Sanhedrin 44 -
(יהושע ה, יג) ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא וגו' ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי [ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו] היכי עביד הכי והאמר רבי יוחנן אסור לו לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא
The verse states: “And it came to pass when Joshua was by Jericho that he lifted up his eyes and looked, and, behold, a man stood over against him with his sword drawn in his hand: And Joshua went to him and said to him, Are you for us or for our adversaries? And he said: No, but I am captain of the host of the Lord; I have now come. And Joshua fell on his face to the earth, and bowed down” (Joshua 5:13–14). The Gemara asks: How could Joshua do so, bowing down to a stranger at night? But doesn’t Rabbi Yochanan say: It is prohibited for a person to greet another whom he does not recognize at night, as we are concerned that perhaps the one he doesn’t recognize is a demon? Why was Joshua not concerned about this possibility?
שאני התם דקאמר ליה (יהושע ה, יד) אני שר צבא ה' עתה באתי וגו' ודילמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה
The Gemara answers: It is different there, as the stranger said to Joshua: “I am captain of the host of the Lord; I have now come.” The Gemara asks: But perhaps he was in fact a demon and he was lying? The Gemara answers: It is learned as a tradition that demons do not utter the name of Heaven in vain, and since this figure mentioned the name of Heaven, he must have been speaking the truth.
א"ל אמש ביטלתם תמיד של בין הערביים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה על איזה מהן באת א"ל עתה באתי
The Gemara understands the words of the angel that Joshua encountered as a rebuke for some offense Joshua committed: The angel said to Joshua: Yesterday, in the afternoon, you neglected sacrificing the daily afternoon offering because you were engaged in warfare, and now, when it is dark, you neglected Torah study. Joshua asked him: For which of these sins have you come to reprove me? The angel said to him: “I have now come,” i.e., the fact that I did not come before, but waited until now, when it is dark, indicates that the sin of neglecting Torah study is the more severe one.
מיד (יהושע ח, ט) וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ואמר רבי יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה
Joshua immediately acted to rectify the matter by deciding that he must devote more time to Torah study, as it is stated: “And Joshua lodged that night” (Joshua 8:9) “into the midst of the valley [ha’emek]” (Joshua 8:13). And Rabbi Yochanan says: This teaches that he lodged all night in the depth [be’omekah] of halakha, thereby atoning for his previous neglect of Torah study.
What does learning Torah have to do with waging war?
Explained Rav Moshe Mordechai Epstein in the preface to his sefer on Bava Metzia:
ובכן נרתע יהושע ושואל מהמלאך 'הלנו אתה אם לצרינו', והוא השיב 'לא אין אני לכם ולא לצריכם אני שר צבא ה'. אם הייתי מוצא צבא ה' אז הייתי תיכף מחזיר חרבי השלופה לעומת האויב אבל לא מצאתי צבא ה''. ישראל הוא צבא ה' כל זמן שהוא דבוק בברית שכרת ה' עם ישראל עם למוד התורה בעומקה עם למוד התורה שבעל פה להוסיף לקח ופלפול ללמוד התורה לשמה לשם התורה להבין עמקותה וסברת הדברים ובשמור ישראל את למוד התורה כהלכתה כפי ברית ה' אז השר צבא ה' הולך לפני צבא ה' הולך לפניהם וכובש מלחמתם אבל אם חלילה אינני מוצא את ישראל בתמונת צבא ה'. אז לבד שאין הולך לפניהם אז חלילה חרבו שלופה נגד.
The Malach tells Yehoshua to remove his shoes because the place is holy. What is THAT all about??
שלוף הגשמיות מעל גוף ישראל אין עם ישראל כשאר העמים שהם אינם קודש ואדמתם אינה קדושה. להם הברכה 'על חרבך תחיה', עליהם לבטוח על חרבם וקשתם, עליהם העיקר בעת מלחמה לשים כל לבבם להטיב חרבם להשחיזה ולתת לה ברק להיותה חדה ומרוטה. אבל לא כן ישראל העומד על אדמת קודש לא בחיל ולא בכח יגבר ישראל אך ברכתו היא הברכה הקול קול יעקב בזמן שקול התורה נשמע אז אין ידי אויביו מנצחים לכבוש ולהושיב אדמת הקודש נחוץ להתחזק בתורה.
WOW!!! HA-LEVAI!!!
