העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת ולהיתמך בה,
בחבלי החטאת שנעשו למנהג ,
בין במעשים בין בדיעות,
היא מחלה הבאה מתוך שיקוע בעבדות קשה,
שאינה מניחה את אור החירות של התשובה,
להאיר בעצם חילה...
(אורות התשובה פרק ה, ה)
התשובה היא מהפך בחייו של האדם העובר תהליך משמעותי המשנה את אורח חייו לעיתים מקצה אל קצה. אף בשעה שהתהליך המדובר הוא פתאומי, איטי או הדרגתי (אורות התשובה פרק שני) הרי השינוי הזה מותנה ב'חופש' , וברור הדבר כי מי ש'כבול' בדעות קדומות ובהתנהגות מקובעת יקשה עליו להגיע לדרגה ולמדרגה הקרויה "בעל תשובה" .
העבדות שהתורה מתנגדת אליה אף היא אינה רק עבדות פיזית כפי שחווינו במצרים, שהרי גם אחרי היציאה ממצרים עלול היה העם לשקוע בעבדות. הרי גם בתוך עולם המאפשר חופש.- האדם עלול ממש לכבול את עצמו בהרגלים וכך להיות עבד - בעולם חופשי:
מאידך - עיסוק בחופש בלבד - ללא אמונה - עלול להביא את האדם להתפרקות ולשעבוד ליצריו השליליים ולכן מזהיר מרן הרב זצ"ל מפני לקיחת החופש כמידה עצמאית.
בעולם שבו האמונה מתגלית ("אור החירות") החופש אינו מאיים ובוודאי שאינו מזיק, ההיפך, הוא מגלה את צלם האלוקים של האדם: "שהאדם נברא בצלם אלוקים הוא יסוד התורה, עיקר הצלם הוא החופש הגמור שאנו מוצאים באדם שעל כן הוא בעל בחירה. ולולא הבחירה לא היה מקום לתורה". (לנבוכי הדור, פרק א ) [עפ"י מאמרו של הרב ברונר]
