The Great Connector Yaakov Avinu - From The Personal To The Communal

Li--ilui Nishmas Rav Yaakov Moshe ben Zevulun Charlap on his Yahrtzeit. Rav Kook's last words on earth before ascending to his heavenly reward were "Yaakov Moshe", his beloved Talmid about whom Rav Kook said that he is the only one who truly understands him.  

וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃ [בראשית כ"ח י"ב]

He dreamed, and, behold, there was a ladder set upon the ground and its top reached towards the heavens, and, behold, angels of God were going up and down on it.

At the beginning of our Parsha, we are told of the unique revelation made to Yaakov which has different elements: A ladder, angels, Hashem standing. At the end of the Parsha, there is the story of Yaakov meeting the camps of angels.  וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם.

The basic idea of revelation is not unique to the Avos. We find Hashem revealing Himself to Adam and Noach. Yaakov learned in the Beis Medrash of Shem and Ever where he most likely learned how to achieve levels of Divine inspiration [see Makkos 23b - רוח הקודש - בבית מדרשו של שם]. Until the Avos the revelation was a private matter perhaps for the Navi's own edification or for the needs of the generation. From the time of the Avos and onward, prophecy was given on a more grand and general scale - נבואה כללית. 

The level of נבואה כללית was unique in two ways - both in it's consistent appearance in Klal Yisrael and in its focus to unify the individuals who descend from the Avos into one nation. For that reason, the concept of Nevuah detached itself from from the rest of the world and became an exclusively Jewish phenomenon. Excluding the nocturnal vision of Lavan which was actually for the sake of the Jewish people. "השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע" [Bereshis 31:24] "Take care that you do not speak with Yaakov, either good or bad!". The revelation to Bilaam was also for the sake of the Jews. 

Only Am Yisrael being the force that gives life to the world has a concept of a "Klal" - a community. "בראשית - בשביל ישראל שנקראו ראשית" - The creation of the world was for the sake of the Jewish people. In the chapter of Tehillim that talks about the creation of the world, it says "מה רבו מעשיך השם" - while in the chapter that talks about Shabbos it says "מה גדלו מעשיך השם מאד עמקו מחשבותיך". We observe מה גדלו vs. מה רבו. What is the difference? ריבוי, multiplicity, relates to many individuals and relates to the nations of the world [עי' אורות התשובה פ' ט"ז ובעולת ראיה ח"א עמ' צ"ז, רכ"ט, רל"ט, רפ"ט, ובחלק ב' עמ' תמ"ח]. In contrast, about the Jews it says "לא מרבכם חשק ה' בכם" - Hashem didn't desire you b/c of your multiplicity, large numbers. What is special about the Jewish people is not the ריבוי, large numbers. That is what characterizes the Gentiles. Even when they unite, there is still no concept of a כלל - a solid community. [This idea has many expressions in Halacha, as we have written about elsewhere and particularly the Rogochover Gaon expanded on this]. They remain many individuals which doesn't create a new reality where the whole is greater than the sum of its parts as it does by Am Yisrael. That is why so many great empires disappeared from the world. Have you met a Hittite recently? What about a member of the Roman Empire? They don't have a true כלל which is indomitable. Only Jews do which is why we are still here with Hashem's help.

In contrast to the nations of the world, the pasuk says about Am Yisrael "אתם נצבים היום כולכם" and the Medrash expounds "אתם קיומו של עולם" - You are the existence of the world. The foundation of the eternity of the Jewish people depends on the כולכם, on the unity that creates the community. The thought of the One Hashem is unifying and with this mode of thought the Jewish people were created first "מחשבתם של ישראל קדמה לכל דבר". The first thought of the Jewish people is the כלל from which all of the details of creation emanated. 

Actions that merge into one general point are expressed in the pasuk "מה גדלו מעשיך השם" - How great are your deeds Hashem, Your thoughts are so deep. The Segulah of the Jewish people and their Avodah is the uniting of all of the details into one general principle. That is the גדלות of מה גדלו מעשיך השם. Not the many unconnected dots of מה רבו but one unified whole of מה גדלו. As a result, the Jews have Nevuah, which has a יסוד כללי - a general foundation, one that desires to see all of the Jews be prophets [see Bamidbar 11/29]. 

The very phenomenon of revelation before Matan Torah was a chesed just as all of creation is chesed. There were 26 generations until Matan Torah and Hashem sustained them all with chesed [Pesachim 118a]. From the time of Matan Torah, the hanhaga and governance of middas hanevuah was a type of din, just as the hanhaga of the world is with din and mishpat. "מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל". 

The Avos merited revelation, Nevuah, from a perspective of chesed. But that was only in Eretz Yisrael, just like Nevuah in later generations comes only in Eretz Yisrael. About Yonah HaNavi it says "כי מלפני ה' הוא בורח" - He was running away from Hashem. Chazal explain that he went to Chutz La-aretz where the Shechina isn't revealed. So too it says in Moed Kattan 25a that Yechezkel first merited prophecy in Eretz Yisrael. :

מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ רַב חָנָן בַּר חִסְדָּא: ״הָיֹה הָיָה דְבַר ה׳ אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים״! 

 Rav Nachman bar Chisda raised an objection against this, and some say that it was Rav Chanan bar Chisda: Is it not stated: “The word of Hashem came [hayo haya] to Yechezkel the priest, son of Buzi, in the land of the Chaldeans” (Ezekiel 1:3), thereby implying that a prophet can prophesy outside of Eretz Yisrael?

טְפַח לֵיהּ אֲבוּהּ בְּסַנְדָּלֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: לָאו אָמֵינָא לָךְ לָא תִּיטְרוֹד עָלְמָא? מַאי ״הָיָה״ — שֶׁהָיָה כְּבָר. 

 His father tapped him with his sandal on his foot, thereby hinting to him that he should be quiet. He said to him: Have I not told you not to trouble everyone with questions in the middle of a eulogy? The Gemara answers the question: What is the meaning of the doubling of the word “came [hayo haya]”? It implies that it had already come before, i.e., that Yechezekel had already begun to prophesy in Eretz Yisrael, and his prophecy in Babylonia was merely a continuation of that prophecy.   

So too, all the mitzvos are primarily intended to be observed in EY [see Ramban Dvarim 11-18]. It emerges that this נבואה כללית which is the unique quality of the Jews and unites them is primarily in EY and its first expression is to Yaakov Avinu.  We first find with Yaakov Avinu the notion of details connecting to the community - פרטים המצטרפים אל הכלל. He established the 12 tribes from whom the Jewish people are built. The many stones merging under his head into one. [אבן is a composite of אב-בן.] In the nusach of ברכת המצוות we say "אשר קדשנו במצוותיו" - He sanctified us with His mitzvos. The emphasis on the plural form and קדושה implies the connection of the פרטים to the כלל. We, the sanctified, the special ones, are the פרטים which comprise the כלל. We are a group who fulfills mitzvos together. מצוה relates to the word צוותא which means "together". This started with Yaakov Avinu from whom the קדושה of the כלל began ["קדושנו קדוש יעקב" - Bentching]. So was the nature of his Nevuah: A ladder on the ground whose top reaches the sky, angels going up and down, and all of these details connect to one כלל which is וה' ניצב עליו - [One] Hashem standing above.  

On the pasuk "חברים מקשיבים לקולך" Chazal expound that the angels are called "חברים" friends, to the Jewish people implying an equality. In contrast, we find that the angels are called standing while the Jews are called מהלכים - those who walk and advance.  

וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה

I will give you advancement among those who stand. [זכריה ג ז שמות רבה כה ב]. 

Angels stand. Humans advance. Angels don't have free choice while human beings do and therefore we have the capacity of ascend or descend in ruchniyos. On the other hand we find that the angels fly, meaning movement and advancement "ובשתים יעופף" [Yeshayahu 6-2]. The notion of the friendship and equality between man and angels is that they guard us that we shouldn't fall from our level. That is the idea of the angels being those who stand. Consistency. On the other hand, the Jews have an element that helps the angels elevate and fulfill their purpose which is expressed in the fact that they fly. We are חברים. 

This relationship is only with the angels of EY. "ארץ אשר לא תחסר כל בה" - EY lacks nothing [Brachos 36b]. Meaning that the angels of EY are blessed with unique spiritual qualities both as "standers and "flyers". Therefore the angels of EY merge with the Jews both with respect to being עומדים and being מתעופפים. In contrast, the angels of chutz laaretz have a שיתוף [commonality] with the Jews but not complete equality. 

The special quality of Yaakov Avinu, called the בריח התיכון [linchpin], the chosen of the Avos, is being a connector. With Yaakov, the general, constant Nevuah, finds its full expression. With his ladder and its many rungs, he sees Hashem standing over it. חיבור הפרטים לכלל. 

When Torah was given, Yaakov was featured "תורה צוה לנו מורשה קהילת יעקב". This means that Yaakov connects the details to the general and that is the judgment that relates to Yisrael "מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל". The word דברו is written without a "י", implying singular details which Yaakov connects to חקיו ומשפטיו - the כלל of many laws. [עי' במלבי"ם ובדברי הרשר"ה שם ובשפ"א פ' משפטים שהעמיד כמה אוקימתות על החילוק בין דברו וחקיו ובין יעקב וישראל].

Yaakov also connects the two types of angels, the angels of EY with the angels of Chu"l, as we see at the end of the Parsha. He connects the notion of מהלכים [the human quality] with the notion of עומדים [the angelic quality], the notion of חברים with the notion of  מתעופפים [Am Yisrael connects to angels and helps them fly]. The angels of EY are called מלאכי א-להים while the angels of Chu"l are called regular מלאכים without א-להים. Yaakov connects these two elements and calls the place מחניים.       

[עפ"י תורת מרן הרב קוק זצ"ל סעודה שלישית תר"ץ עפ"י רשימות הרב קלמן פרנקל ז"ל ועיבודו של מו"ר הרב ח"י הדרי ז"ל. וראה מה שהוסיף מדיליה בס' שמועות הראיה עמ' 124-125]

 

The Path To Self Discovery Is The Path To Hashem

 

לע"נ מורנו הגאון ר' יעקב משה בן זבולון חרל"פ ביום היארצייט שלו

“Part of the problem with the word 'disabilities' is that it immediately suggests an inability to see or hear or walk or do other things that many of us take for granted. But what of people who can't feel? Or talk about their feelings? Or manage their feelings in constructive ways? What of people who aren't able to form close and strong relationships? And people who cannot find fulfillment in their lives, or those who have lost hope, who live in disappointment and bitterness and find in life no joy, no love? These, it seems to me, are the real disabilities.” 

 
― Fred Rogers, The World According to Mister Rogers: Important Things to Remember

“It takes courage...to endure the sharp pains of self discovery rather than choose to take the dull pain of unconsciousness that would last the rest of our lives.”

“The most fundamental aggression to ourselves, the most fundamental harm we can do to ourselves, is to remain ignorant by not having the courage and the respect to look at ourselves honestly and gently.”

 

 

In my opinion, just about everybody needs therapy. 

 

Am I saying that all people are crazy?

 

No - even though we all have parts of us that are a bit crazy. 

 

People need therapy b/c they are stuck in certain emotional and spiritual places in their lives and therapy can help liberate them. 

 

People also need therapy b/c the sina qua non of being a good Jew is knowing yourself. When we were children we weren't taught this. They put a siddur in our hands and said "daven". We learned that this seems to mean "say the words on the page and when you are finished you are free to go" - so we learned how to read fast. We were told "that's muktza" so we learned not to move certain items on Shabbos. We were instructed to wash our hands after waking up and before eating bread so that is what we did [even though we didn't have the foggiest idea why we were doing it but why start up with the adults...]. 

 

It is true. There are laws and we have to keep all of them. And we keep them more or less like everyone else. Kashrus is not subjective. Shabbos is not subjective. We all keep them "according to the books". 

 

But there is another part of being Jewish and that is the state of our eternal world. How do we relate to Hashem? What are the deeper qualities of our relationships [בין אדם לחבירו is ALSO part of the Torah]? As Ayn Rand wrote: To say "I love you" one must know first how to say the "I". ואהבת לרעך כמוך. The לרעך is predicated on the כמוך. [Deep - worth a post in and of itself]. What is our feeling BEHIND the text we recite when we daven?? What is going on inside of us on Shabbos. עונג שבת is not that you ate cholent and kugel and you are yotzei. It is a state of being. It is not much עונג שבת if a person is eating cholent while anxious to the sky b/c he hasn't checked his whatsapp or work emails. What type of spouse and parent are we?? Being a parent involves far more than siring a child and then paying the bills. It reuires a deep understanding of ourselves and each child. Otherwise, we unknowing pass on the same neuroses, aberrations, instabilites etc. etc. that we picked up from our parents [or elsewhere along the way] to our children. We all are obligated to learn Torah but what should we be learning? That is subjective and requires self knowledge. What traumas are we carrying around and how does that effect our day to day functioning? What are our cognitive distortions? What in the story we tell ourselves about our lives is not helpful or worse?? 

 

Sweet friends - there is sooooooooooooooooo much to discover. The more we understand, the more we connect to our true selves, the higher the self awareness - the better Ovdei Hashem we become. 

 

We all do Aveiros. כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. We all perform mitzvos inadequately. What is at the ROOT of our behaviors? Only when we get to the source can we make the Tikkun.    

Every year we have a two month period where the focus is on change and growth. Yet, if you look around, people seem more or less the same now as they were after last Elul-Tishrei and even after the last 20 Eluls and Tishrei. We change on the outside but not much on the inside. Same thought processes, same habits, same pitfalls. 

 

So if you want to be a STAR [and Hashem created you so that you develop into a star] then start taking steps forward. One significant one is gong to see someone who will help you move forward and get unstuck. Another is to get serious about learning mussar which Hashem's gift to the world to help us live the most successful lives [assuming that success is measured not by dollars but by personal greatness and closeness to Hashem and His perfection]. 

The Rav ztz"l says it best:

י. כְּשֶׁשּׁוֹכְחִים אֶת מַהוּת הַנְּשָׁמָה• הָעַצְמִית, כְּשֶׁמְּסִיחִים דֵּעָה מִלְּהִסְתַּכֵּל בְּתוֹכִיּוּת הַחַיִּים הַפְּנִימִיִּים שֶׁל עַצְמוֹ, הַכֹּל נַעֲשֶׂה מְעֻרְבָּב וּמְסֻפָּק. וְהַתְּשׁוּבָה הָרָאשִׁית, שֶׁהִיא מְאִירָה אֶת הַמַּחֲשַׁכִּים מִיָּד, הִיא שֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם אֶל עַצְמוֹ*, אֶל שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וּמִיָּד יָשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים, אֶל נִשְׁמַת כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְיֵלֵךְ וְיִצְעַד הָלְאָה מַעְלָה מַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְדָבָר זֶה נוֹהֵג בֵּין בְּאִישׁ יְחִידִי, בֵּין בְּעַם שָׁלֵם, בֵּין בְּכָל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, בֵּין בְּתִקּוּן כָּל הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ, שֶׁקִּלְקוּלָהּ בָּא תָּמִיד מִמַּה שֶּׁהִיא שׁוֹכַחַת אֶת עַצְמָהּ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהִיא חֲפֵצָה לָשׁוּב אֶל ד' וְאֶת עַצְמָהּ הִיא אֵינָהּ מְכוֹנֶנֶת לְקַבֵּץ אֶת נִדָּחֶיהָ - הֲרֵי הִיא תְּשׁוּבָה שֶׁל רְמִיָּה, שֶׁתִּשָּׂא עַל יְדֵי זֶה אֶת שֵׁם ד' לַשָּׁוְא•. עַל כֵּן רַק בָּאֱמֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה אֶל עַצְמוֹ יָשׁוּב הָאָדָם וְהָעָם, הָעוֹלָם וְכָל הָעוֹלָמִים, הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ, אֶל קוֹנָהּ, לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים. וְזֶהוּ הָרָז שֶׁל אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ•, הוֹפָעַת נִשְׁמַת הָעוֹלָם, שֶׁבַּהֲאִירוֹ יָשׁוּב הָעוֹלָם לְשֹׁרֶשׁ הַהֲוָיָה, וְאוֹר ד' עָלָיו יִגָּלֶה. וּמִמְּקוֹר הַתְּשׁוּבָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת יִשְׁאַב הָאָדָם אֶת חַיֵּי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה בַּאֲמִתָּהּ.[שמונה קבצים ח' י"ג]

 

 When we forget our own essential soul, when we distract ourselves from looking at our inner life, everything becomes confused and uncertain. And the main teshuvah, that lights up the darkness in an instant, is that one returns to oneself, to the roots of one’s soul, and immediately returns to God, to the soul of all souls, and stride forward up and up in holiness and purity. And this is the case with a lone individual, a whole people, all of humanity, with the restoration of all being, whose ruin always proceeds from forgetting itself. And if it desires to return to God, but isn’t prepared to gather its scattered ones, this is a deceptive teshuvah, taking God’s name in vain. And so only by the great truth of teshuvah to oneself, will a person and the nation, the world and all the worlds, all of being, return to its maker, to light in the light of life. And that is the secret of the light of the Messiah, the coming into view of the soul of the world, with whose illumination the world will return to the root of being, and God’s light will reveal itself upon him. And from the source of this great teshuvah, man will draw the sacred life-force of true teshuvah.

 

 מַהוּת הַנְּשָׁמָה – שהנשמה היא חלק אלוה ממעל. וְאִם תֹּאמַר וכו' – תשובה אל ה' בלי תשובה אל העצמיות, בלי הבנה את התוכן הפנימי של ההוויה, היכן היא צריכה להגיע ומה התפקיד של כל חלק מחלקיה - היא תשובה של שקר; ושם ה' שהיא נושאת אינו אמיתי, כי אינו משקף את האמת האלוהית שבפנימיות ההוויה. רָז (שֶׁל) אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ – הסוד של הארת המשיח היא גילוי הפנימיות.

 

 *בקשת האני העצמי
וְהַתְּשׁוּבָה הָרָאשִׁית, שֶׁהִיא מְאִירָה אֶת הַמַּחֲשַׁכִּים מִיָּד, הִיא שֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם אֶל עַצְמוֹ. בפסקה זו מסביר הרב קוק שתשובה היא בעצם התנועה לשוב אל עצמיותך ואל תפקידך. "ודבר זה נוהג בין באיש יחידי, בין בעם שלם, בין בכל האנושיות, בין בתיקון כל ההוויה כולה, שקלקולה בא תמיד ממה שהיא שוכחת את עצמה".
"...חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת אַיֶךָּ, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחוואה לאל זר. חטא ישראל, זה אחרי אלוהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב... וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל... והאני הולך ומשתכח, וכיוון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה..." [אוה"ק ג, מוסה"ק, צז]. בפסקה זו מתאר הרב קוק את תהליך אובדן העצמיות באדם ובעולם. אדם הראשון הלך אחרי רעיונות שהיו חיצוניים לו, אחרי דעתו של הנחש. בכך הוא התנכר לתפקידו המיוחד ושכח את עצמו.
לעתים, גם בלימוד התורה אדם יכול להתנכר לדרך לימודו המיוחדת וללמוד דברים שאינם מתאימים לו. פעמים רבות, לאחר התעלמות כזו, באה התנערות ומרידה, והלומד 'יזרוק מעליו' את עול התורה (ראה אורות התורה ט ו).

חוסר אהבה מתפרש כשנאה

לע"נ מורנו ורבינו רבי יעקב משה בן הרב זבולון ביארצייט שלו 

רבים שואלים על הסתירה בין שני פסוקים סמוכים:

בראשית כ"ט ל'
"וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה."

הרי שיעקב רק אהב את רחל יותר מלאה ולא ששנא את לאה ח"ו. 

ובפסוק הבא: "וַיַּ֤רְא יְהֹוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה". 

הרי שלאה היתה שנואה ממש. 

ונראה לדייק שלא כתוב בפסוק השני שיעקב שנא את לאה אלא שלאה היתה שנואה. ואולי הכוונה שיעקב באמת לא שנא אותה אלא שלאה הרגישה שנואה. אובייקטיבית היא לא היתה שנואה אבל סובייקטיבית כך הרגישה. וזו היתה עילה מספקת שה' יתן לה ילד. נמצא שבפסוק ל' מדובר על האמת האוביקטיבית שיעקב אהב את רחל יותר מלאה אבל גם את לאה אהב. ואילו בפסוק הבא מדובר מהבחינה של לאה. 

מוסר השכל: אנשים רגישים ובמיוחד נשים רגישות. העדפה של מישהי אחרת כבר תתפרש לא רק כאהבה במידה קטנה יותר אלא כשנאה ממש. 

וברור דהיינו הך עם ילדים ולכן כ"כ נחוץ לתת לכל ילד הרגשה של ייחודיות ואהבה בלתי מוגבלת. עצם ההרגשה של הילד שילד אחר אהוב יותר יכול בקלי קלות להתפרש אצלו כשנאה ממש, מה שכול יגרום לתוצאות קטסטרופליות. 

"ורבקה אוהבת את יעקב". יתכן שעשו הרגיש לא רק שאמו מעדיפה את יעקב אלא שגם שונאת אותו ולכן לא מצאנו שכיבד אותה כמו שהפליגו חז"ל בכיבוד שהעניק לאביו יצחק.  מאותו מחסור באהבה יצא עשו ואנחנו סובלים מזה עד היום....  

שמעו כאן.

ערב לימוד לעילוי נשמת הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל במלאת 70 שנה לפטירתו

וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים - כיצד

לזכות נעכא גיטל בת ר' חיים צבי וכל הנלווים אליה. 

לע"נ בתיה בת מרדכי 

 

בראשית כ"ט
 וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃

לענות על התמיהה הידועה, איך מתוך אהבתו הגדולה שבע שנים היו כימים אחדים, הרי אדרבה, כשאדם חסר סבלנות להשיג את מבוקשו כל יום הוא נצח?? 

ונראה מכאן יסוד גדול לכל מי שמעוניין לחיות חיי אושר. המתמקד אך ורק במטרה לא יחיה בשקט ובשלוה. תמיד יהיו עיניו צופיות לעתיד המיוחל. וכשיגיע - מיד יציב יעד חדש ושוב יהיה לא מרוצה ולא נוכח. ואילו אדם החי בהווה וחי את הווה נהנה ומתענג מהתהליך. עצם התהליך, התנועה לקראת, ההשתלמות ההדרגתית, מסבים לו עונג רב. הוא מבין שבעצם - אלו החיים. המטרה והיעד הסופיים נמצאים רק שם - בעולם שכולו טוב. 

יעקב אבינו היה חדור שליחות. הוא הבין שצריך להקים י"ב שבטי י-ה וכלל ישראל. כל יום בשבילו היה מצוה בפני עצמה. כל יום של עבודה אצל לבן היה בעיניו חלק מתהליך יצירת כלל ישראל. לא ביום אחד נוצר כלל ישראל ולא ביומיים. מרוב הנאה, הזמן "עף לו" בשמחה, כפי שאנו מכירים מחוויות מהנות ומענגות. "כימים אחדים באהבתו אותה" - הוא כ"כ אהב אותה כי היא תהיה שותפה נאמנה שלו בהעמדת השבטים וכלל ישראל, ולכן היו שבע השנים כימים אחדים. 

ובכך מובן למה אחרי גילוי התרמית של לבן שהחליף רחל בלאה, הסכים יעקב לעבוד שבע שנים נוספות כדי לזכות ברחל [אפי' שהיא מגיעה לו ללא שום תנאים]. העמדת כלל ישראל מצריכה עמל ועבודה - וכפי שיעקב בעצמו יזם עבודת שבעת השנים הראשונות.

ואפשר לשמוע עוד כאן.   

The Marriages Of The Avos

Avraham and Sarah's Shidduch - We hear nothing about it. Just that they were married. No drama. Later, Sarah tells Avraham what to do. [Throw Yishmael out. Bad boy!].

Yitzchak and Rivka's Shidduch - Huge Parsha. Yitzchak not involved. All orchestrated by his father and his father's eved. Very dramatic. No having to work for her. She comes with the price of Kiddushin. Rivka, in contrast to her shvigger ["mother-in-law" in Slovak], doesn't tell her husband to throw out the bad kid, nor does she even mention to him how bad he is and that Yitzchak shouldn't even THINK of giving him the bracha. "Shtil-a-heit" ["quietly" in Old French] behind the scenes she makes sure that the right child is blessed. 

Yaakov and Rochel and Leah's Shidduch - Also a huge dramatic Parsha but no testing the girl [like w/ Yitzchak]. He saw Rochel loved her and asked to marry her [more Chasidish besides the kissing part - see Meforshim]. Then - unlike his father and grandfather - has to work seven years. Then another seven. All of the deal done by Yaakov alone w/o his parents involvement. 

Avraham and Sarah barren. Finally Sarah tells Avraham to take her Shifcha and she will be "built' through her [see the Meforshim].

Yitzchak and Rivka barren. No Shifcha - they just keep davening and the babies are born.

Why these discrepancies? הלא דבר הוא!!!!  

Worth a ponder!!!😀😘

When Did Yaakov Actually Marry Rochel ?

 רש"ר הירש בראשית כ"ט:כ"א
הבה את אשתי – לא "תנה" ולא "בתך". "הבה" הוא הזמנה, קריאה להחלטה חדשה, שטרם הוזכרה עד לכאן. בסיום תקופת העבודה, רחל כבר נעשתה לאשתו, הקידושין כבר הושלמו, ועתה הוא תובע את שלו.

 מלבי"ם בראשית כ"ט:כ"א
הבה את אשתי וגו' ואבואה אליה – הוצרך לאמר כן, כי לא היה יכול לקדשה בשכר עבודה שעבד שבע שנים, דקי"ל ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, והו"ל מלוה, והמקדש במלוה אינה מקודשת, וכמ"ש באה"ע סימן כ"ח סעיף ז' וט"ו, ואף אם בעל אח"כ סתם אינם רק ספק קדושין כמש"ש סעיף ט"ז. ואחר שהדין הוא שבקטנה צריך אביה דוקא למסרה לקדושין כמש"ש סי' ל"ז סעיף ז' בהג"ה לכן היה צ"ל הבה את אשתי ושיקנה אותה בביאה.

Should One Look For A Pretty Wife?

 רלב"ג תועלות בראשית כ"ט:י"ח
התועלת העשירי הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיבחר באשה שלימת היצירה, כי הזרע שיהיה לו ממנה יהיה יותר בריא ויותר שלם. ולזה לא בחר יעקב בלאה כי היו עיניה דומעות, והוא חולי־מה, ובחר ברחל. עם שהיתה יפת תואר ויפת מראה, ויהיה זה סיבה שתשקוט תאותו בה ולא יהרהר באשה אחרת.

ולכו רעו!!

 

"ויאמר הן עוד היום גדול", ר"ל דגם זאת אומר הצדיק פן תאמר עוד היום גדול לעסוק בעבודתו יתברך, כאשר אפנה מעסקי עניני עוה"ז אז אתחיל בעבודתו יתברך, אל תאמר כן "כי לא עת האסף המקנה", ר"ל שאין עת לאסוף קניני עוה"ז כי צל ימינו עלי ארץ, אך כן תעשו ותצליחו, "השקו את הצאן" ר"ל עניני עוה"ז דברים הגשמיים יהיה לכם כמו נשיקה, כדרך המנשקים שאינו אלא נגיעה בעלמא, כן יהיה מחשבותיכם על עסקי עניני עוה"ז כמו נגיעה בעלמא ודבר הכרחי, "ולכו רעו", פירוש ועיקר לדבק עצמו בבורא יתברך בדביקות ושלימות גמור, וזהו "ותישק ערפה לחמותה" רמז לדברים הגשמיים הנקראת בשם "עורף" יהיה כמו נשיקה, "ורות דבקה בה", רמז בעניני עבודתו, דהיינו לרוותו בשירות ותשבחות, צריך לזה דביקות גמור.

[נועם אלימלך]

How Are We Going To Get Out Of This Galus??

 

פָּתַח וְאָמַר (בראשית כ״ט:ז׳) הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ, דְּכַד יִשְׂרָאֵל יִתְּעֲרוּן תְּשׁוּבָה לְקָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּזְכוּ אוֹרַיְיתָא יְתוּבוּן לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְיִתְכַּנְּשׁוּן מִן גָּלוּתָא. דְּהָא וַדַּאי יוֹמָא חַד יְהֵא גָּלוּתָא לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא יַתִּיר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה א׳:י״ג) נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה. וְאִי לָא יְתוּבוּן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה, בְּלָא זְכוּ וּבְלָא עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן. אֲבָל אַסְוָתָא חַד לְכוּ, הַשְׁקוּ הַצֹאן, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִתְשַׁקְייוּ מֵימֵי אוֹרַיְיתָא. וּלְכוּ רְעוּ, לַאֲתָר דְּנַיְיחָא לַאֲתָר טָבָא וְכִסּוּפָא דְּאַחֲסַנְתֵּיכוֹן.

דָּבָר אַחֵר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, דָּא הוּא יוֹם דְּאִקְרֵי (ישעיהו כ״ב:ה׳) יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה, דִּי בְּהַהוּא יוֹם אִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְנָפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וּבְגִין עוֹבָדִין בִּישִׁין, הַהוּא יוֹמָא אִתְמְשַׁךְ וְאִתְרְבֵּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה, בְּגִין דְּאִינּוּן מַשְׁכִין לֵיהּ לְהַהוּא יוֹמָא. הַשְׁקוּ הַצֹּאן, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא בִּזְכוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא יִפְּקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא. 

 קפה) ד"א הן עוד וגו': פירוש אחר. הן עוד היום גדול, זה היום שנקרא יום מהומה ומבוסה ומבוכה, אשר ביום ההוא נחרב בית המקדש וישראל נפלו בגלות. ומשום המעשים הרעים שעושים ישראל, יום ההוא נמשך ומתגדל. ז"ש, הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה, משום שהם מאריכים ליום ההוא של הגלות. השקו הצאן, הוא כמו שלמדנו, דהיינו בדברי תורה, כי בזכות התורה יצאו ישראל מן הגלות.

Goyim And Tzaar Baalei Chaim

Are Goyim commanded in צער בעלי חיים? Some explain that אבר מן החי which is forbidden for בני נח is b/c it is צער בעלי חיים so maybe they are also commanded in צער בעלי חיים? Or maybe not. 

Asking for a zoo keeper.

Saved By Damages

לע"נ בתיה בת מרדכי 

 

The Gemara in Shabbos [31] teaches that when the pasuk [Yeshayahu 33-6] says "ישועות" - salvations, it refers to the Mishnaic Order - סדר of נזיקין - damages. How, pray tell, are damages a ישועה?? Who is being saved??? 

Being honest and ethical are not only spiritual ideals in the business world but they also enable one be more successful in the concrete, material world. The corporate world as we know it is often very-competitive-dog-eat-dog-rat-race. But remember - even if you win the rat race, you remain a rat. The more one's focus and intent is on helping others and benefiting society, the more effective he will be at his job. Costumers come back when they know they can trust the people with whom they are doing business, when they see that it is not only about getting the costumers money, but about providing the best service. 

 

You go to a hotel. They wait on you hand and foot. You say that you have a headache and in 5 minutes they have Tylenol for you. You say that you want to get to a certain place and they immediately offer to call a taxi etc. etc. You are going to return to a place that not only does what you ask but looks for ways to provide services that you didn't even explicitly verbalize [that, by the way, is how Hashem works. He gives us LOAAADSSS of great stuff we didn't even ask for and often don't appreciate].

 

Yeshuos, salvation, comes from סדר נזיקין - The [Mishnaic] Order of Damages. When people are careful about being upright in money matters, when it is about care and concern for the property of others, that brings not only a spiritual salvation to the world but also enhances the efficient functioning of society. סדר ניקין is not just about paying for damages but about elevated business ethics and services. We learn in סדר נזיקין of the mutual obligations of the employer-employee relationship and laws governing transactions. Keeping the laws together with the spirit of the laws will be Yeshua to our world. Ignoring these laws is perilous.   

"ישועות, זה סדר נזיקין".

כאשר נתבונן ברוב הפגעים הבאים לאדם בפרט ולחברה האנושית בכללה, נמצא שצד המכריע שבהם בא מפני שליטת האדם באדם לרע לו. שאם היו כל בני אדם מבינים שההצלחה האמיתית אפילו בחיי ההוה תבא לכל פרט רק בהשתדלות לטובת הכלל, שמתפתח והולך לפי ריבוי המעשים הטובים הנעשים בהמון להטיב את המצב הפרטי של זולתו, ועל אחת כמה וכמה שלא לגרום לו מועקה והכבדה בעול החיים, היו החיים הולכים ומתעלים בכל פרטיהם, וכמו שיהיה לעתיד לבא כשתמלא הארץ דעה את ה'. 

אמנם מה הוא הדרך המביא אל עומק ההכרה של הצדק הכללי, הנה כל דרכי התורה והיושר הם מביאים לו ומכשירים אליו. אבל המשפט המיוסד ע"פ "תורת ד' תמימה שפרטיה משולבים לכללה הגדול, הוא אוצר בקרבו את יסוד הישועה הגדולה הכוללת ישועות רבות למין האנושי ולכל היצור כולו. ההדרכה המעשית שבמשפטי תורת אמת הנובעים מעצת ד' העליונה, היא משפעת את כח הישועה הכללית היותר גדולה על כל פרט ופרט שבחיים. שכפי הגברת שליטת כח המשפט האלהי כן יקטן כח הרשע, האון והתרמית. וכפי מיעוט כחו בפועל כן הוא מתמעט מן הלב מעט מעט, ותחתיו נכנסים רגשי המוסר הצדק והיושר. והם אינם נבדלים רק ברצון ונטית רגש לבד, כ"א ע"י כח המשפט הם בפועל עומדים בחיים, מנהיגים אותו ושולטים עליו, ע"כ הם פועלים הישועות הרבות הנובעות ממעיני הישועה. ובאשר כל אלה הם יסוד תורת נזיקין לכל פרטיהם, ע"כ ישועות, זה סדר נזיקין.

Locked In Time

“What do I mean by “locked in time”? I mean that we characteristically view mobile phenomena in immobile terms. We see processes like love and education as established circumstances rather than as complex temporal organisms whose lives depend on regular nourishment and renewal. Conversely, we tend to accept our own fear, weakness and ignorance as chronic disabilities rather than facing them, as we should, with the awareness that they are temporary and surmountable." 

קץ

 וייקץ means in many places "to wake up" [as in "וייקץ יעקב משנתו" in this week's parsha]. 

The שורש of "קץ" can also mean to be disgusted, as Rivka said "קצתי בחיי מפני בנות חת"  or  וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כׇּל יְמֵי שְׁלֹמֹה וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם - And he was an adversary to Israel all the days of Solomon, beside the evil that Hadad did; and he abhorred Israel and reigned over Aram. 

It also means "summer" as in קיץ. 

It also means "the end" as in "קץ כל בשר בא לפני" and dozens of other places in Tanach.

A קוץ is a thorn. 

Wake up, disgusted, summer, the end, thorn. All the same word. What is GOING ON here??

How To Defuse An Argument

Eric Barker

Mark didn’t mean to cut the guy off. The man in the pickup truck honked repeatedly. Mark nodded at him: Sorry. But a few minutes later Mark accidentally cut the guy off again. And that’s when things went sideways...

The man raced his truck forward and blocked Mark’s car. With both vehicles now stopped, the guy got out. All six-foot-five and three hundred pounds of him. (If I was Mark I would have considered calling ahead to reserve one of the nicer rooms in the ICU.)

The guy started banging his fist on Mark’s door. Bellowing at him with rage. Inexplicably, Mark rolled down his window:

“Have you ever had such an awful day that you’re just hoping to meet someone who will pull out a gun, shoot you, and put you out of your misery? Are you that someone?”

The man’s jaw dropped. “What?”

“Yeah, I really mean it. I don’t usually cut people off, and I never cut someone off twice. I’m just having a day where no matter what I do or who I meet—including you!—I seem to mess everything up. Are you the person who is going to mercifully put an end to it?”

The man’s demeanor changed instantly. He became calm. Reassuring.

“Hey. C’mon, man. It’ll be okay. Really! Just relax, it’ll be okay. Everyone has days like this.”

They talked for a while. Nicely. The guy got back into his truck. He waved to Mark in the rear view mirror. And drove off.

This guy was ready to murder Mark – and yet seconds later he was reassuring him. Helping him. Now you can argue Mark misled him. Mark wasn’t suicidal. But the point is he de-escalated the situation and they both got, ultimately, what they wanted. Mark didn’t want to die, and that guy didn’t want to go to prison over a traffic incident.

The big takeaway is Mark didn’t fall prey to the mistakes we usually make when other people lose their cool. He didn’t argue or even try to reason with the guy. And he didn’t say, “Calm down! You’re overreacting!” – a phrase with a success rate that continues to hover around zero.

Instead, Mark leaned in to the man’s perspective. He did nothing to dispute how the guy saw the current situation.

We think that people with a head full of steam are unpredictable. But that’s not true. They very predictably escalate things when we tell them their perspective is wrong. Resistance can be, as they say, “futile.” At least initially.

When we lean in to an irrational person’s reality – when we accept that in their mind their response is reasonable – we can guide them back to sanity.

Now this isn’t the best angle to take when you’re dealing with someone who has a serious personality disorder or someone who is selfishly trying to manipulate you. But with your average person who is just having a bad moment, this can be the best approach. It can help you resolve heated disputes with spouses, kids, and co-workers.

What does Mark Goulston do? He’s a psychiatrist. You know: the equivalent of human tech support. In the past, one of his patients was arrested in the Dominican Republic for single-handedly trying to lead a revolution. He has dealt with levels of irrational behavior over the years that you and I will (hopefully) never have to. And he has a few powerful lessons to teach us. His book is “Talking to 'Crazy': How to Deal with the Irrational and Impossible People in Your Life.”

Let’s get to it...



First, Control Yourself
When you’re dealing with someone who is behaving irrationally, you can’t always make things better. But you can absolutely make things worse. So the first step is to keep yourself under control. Otherwise, now there are two irrational people screaming and that isn’t good for anyone. (Okay, it can be very entertaining for bystanders but it sure isn’t good for you.)

Now is the time to be one of those cool-under-pressure people. As soon as someone starts losing it, see this as an “opportunity for poise.” Think of their venting as a high colonic: it’s something that’s done when people desperately need to get something out.

Internally, label your emotions. “I’m feeling angry.” Research shows this will help keep your emotions under control. Then think of a calm, cool role model. Someone you know that you’d like to emulate who doesn’t get flustered.

As the person in front of you rants and raves, you need to focus on their left eye. You have to do this very deliberately – mightily focus all your attention on their left eye. Got that?

No, there’s not any powerful research showing this will do anything magical. But if you’re focused on their left eye, you’re paying less attention to their ranting and will be less bothered by it.

However, keeping your cool gets much harder when someone you care about is saying extreme things. Words that feel like they’re pressing the lit end of a cigarette against your eardrum.

What do you do then?


When They Say Something Extreme
They’re hurling accusations at you that would only be appropriate in a war crimes tribunal. (Frankly, it’s impressive how much long-simmering resentment they can smoosh into one rant.)

“I hate you!”
“I should fire you!”
“I want a divorce!”

Now if you’re one of those extraordinarily rare people who actually thinks before they speak you might mistakenly believe that other people do this too. Rarely a good assumption, especially when people are overwhelmed by emotion.

In all likelihood, they don’t want you to take them literally and you don’t want to take them literally either. If this is someone you’re close to, it’s probably not hate they’re feeling – it’s disappointment. So reply: “Obviously, you’re really angry at me. Tell me: Do you hate me, or are you just incredibly disappointed in me for doing X (or failing to do X)?”

This will often de-escalate things. If they agree, say: “What one thing have I done or failed to do that has most disappointed you since we’ve known each other?”

Then apologize. Yes, this can feel unfair. You’re not the one yelling and screaming. But often, there is some validity to their accusation, at least from their perspective. Problems in a relationship are usually two-sided to some degree. So you’re probably not 100% blameless. Apologize for your part (even if it’s just 2%.) You don’t have to utterly fall on your sword – you just have to go first.

Frankly, this alone might calm things down and get you talking constructively...

Or it might not. And for that we have a much more powerful option...



AEU: Apologize, Empathize, Uncover
This is extreme and may feel uncomfortable. But it’s incredibly effective for restoring calm to an out-of-control argument and, if executed properly, will make both of your IQ’s return to normal.

A: Apologize

No, not some lame “Sorry.” Go into detail. Be specific and thoughtful with your apology. This isn’t a sentence; it’s a paragraph. Or multiple paragraphs.

Maybe you don’t feel an apology is justified but pushing back is not going to help (as the previous few decades of your life have painfully taught you). At least initially, lean in and meet them where they’re at.

You can certainly find something honestly worth apologizing for. We’ve ruled out that this person has a serious personality disorder or is a callous manipulator – so this isn’t someone immorally throwing a tantrum to gain advantage. This is a good person who is having a bad day. Lean in and get them to a place where you can have a sane conversation.

And apologizing is an incredibly powerful way to start. Why? Because people almost never do it. Apologies are fabric softeners for the soul. It’s really hard for things to escalate when someone starts by sincerely apologizing.

E: Empathize

Describe, in detail, how difficult this must be -- from their perspective. You don’t have to lie. You’re not discussing the facts. You’re describing how they must feel – even if it’s not reasonable.

It doesn’t matter if what you say isn’t exactly how they’re feeling. You’re not a mind reader. It’s the empathy that matters -- that you even bothered to think deeply about their feelings.

Again, nobody does this so it will often have a profound effect. If they’re quiet, it’s likely because they’re surprised and taking it in.

U: Uncover

This is the really hard part. List the darkest, most ugly thoughts they might be having about you. The ones they might be terribly ashamed of. Don’t be afraid to get extreme. You’re unloading the guilt from them. They won’t say it -- so you will.

“You probably hate me. You wish you never married me. Sometimes you probably hope I would just die.”

It is really hard to stay angry at someone who sincerely apologizes, offers a heaping dose of empathy and lets your dark thoughts out in the open. It’s rare that anyone has thought this much about your side of things – and feels guilty.

They’ll probably calm down, backpedal and downplay what you said: “I don’t hate you, it’s just that…”

This is good. You can almost certainly have a reasonable conversation at this point...

Problem is, there’s a decent chance one of you will step in it again. You’ve seen this happen. You feel like you’re making progress and then somehow you circle back to shouting again. The calm wasn’t the end of the story -- it was just the end of Act One.

So how do you prevent things from ramping back up? And make future arguments less likely?



Future Focus
All too often arguments go in circles. It doesn’t end when it’s resolved; it ends when you both get tired. Act One turns into Act Two – and eventually spawns a movie trilogy.

The solution? Stop dwelling on the past and turn the focus to the future. Say: “I can tell that I’m doing or failing to do a lot of things, and this has upset you for a long time. Going forward, what would you like me to do differently?”

This can break the samsara of arguments and get you closer to relationship enlightenment.

If your partner says, “I need you to listen to me when I’m mad instead of blowing me off,” agree to do that.

Here’s how you make sure this kind of meltdown doesn’t happen again – or at least next time it’s a 4 on the Richter Scale and not a 10. Say: “Can I ask a favor? You don’t need to agree to it, but I hope you will. Going forward, could you let me know what you need me to do, or not do —and tell me in a loving way so I won’t feel like I’m under attack?”

By handling things this way, you address their issue, you don’t get stuck in the past, and best of all you create better defaults for the future. There’s a plan, a process, a contract – and one they agreed to. It’s a diplomatic way to prevent future outbursts and bad behavior.

Now every dispute will be a step forward, creating new boundaries to prevent argument Armageddon. When you focus on the future, the future gets brighter.

Okay, time to round it all up – and we’ll address that topic we avoided earlier: dealing with manipulators...



Sum Up
This is how to deal with irrational people: First, control yourself: Failure can be as collaborative as success. Don’t let the irrational person turn you into an irrational person. Label emotions, picture a role model and focus on their left eye.
When They Say Something Extreme: It can feel like they’re mixing you a high voltage cocktail of pain but it’s probably just that they’re disappointed in you. Ask them if that’s the case. Apologize for it and have a sane conversation.
AEU: Apologies are as close to a magic phrase as you’ll ever encounter. Then Empathize by going deeper on how they must be feeling. Then go even deeper by Uncovering the worst things they must be thinking. They’ll calm down, feel relieved and probably tell you it’s not that bad.
Future Focus: Arguments waste time and make you feel lousy. Instead of going in circles, discuss the future. This will make every dispute less tense than the previous one. The above tips aren’t very useful with people who have serious personality disorders. The answer there is to exit stage right, preferably last Tuesday. But what about with manipulators? This is likely to happen at work. If it’s happening in your personal life, again, run.

First off, no, they are not going to spontaneously grow a soul. Forget that. They’re going to try every trick to get what they want and then creep off into the darkness where they will cackle like a Disney villain while drinking from a skull.

If the manipulator directly asked you for something, it’s simple: say “no.” And that’s why they usually don’t do that. They try to turn their problems into your problems. They want you to offer to help. This way there is less resistance for them. Also, technically, they don’t have to feel like they owe you anything – you offered, right?

For lower-level Sith, you can just say, “I’d be happy to help you with that. And here’s what you can do for me.” With Vader-level Sith this won’t work. They won’t follow through and you’ll have to follow up, further enmeshing you in their endless web of nonsense.

First thing: don’t get angry or defensive when it’s obvious they’re trying to manipulate you. They’ll call you paranoid or use your negativity to justify guilting you.

The key point is this: leave their problems as their problems. Never accept the responsibility they’re trying to foist on you.

So they’re ranting about their problems, wanting you to offer to help. And you should reply: “Okay, I understand. Now what?” Obliviousness is a superpower.

They’ll keep trying. Respond with: “That seems like a lot to deal with. You should probably get started sooner rather than later. What’s your first step?”

Don’t accept responsibility. They didn’t ask, so you don’t need to be involved. If they keep trying say, “Gotta go. Let me know how that turns out for you.”

The vampire cannot enter if you don’t invite them in.

But most folks you have arguments with aren’t manipulators – they’re good people having a bad day. And if you keep that in mind, you’ll do much better.

Albert Einstein once said, “The most important decision you will ever make is whether you live in a safe or a dangerous world.” If you don’t see the other person as a threat – just as a good human having a bad day -- you can stay compassionate despite them losing their cool.

מכתב מאב מזדקן

 

בני יקירי,

ביום שאזדקן ולא אהיה יותר מי שאני,

אזור נא סבלנות ונסה להבין אותי.

בעת שאתיז תבשיל על חולצתי,

ואף אשכח כיצד לרכוס את נעלי,

זכור את השעות ששקדתי ללמד אותך,

איך עושים את הדברים הללו ממש.

אם אחזור על עצמי שוב ושוב,

ואשתמש במשפטים,

שאתה כבר יודע בעל פה את סיומם,

אנא אל תפסיק אותי,

הקשב לי.

כשהיית קטן,

על מנת שתירדם,

נאלצתי לספר לך אלפי פעמים את אותו סיפור,

עד שעצמת את עיניך הקטנות.

כשנהיה ביחד ובלי כוונה אעשה את צרכי,

אל תתבייש ותבין שאינני אשם,

כי כבר איני שולט עליהם.

רק תחשוב לרגע,

כמה פעמים בילדותך עזרתי לך,

ובסבלנות המתנתי עד שתסיים.

אל תגנה אותי בגלל שלא ארצה להתרחץ,

אל תגער בי בגלל זה.

זכור את הרגעים שרדפתי אחריך,

ואת אין-סוף התירוצים,

שהמצאתי על מנת להנעים לך את הרחצה.

קבל אותי וסלח לי,

כי עכשיו הילד- זה אני.

כשתראה אותי חסר תועלת וקשה תפיסה,

מול כל אביזרי הטכנולוגיה,

שלא אוכל עוד להבין ,

אני מתחנן בפניך,

שתיתן לי את כל הזמן שיידרש

ולא תפגע בי בחיוך לגלגני.

זכור שאני הייתי זה שלימד אותך

הרבה דברים שאז הדהימו אותך .

אני לימדתי אותך לאכול, להתלבש,

לרכב על אופניים .

והחינוך שקיבלת,

כדי שתוכל להתמודד עם החיים,

בצורה הטובה ביותר,

הם תוצאה של השקידה,

המאמצים והאהבה שלי אליך.

ואם בהזדמנות כלשהי במהלך שיחתנו,

אשכח על מה אנחנו מדברים,

תן לי את כל הזמן שאזדקק,

עד שאזכר ואם אינני מצליח,

אל תבוז לי.

אם פעם לא אמנע מלאכול,

אל תפציר בי.

אני יודע כמה מותר לי וכמה אסור.

תבין גם שעם הזמן כבר אין לי שיניים

וחסר לי חוש הטעם כדי לטעום

וגם התיאבון שלי אינו רענן.

וכשאכשל ברגלי מללכת כי עייפות הן ,

הושט נא לי את ידך הרכה על מנת שאשען,

כפי שעשיתי זאת איתך,

כשהתחלת ללכת עם רגליך הקטנטנות שהיו עדיין חלשות.

ולבסוף ,

כשבאחד הימים תשמע אותי ממלמל,

שאיני רוצה עוד לחיות ואני מעדיף למות,

אל תכעס.

מפני שאין לזה כל קשר לחיבתך כלפי,

או לכמה שאני אוהב אותך,

נסה להבין שאני לא חי עוד אלא שורד,

וזה לא אותו הדבר .

תמיד דרשתי עבורך את הטוב ביותר

והכנתי למענך את השבילים בהם ידעת לצעוד,

עם הצעד הזה שאני מקדים לעשות ,

אולי אסלול למענך עוד נתיב בזמן או עולם אחר…

אבל אני תמיד איתך .

אל תרגיש עצוב או חסר אונים,

מכך שאינך רואה אותי כפי שהייתי קודם,

תן לי את ליבך,

הבן אותי ותמוך בי,

כפי שעשיתי כשהתחלת אתה את חייך,

תלווה אותי בדרך לסיום השביל שלי.

הענק לי אהבה וסבלנות,

ואני אשיב לך בתודה וחיוכים

ואספר לך על האהבה העצומה,

שאני חש כלפיך.

שלך באהבה

אבא.

אגוזים עם שיניים

 יש ביטוי שאומר:

"לפעמים נותנים אגוזים למי שאין לו שיניים".

יעקב אבינו "הכיר" את הביטוי הזה,

כי הוא מבקש מ-ה' שיתן לו:

"לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ"

כי מה יעזור לחם אם אין לי שיניים?

או אם חלילה יש לי בחילות?

או אם יש לי מגבלה ליהנות ממנו?

ומה יעזור בגד,

אם אדם בבית חולים והוא צריך ללבוש פיג'מה?

אז יעקב אבינו אומר:

בבקשה תן לי לחם שאוכל ליהנות מאכילתו

ובגד כזה שאוכל ליהנות מלבישתו.

וזה חשוב, כשאנו מבקשים מה' דבר מסוים שאנו רוצים.

לא לבקש רק את הדבר עצמו,

אלא שנוכל ליהנות ממנו,

כמו בחלומות הכי טובים שלנו.