הרב יצחק ברנד שליט"א
ברכת שלא עשני גוי ושלא עשני אשה
מסכת מנחות (דף מג עמוד ב): תניא, היה ר"מ אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום, אלו הן: שעשאני ישראל, (הגרסא של רוב הראשונים: שלא עשני גוי), שלא עשאני אשה, שלא עשאני בור. רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור, אמר ליה כולי האי נמי? אמר ליה: ואלא מאי מברך? שלא עשאני עבד, היינו אשה! עבד זיל טפי.
תוס' (שם דף מד עמוד א): זיל טפי - אבל אבור לא מברכינן דאינו מצוי דהוי כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ ונראה יותר שמברך אעבד ואשה שאינן מצויין כמותו. (הגרסא מן הצד שאינן מצווים כמותו).
רמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה ו): ומברך אדם בכל יום ברוך אתה יי' א-להינו מלך העולם שלא עשני גוי, ברוך אתה יי' א-להינו מלך העולם שלא עשני אשה, ברוך אתה יי' א-להינו מלך העולם שלא עשני עבד.
טור (הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן מו): ויש עוד ג' ברכות שצריך לברך בא"י אמ"ה שלא עשאני גוי שצריך ליתן שבח והודאה למקום שבחר בנו מכל האומות וקרבנו לעבודתו, בא"י אמ"ה שלא עשאני עבד אף על פי שמברך שלא עשאני אשה שגם היא אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא, צריך לברך שלא עשאני עבד שהוא גרוע טפי, בא"י אמ"ה שלא עשאני אשה שאינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא ונהגו הנשים לברך שעשאני כרצונו ואפשר שנוהגים כן שהוא כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה.
תוספתא (מסכת ברכות פרק ו): ר' יהודה או' שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום, ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשאני בור, ברוך שלא עשאני אשה. גוי שנ' כל הגוים כאין נגדו כאפס ותהי נחשבו לו, בור שאין בור ירא חטא, אשה שאין הנשים חייבות במצות (הגמרא מביא תוספתא זו ודוחה ענין של "שלא עשני בור", ומברכים שלא עשני עבד).
ירושלמי (מסכת ברכות פרק ט הלכה א): תני רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום: ברוך שלא עשאני גוי, ברוך שלא עשאני בור, ברוך שלא עשאני אשה. ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו. ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא. ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצות.
ט"ז (או"ח סימן מו): ונראה לי עוד מה שהנשים מברכות שעשני כרצונו דברכה זו אינה בגמ' ולמ"ש ניחא דהא חזי' אפי' בברכת האיש שיש מעלה בבריאת האשה ע"כ שפיר חייבת היא לברך על מעלה שלה כנ"ל נכון.
שולחן ערוך (או"ח סימן מו סעיף ד): צריך לברך בכל יום: שלא עשני גוי; שלא עשני עבד; שלא עשני אשה. הגה: ואפי' גר (כותים) יכול לברך כך (ד"ע), אבל לא יאמר: שלא עשני גוי, שהרי היה גוי מתחלה, (אבודרהם). והנשים מברכות: שעשני כרצונו.
אולם לצערינו יש במחנינו שרוצים קצת לבאר ענין של שעשני כרצונו שלא ע"פ כוונת המתקנים ברכה זו, אבל עכ"פ עדיין מחשיבים את ברכת שלא עשני אשה, וכן לא הרסו לגמרי את ברכת שעשני כרצונו. אולם יש שהרסו לגמרי את ברכת שלא עשני אשה, וכן ברכת שעשני כרצונו, שנדבר אח"כ על זה, וכעת נדבר על שלב הראשון.
ועכ"פ גם לפי מי שרוצה לסבב בהסבר שעשני כרצונו למען האשה, מ"מ בברכת האיש מדגיש מעלת האיש.
אולם מצאנו דברים חמורים ביותר, מי שרוצה להרוס לגמרי את מעלות האיש ולקלקל את הברכה לגמרי.
שינוי והרס ברכת שלא עשני אשה
כעת אני מביא מי שרוצה לעבור את הגבול ולשנות באופן מעשי כל מהות הברכה של "שלא עשני אשה".
(מה שהבאנו זה כאן, זה לא בגלל עצם הדבר הזה כאן ואין לנו ענין ללכת נגד רב בישראל, אלא משום מה שצפוי בעקבותיו להציף כל א"י במאות אלפי גיורים פיקטיבים ח"ו, בעקבות חוק הגיור החדש, עי' בהמשך).
הרב הזה הרב שלמה ר., הוא טוען שברכה זו היא נגד השויון, כי איך יתכן שאומרים ברכה שלא מתאים עם כללי השוויון, שהרי לפי ההנהגה המודרנית אנו צריכים תמיד להשוות איש לאשה.
אולם הוא לא רוצה לעבור על דברי חז"ל, על כן תיקן להוסיף על נוסח הברכה, לאיש לומר "שלא עשני אשה ועשני כרצונו", ולאשה לומר "שעשני כרצונו ולא עשני איש".
עי' ויקיפדיה על הרב שלמה ר., הוא מברך על פעילות חברי התנועה רפורמית בנימוק שהם פועלים לקרב יהודים. הוא הציע הצעה חדשנית בנוגע לברכת שלא עשני אשה, לאיש לומר "שלא עשני אשה ועשני כרצונו", ולאשה לומר "שעשני כרצונו ולא עשני איש". לדעתו אין איסור הלכתי לותר על הריבנות הישראלית בשטחים, הרב ריסקין מנהל את המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי באפרת בשותפות עם הכומר האוונגליסטית ג'ון הייגי מטקסס.
(אף שמה שכתוב בויקיפדיה הוא לא הלכה למשה מסיני, אולם מכיון שויקיפדיה פתוח לכל ואילו הוא לא היה מסכים עם מה שנכתב עליו היה צריך למחות שימחקו, זה בגדר שתיקה כהודאה, ויותר מגדר לחוש מיהו בעי).
ובשינוי נוסח זה בברכת שלא עשני אשה לתוספת עשני כרצונו, חשב שקיים גם דברי חז"ל וגם השוויון.
אולם למעשה ביטל לגמרי דברי חז"ל, שזה כמו שטר ושוברו עמו, ולא רק משום משנה ממטבע שטבעו כחמים שיש דעות בגמרא שבדיעבד יוצא, עי' ברכות (מ ע"ב) ושם המכשירים היינו באופן שלא שינו עצם כוונת הברכה וכ"ש שלא הפכו כוונת הברכה ללא משמעות, אבל כאן שינה עצם כוונת הברכה והפכו את הברכה ללא שום משמעות. שהרי ברכת שלא עשני אשה היינו להודות להקב"ה על תוספת חיוב מצוות, וכאן כשאומרים שעשני כרצונו היינו צידוק הדין על מה שחסר, וא"כ הכחיש כאן שיש מעלה לאיש בגלל קיום מצוה, וכן כל המטרה שיהא שיווני וזה כבר נגד חז"ל, וא"כ הסיר לגמרי משמעות המצוה וזה לא רק ברכה לבטלה אלא מכחיש מעלת האיש על תוספת חיוב מצות עשה שהזמן גרמא, והכחשה בדברי חז"ל שתקנו להודות להקב"ה על מעלה זו.
כל כיוון הזה הוא פתח לרפורמים, על אף שעדיין יש מרחק גדול למדריגה התחתונה, וגם יש לו בודאי זכויות בענין קירוב רחוקים ועוד הרבה דברים, אבל בענינים אלו התחילו הרפורמים, שמתחילה ג"כ לא עברו על כל התורה אלא לאט לאט עשו שינויים בתורה ובדברי חז"ל עד שהגיעו לדיוטה התחתונה, וכעת זה מתחיל בכיוון הזה.
(יש עוד בעיות גדולות ברב הזה על חיבורו לאנשי חיבור יהודים-נוצרים, ועל ברכת הרפורמים, ועי' בויקיפדיה עליו).
שינוי והרס באמירת קבלת מצוות של גר
וכעת הוא תומך בלהיטות בחוק הגיור החדש, שכל רב יכול לגייר. וכל אחד יודע שכל מטרת חוק הזה להוסיף עשרות אלפי גוים (או מאות אלפי גוים) שבאמת אין כוונתם לקיים מצות, לתוך כלל ישראל. וכנראה שהוא בעצמו רוצה לגייר, וכל גר שנדחה עד עכשיו ממערכת הגיור יכול להתקבל אצלו, (ע' העתק דבריו לקמן).
יסוד של חוק גיור הזה הוא שמספיק להצהיר בפה שמקבל כל מצוות התורה, אף שכל אחד יודע שאינו רוצה לקיים. וכמו שביאר זה הרב חיים אמסלם שהוא מראשי תומכי החוק. רק שאומרים שאינן כנגד ההלכה מכיון שהרי הוא אומר שמקבל כל מצוות התורה. עי' בספרים של הרב חיים אמסלם שמצדיק שאומרים לגר שיש חיוב מצוות אף שיודעים בודאי שלא ישמור מצוות.
עי' במאמר "ממכירת חמץ לגיורים פיקטיבים" העתק דברי הרב אמסלם מהתומכים החזקים לחוק הגיור: "אומר הרב אמסלם המדגיש כי מזה שנים התקבלו לגיור גם כאלה שהיה ברור שאין בכוונתם לקיים את המצוות, וזאת בהסתמך על הגישה המקלה בעוד רבני העדה החרדית התנגדו לכך. "לרבנים הראשיים הייתה מסורת של פסיקה", מדגיש הרב אמסלם.
אם זה אמת מה שטוען בשם הרבנות הראשית, אז באמת גם גרים כאלו נשארו גוים, ואם זה לא אמת והרבנות גיירה רק אלו שכוונתם לקיים המצוות, בא כאן להוסיף עשרות אלפי גרים שאין בכוונת לקיים מצוות, וגם לדברי הרבנים הראשים הגיור לא חל.
הקשר בין שינוי נוסח שלא עשני אשה לגיור פיקטיבי
ובאמת הקשר בין השינוי בנוסח ברכת 'שלא עשני אשה' לענין הגיור הזה הוא מאוד קרוב, שהרי יש גם ברכה 'שלא עשני גוי', ועיקר ברכה זו הוא כמו שכתב הטור "שצריך ליתן שבח והודאה למקום, שבחר בנו מכל העו"ג וקרבנו לעבודתו".
וכעת כפי שרוצים רבנים אלו לעשות הוא שענין של גיור זה לא לקרבינו לעבודתו אלא לעשות יהודים כדי שלא יהא חיתון תערובת, ואילו ענין של קיום מצוות שזה עיקר ההבדל בין יהודי לגוי, לדבריהם זה דבר שולי ומספיק הצהרה פיקטיבית, ואף שמודה שאדם צריך לקיים מצוות, אבל זה לא עיקר הגיור אלא דבר צדדי שאינו מעכב הגיור.
וממילא כמו שברכת שלא עשני אשה, מספיק לדבריו הצהרה פיקטיבית בשטר ושוברו עמו, ולא מוכן להכיר שיש מעלה באיש שמחויב יותר מצוות מאשה, אז גם כן כל ענין של עיקר היהדות שהוא לקרבינו לעבודתו שנכלל בברכת שלא עשני גוי, עיקרו לפי דבריו אינו זכות להתקרב לעבודתו אלא מספיק להיות יהודי שיש לו היתר להתחתן, וממילא בענין גיור מספיק להתגייר בהצהרה פיקטיבית, ושלא צריך לקבל לקיים, והרב הזה חושב שבקבלת גרים כאלו קיים גם קבלת גרים כהלכה וגם לא עובר על דברי חז"ל שהרי הצהרה פיקטיבית הוא ג"כ כשר לדבריו, אולם האמת שאין כאן גיור כלל שהרי עיקר ומהות הגיור לקבל מצוות באמת וכמו שכתב הרמב"ם.
רמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה א): בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן.
הלכה ב: מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו.
הלכה ג: וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, וקרבן שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ע"י כל ישראל הקריבום.
הלכה ד: וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן.
והכוונה בזה שאם רוצה להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, אז יש גיור אבל אם אינו רוצה בזה, הוא בכלל לא נקרא גר ולא שייך כלל גיור ולא שייך כלל מילה וטבילה, שחסר כאן עיקר מהות הגיור.
וכן ברמב"ם הדבר מפורש (שם פרק יב הלכה יד): הבא על שפחה ואפילו בפרהסיא ובשעת עבירה אין הקנאין פוגעין בו, וכן אם לקח שפחה דרך חתנות אינו לוקה מן התורה, שמעת שטבלה וקבלה מצות יצתה מכלל העכו"ם.
הלכה יז: כל העכו"ם כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות שבתורה והעבדים כשישתחררו הרי הן כישראל לכל דבר שנאמר הקהל חוקה אחת יהיה לכם ומותרין להכנס בקהל י"י מיד. ומפורש שבלי קבלת מצות גם בדיעבד לא חל.
וכן בשו"ע (יו"ד הלכות גרים סימן רסח סע' ג'): חוץ מקבלת המצות שמעכבת אם אינה ביום ובשלשה. ומפורש שבלי קבלת מצות גם בדיעבד לא חל.
ואה"נ אינו צריך להיות בטוח שלא יעבור על איסור מחמת התגברות היצר או עצלות במצוות עשה, כי כל ישראל ג"כ עוברים לפעמים על איסור בהתגברות היצר ובעצלות, אלא שצריך להודות שהשומר מצוות יקבל שכר והעובר נענש והוא ישמור באופן עקרוני על זה. עי' בזה ברמב"ן על הפסוק ארור אשר לא יקים (דברים כ"ז כ"ו).
