In the name of Zionism, some Rabbonim want to convert all the Goyim living in Israel, regardless of whether or not they will keep mitzvos. There is one well known Rav who established a Beis Din for this purpose and was even caught falsely signing on many conversions [as a member of the Beis Din] where he wasn't even present 😲😲😲.
שו"ת דעת כהן (ענייני יורה דעה) סימן קנד
ב"ה, עה"ק ירושלים תובב"א, ט' ניסן תרפ"ח. שלו' וברכה מקודש לכבוד הרב האי גאון מפואר בתורה ויראת ד' אוצרו, גודר גדר בכרם ד', מו"ה שאול סתהון שליט"א, רועה עדת קודש אחינו הספרדים יצ"ו בבוענאס איירס ארגנטינה יצ"ו. אחדשה"ט באה"ר.
הגיעני יקרת מכתב קדשו, בצירוף ספריה דמר דבר שאול. וראיתי מלכים מדיינים דינא דקשוט להסיר מכשול מדרך עמנו, בדבר מקבלי גרים שלא כדת וכשורה, אשר עליהם בודאי נאמרו דברי חז"ל הקדושים רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים כיבמות ק"ט ב'. וכדהתו"ס שם ד"ה רעה, דהיינו דוקא כשמשיאין אותם להתגייר או שמקבלים אותם מיד, אבל אם הם מתאמצים להתגייר מקבלין אותם, פשוט הוא דהיינו דוקא כשמכירים בהם שהם מתגיירים בלב שלם לש"ש, אבל אלה שמקבלין גרים גרורים, שבשביל דברים של חמריות ותאות לבם הם מתגיירים, בודאי עליהם נאמר רע ירוע, ותבא עליהם רעה אחר רעה, כי גרים כאלה ודאי קשים לישראל כספחת, והם מביאים קוצים בכרם בית ישראל.
והרי מפורש אמרו חז"ל בכורות ל' ע"ב נכרי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, ר"י בר"י אומר אפי' דקדוק אחד מד"ס, ואיך אפשר לקבל גרים באופן כזה שיודעים ברור שאחר גרותם יעברו על דברי תורה, (אמת הדבר שיש לתמוה על השמטת הפוסקים הלכה זו לגמרי, מ"מ הלא משנה לא זזה ממקומה, ואין חולק ע"ז עכ"פ כד' ת"ק שחוץ מד"א של תורה אין מקבלין אותן).
ואע"ג דקיי"ל כמ"ד כולם גרים הם, ביבמות דף כ"ד ע"ב, ונכלל בזה ג"כ איש שנתגייר לשום אשה, ואשה שנתגיירה לשום איש, נראה מדהתו"ס חולין דף ג' ע"ב ד"ה קסבר, ודהת"ו יבמות שם ד"ה הלכה, דהיינו דוקא כשהגירות היתה שלמה בקיום המצות, אבל כשלא נתגיירו לגמרי, דהיינו בלא קיום המצות ושמירתן, וגם הכונה היתה בלתי הוגנת, אז הם גרועים מסתם גרי אריות, דחשיב התם בברייתא, דאיכא למ"ד דכולם גרים הם, אלא שהם ככותים, שלמ"ד גרי אריות הם נחשבים מן הדין כגויים לכל דבריהם, והיינו משום דאיכא תרתי, הגירות שלא לש"ש, וקיום מצות בשלימות ג"כ אין כאן, דעכ"פ עבדו ע"ז בשיתוף, כדאמרי' שם בתו' מקרא דואת אלהיהם היו עובדים. ובלשון התוס' דחולין שם שלא נתגיירו לגמרי, ומשמע דלאו דוקא ע"ז, אלא כל שלא מקיימים מצות, וגם המחשבה היתה שלא כראוי, אז אין כאן גירות כלל. ולשון הרמב"ם והשו"ע בסי' רס"ח בנתגייר בשביל דבר: וחוששים לו עד שתתברר צדקותו מבואר, שאם רואין שאינו מתנהג בדת ישראל, והגירות היתה בשביל איזה דבר, אין זו גירות גמורה.
ולא עוד אלא שהמקבלים אותם הרי הם עוברים על לפני עור ממנ"פ. דאם נאמר שאין גירותם גירות גם בדיעבד, הרי הם מכשילים את הרבים במה שמחזיקים נכרים בחזקת ישראל, וכמה תקלות וחורבות נפקי מזה, בדיני קידושין וגיטין ויבמין, שנחזיק את בנו ממנה כבן, ואם תהי' לו אח"כ אשה ישראלית, וימות בלא בנים אחרים, נתיר אותה לעלמא בלא חליצה גם כשיהיו לו אחים מן האב, שלא כדין, וכיו"ב טובא. ואם באמת הם גרים, ובדיעבד מתחייבים בכה"ת כולה, הרי הם מכשילין אותם בזה שמחייבין אותם בעונשין של איסורי תורה שעוברים עליהם, וקודם שבאו לידי מדה זו הלא לא נתחייבו בהם, ואין נענשין עליהם, וכדאמרי' ביבמות דף מ"ז ע"א כשמודיעין אותו ענשן של מצות אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה ענוש סקילה, ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה ענוש סקילה. והרי אנו מצווים על לפני עור אפילו בגויים, וכדאמרי' בע"ז ו' ע"ב מנין שלא יושיט אדם אבר מה"ח לבן נח ת"ל ולפני עור ל"ת מכשול, וק"ו בנ"ד שמכשיל אותו בהיותו אח"כ נכנס במדה ידועה בכלל ישראל לחיובא, והוא נענש על ידו על כל מה שהוא עובר מדברי תורה.
ע"כ יפה עשו כת"ר ורבנן קדישי, המחזקים את ידו, שגדרו גדר במדינתם, ששם הפרוץ מרובה, ורבו גיוריות כאלה שאינם אלא לפנים, שלא לקבל גרים כלל, ומי שרוצה באמת להתדבק בקדושת ישראל, שיבא לעקו"ת ירושת"ו, שיחקרו אחריו יפה בבי דינא רבא, באופן שלא יהי' שום משא פנים בדבר לקבל כ"א אלה שנהי' בטוחים בהם שמתגיירים לש"ש ושישמרו לעשות את כל דברי התורה, אחר שיתחייבו בה בעברם בברית השי"ת ע"י הגירות ויכנסו באמת תחת כנפי השכינה. ותחזקנה ידי כת"ר, ויישר חילי', על אשר יעמוד על משמרת הקודש, להמנע מכל תקלה המהרסת ועוקרת קדושת ישראל ותורתו.
והנני ג"א בזה לאשר ולקיים גזירת חכמים כת"ר ויתר רבני גאוני דורנו, שהסכימו על ידו בתקנה גדולה זו במדינת ארגינטינא יצ"ו.
והשי"ת יעזרנו ע"ד כבוד שמו, והי' זה שלו' וברכה כנה"ר ונפש ידי"ע דוש"ת באה"ר, מהר הקודש מירושלים.
הק' אברהם יצחק ה"ק.
נ"ב. ועל כל הגיוריות שיש בהן כל הפסולין שמנה כת"ר במכתבו, שחלילה להקל בהן, ולהחשיבן לגיוריות שנכנסו בכלל ישראל, פשוט דהיינו להחמיר, ומ"מ לא נדון בהן להקל להוציאן מתחת בעליהן בלא גט וכיו"ב, עד שיבורר ענין כל אחת מהן בפרט. ובודאי גם דעתי' דמר והרבנים שמסכימים עמו ג"כ הכי אזלא, דלא ניתי למנגע באיסורא, בפרט בדברים חמורים, כאיסור א"א וכיו"ב.
ידי"ע הנ"ל
גם במקום שבדיעבד חל כמו גר שרוצה לקיים מצוות אבל הוא כבר נטען על הגויה, אוסר במוחלט לרבנים לחתן אותן
שו"ת דעת כהן (ענייני יורה דעה) סימן קנה
ב"ה עה"ק ירושלים תובב"א, כ"ד סיון תרפ"ח. שלו' וברכה לכ' ידי"נ הרב המאוה"ג החה"ש בתו"י מו"ה יחזקאל הכהן ד"ר עפשטיין שליט"א, האבד"ק מידלסברא יצ"ו. אחדשה"ט באה"ר.
הגיעוני מכתביו היקרים, ונתאחרה תשובתי מרוב הטרדא, ואתו הסליחה.
וע"ד קבלת הגרים, של אלה שכבר נזדווגו בעבירה איש ישראל עם נכרית, או נכרי עם בת ישראל. לא אדע מה זו שאילה, וכי מאן ספין ומאן רקיע לעבור על דברי התוספתא המפורשים (פ"ד דיבמות), שהובאה ג"כ בד' הנמ"י, והב"י בסי' י"א, שהדין הזה, של הנטען מנכרית ונתגיירה לא ישאנה, נוהג בין בישראל שבא על הנכרית ובין בנכרי שבא על ב"י, שאע"פ שנתגיירו לא יכנוס. אמנם בעצם הגירות של איש שנתגייר לשם אשה, או כל אופן גירות שלא היתה לגמרי לש"ש, מבואר בד' הרמב"ם בפי"ג מהל' א"ב הט"ו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק, ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם, לא דוחין אותן, אחר שטבלו מ"מ, ולא מקרבין אותן, עד שתראה אחריתם, וכן לקמן שם בהי"ז אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל יצא מכלל העכו"ם, וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו. א"כ בעצם הגירות הזאת, אם הדיוטות מקבלים אותם, לא נוכל להיות יותר מעמידים את הדת על תלה ממה שהי' בימי דוד ושלמה, אלא שגם כשנתגיירו בודאי כל מי שיש בכחו למחות שלא יסדרו להם קדושין חייב למחות, אבל כשעברו הדיוטות וסדרו הקדושין מה נוכל לעשות, מאחר שכבר הדלת סגורה בעדנו, מטעם חז"ל שאם כנס לא יוציא. ובפרט שכאן אין הנשואין יותר חמורין מעצם הגירות, שכל עיקר הטעם הוא מפני הלעז, שלא יאמרו שנתגייר מפני דבר, ומאחר שאפילו בנתגייר ממש מפני דבר מהבלי העולם אין ביד ב"ד הגדול לעשות נגד ההדיוטות המקבלים אותם, י"ל דה"ה שאי אפשר לעשות נגד המכניסים אותם לכתחילה נגד רצון חכמים.
ובודאי שחלילה לשום בד"ח לתן רשות לגיירם לכתחילה, ולא להכניסם בחו"ק אפילו אחר שנתגיירו, כמש"כ. ואיני רואה צורך להאריך בזה מפני פשיטותו.
....
ויש לנו מקום לימוד לפי דברינו ג"כ, לכל אלה ששנו חכמים שלא יכנוס, וה"ה בנ"ד, עפ"ד התוספתא דיבמות הנ"ל, ומכש"כ כשרואין שישנם הני דמתקריין רבנים שעוברים בשאט נפש ע"ד חכמים, שחייבים כל ת"ח ורבנים מובהקים לאזור חיל ולעמד נגד הפרצה, ולהשתדל שיהיו דברי חכמים קיימים, יתד שלא תמוט, כראוי להם ולדבריהם הקדושים, ברוך שבחר בהם ובמשנתם.
ואשרי למי שעומד בפרץ לשמור על טהרתן של ישראל, תבא עליו ברכת טוב.
והנני בזה אסיר תודה לכת"ר על מאמרו היפה ע"ד הישיבה, והתנועה הירושלמית. תחזקנה ידיו, ויברך ד' את נוהו למז"ט ולאוי"ט ולא יוסיף עוד לדאבה, ויגדיל תורה ויאדירה, כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת באה"ר.
הק' אברהם יצחק ה"ק.
