צדק, ענווה, הסתפקות במועט וכדו'. כנראה ששנאתו של וינברג כלפי הדת העבירה אותו על דעתו.
10. "אפשר להסביר את כל המציאות גם בלי להניח שאלוהים קיים"
אולי. תלוי למה בדיוק קוראים "הסבר". אבל אפשר גם להסביר את כל המציאות בתור חלום שאתה חולם ברגע זה, בלי להניח שקיים עולם מחוץ לכך. הסיבה היחידה לדחות את ההסבר הזה היא שהוא נשמע צר ומצומצם מכדי להיות נכון. העולם נראה מופלא ומדהים מכדי להיות תוצר של תודעתי הפעוטה. והוא הדין בדיוק להסבר האתאיסטי למציאות.
מיסטריום
