יש לי ילדה בכיתה ז' שביום חמישי חזרה מטיול שנתי באזור פארק הירדן.
כששאלתי אותה איך היה היא התחילה לצחוק ולא הבנתי מה קרה. התלבטנו ארוכות אם לשלוח אותה לטיול השנתי הזה בגלל שהמצב החברתי שלה לא בשמיים.
מצד אחד היא כל כך חיכתה לטיול הזה, הראשון אחרי הקורונה אולם מצד שני, ידעתי שיש סיכוי שהיא תיפגע ממנו בגלל שהיא לא הצליחה לסגור חדר עם בנות ולא ידענו מה היא תעשה.
בלב כבד שלחתי אותה לטיול. התקשרתי אליה בערב לפני השינה ושאלתי אותה מה קורה ואם יש לה עם מי לישון. הילדה המדהימה שלי לא רצתה להדאיג אותי ואמרה לי בטלפון: "אמא, הכול בסדר, אין לך מה לדאוג אני מסתדרת כאן". ובכן מסתבר שהיא פשוט עבדה עליי כי הכול היה לא בסדר.
הבנות היו אמורות לישון בתוך אוהלים ולילדה שלי לא היה עם מי לישון כי אף בת לא רצתה לישון איתה לבד...
הילדה שלי סיפרה לי שהמחנכת שלה עברה לפני השינה לעשות בדיקה שכולם מסודרות ואז היא הגיעה לילדה שלי וראתה אותה ישנה בחוץ מחוץ לאוהל. היא שאלה אותה מה קרה והילדה שלי ענתה לי בתמימות שאין לה איפה לישון כי אף בת לא רוצה לישון איתה...
המחנכת שלה אמרה 'ככה? אין בעיה'. ואז היא יצאה החוצה מהאוהל של המחנכות ושמה את השק"ש שלה ליד השק"ש של הבת שלי והדליקה אש.
לאחר מכן היא התחילה להוציא כל מיני חטיפים שהיא הביאה מהבית.
אחר כך היא אמרה לבת שלי שהיא הולכת להשכיב את שאר הבנות ולדאוג שכולם יהיו באוהלים שלהם וילכו לישון ומי שרוצה להישאר ערה שתישאר אבל בלי אור...
בת אחת קמה וראתה שהילדה שלי נמצאת ערה ליד מדורה עם חטיפים ואמרה שהיא רוצה גם...המחנכת אמרה לה: שהיא מוזמנת להצטרף ושהיא תשים את השק"ש שלה ליד השק"ש של הילדה שלנו.
לאחר מכן יצאה המחנכת של הכיתה השנייה וגם היא הצטרפה לחגיגה...הוציאה ממתקים ובינתיים עוד ועוד בנות הצטרפו למדורה כאשר בלי לשים לב, הילדה שלנו נמצאת במרכז העניינים וכולם רוצים להיות בקרבתה.
רק בשעה שתיים לפנות בוקר, רוב הבנות כבר הלכו לישון כאשר כולם ישנו בעצם ליד הבת שלנו, שאמרה לי:
"אמא, זה היה הטיול שנתי הכי טוב לי אי פעם...והכול בגל המחנכת הודיה, שיצאה מהאוהל שלה ושמה את שק השינה שלה ליד שק השינה שלי, הוציאה חטיפים, הדליקה לנו אש והפכה לי את הלילה העצוב שלי לאחד מהלילות השמחים שהיו לי".
אתמול במוצ"ש התקשרנו במיוחד למחנכת שלה הודיה ואמרנו לה שאנחנו כל כך שמחים שהילדה שלנו זכתה בה ושהיא פשוט הצילה את הנשמה שלה.
אתה יודע מה היא ענתה לנו?
"אני רוצה להאמין שכל מחנך ומחנכת היו נוהגים כך".
גם אנחנו.
