סימן קיא
שאין לקרות למאכלים על שם מאכלי נכרים
ב' חוה"מ סוכות התשמ"ה ברוקלין נ. י. יצו"א
מע"כ ידידי הרבני הנגיד המפואר מוהרי"י הי"ו.
אחדשה"ט בדבר שאלתו אשר התקפתי ברבים על אשר קרא שם המסעדה שלו בשם של עכו"ם "טשייניז פוד" הנה באמת כי לבי עלי דווי אשר בזמנים האחרונים התחילו הסוחרים ובעלי החנויות לקרוא לסחורותיהם שמות עכו"ם והמבשלים מאכלים לאכול בשם עכו"ם כגון טשייניז רעסטעראנד וטשייניז גלאט כשר פוד ועל היינות בשם סאנקערייע ועוד שמות של שפאניאלען ואיטאליענער או פראנצויזען וכדומה וכבודו לא מצא בזה שום איסור ומה טעם יש להתרעם על זה כי הוא ענין של מסחר.
הנה באמת כי רק השם בעצמו יש בו איסור משום דמייקרי שמותיהם ומאכליהם ואנחנו נצטוינו להתרחק מהם וממאכליהם וממשקותיהם בתכלית הריחוק ואפילו להזכיר שם מאכלים שלהם לשבח כתוב בתורה לא תחנם ואמרו ז"ל בגמ' ע"ז דף ק' אסור לישראל לומר כמה נאה עכו"ם זה או מה נחמד ונעים הוא זה ובירושלמי מבואר דהאומר כן עובר בלאו דאורייתא והסמ"ג לאוין מ"ח כתב דמדבר באותן שלא נצטוינו להרגם ואסר לספר בשבח מעשיהם או שיחבב דבר מדבריהם שנאמר לא תחנם לא יהיה להם חן בעיניך מפני שגורם להתדבק וללמוד ממעשיהם הרעים ובספר מצוות המלך מצווה תכ"ו משרשי המצוה כי הדיבור עושה רושם בלב האדם ואם יקבע במחשבתו ויעלה על שפת לשונו חן עכו"ם ופעולותיו יהא נמשך אחריהם או הוא או זרעו בשמעם אביו או אמו משבח אותם או השייך להם ונכלל בזה מאכליהם ומשקיהם וכ"ש הוא ועיין יו"ד סי' קנ"א וחו"מ סי' רמ"ט פרטי דינים דלא תחנם ובשו"ת מהר"ם שיק דהקורא בשם עכו"ם עובר אלאו דבחקותיהם לא תלכו.
ובגמ' חולין ע"ב צדונים יקראו לחרמון שריון תני שניר ושריון מערי ארץ ישראל מלמד שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו והעלה לו על שם ערי ארץ ישראל ללמדך שאפי' ערי ארץ ישראל חביבין על אומות העולם עיי"ש וזה היה אפי' קודם מתן תורה ומינה שמעינן דהנותן שם עכו"ם מחבב ונותן חן להשייך להם ולהמונם ועלינו להרחיקם ולתעבם, וברש"י עה"פ פ' ברכה עה"פ אפסי ארץ ל"א מלכים אפשר שכולם מארץ ישראל היו בתמיהה אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחוזה בארץ ישראל שחשובה לכולם הוא שנאמר (ירמיהו ג') נחלת צבי צבאות גויים, וכל זה לקריאת השם בלבד שמחשבים בזה את שם שלהם והמונם שהוא איסור בפני עצמו.
אבל המבשל מאכלים ומטעים אותם שיהיה בטעם שלהם על דרך בישול של הני אומות כגון מי שיש לו מסעדה ומבשל שם מאכלי סין טשייניז פוד או איטאליעניש וכיו"ב וקורא על שמם או שעושה בביתו כן הרי פשוט מלבד האיסור שמייקר את שמם יש עוד איסור של וקרא לך ואכלת מזבחו שיתרגל לאכול מאכלות עכו"ם שהתורה ריחקנו מהם וגזרו אפילו אבישול עכו"ם וישראל קדושים מצויינים ואוכלים מאכלים מיוחדים ולא כאותם של נכרים וז"ל רש"י פ' ברכה עה"פ ושפוני טמוני חול ד"א עמים הר יקראו ע"י פרקמטיא של זבולון תגרי של אומות העולם באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו ע"כ נלך עד ירושלים ונראה מה יראה של אומה זו ומה מעשיה והם רואים כל ישראל עובד לאלו' אחד אוכלים מאכל אחד לפי שהנכרים אלוה של זה לא אלוה של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה והם אומרים אין אומה כשרה כזו ומתגיירין שמה שנאמר שם יזבחו זבחי צדק ע"כ ע"ש. וכן מבואר בראשונים.
הנה דמאכלי ישראל משונים הם ממאכלי עכו"ם ומאכלי ישראל אחד הם והנכרים מאכל שלהם הוא מסתובב על ע"ז שלהם והמבשל מאכלים כמוהם הרי הוא עובר באמת על ובחוקותיהם וסוף ח"ו שיבא לידי וקרא לך ואכלת מזבחו לא כן חלק יעקב שנאמר עליהם כי שם יזבחו זבחי צדק שגם על הזבח יהיה שם צדק עכ"פ מבואר ברש"י ז"ל בשם חכמינו ז"ל דישראל יש להם מאכל אחד ולא נקראו בשם מאכליהם וח"ו לשנות לישראל לבשל כמאכלי עכו"ם ולכנותם בשמם ולמכרם עוד בגלאט כשר דזה ח"ו דרגא לסט"א ולהתערב עמהם אשרי אנוש ירחיק מזה.
יש עוד טעם בדבר לפמ"ש בגמ' פסחים (מ"ג ע"א) זה הכלל כל שהוא ממין דגן וכו' תניא אמר ר' יהושע וכי מאחר ששנינו כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסח למה מנו חכמים את אלו, ומשני כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן כי הא דההוא בר מערבא איקלע לבבל הוה בישרא בהדיה אמר להו קריבו לי מתכילתא (פי' שום ליפתא לאכול) שמע דקאמרי קריבו ליה כותח כיון דשמע כותח פירש. ופרש"י שיהא בקי בהן שידע ממה הן עושין שיהא נזהר בהן כשיביאו לו כותח ידע שיש חלב ויש שם חמץ אם פסח הוא, כיון דשמע שקרא שמו כותח פירש שבקי הי' וידע שיש שם חלב ע"כ.
והנה לן הלכה שצריך אדם להיות בקי ורגיל במאכלי ישראל ובשמותיהן כדי להנצל ממכשול ולא יבוא לידי מאכלות אסורות ויוכל לדעת אם הוא חלבי או בשרי, ואפילו הבא מבבל לאר"י או מאר"י לבבל. והא לפענ"ד נכלל במצות ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור ולהורות שכתב החינוך מ"ע כדי שלא יבוא לידי מכשול וה"נ בשאר מאכלות שהוא ענף המצוה. ולכן צריך להיות רגיל בהן ובשמותיהן, והמשנה השמות ומערב כל מיני תערובות מי יודע מה הוא וגורם ח"ו לאיסורים חמורים חוץ ממה שכתבנו לעיל דיש בו משום שינוי שמותיהם ומחבבים שמות עכו"ם ודבריהם כמ"ש.
ובאמת כי מכאן יש ליזהר גם על מסעדות ומאפיות בכלל שלא לערב במאכלים דברים בלתי ידועים שמביא לידי מכשול, כידוע שכבר כמה פעמים מצאנו שאפו עוגיות וכל העולם בטחו שהם פארווע ונתברר שעירב האופה חלב בהם והכשיל רבים מאחינו בני ישראל, והלכה מפורשת הוא אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה כיוצא בו אין טשין את התנור באליה ואם טש כל הפת כולה אסורה (פסחים ל' ע"א ב"מ צ"א זבחים צ"ה ע"ב, טוש"ע יו"ד סי' צ"ז ס"א וברמב"ם פ"ט מהל' מא"ס), ועיין תוס' (שם ד"ה דילמא). ומדינא דמלכותא ג"כ פה שצריך לכתוב על כל מין מאכל איזה תערובות יש בו וכ"ש מדין תורה שצריך כל אחד לברר הדברים ואם יאמר מה שיאמר ויתן שם מקולקל יבואו לידי מכשול.
ופשוט דהקורא מאכל על שם מאכלם או על שם עיירות שלהם כדי להראות חביבות המאכל הרי הוא כבר מחבב דבר מדבריהם ומייקר בעיני בני אדם דבר מדבריהם, ואם הוא מאכל ממאכלם או מה שהוא ומפרסמו בעתונים וכיו"ב הרי הוא מחבב דבריהם ומאכליהם ברבים, ולא זאת בלבד אלא שמפתה אחרים לחבב דבר מדבריהם. וידוע דשמא גרים דכתיב ושם רשעים ירקב ופי' ז"ל דלא מסיקינן בשמייהו כדאמר ר' אלעזר רקביבות יעלה בשמייהו, ופרש"י מלשון חלודה ככלי ברזל שאין משתמשין בו עולה עליו חלודה (יומא ל"ח ע"ב).
ולפענ"ד אסור להכנס למסעדות הנושאות שמות עכו"ם ובישוליהן מסוג בישול עכו"ם או שנקרא ע"ש מאכלי עכו"ם וכן אסור להשתתף בחתונות ובאירועים אחרים אשר בהם מגישים סוג אוכל שכזה ומשקאות כאלה. ולהשומע ינעם ותבא עליו ברכת טוב מעתה ועד עולם.
ובזה הנני ידידו דושה"ט בלב ונפש.
מנשה הקטן
--------
הערות -
1] נראה שהאיסור הוא לשבח את העכו"ם אבל לא את ארצו.
2] גם אם נאמר שאסור לקרוא למסעדה על שם ארץ בחו"ל - מהיכי תיתי שאסור לאכול שם??
3] ע"ע מש"כ בחי"ג סי' קכ"ז
