Machlokes Korach

נקודה זו, היא הנקודה שהיתה ביסוד העונש של עדת קרח. כל עונש, יהיה חמור ככל שיהיה, הוא נקרא "כמות כל האדם ימותון אלה", כל עונש שייך לסדר העולם. יש מערכת עונשים, חמורה, חמורה יותר, חמורה עוד יותר, אבל כל זה שייך לסדר העולם, אכן, העונש של עדת קרח צריך היה להיות לגמרי מחוץ לסדר העולם. העונש צריך היה להיות שסדר העולם פולט ומקיא אותם. סדר העולם, מוציא אותם מחוץ לסדר העולם. בגמרא בסנהדרין (ק"י ע"א) כתוב שישנו לאו, בין יתר הלאוין של התורה, והוא, "דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלא תעשה שנאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו". זה לא תעשה, המכוון כנגד ימות החמה, כדאיתא במכות (כ"ג ע"ב) ששס"ה לאוין מכוונים כנגד שס"ה ימות החמה, והעניין בזה, שסדר העולם מחייב לא לחרוג ולא לצאת ממנו, וכך, סדר ימות החמה מחייב בין היתר גם לא להיות כקרח. זה הלאו היחידי, שעצם הלאו ניתן לא להיות כמו מישהו. כל הלאוין הם לא לעשות משהו ואילו כאן נאמר אל תהיה כמוהו, היינו, המציאות הזאת צריכה להישאר מחוץ לסדר העולם. סדר ימות החמה מחייב שהם יהיו מחוץ לסדר הזה. זה עצמו של הלאו, לא להיות כקרח. לשון הגמרא היא "כל המחזיק במחלוקת עובר בלא תעשה". כיון שהמחלוקת שעליה מדובר פה, שורש כל המחלוקות, היא מחלוקת כנגד משה רבינו, הרי שכל מחלוקת שיש בה משהו ממחלוקת כנגד משה רבינו, נקראת מחלוקת. כל מחלוקת שעניינה הצד של משה רבינו, זאת לא נקראת מחלוקת, אלא ההיפך הגמור, זאת נקראת העמדת המציאות כולה על מציאותה האמיתית. מחלוקת נקראת לא להיות כקרח. קרח נקרא מחלוקת. משה רבינו הוא זה שעליו חולקים, והמחלוקת היא קרח, וכך, עצם הלאו, עצם האיסור, זה לא המחלוקת, אלא ההיות קרח.

For more here and here.