הענוה מנמיכה את הדעת העליונה של האדם, ומורידה את אורה לעומק עומקה של נשמתו, ועל ידי זה
מכיר הוא את האמת לאמתה. וכפי רוב הענוה, האמת האלהית מתגלה אליו. וכל הדיעות הרעות
ותולדותיהן, וכל מיני דרכי עבודה זרה, הכל נובעים הם ממקור המשחת של הגאוה, שהיא מרימה את
הלב, ואינה מניחה להאור של הנשמה לחדור לעומק העצמיות של האדם, ונשאר כולו שקוע באפילה. ולפי
רוב הגאוה, ככה יגדל סילוק האור של הדעת, וככה יגדל הזדון והשקר. זד יהיר לץ שמו, עושה בעברת
זדון.
[קובץ ג' ק"ב]
[קובץ ג' ק"ב]
